רע"ב 7420/21 איברהים מחאמיד נ. שירות בתי הסוהר

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט צ' קפאח ) בעת "א 54095-08-21 מיום 31.10.2021, בגדרו נדחתה עתירת המבקש להורות על ביטול סיווגו כאסיר ביטחוני.

רקע והליכים קודמים

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 274 ו-25 לחוק.

על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, במהלך מבצע "שומר החומות", התרחשו אירועים של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, על רקע לאומני-גזעני, שכללו בין היתר את תקיפתם של כוחות משטרה וביטחון, וכן של אזרחים יהודים וערבים זה כלפי זה. בהמשך לאמור, המבקש השתתף בהתפרעות אלימה בעיר יפו ביום 10.5.2021 שבמסגרתה נטל אבן מהקרקע ויידה אותה לעבר שוטרים ששהו במקום.

3.

במהלך מעצרו של המבקש ניתנה החלטת ראש מחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) לסווג את המבקש כ"אסיר ביטחוני". המבקש עתר נגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אשר קבע בהחלטתו מיום 29.8.2021 כי ניתן היה לדחות את העתירה על הסף, מאחר שהמבקש לא פנה לשב"ס בבקשה לשינוי סיווגו עובר להגשת העתירה. חרף זאת בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה יש לאפשר לב"כ המבקש לפנות לשב"ס בבקשה מתאימה, וכי הטיפול בעתירה ימשיך בהתאם להחלטת שב"ס בבקשה.

4.

בהמשך לכך, ביום 19.9.2021 הוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים הודעת עדכון מטעם שב"ס בה צוין כי לאחר שעניינו של המבקש נבחן בשנית הוחלט כי יש להותיר את סיווגו כ"אסיר ביטחוני" על כנו, וזאת לאור נסיבות מעצרו כפי שתוארו בכתב האישום המתוקן. עוד צוין, כי סיווגו של המבקש נקבע אף בהתאם לעמדתו הארגונית של שב"ס באשר לעצורים שנעצרו במסגרת אירועי מבצע "שומר החומות" על רקע לאומני-גזעני.

5.

ביום 24.10.2021, בטרם הסתיים ההליך בעתירה לשינוי סיווגו, הרשיע בית משפט השלום בתל אביב-יפו את המבקש בעבירות האמורות, וזאת על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, ונגזר עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית (ת"פ 50017-05-21). בשולי גזר הדין ציין בית המשפט:

"הנאשם [המבקש – י' א' ] לא הואשם ולא הורשע בביצוע העבירות מתוך מניע גזעני/ בטחוני/ לאומני ויש להניח כי הגורמים הרלוונטיים לשב"ס ישקלו נתון זה במסגרות המתאימות" (עמ' 9 לגזר הדין).

6.

לאחר שב"כ המבקש הגיש תשובה להודעת העדכון מטעם המשיב, ניתן ביום 31.10.2021 פסק דין על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים שדחה את עתירת המבקש. בית המשפט עמד על כך שהעתירה הוגשה בעוד היות העותר עצור "עד להחלטה אחרת" וקבע כי סיווגו כ"אסיר ביטחוני" עולה בקנה אחד עם הוראות פקודת נציבות שב"ס 04.05.00 שכותרתה "תהליך הגדרת אסיר ביטחוני" (להלן: פקודת הנציבות ) .

לצד זאת, דחה בית המשפט את טענת המבקש כי בהתאם להחלטות שיפוטיות בעניינו יש לסווגו כאסיר פלילי, וקבע כי אין בהחלטות השיפוטיות שהתקבלו, ובכללן ההחלטה שניתנה בשולי גזר הדין, כדי להשפיע על סיווגו של המבקש. בית המשפט ציין כי מדובר בהחלטות שיפוטיות שניתנו כאשר שב"ס לא היה צד להליך ודברו לא נשמע, וכי בשום שלב לא התקיים דיון לעניין סיווג המבקש, בו הונח החומר הרלוונטי בפני השופטים השונים ובכלל זה נהלי שב"ס.

7.

על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הגיש המבקש בקשה למתן רשות ערעור – היא הבקשה שלפניי.

8.

לטענת המבקש, שגה בית המשפט לעניינים מינהליים, כאשר התעלם מכך שהחלטת שב"ס בעניינו מנוגדת לקביעה שיפוטית מפורשת בגזר דינו לפיה לא ביצע את העבירות ממניע בטחוני . לגישתו, בקשה זו מעלה סוגיה משפטית בעלת השלכה רחבה באשר למשקל שעל רשות מינהלית לתת לקביעותיו של שופט הדן בעניינו של עציר או אסיר.

עוד טוען המבקש, כי כתב האישום בעניינו תוקן באופן המנתק כל קשר לביצוע העבירות על רקע ביטחוני, והדגיש את המשמעות "ההרסנית" כלשונו של סיווגו כאסיר ביטחוני, בין השאר, מאחר שהיא תביא להעברתו לבית סוהר בו שוהים אסירים ביטחוניים וכן תמנע ממנו ביקורים משפחתיים ושיחות טלפון.

9.

