רע"ב 10024/17 יצחק אדרי נ. שירות בתי הסוהר

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת

ק' רג'יניאנו ) בעת"א 65694-03-17 מיום 23.11.2017 בה נדחתה עתירת המבקש במסגרתה ביקש "לאפשר לו לצלם שורת פקודות ונהלי שירות בתי הסוהר".

רקע וטענות הצדדים

1.

המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר עולם החל מיום 10.1.2011 בגין הרשעתו בעבירת רצח ועבירת שיבוש הליכי משפט. המבקש שהה במספר בתי סוהר, והחל מיום 8.6.2017 שוהה בכלא "אשל".

2.

ברקע לבקשה, עתירות שהגיש המבקש במהלך שנת 2015 שעניינן העברה לידיו של פקודות ונהלי שירות בתי הסוהר. שלוש עתירות נמחקו לאחר שנמסר לו, לפנים משורת הדין, צילום של 18 פקודות מתוך כלל הפקודות שביקש לקבל לידו. עתירה רביעית שהגיש המבקש (עת"א 27746-10-15) לאחר שלטענתו לא נמסרו לו יתר הפקודות אותן ביקש ולא התאפשר לו לעיין בהם בדרך אחרת, קיבלה אופי כללי יותר. במסגרתה התבקש בית המשפט, בין היתר, לקבוע כי לאסירים זכות נגישות לדין ולפסיקה ולהורות למשיבים לאפשר לכלל האסירים נגישות חופשית להוראות הדין, לרבות חקיקה, פקודות נציבות ונהלי שירות בתי הסוהר. במהלך הדיונים בעתירה הובהר על ידי שירות בתי הסוהר, משיב 1 (להלן: המשיב ) כי באפשרות המבקש לעיין בפקודות המבוקשות על ידו, במועדים שבהם הדבר מתאפשר, באמצעות מחשב "מעוקר" אשר אין בו חיבור לרשת האינטרנט, אך מותקנת עליו תוכנת "תקדין", פקודות הנציבות ונהלי שירות בתי הסוהר המותרים לפרסום (להלן: מחשב מעוקר ). על כן הורה בית המשפט ביום 5.4.2016 כי למבקש יותר להשתמש במחשב מעוקר המיועד לכך, אחת לשבוע, למשך זמן של עד שעתיים כל פעם. כמו כן נקבע ביום 11.7.2016 כי שאר הסעדים שהתבקשו בעתירה, התייתרו.

3.

ביום 16.3.2017 הגיש המבקש את העתירה מושא בקשת רשות ערעור זו, לבית המשפט המחוזי בגדרה ביקש כי בית המשפט יורה למשיבים לצלם עבורו "פקודות ונהלים". זאת לאחר שלטענתו, נדחתה בקשה שהגיש לאפשר צילומם

של

פקודות ונהלים כאמור. ביום 6.6.2017, לאחר שהתקיים דיון בעתירה במסגרתו נטענו טענות גם באשר למשך הזמן שניתן לעשות שימוש במחשב המעוקר, ניתנה החלטת בית המשפט, וזו לשונה:

"נוכח שקיימת לעותר גישה למחשב, נוכח שהעתירה לא קשורה במשך הזמן שבו מתאפשר לעותר להשתמש במחשב ונוכח הזמנת המשיב, למעשה, לקבל הוראה הקשורה בעדכון החומר המצוי במחשב – ראיתי לנכון להציע לעותר, מבלי לחייבו, למשוך את העתירה בכפוף להחלטה לפיה המחשב שאליו קיימת נגישות לאסירים תכלול גם את פקודת שב"ס, פקנ"צ ונהלים רלבנטיים שפרסומם אפשרי מבחינת סיווגם. ככל שיוסיף העותר ויתקל בקושי הקשור במשך הזמן בו הוא משתמש במחשב, תישמר זכותו להגיש עתירה נפרדת בהקשר זה."

