רע"ב 5958/17 יצחק אדרי נ. שירות בתי הסוהר- מחלקת האסיר - זימונים

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18.7.2017 בעת"א 43867-06-17 (כב' השופט א' משניות ), במסגרתה נדחתה עתירתו של המבקש להפרדתו בבית הכלא המגורמים שלטענתו הוא נמצא עמם בסכסוך מתמשך.

2.

המבקש הוא אסיר המרצה מאסר עולם בלתי-קצוב החל משנת 2011 בגין עבירת רצח. עובר להגשת העתירה לבית המשפט המחוזי, שהה המבקש בכלא "רימונים" באגף הפרדה, ולטענתו הוגדר במשך שנים כ"מופרד מבני מיעוטים" עקב סכסוכים שונים עם גורמים מהמגזר הערבי. בחודש יוני 2017 הועבר המבקש לכלא "אשל" ושולב באגף רגיל-מעורב. בעתירתו, בה יוצג על-ידי סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית, טען כי מאז המעבר הוא חווה אירועי אלימות ואיומים על חייו מצד אסירים בני מיעוטים, וכי גורמי שב"ס אינם שועים לפניותיו בעניין ואף אינם בוחנים את הסכסוכים עליהם התריע.

בית המשפט המחוזי ערך שני דיונים בעניינו של המבקש. בדיון מיום 25.6.2017 הורה בית המשפט למשיב 1 לבחון מחדש, באמצעות גורמי מודיעין, את טענותיו של העותר; וכן הורה על סעד זמני של שיבוץ בנפרד מבני מיעוטים עד להשלמת הבחינה. בדיון המשך מיום 18.7.2017 דיווח המשיב 1 לבית המשפט כי רשימת המסוכסכים שהעביר המבקש נבחנה על-ידי גורמי המודיעין, ונמצא כי אין כל מניעה לשלבו באגפי הכליאה הרגילים יחד עם בני מיעוטים. בעקבות זאת דחה בית המשפט את העתירה וביטל את הסעד הזמני שניתן. על כך הבקשה שלפניי.

3.

בבקשתו בהליך זה מיום 23.7.2017 חזר המבקש על טענותיו בדבר החשש התמידי לחייו באגף המעורב, וביקש מבית משפט זה להורות על השבתו המיידית לאגף ללא בני מיעוטים. על בקשה זו נוספו מספר פניות בהולות מצד המבקש, בהן התריע על סכנה לחייו וביקש לקיים דיון דחוף בעניינו, תוך שפירט על אודות אירועי אלימות שחווה בתקופה זו בכלא, מששב לאגף המעורב. יש לציין כי בהליך זה המבקש איננו מיוצג עוד.

4.

בתגובתם, מסרו המשיבים כי לאחר שהתקבל מידע מודיעיני חדש המצביע על התנהלות שלילית מצד המבקש, שולב האחרון באגף השמור בכלא "אשל" ביום 24.9.2017; ולאחר מכן, עם קבלת מידע מודיעיני נוסף, הועבר ביום 25.9.2017 לאגף ההפרדה באותו כלא. משכך, טענו כי הבקשה מתייתרת ויש להורות על מחיקתה.

עוד הוסיפו כי דין הבקשה להידחות על הסף, משאינה מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינו של המבקש; וכן כי דינה להידחות גם לגופה, שכן החלטות על שיבוצם של אסירים נמצאות בליבת שיקול הדעת המינהלי של שב"ס. כמו כן, טענו המשיבים כי בקשתו של המבקש היא גורפת ולא מבוססת.

בהודעה נוספת מטעמם, עדכנו המשיבים כי המבקש הוחזר לאגף השמור בכלא "אשל" ביום 26.9.2017 לאחר היוועצות עם גורמי המודיעין.

5.

הבקשה נדונה בפניי ביום 24.10.2017. בדיון זה הסבירו המשיבים לבית המשפט מדוע הועבר המבקש בין אגפים בפרק זמן כה קצר. הסברם נגע להבחנה שבין אגף ההפרדה, המשמש לשמירה על בטחונו של האסיר ונהוג להשתמש בו רק במידת הצורך וכמוצא אחרון, לבין האגף השמור המשמש גם לטיפול בהתנהגות בעייתית מצד האסיר.

6.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במידע המודיעיני שהוצג בפניי בדיון הנ"ל, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית כל , כלל ידוע הוא כי רשות ערעור על הכרעה בעתירת אסיר תינתן במשורה, ורק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של העותר או נושא בעל חשיבות כללית (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 5541/14 גולדשטיין נ' שירות בתי הסוהר (25.8.2014); רע"ב 4522/16 אמסלו נ' שירות בתי הסוהר (15.8.2016)). במקרה דנן, לא חרגו טענותיו של המבקש מעניינו הפרטני כלל וכלל, ודי בטעם זה על מנת לדחות את הבקשה.

שנית , אכן מדובר בבקשה כוללנית וגורפת שאין לה מקום בבית משפט זה (השוו: בג"ץ 223/67 בן דב נ' שר הדתות פ"ד כב(1) 440, 445 (1968) ; בג"ץ 240/98 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות , פ"ד נב(5) 167, 171 (1998)). המבקש מעוניין שנורה כי לא ישובץ עם אסירים בני מיעוטים, ולא מיקד את טענותיו בעניינו של אסיר זה או אחר עמו הוא מסוכסך. הרשימה הספציפית שסיפק המבקש נבחנה על-ידי גורמי המודיעין, ואין מקום להורות על איסור גורף של שהייתו במחיצת אסירים בני מיעוטים. בית משפט זה אינו נוטה להחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית, לא כל שכן כאשר מדובר בהחלטות כלליות כדוגמת זו. די אף בטעם זה כדי לדחות את הבקשה.

גם לגופם של דברים דינה של הבקשה להידחות. בית משפט קמא בחן את טענותיו של המבקש לעומקן

מול גורמי המודיעין, ולא הותיר אבן בלתי הפוכה בעניין שלומו וביטחונו. במצב דברים זה, אינני רואה לנכון להתערב בקביעותיו.

7.

סוף דבר, הבקשה נדחית.