מנגד, טוען המשיב כי דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף שכן היא אינה עומדת באמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור. לגופם של דברים הודגש כי העבירות שבהן הורשע המבקש ונסיבות ביצוען – בעת שהשתתף בהתפרעות על רקע לאומני-גזעני – מלמדות כי המבקש עונה אחר הגדרת "אסיר ביטחוני" הקבועה בסעיף 3ב לפקודת הנציבות ומצדיקה את סיווגו כאסיר בטחוני.

המשיב הוסיף כי ההערה שצוינה בשולי גזר הדין אינה כובלת את שיקול דעתו לקבוע את סיווגו של המבקש כאסיר ביטחוני, שכן הוא הגורם המינהלי והמקצועי המוסמך לסווג אסירים. כן צוין, כי המבקש מוחזק באגף הפלילי בימ"ר תל אביב מיום מעצרו ולא באגף ביטחוני; כי ביום 16.11.2021 אושר לו לקיים שיחות טלפון באופן סדיר לבני משפחה מקרבה ראשונה; וכי המבקש מקבל ביקורים סדירים סגורים מבני משפחה מקרבה ראשונה. לצד זאת, הודגש כי המבקש רשאי להגיש בקשות להקלות נוספות כמפורט בפקודת הנציבות. עוד צוין כי ביום 31.10.2021 קיבל שב"ס החלטה נוספת בעניינו של המבקש, לפיה יוותר סיווגו כאסיר ביטחוני על כנו.

דיון והכרעה

10.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובנספחים שצורפו להן, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעל פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

11.

הלכה מושרשת וידועה היא כי רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים לא תינתן אלא במקרים מיוחדים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של האסיר, או אם עולה חשש לעיוות דין (רע"ב 7027/20 פלוני נ' שרות בתי הסוהר (22.10.2020)).

12.

ייאמר כי הבקשה שבפניי עניינה עובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגד המבקש, ההחלטה לסווגו כ"אסיר ביטחוני" והנימוקים שעמדו ביסודה שעניינם טיב העבירות שבהן הואשם ונסיבות ביצוען. משכך, חרף האצטלה העקרונית שניסה המבקש לשוות לטענותיו, הן נטועות כל כולן בעניינו הפרטני ואינן מצדיקות מתן רשות ערעור (ראו והשוו, רע"ב 2171/16 עאשור נ' שירות בתי סוהר מחלקת האסיר (26.5.2016)).

13.

למעלה מכך אציין כי אף לגופו של עניין לא מצאתי כי הבקשה מעלה טעמים להתערבות בפסק דינו של בית משפט לעניינים מינהליים.

14.

החלטת המשיב לסווג את המבקש כ"אסיר ביטחוני" בשלב היותו עציר, נעשתה בהסתמך על כתב האישום שייחס לו את ביצוע העבירות "על רקע מתיחות ביטחונית", בתקופה בה "התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, על רקע לאומני-גזעי". החלטה זו עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 3ב לפקודת הנציבות הקובעת כי אסיר ביטחוני הוא מי שהואשם בביצוע עבירות ביטחוניות שהמניע להן הינו לאומני. היא מתיישבת גם עם הוראת סעיף 3ד(1) לפקודה זו הקובעת כי המניע הלאומני ייבחן בשלב המעצר, בין השאר, בהסתמך על כתב האישום.

בהתאם לכך נראה כי קביעת בית המשפט לעניינים מינהליים, לפיה החלטת שב"ס לסווג את המבקש כאסיר ביטחוני עולה בקנה אחד עם הוראות פקודת הנציבות, בדין יסודה.

15.

ומכאן לטענת המבקש כי יש לסווגו כאסיר פלילי בשל הקביעה השיפוטית בשולי גזר דינו ולפיה הוא לא ביצע את העבירות ממניע ביטחוני. נראה כי טענה זו אינה מצדיקה התערבות בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, שכן העתירה שהוגשה נסובה על החלטת המשיב לסווג את המבקש כ"אסיר ביטחוני" בעת מעצרו.

אכן, קיימת החלטה מאוחרת יותר של המשיב מיום 31.10.2021 להמשיך לסווג את המבקש כאסיר ביטחוני, על אף הקביעה האמורה בשולי גזר הדין. אולם, על החלטה אחרונה זו לא הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים והיא אף לא צורפה לבקשה דנן. לפיכך, הבקשה דנן תחומה לבחינת החלטת המשיב שניתנה טרם ניתן גזר הדין בעניינו של המבקש, וזו ניתנה כדין כאמור.

16.

בטרם סיום, מצאתי לנכון לציין כי החלטת שב"ס בדבר סיווגו של אסיר כאסיר ביטחוני איננה סוף פסוק ולבקשת האסיר ניתן לשנות את הסיווג בהתקיים התנאים המתאימים לכך (סעיף 6א לפקודת הנציבות). מבלי להביע דעה בעניינו הפרטני של המבקש, חזקה על המשיב כי ככל שיוגשו בקשות שכאלה, הן ייבחנו באופן יסודי ומעמיק תוך מתן משקל לכלל נסיבותיו של המבקש.

הבקשה נדחית אפוא.