רע"ב/רעב"ס 7599-23 רע"ב/רעב"ס 7599-23

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 20.9.2023 (עת"א 324-06-23, השופט ע' כהן). בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקש כנגד החלטת הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) לדחות את בקשתו לשינוי סיווגו מאסיר ביטחוני לאסיר פלילי.

2.המבקש מרצה עונש מאסר שנגזר עליו ביום 29.3.2023 בעקבות הרשעתו בעבירות נשק (ת"פ 12028-05-22, השופט א' טובי). המבקש צפוי להשתחרר ממאסרו ביום 12.4.2025. יצוין כי זהו עונש המאסר השני שאותו מרצה המבקש.

3.ביום 9.5.2022, בעת שהיה המבקש בסטטוס של עצור, הוא הגיש בקשה לשינוי הסיווג שנקבע לו מאסיר ביטחוני לאסיר פלילי. ביום 29.5.2022 נבחנה הבקשה על-ידי הגורם המוסמך בשב"ס, והוחלט לדחותה. זאת, בהתאם לחוות דעת של גורמי הביטחון על סמך המידע המודיעיני שהצטבר בעניינו של המבקש וכן בהתחשב באופי העבירות שבהן הורשע.

4.ביום 8.6.2022 המבקש הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת כנגד החלטה זו. לאחר שהתקיים בה דיון, דחה בית המשפט המחוזי בנצרת את העתירה בפסק דין שניתן ביום 12.7.2022 (עת"א 16400-06-22, השופטת ר' גלפז מוקדי) (להלן: העתירה הראשונה). בפסק הדין הובאה פרפרזה מתוך החומר החסוי שהוגש לבית המשפט המחוזי כדלקמן:

"ביום 13.4.22 נעצר העותר [המבקש – ד' ב' א'] לחקירת שירות הביטחון הכללי בגין חשד לביצוע עבירת בטחון. בחקירתו הודה העותר בתמיכתו באידיאולוגיה הקיצונית והרצחנית של ארגון הטרור מדינה אסלאמית ובמעורבותו בעבירות נשק. כמו כן בחקירתו עלה כי העותר ביצע מעשים שיש בהם כדי להעיד על רצונו להשתייך למדינה האסלאמית ולתמוך בפעילות טרור המבוצעת על ידי הארגון. בתום החקירה הוגש נגד העותר כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות שעל פי טיבן ונסיבותיהן הן ביטחוניות, לפני ביהמ"ש תוצג חוו"ד חסויה המצביעה על המסוכנות הביטחונית הנשקפת מהמעשים בגינם נעצר העותר לחקירת שירות הביטחון הכללי" (שם, בפסקה 2).

בהמשך לדברים אלו, בית המשפט המחוזי עמד על כך שסיווג המבקש כאסיר ביטחוני נעשה בהתאם לסעיף 3(ב) לפקודת נציבות 04.05.00 שכותרתה "תהליך הגדרת אסיר ביטחוני" (להלן: פקודת הנציבות) המונה בין השאר את סוגי העבירות שבגינן יוגדר אסיר כביטחוני, ובהן גם עבירות נשק. על רקע זה, כמו גם בשים לב לחוות הדעת המודיעינית שהוגשה, מצא בית המשפט המחוזי בנצרת כי החלטת שב"ס היא סבירה ודחה את העתירה.

5.להשלמת התמונה יצוין כי בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה בהחלטתו של בית משפט זה מיום 28.7.2022 (רע"ב 5076/22, השופט ד' מינץ).

6.לאחר מתן גזר הדין בעניינו, שב המבקש ופנה בבקשה נוספת לשנות את סיווגו מאסיר ביטחוני לאסיר פלילי. לטענת המבקש, בקשתו זו לא זכתה לתשובה, ואילו שב"ס טוען כי הבקשה נדונה ונדחתה. כך או כך, ביום 1.6.2023 המבקש הגיש עתירה נוספת, זו הפעם לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בעתירה נטען כי מן הראוי לשנות בשלב זה את סיווגו מאסיר ביטחוני לאסיר פלילי, משני טעמים. ראשית, המבקש הפנה לכך שבהליך הפלילי, בעת שהוצג הסדר הטיעון לבית המשפט שדן בעניינו, הצהיר בא-כוח המדינה כך: "אני מבהיר שאין עבירות ביטחון שמיוחסות לנאשם. מדובר בעבירות פליליות בלבד, כפי שמופיע בכתב האישום" (ת"פ 12028-05-22, פרוטוקול הדיון מיום 6.2.2023, עמ' 17 שורות 12-11). שנית, המבקש הפנה לאמור בהחלטה שניתנה בעניינו ביום 24.5.2022 במסגרת הליך המעצר, ובה צוין כי "נוכח העובדה כי כתב האישום סופו של יום אינו כולל אישום בעבירה ביטחונית, מתבקש השב"ס לשקול מעמד המשיב [המבקש – ד' ב' א'] והעברתו למתקן כליאה שאינו מוגדר ביטחוני" (מ"ת 12043-05-22, השופט נ' סילמן).

