רע"ב 2755/16 סטל נחמן נתן נ. שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז-לוד מיום 23.3.2016 (כב' הנשיא א' טל ) אשר דחה את עתירת המבקש נגד אופן הטיפול בתלונות אסירים על ידי היחידה הארצית לחקירת סוהרים (להלן: יאח"ס ).

1.המבקש, יליד שנת 1970, מרצה עונש מאסר של 13 שנים בבית הסוהר איילון בגין עבירות של מעשה סדום בקטין בנסיבות אינוס, מעשה מגונה בקטין, הפרת הוראה חוקית ושיבוש מהלכי משפט. בעתירה שהגיש לבית המשפט קמא העלה המבקש טענות שונות לגבי אופן הטיפול של יאח"ס בתלונות אסירים. ראשית הלין המבקש על נוהל שב"ס לפיו גביית הודעות מאסירים אינה מתבצעת בבית הסוהר שבו הם שוהים. בנוסף על כך הלין המבקש על כך שיאח"ס אינה מיידעת אסירים בנוגע להתקדמות הטיפול בתלונותיהם ואינה נותנת להם אישורים על הגשתן. בנוסף טען המבקש כי תלונות רבות של אסירים זוכות להתעלמות. באופן פרטני הלין המבקש על כך שתלונה שהגיש ליאח"ס הועברה לטיפולו של קצין תלונות האסירים במשרד הפנים (להלן: קצין התלונות ) ועל כך שמפקדת האגף שבו הוא שוהה לא נענתה לבקשתו לזמן חוקר משטרה על מנת שיחקור תלונה אותה ביקש להגיש נגד אדם שלטענתו אינו סוהר. מאוחר יותר הגיש המבקש בקשה לתיקון העתירה בה עתר לכך שבית המשפט יורה לשב"ס לחתום על העתקי בקשותיו להגשת תלונות, להמציא העתקים מפניותיו ליאח"ס ולמשטרת ישראל ולפטור אותו מתשלום אגרת בית משפט.

2.בית המשפט קמא דחה את עתירת המבקש ואת בקשתו לפטור מאגרה. בהחלטתו ציין בית המשפט קמא כי בגוף העתירה ובבקשה לתיקונה מופיעות טענות שאינן נוגעות לנושא העתירה כפי שהוגדר בכותרתה. בטענות אלו, כך נקבע, אין מקום לדון ויש לצמצם את גדר המחלוקת לטענות שהעלה המבקש בנוגע לטיפול בתלונותיו. בכל הנוגע לתלונה שהגיש המבקש ליאח"ס ציין בית המשפט כי הטיפול בה הועבר לטיפולו של קצין התלונות במשרד לביטחון פנים. לאחר העברת התלונה ביקש קצין התלונות לראיין את המבקש ולקבל ממנו פירוט אודות תלונתו אך המבקש סרב לשתף עמו פעולה בנימוק כי הלה "מטייח" תלונות של אסירים. בנסיבות אלו, כך קבע בית המשפט קמא, אין למבקש להלין אלא על עצמו על כך שתלונתו לא נתבררה. אשר לבקשה שהפנה המבקש למנהלת האגף לזימון חוקר משטרה ציין בית המשפט קמא כי העותר לא מסר למפקדת האגף מידע כלשהו בנוגע לנושא התלונה אותה הוא מבקש להגיש או בנוגע לאדם שכלפיו היא מופנית ועל כן לא נפל פגם בהחלטתה שלא להיענות לבקשתו. לבסוף קבע בית המשפט קמא כי לאחר עיון בכרטיס התנועות הכספיות של המבקש בשב"ס, הגיע למסקנה כי אין הצדקה לקבל את בקשתו לפטור מאגרה.

3.מכאן בקשת רשות הערעור דנן. המבקש שב ומעלה את הטענות שהעלה בעתירתו המקורית וכן את אלה שביקש להוסיף בציינו כי הטענות שבית המשפט קמא לא ראה מקום לדון בהן נובעות מן העתירה המקורית ולפיכך לא היה מקום להתעלם מהן. עוד טוען המבקש כי אין היגיון לחייב אותו לפרט את תלונותיו בפני קצין התלונות וכי הדבר נוגד את פקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.37.00 שעניינה "תלונות אסירים" (להלן: הפקודה ) (מש/3). המבקש מוסיף ומלין על החלטתו של בית המשפט לדחות את בקשתו לפטור מאגרה שכן לדידו קיימת עילה מבוססת לעתירתו והכספים שהוציא בקנטינה בבית הסוהר מקורם בכספים שמקציבה לו אשתו המתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה. לבסוף טוען המבקש כי הטענות שהעלה בעתירה מעוררות שאלות עקרוניות החורגות מעניינו הפרטי ולפיכך יש להיעתר לבקשתו לערער על החלטת בית המשפט קמא.

