רע"ב 2171/16 אשרף עאשור נ. שירות בתי סוהר מחלקת האסיר

1.

המבקש, הוא אסיר בכלא "קציעות", נושא בעונש בן 30 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של איסור ביצוע פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 ושל איסור הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. כעולה מכתב האישום המתוקן, המבקש הורשע בכך שהעביר כספים לארגון חמאס (להלן: הארגון )

באמצעות אדם שלישי, שביקש ממנו להעביר כספים לשם בניית בית ספר. עובר לתחילת ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו, נמסר למבקש כי הוא סווג כאסיר ביטחוני ולכן לא יעבור הליך של מיון מוקדם לצורך קביעת שיבוצו.

2.

המבקש עתר נגד החלטה זו. ביום 14.3.2016 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופט י' פ' אקסלרד ) את עתירת המבקש לשנות את סיווגו מאסיר ביטחוני לאסיר פלילי. בית המשפט עמד על כך כי הגדרת אסיר ביטחוני בפקודת נציבות פקנ"צ 04.05.00 "הגדרת אסיר ביטחוני" (להלן: הפקודה ) כוללת כמה חלופות והיא אינה שמורה אך למקרים שבהם מורשע האסיר בעבירות ביטחוניות המנויות בנספחים א-ב לפקודה, אלא חלה גם על עבירות "ביטחונית" על פי טיבן או נסיבותיהן. לעניין זה נפסק כי העבירות שבהן הורשע המבקש דנן הן עבירות שיש בהן לכל הפחות עצימת עיניים ביחס לאפשרות כי יהיה במעשיו כדי לסייע לארגון; וכי לפיכך החלטת המשיב לסווג את המבקש כ"אסיר ביטחוני" הייתה סבירה. בית המשפט ציין כי לגבי המבקש מתקיימת חלופה נוספת להגדרת אסיר כאסיר ביטחוני, זאת משום שעובר לדיון בעתירה ניתנה בעניינו חוות דעת של שירות הביטחון הכללי המעידה על מסוכנות ביטחונית הנשקפת מהמעשים שבהם הורשע (להלן: חוות הדעת ) . לפיכך נקבע כי למרות שחוות הדעת לא עמדה לפני המשיב בעת קבלת ההחלטה הרי שלא ניתן להתעלם ממנה, שכן המידע המצוי בה היה ידוע למשיב עובר לקבלת ההחלטה בעניין המבקש. לכך הוסיף בית המשפט כי על פי מסמך שהציג לפניו המשיב, המבקש עצמו ביקש להשתייך לארגון עת הגיע לכלא "קציעות".

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש חוזר על טענותיו האמורות לפני בית המשפט לעניינים מינהליים. לטענתו, שגה בית המשפט לעניינים מינהליים – בין היתר – בכך שלא נתן משקל ראוי לכך שהמבקש סבר כי הכספים ישמשו לשם בניית בית ספר; לכך שהעבירות שבהן הורשע המבקש אינן נמנות על רשימת העבירות המופיעות בנספחים א-ב לפקודה; לכך שחוות הדעת נעדרת כל התייחסות פרטנית למבקש; ולכך שהמבקש נעדר עבר פלילי.

4.

ביום 22.3.2016 הוריתי למבקש להתייחס לקביעת בית המשפט לעניינים מינהליים כאמור, שלפיה ביקש בעצמו להשתייך לארגון עת הגיע לכלא "קציעות". בהודעה שהגיש ציין המבקש כי הוא "מעולם לא פלט מפיו אמירה כלשהיא, לפיה הוא מבקש להשתייך לארגון חמאס, וזאת עם הגיעו לכלא קציעות, או בכל הזדמנות אחרת". בהקשר זה טען המבקש כי שותפיו לתא בבית הכלא הם אנשי חמאס מובהקים; וכי אם אכן היה משתייך לארגון – כטענת המשיב – לא היה מבקש לשנות את סיווגו, דבר שיביא להרחקתו משותפיו הנוכחיים לתא, המשתייכים לטענתו כאמור לארגון.

5.

