רע"ב/רעב"ס 15221-08-24 רע"ב/רעב"ס 15221-08-24

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו) מיום 2.7.2024 בעת"א 24809-05-24 ועת"א 24824-05-24 אשר דחתה עתירות שהגיש המבקש בעניין תנאי כליאתו ובעניין כמות ואיכות המזון המסופק לו.

1.ביום 9.5.2024 הוגשו לבית המשפט המחוזי שתי עתירות אסיר ובהן נטען כי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בחודש אוקטובר 2023, אסירים ביטחוניים ובכלל זה המבקש, מוחזקים בתנאי מחייה אשר אינם עומדים במינימום המתחייב על פי דין ואין בהם קשר למימוש תכלית ביטחונית כלשהי. על פי הנטען, מאז פרוץ המלחמה הוגבלה התנועה באגף האסירים הביטחוניים; נאסר על האסירים לבשל בעצמם מזון, כאשר האוכל המסופק על ידי המשיב הוא דל ובאיכות ירודה; אין אפשרות להכין שתייה חמה בשל החרמת ציוד חשמלי; התזונה אינה כוללת "סוכר או פירות" למעט כמות מועטה של ריבה; אספקת כלי האוכל בעייתית. נטען כי הפגיעה במזון נעשית ללא הסמכה חוקית וחורגת באופן ניכר מהפגיעה המותרת בזכויות האסירים הביטחוניים.

כן נטען כי המשיב מפר באופן קשה ומתמשך את זכויות האסירים הביטחוניים, כאשר טענת המשיב כי מדובר בתנאי המינימום שמאפשר הדין אינה משקפת את המציאות בפועל. נטען כי האסירים הביטחוניים מוחזקים בתנאי צפיפות; כי נפגעה יכולתם לשמור על היגיינה אישית, שכן הגישה למקלחות הציבוריות אפשרית רק בתוך פרק זמן של שעת טיול לחצר ובאותו זמן צריכים להספיק להתקלח יתר האסירים; כי לעתים כאשר נערך חיפוש באגף, נפגעת האפשרות לעשות שימוש במקלחות; כי מסופקת לאסירים מגבת אחת קטנה לצרכים אישיים ולא מסופק די נייר טואלט וסבון; כי האפשרות להסתפר ולהתגלח מוגבלת.

2.בתגובת המשיב נטען כי מאז פרוץ המלחמה, לצורך קידום תכליות ביטחוניות וצמצום פוטנציאל הסיכון הנשקף מאסירים ביטחוניים, ננקטו צעדים לצמצום תנאי המחייה של האסירים הביטחוניים עד למינימום הנדרש על פי דין. כן נדרש המשיב לצמצם את יציאת האסירים מהתאים ואת הציוד שניתן להחזיק בתאים ולהסליק דרכו ציוד אסור בהחזקה. עתירה שהוגשה לבית משפט זה הנוגעת לתנאי כליאתם של האסירים הביטחוניים מאז פרוץ המלחמה נדחתה ביום 23.11.2023 (בג"ץ 7753/23) והליכים נוספים בקשר לכך תלויים ועומדים (בג"ץ 2858/24; בג"ץ 4286/24; בג"ץ 4090/24). באשר לעניינו הפרטני של המבקש צורף מענה מטעם קצין אסירים בבית סוהר שטה, ובו פורט כי נערכת בדיקה שוטפת מול כלל האסירים להשלמת פריטים חסרים בדגש על מוצרי היגיינה, וכי לכל אסיר מסופק גליל נייר טואלט אחת לשבוע וככל שעולה בעיה פרטנית בנושא זה היא מטופלת על ידי מנהל האגף. מכונת גילוח ותספורת זמינה לשימוש האסירים פעם בשבוע לפי הצורך העולה מן האסירים כאשר בדיקה בעניינו הפרטני של המבקש העלתה שהוא מסר שאינו מעוניין להסתפר בשל נֶדֶר שנדר. המבקש גם לא פנה בבקשה או טענה לחוסר במוצרים או בציוד. כן צוין כי מפקד האגף עורך סיור בין כלל התאים באגף בין פעם לפעמיים ביום, כך שכל אסיר יכול לפנות אליו בכל פניה. המבקש זכאי ככלל האסירים לשעת טיול יומי במהלכה הוא רשאי להתקלח (במים חמים), לכבס את בגדיו ולנהל את זמנו כרצונו. בכל הנוגע לטענות בקשר לאספקת מזון, המבקש מקבל שלוש ארוחות ביום בהתאם לתפריט מזון שנקבע בהתאם לדין, כאשר איכות וכמות המזון נבדקים באופן יום-יומי ולא הועלו טענות בעניין זה על ידי המבקש או על ידי אסירים אחרים.