לאחר שעדכן בא-כוח המבקש כי המבקש עומד על טענותיו באשר לצילום הפקודות, קבע בית המשפט באותו יום כי "לפנים משורת הדין, ייקבע דיון נדחה על פי היומן שיעסוק אך בבקשה לקבל חומר מצולם מאת המשיב". לאחר שהתקיים דיון כאמור, ביום 23.11.2017 ניתן פסק דין הדוחה את העתירה. צוין כי בקשת המבקש הינה כללית, שכן היא מתייחסת לכלל האסירים ובעלת השלכות רוחב. התקבלה עמדת המשיב כי היענות לבקשה מצריכה מערך לוגיסטי מורכב והקצאת כוח אדם רב, וממילא אין לה תוחלת, שכן לפי פקודות הנציבות אסיר יכול להחזיק בתאו שני קלסרים בלבד. כן הובהר כי ככל שהמבקש, או אסיר אחר, יהיה זקוק לפקודה ספציפית, הוא יוכל לפנות בבקשה מיוחדת לקצין האסירים והבקשה תבחן לגופה.

מכאן לבקשת רשות הערעור שלפנַי.

4.

המבקש, אשר הרחיב בדבר זכות הנגישות לדין, טען כי מדיניות המשיב אינה

מאפשרת לאסירים נגישות אפקטיבית לפקודות הנציבות ולנהלי שירות בתי הסוהר, ובכך פוגעת בזכויותיהם. מתן נגישות למחשב מעוקר, בהיקף מצומצם, אינו נותן מענה ראוי והולם לחלק ניכר מהאסירים. כן נטען כי הלכה למעשה המשיבים אינם מאפשרים למבקש נגישות למחשב המעוקר, אף על פי שביקש להשתמש בו באופן חוזר ונשנה, וכי לעיתים קרובות המחשבים המצויים בבתי הסוהר אינם מספקים את צרכי האסירים ואינם נגישים להם. כן צוין במאמר מוסגר, כי היקף השימוש שנקבע לצורך שימוש במחשב הינו מועט מידי.

5.

המשיבים טענו מנגד כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות על הסף, משום שהיא אינה מעלה שאלה משפטית כללית או בעלת עניין ציבורי החורג מעניינו של המבקש. כן נטען כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. הובהר כי אין חולק כי קיימת לאסירים זכות לנגישות לפקודות הנציבות ונהלי שירות בתי הסוהר, והם רשאים לממש זכות זו באחת משלושת הדרכים: על ידי שימוש במחשב מעוקר, לאחר הגשת בקשה, וזאת למשך עד שעתיים פעם בשבוע, וגם ניתנת אפשרות להגיש בקשה לחרוג ממשך זמן זה בהינתן צורך מיוחד; באמצעות קבלת צילומים מאת מבקרים, בכפוף לפקודת נציבות הקובעת כי כל אסיר רשאי להחזיק בתאו עד שני קלסרים של חומר משפטי, ובכפוף לבדיקה ביטחונית; על ידי פנייה למנהל האגף לקבלת העתק צילום פקודה או נוהל, בקשה הנבחנת באופן פרטני בהתאם לנסיבות העניין. כן צוין כי בכל אחד מבתי הסוהר מוצב לפחות מחשב מעוקר אחד המיועד לשימוש האסירים, כאשר מדי חצי שנה מתבצע עדכון של פקודות הנציבות והנהלים המותקנים על המחשב, וכן של תוכנת "תקדין" המותקנת בו.

6.

עוד נטען כי קבלת הטענה כי על המשיב לספק לכלל האסירים עותק צילומי של כל הפקודות והנהלים שהם מעוניינים לעיין בהם, תיצור עומס בלתי סביר על גורמי בית הסוהר. כמו כן, חיוב המשיבים לספק למבקש את כלל הפקודות והנהלים המודפסים, היא דרישה שאינה מידתית, בהתחשב באפשרויות האחרות הפתוחות בפניו, לעיין בפקודות ולקבל עותק צילומי שלהן. עוד הובהר כי המשיבים כבר סיפקו למבקש בעבר עותק צילומי של 18 פקודות, אלא שהיקף הפקודות המבוקשות על ידי המבקש הולך וגדל (כאשר הבקשה האחרונה הייתה לצילום 25 פקודות), עד שהיענות לבקשותיו אינה סבירה עוד.

דיון והכרעה

7.

