רע"ב 4879/17 כאמל טורק נ. שרות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת ק' רג'יניאנו ) מיום 17.5.2017 בעת"א 44397-11-16, בגדרו נדחתה עתירתו של המבקש להשתלב בסבב חופשות.

2.

המבקש הינו אסיר בבית סוהר "השרון", אשר מצוי במאסר מיום 1.8.2002, לאחר שנגזרו עליו 26 שנות מאסר בפועל בגין עבירות של סיוע לרצח, סיוע לפציעה וקשירת קשר לפשע. מאסרו המלא יסתיים ביום 18.8.2028. זהו לו מאסרו השלישי.

3.

מאז תחילת מאסרו הנוכחי של המבקש, שונה השיבוץ שלו באגפי בית הסוהר בהתאם למידע המודיעיני שהתקבל בעניינו במהלך השנים ולרמת הביטחון הנדרשת שנגזרה מכך: בשנת 2004 הוגדר אסיר טעון הגנה רמה א' לפי פקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.04.00. בשנת 2007 הוגדר אסיר טעון הגנה רמה ב'. בשנת 2014 הועבר להפרדה ומשם לאגף השמור, ולאחר מכן לאגף טעוני הגנה בבית סוהר "השרון". בשנת 2013 סווג לקטגוריה א' לפי פקודת נציבות 04.40.00 לצורך מתן חופשה, וכיום הוא מסווג לקטגוריה ב/1, כלומר נמנה על "אסירים שכל יציאה שלהם לחופשה מותנית באישור אמ"ן/קמב"ס וכפופה לתנאים מגבילים".

4.

לטענת המבקש, התנהלותו במאסר עד כה הייתה תקינה ואין לחובתו דוחות משמעת מהשנים האחרונות. בתקופת מאסרו הממושכת שולב במסגרות טיפוליות שונות ונטל בהן חלק פעיל. משסיים המבקש לרצות את תקופת המאסר המינימלית הדרושה לצורך שקילת הוצאתו לחופשה, פנה בבקשה לצאת לחופשה ראשונה מכתלי בית הסוהר, אך זו נדחתה נוכח קיומו של מידע מודיעיני בעניינו. עתירת אסיר שהגיש נגד החלטה זו נמחקה ביום 27.9.2016 בהתאם להצעת בית המשפט, לפיה המבקש "ייפגש עם הגורמים המודיעיניים בכלא וישטח בפניהם את טענותיו ואלה תיבחנה בראי כלל הנסיבות עובר לוועדת החופשות האמורה להתקיים בעניינו של העותר בחודש אוקטובר (עת"א 41402-07-16). ביום 19.10.2016 אכן נפגש המבקש עם קצין המודיעין היחידתי, אך ועדת החופשות שדנה בעניינו ביום 6.11.2016 החליטה שלא לשלבו בסבב חופשות נוכח קיומו של חומר מודיעיני שלילי אשר יש בו כדי להצביע על מסוכנות ממנו וכלפיו.

5.

נוכח עמדת המשיבים, עתר שוב המבקש לבית המשפט לעניינים מינהליים (עת"א 44397-11-16 ). בתשובת המשיבים לעתירה צוין כי המשטרה מתנגדת להוצאת המבקש לחופשות נוכח קיומו של מידע משטרתי בעניינו, לרבות מידע משירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ), המעיד על מסוכנותו הגבוהה, וכי גם גורמי המודיעין בשב"ס אינם ממליצים על הוצאתו לחופשה נוכח קיומו של "מידע מודיעיני הקושר את העותר למעורבות והתנהגות שלילית, כוונות שליליות, מסוכנות וסכסוכים". המשיבים טענו כי שילוב המידע המודיעיני בעניינו של המבקש, אשר חלקו עדכני, מצביע על חוסר מוכנות לשילובו בסבב חופשות - מוכנות המצריכה רמת אמון גבוהה ביותר.

6.

בית המשפט לעניינים מינהליים שמע את טענות הצדדים והמליץ על דחיית הדיון בשלושה חודשים, על מנת לאפשר למשטרה לעמוד על טיבו של אחד המידעים שהוצגו בעניינו של המבקש, בהתייחס לטענות שהושמעו לגבי מידע זה. בדיון המשך מיום 4.4.2017 הודיעו המשיבים כי לא הוסרה ההתנגדות להוצאת המבקש לחופשה ומסרו עדכונים באשר למידע האמור במעמד צד אחד.

ביום 17.5.2017 דחה בית המשפט את העתירה וקבע כי החלטת המשיבים סבירה וכי אין מקום להתערב בה. כאמור בפסק הדין, בית המשפט בחן את המידעים שהובאו לעיונו - מידעים שרמת מהימנותם הוערכה כגבוהה על-ידי גורמי המודיעין - וקבע כי חלקם עדכני ואף די בו כדי להצדיק את החלטת המשיבים.

7.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני, בגדרה מתבקש בית משפט זה להורות למשיבים לשלב את המבקש בסבב חופשות, בכפוף לכל תנאי שייראו לנכון. המבקש טוען כי עיון מוקפד במידעים הקיימים נגד המבקש, בצירוף העובדה כי עד כה לא הבשיל ולו מידע אחד לכדי ענישה משמעתית, חקירה או כתב אישום, מבהירים כי לא ניתן לבסס על מידעים אלה החלטה המונעת את הוצאתו של המבקש לחופשה. המבקש שוטח טענות רבות באשר למהימנותן ותוקפן של הידיעות המודיעיניות בעניינו, וטוען כי היה על בית משפט קמא לבחון אותם באופן מעמיק יותר. כן טוען המבקש כי החלטתו של בית משפט קמא אינה נותנת כל משקל לחשיבות שביציאה לחופשות בהיבט השיקומי של האסיר וחזרתו המדורגת לחברה, בשים לב לשנים הרבות בהן הוא שוהה מאחורי סורג ובריח.

8.

לאחר עיון בבקשה ובפסק דינו של בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת בלא צורך בתגובת המשיבים. כידוע, רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירת אסיר תינתן ככלל רק מקום בו הבקשה מגלה שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 1812/16 גרירי נ' שירות בתי הסוהר (20.4.2016)). הבקשה שלפני אינה מעלה כל שאלה עקרונית שכזו, ולפיכך אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, וזאת אף לפי הגישה המרחיבה את אמות המידה לפיהן יש לבחון בקשות כגון דא ביחס לעתירות אסיר על החלטות מנהליות (ראו, למשל, רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (11.3.2009); רע"ב 3960/12 מדינת ישראל נ' גרלה , פסקה יד (14.06.2012)).

9.

המשיבים הציגו מידעים מודיעיניים בעניינו של המבקש בצירוף הערכת מהימנותם, ולאחר שבית משפט קמא בחן אותם - ואף ביקש התייחסות נוספת ביחס לחלקם - מצא כי בעניינו של המבקש הונחה תשתית מספקת לדחיית עתירתו. בכך מילאו הגורמים השונים את תפקידם המוגדר והידוע והמצוי בליבת מומחיותם, והמבקש לא הציג כל עילה המצדיקה לקיים ביקורת נוספת על החלטותיהם (רע"ב 623/12 צאפאנא נ' מדינת ישראל

(14.3.2012); רע"ב 8766/13 נפאע נ' שירות בתי הסוהר (12.2.2014)).

10.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.