פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"ב
1566/99
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
ה
מבקש
:
ראבי צאלח
נגד
המשיבים
:
1.
הממונה על עבודות השרות
2.
נציב שרות בתי הסוהר
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"ש 4605/98, שניתנה
ביום 3.3.99 על-ידי כב'
השופט ע' דוויק
בשם
העותר: בעצמו
החלטה
1.המבקש נשפט לתשעים ימי עבודות שירות לביצוע החל מיום 1.1.98, בגין העסקה והסעה שלא כדין.
ביום 7.6.98 הגיש הממונה על עבודות השירות, בקשה לנציב שירות בתי הסוהר (להלן: הנציב), להפסקה מינהלית של עבודות השירות שהושתו על המבקש. הבקשה נומקה בכך שהמבקש נעדר רבות מהעבודה, כאשר רק על חלק מהעדרויותיו הציג אישורים רפואיים. כמו-כן צויין בבקשה כי המבקש נסע לטיול במצרים, ועקב כך נעדר מן העבודה ללא אישור. המבקש ננזף והוזהר, ולמרות זאת המשיך בהעדרויותיו.
ביום 8.6.98 החליט הנציב כי יתרת 47 ימי העבודה בעבודות שירות, תומר למאסר בפועל. זאת לאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון בפני הנציב, והלז אמר כי הוא "לא יכול לעבוד חודש מלא".
2.על החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. טענתו היתה כי הנציב נמנע מלהתחשב בנסיבותיו האישיות ובמצבו הבריאותי, והחמיר עימו יתר על המידה.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט ע' דוויק) דחה את העתירה, בקובעו כי בחודשים ינואר-יוני 98' נעדר המבקש לסירוגין במשך 42 יום ללא אישור. במהלך תקופה זו, הוזהר מספר פעמים ואף הוזמן לשימועים. בשימוע שנערך לו ביום 24.2.98 לבירור סיבת העדרותו, הודה המבקש כי שהה במצרים בטיול, ללא קבלת היתר מן הרשויות. על אף ההזהרות, המשיך המבקש להעדר מעבודתו.
בית המשפט קמא בדק את המסמכים הרפואיים שהגיש המבקש, אך קבע כי אין בהם כדי להניח תשתית ראייתית לגבי מצבו הרפואי של המבקש.
מסקנתו של בית המשפט קמא היתה כי החלטת הנציב נמצאת במתחם הסבירות, ומאזנת כראוי בין אינטרס העותר לחירות, לבין האינטרס הציבורי לקיום שלטון החוק. לאור כל זאת, דחה בית המשפט קמא את עתירת המבקש.
3.בפניי בקשה לרשות ערעור על החלטה זו של בית המשפט המחוזי. לאחר שעיינתי בחומר שלפניי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
כפי שהובהר פעמים רבות בפסיקה, בית משפט הבוחן את החלטות המשיבים במסגרת עתירת אסירים, אינו יושב כערכאת ערעור על ההחלטה, ותפקידו הוא בביקורת השיפוטית על החלטת הרשות (ראו: רע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי, פ"ד מז (3) 804). בית המשפט המחוזי, בהחלטה מנומקת ומפורטת, שקל את נסיבותיו האישיות של המבקש, אך החליט שלא להתערב בהחלטת הנציב, לאור אי התייצבותו החוזרת ונשנית של המבקש לעבודתו. אין לומר כי החלטה זו של בית המשפט המחוזי, מצדיקה מתן רשות ערעור לבחינתה פעם נוספת.
אם המבקש זקוק לטיפול רפואי בשל מצבו הבריאותי, יוכל לקבלו במסגרת שירות בתי הסוהר.
הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו על דרך מאסר בפועל ל- 47 ימים, במשרדי הממונה על עבודות השירות ביום 14.3.99 עד השעה 10:00.
ניתנה היום, כ"א באדר התשנ"ט
(9.3.99).
ש
ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99015660.
N01