4.המשיבים טוענים מנגד כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהיעדר כל עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא. המשיבים מציינים כי בניגוד לטענות שהעלה המבקש בעתירה, לא נמצא כל מידע אודות תלונות שהגיש ליאח"ס אשר זכו להתעלמות. כמו כן טוענים המשיבים כי לפי הפקודה ונוהל שב"ס מספר 03.01.039 שעניינו "טיפול בעבירות סוהרים" (מש/4) (להלן: הנוהל ), תפקידה של יאח"ס הוא לחקור חשדות בנוגע לביצוע עבירות פליליות על ידי סוהרים. לפיכך, כאשר לא נמצא בבדיקה ראשונית בסיס לחשד לביצוע עבירה פלילית על ידי סוהר יאח"ס מעבירה את הטיפול בתלונה לקצין התלונות. אשר לטענת המבקש כי על חוקרי יאח"ס לחקור אסירים בבית הסוהר שבו הם שוהים טוענים המשיבים כי הפרקטיקה לפיה גביית הודעות מאסירים על ידי יאח"ס מבוצעת בבתי סוהר מסוימים אושרה על ידי בית משפט זה וכי בהתאם לנוהל, אסיר שמעוניין להגיש תלונה נגד סוהר בעניין הנוגע למילוי תפקידו רשאי להגישה בכתב ובמעטפה סגורה. בכל הנוגע לטענה לפיה יש לעדכן את המבקש בדבר התקדמות הטיפול בתלונותיו סבורים המשיבים כי היא נטענה בעלמא וללא כל פירוט ונראה שהמבקש זנח אותה בבקשת רשות הערעור. מכל מקום, כך נטען, המבקש עודכן לגבי הטיפול בתלונה שהועברה לטיפול קצין התלונות. עוד טוענים המשיבים כי הטענות שבהן לא דן בית המשפט קמא לא נכללו בעתירה המקורית ועל כן אין מקום לדון בהן בשלב זה.

5.דין הבקשה להידחות.

לא אחת נקבע כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר תינתן רק כאשר עניינו מעורר שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני (רע"ב 5398/15 לוי נ' מדינת ישראל , בפסקה 5 (17.8.2015); רע"ב 5049/13 עודה נ' שירות בתי הסוהר , בפסקה 5 (15.8.2013)).

המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

6.למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי אף לגופם של דברים דין העתירה להידחות. ראשית, צדק בית המשפט קמא בדחותו את הבקשה לפטור מאגרה שכן עיון בכרטיס התנועות הכספיות של המבקש בשב"ס מלמד כי אין לכך הצדקה. לגופו של עניין, המבקש העלה האשמות חמורות לפיהן תלונות רבות זוכות להתעלמות מצד יאח"ס ו"מטויחות" על ידי קצין התלונות. עוד טען המבקש כי שב"ס אינו מיידע אסירים בנוגע לאופן והתקדמות הטיפול בתלונותיהם. ואולם, המבקש לא הציג אסמכתא כלשהי לביסוס טענות אלה ולא הצביע על תלונה כלשהי אשר לא זכתה למענה או לטיפול הולמים. למעשה, בניגוד לנטען בעתירה, מהראיות בתיק עולה כי יאח"ס לא התעלמה מהתלונה שהגיש המבקש והיא הועברה לטיפולו של קצין התלונות אשר ניסה לבררה חרף אי שיתוף פעולה מצד המבקש. כמו כן, ובניגוד לנטען בעתירה, המבקש עודכן בנוגע התקדמות הטיפול בתלונתו.

יתר על כן, מהראיות עולה כי התנהלות שב"ס וקצין התלונות במקרה דנן הייתה בהתאם לפקודות ולנהלי שב"ס בהם נקבע כי יאח"ס תטפל בתלונה שהוגשה על ידי אסיר רק אם בדיקה ראשונית שלה מעלה חשד לביצוע עבירה פלילית על ידי סוהר. במקרה דנן נבדקה תלונתו של המבקש על ידי ראש יאח"ס אשר מצא כי היא אינה מעלה חשד לביצוע עבירה פלילית על ידי סוהר ועל כן העביר את הטיפול בה לקצין התלונות. כאמור, המבקש סרב לשתף פעולה עם קצין התלונות ומטעם זה נקטע הטיפול בתלונתו. אשר לטענה לפיה חוקרי יאח"ס צריכים לתחקר אסירים בנוגע לתלונות שהגישו בבית הסוהר בו הם שוהים – טענה זו נדחתה על ידי בית משפט זה בעבר לאחר שלא מצא מקום להתערב בפרקטיקה לחקור אסירים כמתלוננים או כעדים במתקני מעבר (ראו: רע"ב 3599/15 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר

(23.8.2015)). מכל מקום, אסירים שאינם מעוניינים להגיע למתקני המעבר יכולים להגיש ליאח"ס תלונה כתובה במעטפה סגורה (סעיף 2.ב.3 לנוהל). לבסוף אציין כי לא ראיתי הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא שלא לדון בטענות ובבקשות החורגות מגדר המחלוקת שהוגדר בעתירה וכך גם לגבי טענות כאמור שהועלו בבקשה דנן.

הבקשה נדחית.