רע"ב 2565/19 ואיל קעיק נ. שירות בתי הסוהר

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 2.4.2019 (עת"א 36482-03-19, השופט ח' טרסי ).

2.

המבקש הוא אסיר שמאז שנת 2014 מרצה עונש של 16 שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירה של סיוע לרצח. ההליך דנן נסב על בקשתו לצאת לחופשה מיוחדת לרגל חתונת בנו, שעתידה להתקיים ביום 21.4.2019 באולם אירועים בקלנסווה. הבקשה נדחתה ממספר טעמים: בהתחשב בהתנגדותם של גורמי המודיעין של המשיב ושל המשטרה, המחזיקים במידע לפיו המבקש מסוכסך עם ארגוני פשיעה מחוץ לכותלי בית הסוהר, וכן לנוכח חומרת העבירה שבה הורשע המבקש, יתרת המאסר הארוכה שעוד נותרה לו והעובדה שהוא מצוי בשלב ראשוני בלבד של תהליך טיפולי בתחום האלימות.

3.

בעקבות דחיית הבקשה, הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי, שכאמור לעיל נדחתה אף היא. בית המשפט המחוזי ציין כי לאסיר אין זכות קנויה לחופשה, גם כאשר מדובר באירוע משפחתי בעל חשיבות כדוגמת חתונת בן, וכי הנושא צריך להיבחן תוך איזון המתחשב בשיקולים נוספים, ובראשם השיקול הביטחוני. בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי עיון בחומר המודיעיני הנוגע למבקש מלמד כי על אף שהידיעות בעניינו אינן חדשות, הרי שתוקפן טרם פג, בשים לב לטיב העבירה שבה הורשע המבקש ולרמת המסוכנות הנשקפת מהן. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי החתונה אמורה להתקיים בסמוך מאד למקום מגוריהן של משפחות המבקש וקורבן העבירה. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן להתעלם ממסקנתם של גורמי הטיפול לפיה אין אינדיקציה בשלב ראשוני זה להפחתת מסוכנותו של המבקש. בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט המחוזי כי לא נפל בהחלטתו של המשיב פגם המצדיק התערבות בה.

4.

בצד זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי "מומלץ לשקול בחיוב הוצאתו של העותר [המבקש – ד' ב' א'] בליווי לרגל האירוע בתנאים אשר ייקבעו על ידי המשיב, ולחילופין אישור ביקור פתוח מורחב, הכל בכפוף להגשת בקשות מתאימות ולהפעלת שיקול הדעת המנהלי בהתאם לנתונים".

5.

בבקשת רשות הערעור שבפני חוזר המבקש וטוען כי יש מקום לאפשר לו לצאת לחתונה. בפרט טוען המבקש כי השתתפותו באירוע מתחייבת על פי מנהגי דתו. המבקש טוען כי לא נרשמו לחובתו עבירות משמעות או בעיות התנהגות, וכי הוא משולב בקבוצות טיפוליות. המבקש מוסיף ומציין כי בהמשך להמלצתו של בית המשפט המחוזי הוא פנה והגיש בקשה ליציאה בליווי לחתונה, אלא שבקשתו נדחתה ביום 7.4.2019.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא במקרים שבהם מתעוררים שאלה משפטית עקרונית או נושא בעל חשיבות כללית (ראו: רע"ב 7796/12 חסן נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 9 (4.4.2013)). כפי שנקבע בעבר, כוחה של הלכה זו יפה גם מקום שבו האסיר מבקש כי תאושר לו חופשה על מנת להשתתף בשמחה משפחתית של קרוב מדרגה ראשונה (ראו: רע"ב 1109/18 פלוני נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (8.2.2018); רע"ב 5841/18 אלקלעי נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (7.8.2018)). החלטתו של המשיב במקרה זה התבססה על המידע המודיעיני הרלוונטי למבקש ולמידת המסוכנות הנשקפת ממנו. טענותיו של המבקש אינן מקימות אפוא עילה למתן רשות ערעור.

7.

למעלה מן הצורך יוער כי המבקש ציין שפנה בבקשה נוספת שמכוונת לאשר לו יציאה בליווי לאירוע, אך לא הזכיר פניה בבקשה לאישור של ביקור מורחב. כפי שציין בית המשפט המחוזי, דרכו של המבקש פתוחה לפנות למשיב בבקשות מתאימות שיאפשרו את השתתפותו באירוע, ואלה ייבחנו לפי מיטב שיקול הדעת של המשיב. עוד אעיר, כי ככל שהמבקש מעוניין להלין על החלטותיו של המשיב בבקשות שהוגשו לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי – עליו למצות את ההליך בעניין בטרם יידרש לכך בית משפט זה (ראו: רע"ב 3236/17 כהן נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (20.4.2017)). מכל מקום, החלטתי זו ניתנת בסד זמנים קצר על מנת לאפשר למבקש למצות הליכים כאמור עוד בטרם מועד החתונה, ככל שיחפוץ בכך.

8.

סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית.