רע"ב 6436/20 איתן סרור נ. שירות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט ג' שני ) מיום 13.9.2020 בעת"א 15529-09-20, במסגרתו נדחתה עתירת המבקש להאריך את משך החופשה המיוחדת שאושרה לו לרגל חתונת בנו.

2.

המשיבים נעתרו לבקשת המבקש, אסיר המרצה עונש מאסר בכלא השרון, לאפשר לו חופשה מיוחדת לרגל חתונת בנו שעתידה להתקיים ביום 16.9.2020, אך הגבילו את משך החופשה ל- 8 שעות. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי עתירת אסיר בה טען כי אין בפרק הזמן שאושר לו כדי למלא את הצורך להשתתף בשמחת בנו, במיוחד בשים לב למרחק שבין בית הכלא בו הוא שוהה לבין מקום האירוע. בית המשפט קיים אתמול דיון דחוף בעתירה, ולאחר שמיעת הצדדים הגיע למסקנה כי אין בידיו להיעתר לסעד שהתבקש. צוין, בין היתר, כי בקשת המבקש אושרה בהתאם להנחיות המיוחדות בשב"ס נוכח התפרצות נגיף הקורונה, כאשר "יתאפשר לו לצאת לחופשה מיוחדת לפרק הזמן המרבי שנקבע בהנחיות". לצד זאת, ראה בית המשפט לתת מספר הוראות במטרה למנוע עיכובים מיותרים ביציאתו של המבקש לחופשה, "על מנת שהעותר יצא בזמן מבית האסורים".

3.

לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים תינתן ככלל רק מקום בו הבקשה מגלה שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש (רע"ב 6112/20 פלוני נ' מדינת ישראל (14.9.2020); רע"ב 5340/20 נחושתן נ' מדינת ישראל (31.7.2020); רע"ב 3359/17 כבהה נ' שירות בתי הסוהר (24.7.2018 ) ). בענייננו, עתירת המבקש "להקדים את היציאה לחופשה" שאושרה לו אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית, ותחומה כולה בעניינו הפרטני, ואינה מצביעה גם על עילה להתערב בפסק הדין קמא.

4.

אשר על כן הבקשה נדחית.