פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
1764/12
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
איברהים איברהים
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעת"א
296167-11-11 מיום 28.12.2011, שניתן על ידי כבוד השופטת ורדה מרוז
בשם המבקש:
עו"ד עינת סופר-בסרגליק
החלטה
1.
מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 28.12.2011 בעת"א 296167-11-11 (כב' השופטת ו' מרוז ), במסגרתו נדחתה עתירתו של המבקש לצאת לסבב חופשות.
2.
המבקש מרצה תקופת מאסר של 15 שנה בגין עבירות שונות, ביניהן עבירות בנשק ועבירות אלימות כנגד בני משפחתו. במהלך חייו יצא ונכנס המבקש ממאסרים, וזהו לו מאסרו החמישי. על פי המתואר בבקשה, פרט לחופשה חריגה שניתנה לו לצורך השתתפות בחתונת בתו, לא יצא הוא לחופשות מהכלא.
במהלך תקופת מאסרו, פנה המבקש מעת לעת לבתי המשפט על מנת שתאושר לו יציאה לחופשות. בקשותיו אלה נדחו פעם אחר פעם נוכח התנגדות הוועדה המחוזית לטיפול באלימות במשפחה (להלן: " הוועדה ") לפיה "חברי הוועדה מתרשמים מאסיר בעל אופי אלים המבטא רצון לשינוי ואף ניכר שינוי מסוים במצבו, אך עדיין נותרו סימני שאלה בדבר הסכסוך שקיים בינו לבין אחיו, הדינמיקה בין הקורבנות וכן קיים פער בין הדרך בה מציג יחסיו עם משפחתו לבין הידוע לנו. להערכתנו זקוק לעבור תהליך טיפול מעמיק ואינטנסיבי בתחום דפוסיו האלימים".
בחוות דעתה של הוועדה מיום 14.6.2011 נקבע כי: "מהמידע העדכני העומד בפני הוועדה עולה כי האסיר מבטא רצון לשינוי אורח חייו והתנהגותו האלימה... עומדים לפנינו התנהגותו החיובית של האסיר והתקדמותו... אנו סבורים כי בשלב זה ניתן להמליץ על שילובו בסבב חופשות מוגבלות בשעות ובמרחק מהקורבנות". ואכן, בסיכום ההמלצה נקבע כי אין התנגדות ליציאת האסיר לחופשות בנות שש שעות בכפוף לתנאים שונים. ביום 16.6.2011 אישר בית המשפט המחוזי מרכז (עת"א 18442-06-11, כב' השופטת ו' מרוז ) יציאת המבקש לחתונת בתו. חופשה זו הוגדרה כ"חופשה מיוחדת", ונקבע כי אין בה משום נקיטת עמדה באשר לשילוב המבקש בסבב חופשות.
מיד עם חזרת המבקש מהחופשה המיוחדת, פנה שוב בבקשה לאשר יציאתו לסבב חופשות ביום 23.6.2011. לאחר כששה חודשי דין ודברים שלא הניבו פרי בין המשיבה למבקש, הגיש האחרון עתירה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה הציג המבקש, פרט לחוות הדעת של הוועדה, הסכם סולחה שנחתם בינו לבין המתלוננים בתיק. ביום 28.12.2011 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה (עת"א 29167-11-11, כב' השופטת ו' מרוז ). נקבע כי מתוך המידע שהוגש, אין אישוש לטענה בדבר הסולחה, ויהיה מקום לדון בעתירת המבקש ככל שהדברים יתבררו. מכאן הבקשה שלפני.
3.
בבקשתו מציין המבקש כי הוא אסיר למופת. למן הרגע הראשון הביע רגשות צער וחרטה עמוקים על ביצוע העבירות. צוינו המסגרות הטיפוליות הרבות בהן השתתף, לרבות סדנת הורות, 12 צעדים, שליטה בכעסים, פסיכולוגיה ועוד. הוסף כי אין בעניינו כל דו"ח משמעת. המבקש הדגיש כי המידע המודיעיני בדבר מסוכנותו הינו ישן ולא רלוונטי, וכי ממילא עצמתו אינה גבוהה, באשר הוועדה לקחה את המידע בחשבון ובכל זאת אישרה את יציאתו לחופשה. כן הודגש כי בין המבקש למתלוננים בתיק קיים הסכם סולחה, אשר לא נבדק על ידי המשיבה ויש בו כדי לאשר את יציאתו לחופשה.