כידוע, רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר תינתן בצמצום, במקרים המעוררים שאלה משפטית עקרונית או כזו בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים (רע"ב 705/16 עואד נ' מדינת ישראל (11.8.2016); רע"ב 509/15 נחושתן נ' שירות בתי הסוהר (12.4.2015)). אם כי, בפסיקת בית משפט זה ניתן גם ביטוי למבחן מקל ביחס לבקשות רשות ערעור בעתירות אסיר שעניינן תקיפת החלטה מינהלית, בניגוד להחלטה מעין-שיפוטית (למשל, של ועדת שחרורים) (פסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009); רע"ב 4879/17 טורק נ' שירות בתי הסוהר (21.6.2017)).

לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובנספחים שצורפו, הגעתי לכלל מסקנה כי הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, וזאת אף לפי המבחן המקל שנקבע בפסיקה. זאת שעה שנמצא כי החלטת המשיב מצויה במתחם הסבירות, ולא נמצאה כל עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

8.

מתגובת המשיבים עולה כי בפני האסירים ניתנת האפשרות להגיש בקשה ספציפית לקבלת עותק פיזי של כל פקודה, כמו גם להגיש בקשה לעיין בפקודות ובנהלים במחשב מעוקר, בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה. בענייננו, בקשת המבקש שקדמה להגשת העתירה, הייתה כי המשיב יצלם עבורו ויעביר לידיו עותק פיזי של 25 פקודות נציבות נוספות. ב"ריאיון אסיר" שנערך למבקש ביום 15.3.2017 (נספח מב/15 לבקשת רשות ערעור) גם עולה כי למבקש הוצע לקבל לרשותו באופן זמני עותק פיזי של פקודות נציבות בתי הסוהר, שהוא יוכל לעיין בו ולהעתיק ממנו את המבוקש על ידו, ולאחר מכן להחזירו.

9.

יוצא אפוא כי בקשת אסיר לצילום פקודות נציבות ונהלי שירות בתי הסוהר נבחנת באופן פרטני בהתאם לנסיבותיה. היינו, אסיר רשאי לפנות בבקשה לצלם פקודות ונהלים, וזו נבחנת בהתאם בכל מקרה ומקרה לגופו של עניין. אשר על כן, עניינה של הבקשה הוא בסירובו של המשיב להיענות לבקשת המבקש, ועל אף הכסות העקרונית אותה ביקש המבקש לייחס לבקשתו, מדובר באופן הפעלת שיקול הדעת באשר למקרה הפרטני שלו. ביתר דיוק, בנסיבות מקרה זה, המדובר בבקשה לצילום של למעלה מ-20 פקודות נציבות כאמור וזאת לאחר שניתן למבקש בעבר עותק פיזי של מספר רב של פקודות, כאשר גם ניתנה לו האפשרות להעתיק את הפקודות והנהלים כרצונו. בהתחשב בכל אלה, ובכלל לפיו על בית המשפט לשאול את עצמו אם ההחלטה שהתקבלה הינה בטווח ההחלטות הסבירות האפשריות (ראו למשל: רע"ב 1375/12 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר (19.8.2012)), לא נמצא כי במקרה זה מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או כי האיזון שנערך לוקה בפגם חמור המצדיק התערבות בית משפט זה.

10.

מכל מקום, גם לא נמצאה עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר קיבל את טענת המשיבים כי חיוב המשיב בצילומם של פקודות הנציבות ונהלי שירות בתי הסוהר הינו בגדר מעמסה שיש בה הכבדה של ממש, וזאת גם בהינתן האפשרויות האחרות המוצעות לאסירים, המאפשרות להם עיון בפקודות ובנהלים כאמור.

11.

בנסיבות אלו, גם לא נדרשתי לטענת המבקש כי חרף בקשות שהגיש "באופן חוזר ונשנה", לא ניתנה לו האפשרות לעשות שימוש במחשב, טענה אשר לא עלתה בגדרי העתירה שהוגשה בפני בית המשפט המחוזי, ומכל מקום גם בעת הזו נטענה אך בכלליות וללא שהונחה כל תשתית המבססת אותה. הוא הדין גם באשר לטענה כללית נוספת של המבקש על פיה אין די מחשבים המספקים את צרכי האסירים והנגישים להם, שנטענה בעלמא.

אשר על כן, הבקשה נדחית.