ביום 28.3.2016 התבקשה תגובת המשיב לבקשה. לטענת המשיב דין הבקשה להידחות הן על הסף, הן לגופה. אשר לטענות המשיב שעניינן דחיית הבקשה על הסף נטען כי הבקשה דנן אינה מעלה כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבות המקרה הפרטני. אשר לטענות המשיב לגופה של הבקשה. המשיב מציין כי המבקש עונה אחר הגדרת "אסיר ביטחוני" הקבועה בפקודה זאת הן נוכח קביעת בית המשפט לעניינים מינהליים שלפיה העבירות שבהן הורשע המבקש ונסיבות ביצוען מעידות כי חלה בעניינו הגדרת "אסיר ביטחוני"; הן נוכח קיומה של חוות הדעת – שהמידע המודיעיני הכלול בה רחב מזה שהיווה תשתית להרשעת המבקש – ושיש בה כדי לבסס כדבעי את הגדרת המבקש כאסיר ביטחוני. המשיב מציין כי מחוות הדעת עולה כי המבקש הוא פעיל הארגון אשר היה מעורב בציר הברחות של כספי הארגון מירדן לירושלים יחד עם פעילים אחרים של הארגון. לטענת המשיב, במסגרת פעילות זו הועברו מאות אלפי דינרים אשר יועדו לפעילות הארגון בירושלים. כמו כן טען המשיב כי מחוות הדעת עולה כי הפעילות האמורה שלה היה שותף המבקש נוהלה באופן חשאי, דבר המצביע על כך שהמבקש היה מודע לעובדה כי ביצע שירות עבור הארגון, ואף עמד בקשר עם גורמים בכירים בארגון לשם כך. לכך הוסיף המשיב כי עוד טרם הגדרתו של המבקש כאסיר ביטחוני התקבלה אצל המשיב עמדת שירות הביטחון הכללי אשר לשאלת סיווגו של המבקש, ולפיכך אין לתת משקל לעובדה שחוות הדעת עצמה לא עמדה לפני המשיב בעת קבלת ההחלטה נושא הבקשה.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה, בהודעת המבקש, בתגובת המשיב ובחומר החסוי שצורף לה, ולאחר שקיימתי דיון במעמד צד אחד במהלכו קיבלתי הבהרות מגורמי הביטחון, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער על החלטה של בית משפט לעניינים מינהליים בעתירות אסיר תינתן רק מקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 388/14 פלוני נ' משטרת ישראל , פסקה 5 (26.2.2014)). לא מצאתי כי העניין שלפניי נופל בגדר אותם מקרים חריגים. זאת, גם אם אניח כי יש מקום לאמת מידה מקילה יותר בבקשה למתן רשות לערער בכגון דא

( רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פסקה 3 לפסק הדין של השופט (כתארו אז) א' גרוניס (11.3.2009)) .

כידוע,

ההבחנה בין אסירים פליליים לבין אסירים ביטחוניים, אושרה בעבר על ידי בית משפט זה ( רע"ב 6797/03 מדינת ישראל נ' אלראזק , פסקה 10 (2.11.2003); רע"ב 9013/07 בדיר נ' משטרת ישראל , פסקה ב' (16.3.2008); רע"ב 7519/06 מתאנה נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 7 (12.12.2006)). טענות המבקש בבקשה דנן נוגעות להחלטה בעניינו ולנימוקים שעמדו ביסודה שעניינם טיב העבירות שבהן הורשע ונסיבות ביצוען; והן אינן מעלות שאלה כללית החורגת מעניינם הצר של הצדדים. אף אם אניח לטובת המבקש כי אכן לא ביקש להשתייך לארגון עם הגעתו לכלא "קציעות" הרי שההחלטה על סיווגו כאסיר ביטחוני הסתמכה הן על הרשעתו של המבקש, הן על המידע המודיעיני, בדבר זיקתו לארגון; ובית המשפט לעניינים מינהליים – בפסק דינו המנומק – לא ראה להתערב בה. בצד האמור, מבקש אני להבהיר כי לא נסגרה הדלת לפני המבקש לשוב ולהגיש בקשה לשינוי סיווגו בהתאם לתנאים הקבועים בפקודה. המבקש יוכל לפנות לקצין אסירים באגף שבו הוא יושב, ולבקש – בגדר בקשתו לשינוי סיווג – להעבירו לאגף אחר שלא מוחזקים בו אסירים שנמנים על ארגון חמאס. המשיב יחליט כחכמתו בהתאם להוראות הדין והפקודה.

בנתון להערה אחרונה זו, הבקשה נדחית אפוא.