4.
בפסיקת בית משפט זה קיימת גישה לפיה רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר, תינתן כאשר מונחת לפני בית המשפט סוגיה משפטית או נושא אחר הטומנים בחובם חשיבות כללית ( ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל
(26.6.1986)). המתווה הדיוני מדבר בעד עצמו – יש צורך לבקש רשות לערער. לצד זאת קיימת גישה נוספת לפיה בעתירות אסיר או עציר בעניין הנוגע למאסר או מעצר, הנידונות בבית המשפט המחוזי בפני דן יחיד, ייתכן ויהיה מקום לקיים ערעור בזכות תחת בקשת רשות ערעור. זאת משום שעתירות מסוג זה בדרך כלל תוקפות לראשונה החלטה שנתקבלה על ידי רשות מינהלית שאינה גוף "מעין שיפוטי". גוף כזה למשל הינו ועדת השחרורים מכח חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (וראו והשוו חוות דעתו של הנשיא א' גרוניס ברע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009)). לתפיסתי, סוגיה בעלת חשיבות כללית יכול ותעלה מקום בו נגרמת לאסיר פגיעה ברורה בזכויותיו. עמדה זו ניתן להצדיק על פי שתי הגישות, שכן ניתן לומר שפגיעה כזו בפרט עשויה להפוך לנושא בעל חשיבות כללית.
שאלת שילובו של אסיר בסבב חופשות הינה על פי רוב שאלה פרטנית הלוקחת בחשבון את נסיבותיו של האסיר הספציפי (ראו למשל רע"ב 623/12
רועי צאפאנא נ' מדינת ישראל ) 14.3.12); רע"ב 927/04 חיים דקל נ' שירות בתי הסוהר (9.2.2004)).
לצורך הכרעתי בתיק דנא יש להפנות להחלטת בית משפט קמא, בה נקבע כי:
"במהלך הדיון עלתה שאלת הסכם סולחה שנחתם לכאורה בין העותר [ המבקש ] לבין יריבו, אשר לטענת העותר מנטרל במידה רבה את הסכנה הנטענת ע"י המשיב. מתוך המידע שהונח בפניי, אין אישוש לטענה זו.
ביקשתי מב"כ המשיב לברר סוגיה זו, ועפ"י מידע טלפוני שהתקבל, עולה כי סוגיית הסולחה לא נבדקה כדבעי, הגם שרכז המודיעין הצביע על מידעים נוספים אשר יש בהם כדי לדחות בשלב זה את בקשת העותר לצאת לחופשה.
יחד עם זאת, סבורני, כי... ראוי היה שרכז המודיעין או מי מטעמו יערוך בדיקה יסודית ומקפת ביחס להסכם הסולחה והשלכותיו.
אין ספק די בירור שכזה עשוי לשפוך אור על המשך דרכו של העותר וסיכוייו לזכות בחופשה בעתיד..."
ראוי להדגיש, במסגרת בקשה זו על המבקש להצביע כי נפלה טעות משפטית בהחלטת בית המשפט המחוזי. נטל זה לא עלה בידיו להרים. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהחלטת בית המשפט המחוזי אינה סוגרת את שעריה בפני המבקש, אלא מטילה היא חובה על המשיב לבחון היטב את טענת הסולחה, והשלכותיה האפשריות על שחרור המבקש לחופשות. ככל שבירור שכזה יתבצע, וחזקה על המשיב שייבצע אותו בהקדם האפשרי, רשאי כמובן המבקש להביא עניינו לבחינה מחודשת לפני בית המשפט המחוזי, שיעיין בחומר ויכריע בהתאם.
5.
בכפוף לאמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום,
כ"ו באדר התשע"ב (20.3.2012).
ש ו פ ט