רע"ב 5599/16 יקיר כהן נ. הממונה על עבודות השירות

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת מ' ברנט ), בעת"א 33967-08-15, מיום 10.7.2016. במסגרת החלטה זו נמחקה עתירת המבקש לביטול החלטתו של הממונה על עבודות השירות על הפסקה מנהלית של ריצוי עונש המאסר של המבקש בדרך של עבודות שירות, והמשך ריצוי עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

בד בבד עם בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע יתרת עונש המאסר שהושת עליו. ביום 30.8.2016, הוריתי על עיכוב ביצוע יתרת עונש המאסר, עד להחלטה אחרת בעניינו של המבקש.

רקע והליכים קודמים

2.ביום 29.9.2013, הרשיע בית משפט השלום בפתח-תקווה (כב' ס' הנשיאה ע' רון ) את המבקש, על יסוד הודאתו, בשתי עבירות של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש, לפי סעיפים 382(ג) ו-380 לחוק העונשין , התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) , ובעבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין. ביום 7.10.2014, קיבל בית משפט השלום בפתח תקווה את תנאי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, וגזר על המבקש עונש של 4 חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות.

3.ביום 4.11.2014, התייצב המבקש בפני הממונה על עבודות השירות, לשם תחילת ריצוי עונשו. בתאריך 14.4.2015, ולאחר שהמבקש נעדר במשך כחודש ימים מריצוי עבודות השירות ואף לא התייצב לשיחות בירור שנקבעו לו בשלושה מועדים שונים, נערכה למבקש שיחת בירור, במסגרתה הוא הוזהר לבל ימשיך להיעדר מעבודות השירות. גם לאחר שיחה זו, נעדר המבקש מספר פעמים מעבודות השירות, וניסיונות להשיגו עלו בתוהו. בעקבות זאת, זומן המבקש לשימוע בפני הממונה על עבודות השירות, אשר תוכנן להתקיים ביום 8.6.2015. המבקש לא התייצב לשימוע האמור, ובעקבות זאת החליט מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש, והורה כי המבקש ירצה את יתרת מאסרו מאחורי סורג ובריח. על החלטה זו, הגיש המבקש עתירה (עת"א 33967-08-15) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' הנשיא א' טל ). לאחר האזנה לטיעוני הצדדים, הורה בית המשפט המחוזי לממונה על עבודות השירות לערוך למבקש שימוע נוסף. ביום 1.11.2015, נערך שימוע למבקש, וחרף ההערכה, כי המבקש

"מתייחס בקלות דעת ובזלזול לעבודות השירות" , ניתנה למבקש הזדמנות נוספת להשלמת עבודות השירות, תחת אזהרה. גם לאחר שניתנה למבקש הזדמנות זו, הוא המשיך במסכת ההיעדרויות מעבודות השירות, ואף נמנע מלהתייצב לשימוע נוסף שנקבע לו. עקב כך, החליט מפקד מחוז המרכז בשירות בתי הסוהר, בפעם השנייה, על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש. לאחר שהמבקש עתר בשנית לבית המשפט המחוזי וטען כי בידיו אישורי מחלה, שיבהירו את היעדרויותיו מעבודות השירות, הורה בית המשפט המחוזי, ביום 17.3.2016, על עריכת שימוע נוסף למבקש בפני הממונה על עבודות השירות. בית המשפט הדגיש, עם זאת, כי ככל שהמבקש לא יתייצב לשימוע זה, יהא עליו לרצות את יתרת העונש מאחורי סורג ובריח. באופן בלתי מפתיע, גם לשני מועדים נוספים, שנקבעו לשימוע החוזר, המבקש לא התייצב – בפעם הראשונה בשל תאונת דרכים אשר אירעה לו, לטענתו, בדרכו לשימוע, ובפעם השנייה בשל כך שדבר השימוע פרח מזיכרונו. אף במועד השלישי שנקבע לשימוע זה, המבקש הגיע באיחור של כשעתיים. נוכח התנהלות זו, המליץ עורך השימוע על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש, ועל המשך ריצוי עונשו מאחורי סורג ובריח. ביום 26.6.2016, עדכן הממונה על עבודות השירות את בית המשפט המחוזי בהשתלשלות האירועים, ובעקבות זאת נקבע דיון בעניינו של המבקש. לדיון בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, (כב' השופטת מ' ברנט ), שאמור היה להתקיים ביום 10.7.2016, הגיע המבקש באיחור של כשעתיים, ולפיכך מחק בית המשפט המחוזי את העתירה.

בקשת רשות הערעור ותגובת המשיב

4.בבקשתו לרשות הערעור, המונחת לפניי, טען המבקש כי בשל מחיקת העתירה על ידי בית המשפט המחוזי, בעקבות איחורו לדיון, טענותיו לא נשמעו לגופן. בנוסף לכך, נטען על ידי המבקש כי השימוע האחרון שנקבע לו בפני הממונה על עבודות השירות נועד לבחון את מסמכיו הרפואיים, אלא ששימוע זה "לא נערך בנפש חפצה" , והמסמכים הרפואיים שסיפק המבקש לא זכו לבחינה ראויה. מטעמים אלו, בין היתר, התבקש בית משפט זה להעניק למבקש רשות ערעור, ולבטל את החלטת הממונה על עבודות השירות, או לחילופין להחזיר את הנושא לבית המשפט המחוזי, לשם דיון בעתירה לגופו של עניין.

