פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"ב
4755/98
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבקש
:
מחמד
גרדאת
נגד
המשיב
ה :
ועדת השחרורים
בקשת
רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט
המחוזי
בת"א-יפו מיום 10.6.98
בע"ש
706/98
שניתן
על ידי כבוד השופטים: י' גרוס, י'
בן
שלמה, מ' רובינשטיין
בשם המבקש:
עו"ד
ד' יפתח
בשם המשיבה:
עו"ד
ע' הלמן
החלטה
1.
בקשת רשות לערער זו על החלטת ועדת השחרורים מתייחסת לארבע שאלות:
(א) מה שפרקליט המבקש מתאר כ"אפלייה בין אסיר לבין התביעה הכללית"; (ב) ענין הפקעת חלק מרשיונו של אסיר; (ג) הרכב ה"ועדה השלישית" ו-(ד) שיקולי "הועדה השלישית".
2.
הטענה הראשונה מתייחסת לעובדה שהמדינה, להבדיל מכל אסיר, יכולה לעתור על החלטת ועדת השחרורים כענין שבזכות לבית המשפט העליון להבדיל מאסיר ששומה עליו לעתור לבית המשפט המחוזי ומפסק דינו, ברשות, לבית המשפט העליון.
אפלייה זו היא מכח דבר חקיקה ראשי (העומד ככל הנראה לפני שינוי) ואין בית המשפט יכול לעשות דבר בעניינו, השווה: רע"ב 2769/98 (לא פורסם), ואיני סבור שיש מקום לבחון ענין
זה שוב.
3.
הטענה השניה מכוונת לבחון מחדש את הילכת רע"ב 39/96 (טרם פורסם) שקבעה שאין ועדת השחרורים מוסמכת לבטל באופן חלקי רשיון שניתן לאסיר להתהלך חופשי. בדין כתב העוזר לפרקליט המבקש בתשובתו לטענה זו, כי מדובר בהלכה חדשה יחסית, ואין צידוק לתת למבקש רשות לערער כדי לבחון הלכה זו מחדש.
סעיף אחר לטענתו השניה של המבקש שהילכת רע"ב 29/96 צריכה לחול אך מיום הינתנה , ואין היא צריכה לחול על המבקש. גם טענה זו אינה מצדיקה מתן רשות לערער, אם לא מטעמים אחרים, הרי מן הטעם שפסק הדין ברע"ב 39/96 לא קבע שהלכתו צופה רק לעתיד, וכשניתנה הלכה זו, טרם נסתיימו ההליכים בעניינו של המבקש.
4.
גם בטענה השלישית, המתייחסת להרכב ה"ועדה השלישית" לא מצאתי יסוד למתן רשות לערער; ראה גם ת18/, אם לא מטעמים אחרים.
5.
לענין שיקולי ה"ועדה השלישית" (טענתו הרביעית של המבקש) נטענו על ידי המדינה כמה טענות שלא היתה למבקש אפשרות להגיב עליהן. אתן לו הזדמנות להגיש תגובה.
המבקש רשאי להגיב על תגובת הפרקליטות, רק לענין טענתו הרביעית, המתייחסת לשיקולי הועדה השלישית, תוך 15 ימים.
הבקשה
לענין שאר הטענות - נדחית.
ניתנה
היום, ג' בתשרי
התשנ"ט
(23.9.98).
המשנה
לנשיא
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98047550.
B04