3.ביום 2.7.2024 התקיים דיון בעתירות ובסופו הן נדחו. בית המשפט שוכנע שהמשיב פועל בהתאם לנהלים ובהתאם להצהרותיו והודעותיו בהליכים המשפטיים השונים, הן לעניין כמות המזון ואיכותו והן לעניין שעת הטיול ונושא ההיגיינה. בהתייחס לטענות שהועלו לראשונה בדיון שהתקיים בעתירות על פיהן מסיבות בריאותיות המבקש נזקק לתפריט מזון מיוחד, נקבע כי הגורמים הרלוונטיים יבדקו טענה זו וככל שקיימת הצדקה לספק לו מזון לפי תפריט אחר שייתן מענה לבעיותיו הרפואיות, המשיב יפעל בהתאם.

4.מכאן לבקשה שלפנַי בה נטען כי התנאים השוררים באגף בו מוחזק המבקש אינם עומדים במינימום המחייב על פי דין, כאשר בית המשפט המחוזי הסתמך באופן מוחלט על התייחסות המשיב ללא שנערכה בדיקה של ממש ביחס לתנאי ההחזקה של כלל האסירים הביטחוניים, ובהם המבקש. נטען כי המשיב מפר את הזכות לבריאות וכבוד של האסירים; את זכותם החוקתית של האסירים למזון; ואת הזכות לשמירה על היגיינה. כן נטען כי מדיניות המשיב מפלה בין אסירים ביטחוניים לאסירים פליליים וכי תנאי ההחזקה של האסירים הביטחוניים אינם סבירים ואינם עומדים בדרישת המידתיות.

5.דין הבקשה להידחות. אין חולק כי בבג"ץ 7753/24 בו נדונה סוגיית תנאי כליאתם של אסירים ביטחוניים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל הובהר כי "בפני עותרים פרטניים פתוחה האפשרות להגיש עתירת אסיר פרטנית, שאינה כוללנית כעתירה זו – הן בהיבט הטענות הן בהיבט הסעדים, המבוססת על עדויות וראיות ישירות, וזאת בכל מקום בו אלו סבורים כי המשיבים פועלים בניגוד למדיניות המוצהרת לעיל". אולם מעיון בעתירות שהוגשו בבית המשפט המחוזי קשה שלא להתרשם כי במוקד העתירות עומדת מדיניותו הכללית של המשיב ביחס לאסירים ביטחוניים, כפי שהיא מצטיירת בעיניהם של באי-כוחו, ולא עניינו הפרטני של אסיר. ברם, עתירת אסיר המוגשת לבית המשפט המחוזי אמורה להתמקד בעניינו של אסיר ספציפי ואינה "הדרך המתאימה לתקיפת מדיניות המשיב או החלטה גורפת שניתנה על ידו" (רע"ב 6850/17 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (2.11.2017); וראו גם: רע"ב 5898/10 מג'אדבה נ' שרות בתי הסוהר (23.11.2010); רע"ב 2475/24 זוזיאשוילי נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 19 (2.6.2024)).

כך למשל, טענות המשיב כי המבקש לא העלה בעצמו כל טענה כלפי תנאי המחייה, ההיגיינה או המזון בערוצים כלשהם, לא נסתרה. המשיב אף ציין כי בירור עם המבקש העלה כי חרף הטענה שהוגבלה האפשרות להשתמש במכונת תספורת, הוא עצמו כלל לא ביקש לעשות בה שימוש מטעמיו האישיים. דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שבאי-כוחו של המבקש ציינו כי הרקע להעלאת הטענות מצדו הוא סיור בבית הכלא במהלכו "גבו" ממנו "עדות" ביחס לתנאי כליאתו.

6.מעבר לכך. לגופו של עניין, בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת המשיב שכמות ואיכות האוכל נבדקים על בסיס יומי ולא התגלה כל חריג בעניין זה. גם לא נתקבלה כל תלונה על ידי מי מהאסירים בנושא זה. כך גם לא נמצא כל פגם בעניין נוהל טיולי החצר הניתנים לאסירים. כן נקבע כי ניתנת האפשרות לאסירים לשמור על ההיגיינה האישית שלהם באופן נאות. בנסיבות אלו אפוא, כאשר בית המשפט המחוזי לא מצא כי יש בטענות שנטענו על ידי באי-כוחו של המבקש כדי לבסס את הטענה להתנהלות המשיב בניגוד למדיניות המוצהרת על ידו, וכאשר נמצא כי התנהלות המשיב הינה בהתאם לנהלים ולפקודות שירות בתי הסוהר, אין הבקשה מגלה כל עילה למתן רשות ערעור. בוודאי בעת הזאת בה הדרישות והצרכים הביטחוניים מתעצמים וקיים צורך לצמצם את הקשר בין האסירים הביטחוניים ובין הגורמים המבקשים את רעתנו מבחוץ; למזער את האפשרות להכניס ציוד אסור אל תוך כותלי בית הסוהר; ולהדק את האמצעים להגברת הסדר והביטחון בתוך בית הסוהר וביטחון הציבור כולו. זאת גם נוכח קיומם של אילוצים הנובעים ממצוקת העיתים המתרחשת עלינו בימים אלו.

הבקשה נדחית.