בתגובת המשיב לבקשה, נטען כי בקשת רשות הערעור נוגעת לעניינו של המבקש בלבד, ואינה מעלה כל שאלה עקרונית רחבת היקף, ומשכך היא אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור, כפי שאלו נקבעו בפסיקה. עוד נטען, כי גם לגופו של עניין דינה של הבקשה להידחות. זאת, נוכח התנהלותו של המבקש והיעדרויותיו הרבות, הן מעבודות השירות עצמן והן משימועים ודיונים שונים שנקבעו בעניינו. נטען בנוסף, כי המבקש לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו, בכדי להשלים את עבודות השירות, לפיכך אין לו אלא להלין על עצמו. לאור האמור, עמדת המשיב היא כי דין הבקשה להידחות על הסף, כמו גם לגופה.

דיון והכרעה

6.לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיב, ובנספחים המצורפים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

7.הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור בעתירת אסיר תינתן במשורה, והיא שמורה למקרים מיוחדים, בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה (ראו: רע"ב 3881/15 פלוני נ' שרות בתי הסוהר (21.10.2015); רע"ב 3358/15 הרוש נ' בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (10.8.2015); רע"ב 5063/14 יקר נ' שירות בתי הסוהר (31.8.2014)). הבקשה שלפניי אינה מעלה, ולו שאלה אחת, החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, ודי בטעם זה בכדי לדחותה.

8.למעלה מן הצורך, אציין כי גם לגופם של דברים אין בידי להיענות לבקשה. החלטת בית המשפט המחוזי למחוק את עתירתו של המבקש, נוכח איחורו הבלתי מוסבר לדיון שנקבע בעניינו, בתאריך 10.7.2016, צריכה להיבחן על רקע השתלשלות העניינים שקדמה לאיחור, ובהינתן התנהלותו החריגה של המבקש כמפורט לעיל. למבקש ניתנו, בזו אחר זו, הזדמנויות רבות, הן להשלמת עבודות השירות שהוטלו עליו והן בכדי להסביר את הסיבות שהובילו להיעדרויותיו מעבודות השירות ולאי התייצבותו ואיחוריו לשימועים שנקבעו לו. ראוי לציין במיוחד את החלטת בית המשפט המחוזי, מיום 17.3.2016, במסגרתה הופנה המבקש לשימוע נוסף בפני הממונה על עבודות השירות. לאחר מתן החלטה זו, ואף שהובהר למבקש במפורש כי אם לא יופיע לשימוע, יוביל הדבר להפסקה מנהלית של עבודות השירות, נעדר המבקש, פעם אחר פעם, משני מועדים שונים שנקבעו לשימוע. גם למועד השלישי שנקבע לו, לפנים משורת הדין, הגיע המבקש באיחור ניכר. לאחר זאת, הגדיל המבקש לעשות, כאשר גם לדיון השלישי והאחרון בעניינו בבית המשפט המחוזי, הגיע המבקש באיחור של כשעתיים. בהיעדרויותיו החוזרות ונשנות, ואיחוריו הרבים לשימועים ולדיונים שנקבעו בעניינו, הפגין המבקש זלזול רב כלפי גורמי אכיפת החוק, וחוסר התייחסות לצווי בית המשפט. בנסיבות אלו, אין להישמע למבקש כי עתירתו לא נדונה לגופו של עניין, ואין לו אלא להלין על עצמו.

9.במקום אחר ציינתי, כי:

"[...] יש לראות ריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות כפריבילגיה לה זוכה המורשע בדין, ובבסיסה של פריבילגיה זו עומדת תכלית שיקומית. ואולם, קיומה של זכות זו מותנית בעמידתו של הלה בציפיות הנלוות לביצוע עבודות השירות. מקום בו לא יעמוד המורשע בדין בציפיות אלו, ולא יבצע את עבודות השירות כראוי, תישלל ממנו פריבילגיה זו, ויתרת עונשו תרוצה במאסר מאחורי סורג ובריח" ( רע"ב 7868/12

אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי נצרת (10.11.2013)).

בנסיבות המתוארות, ברי כי ההחלטה על ההפסקה המנהלית של עבודות השירות, בדין יסודה, ומכל מקום אין בה כל חריגה ממתחם הסבירות המוקנה לממונה על עבודות השירות. אין צריך לומר, כי גם החלטת בית המשפט המחוזי למחוק את עתירתו של המבקש עקב איחורו לדיון, הינה מתבקשת בנסיבות העניין ואין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

10.החלטתי בדבר עיכוב ביצוע יתרת עונש המאסר, מיום 30.8.2016, מתבטלת בזאת. המבקש יתייצב לריצוי יתרת מאסרו ביום 30.10.2016 עד לשעה 09:00, בימ"ר "הדרים" או על-פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון, ועותק מהחלטה זו. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.