7.בכתב התשובה שהוגש, טענה המדינה כי דין העתירה להידחות, בהתחשב בכך שלא חל שינוי מהותי בנתוני המבקש מאז ניתן פסק הדין בעתירה הראשונה. המדינה הוסיפה, כי ההחלטה בדבר סיווג המבקש כאסיר ביטחוני נעשתה בהתאם להוראות פקודת הנציבות וכי היא מסתמכת על מידע חסוי שממנו עולים "מאפייני פעילותו הביטחוניים ... [ו]המסוכנות הנשקפת הימנו". המדינה ציינה עוד, כי בחינת סיווגו של אסיר אינה טכנית כי אם מהותית, וכי הסיווג נקבע בהתאם למכלול נסיבות, ובכללן מידע מודיעיני, עמדת גורמי הביטחון ואופיין של העבירות הקודמות שביצע. מכל מקום, כך הודגש, הסיווג "איננו משתנה אוטומטית בהתאם לאישום בגינו האסיר מרצה באותו רגע נתון את מאסרו".

8.לאחר שקיים דיון שבו נשמעו טענות הצדדים והוצג חומר מודיעיני, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה, בפסק הדין הנזכר בפתח הדברים. בית המשפט המחוזי קבע כי לא חל שינוי נסיבות המצדיק לסטות מפסק הדין שניתן בעתירה הראשונה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אף לגוף הדברים, החלטת שב"ס היא סבירה ונכונה לגופה. זאת, בשים לב לעבירות שבהן הורשע המבקש, המצדיקות לפי סעיף 3(ב) לפקודת הנציבות סיווגו של אסיר כאסיר ביטחוני, וכן בהתחשב בתוכנה של חוות הדעת המודיעינית שהוגשה בעניינו של המבקש וציינה בחלקה הגלוי כי המבקש "תומך ומזדהה עם ארגון דעא"ש". בהקשר זה, דחה בית המשפט המחוזי את הטענה כי חוות הדעת מבוססת על מידע מודיעיני ישן, וקבע כי מידע זה "אינו בעל תאריך תפוגה קבוע ותוקפו נקבע בהתאם לנסיבות הקונקרטיות". בית המשפט המחוזי הדגיש כי לא כל המידע המודיעיני מתוארך למועדים הקודמים לפסק הדין בעתירה הראשונה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי המבקש אינו יכול להיבנות מהצהרת בא-כוח המדינה בהליך הפלילי, בהתחשב בהבחנה הברורה בין הרף הנדרש להרשעה בהליך הפלילי לבין הרף הנדרש לצורך קבלת החלטה מינהלית. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי אף הדברים שנאמרו בהחלטת המעצר אינם מועילים למבקש, שכן לאחריהם ניתן פסק הדין בעתירה הראשונה, שבו נקבע כי אין הצדקה לשינוי הסיווג.

9.בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. במסגרת הבקשה שב המבקש על טענותיו כפי שהוצגו בפני בית המשפט המחוזי, ומוסיף כי בית המשפט המחוזי "ביצע טעות ביישום הדין" באופן שמצדיק מתן רשות ערעור. המבקש טוען עוד כי בית המשפט המחוזי נתן משקל יתר לחוות הדעת המודיעינית שהוגשה, מבלי לדון במידת עדכניותו של המידע. לבסוף, מציין המבקש כי השהות עם האסירים הביטחוניים האחרים גורמת לו למצוקה.

10.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתיק בית המשפט בעתירה הראשונה, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. הבקשה נעוצה כולה בעניינו הפרטני של המבקש ובנסיבותיו הקונקרטיות, ואינה מקיימת את אמות המידה למתן רשות ערעור על החלטות של בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירות אסיר (ראו: רע"ב 510/21 חטיב נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 7 (23.2.2021); רע"ב 622/23 רגב נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 9 (14.2.2023); רע"ב 6829/23 מאחמיד נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 3 (20.9.2023)). כפי שציין בית המשפט המחוזי, בהחלטה על סיווגו של המבקש כאסיר ביטחוני הובאו בחשבון הן טיב העבירות בהן הורשע והן המידע המודיעיני שנכלל בחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט המחוזי, הכול בהתאם לאמור בסעיף 3(ב) לפקודת הנציבות. על כך יש להוסיף, כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו לפיה המבקש לא הציג טעם מספק לסטות מקביעותיו של פסק הדין שניתן בעתירה הראשונה. לא למותר לציין, כי הן פסק דין זה והן ההחלטה שדחתה את בקשת הרשות לערער עליו לא נזכרו כלל בבקשת רשות הערעור שהוגשה.

11.לצד האמור, לא נעלמה מעיניי מצוקתו של המבקש. חזקה על שב"ס כי יוסיף לבחון את שאלת סיווגו של המבקש כאסיר ביטחוני בהתבסס על מכלול המידע הרלוונטי, ככל שיחול בו שינוי, וכן יבחן אם הוא זקוק לסיוע.

12.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.