פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב 927/04
- ה'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
חיים דקל
נ ג ד
המשיב:
שרות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעע"א
1023/04 מיום 14.1.04 שניתנה על ידי כבוד השופט א' טל
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד גולומב עינב
החלטה
המבקש מרצה בבית הכלא מעשיהו עונש של ארבע שנות מאסר בגין עבירות רכוש ועבירות מס, מיום 2.7.02. המבקש הועבר מבית הכלא הדרים לבית הכלא מעשיהו לפני מחצית השנה, ומבקש להישאר בבית הכלא מעשיהו חרף כוונת המשיב להעבירו מבית כלא זה לבית הכלא השרון.
המשיב מבסס בקשתו להעביר את המבקש מבית הכלא מעשיהו לבית הכלא השרון על העובדה, כי חופשותיו של המבקש הוקפאו בעקבות מידע שהתקבל לגביו ואשר שימש נשוא ההחלטה שניתנה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על-ידי כב' השופט א' טל, מיום 14.1.04, לפיה נדחתה בקשת המבקש להקל בתנאי חופשותיו ולסווגו בקטגוריה ג' במקום בקטגוריה ב' 2.
המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שתי עתירות אסיר. בעתירה אחת (עע"א 2911/03) ביקש הוא להקל בתנאי חופשותיו, אך בקשה זו אינה רלוואנטית מאחר וחופשותיו של המבקש הוקפאו כליל בעקבות המידע שהתקבל ואין מקום לדון בכך פעם נוספת, שכן ניתנה החלטה בהסתמך על אותו המידע. בעתירה השנייה (עע"א 1099/04) מבקש המבקש להשאיר אותו בבית הכלא מעשיהו ולא להעביר אותו לבית כלא אחר כל עוד לא הוכחה אמיתות המידע שגרם להקפאת חופשותיו. כמו-כן, הוא מבקש להחזיר אותו לאגף 7, שם שהה לפני שהוקפאו חופשותיו; לאפשר לו להתפלל קדיש באגף 8 שלוש פעמים ביום לזכר אמו שנפטרה; לאפשר לו להשתלב בכיתות החינוך; להוציא אותו מאגף 1 שהוא אגף ענישה ולאפשר לו להתקשר טלפונית עם ילדיו הקטינים בשעות הבוקר ובשעות הערב, שאז הם נמצאים בבית.
בקשתו העיקרית של המבקש היא שלא להעביר אותו מבית הכלא מעשיהו. שאר הבקשות המופיעות בעתירה זו הן פועל יוצא מהעובדה, שחופשותיו הוקפאו, הוא לא יכול לקבל את אותם תנאים שלהם זוכים אסירים היוצאים לחופשות ולהיות באותם מקומות שנמצאים בהם אסירים היוצאים לחופשות ולא נמצאים בהם, משיקולי בטחון מוצדקים, אסירים שאינם יוצאים לחופשות.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט א' טל) דחה את העתירה בעע"א 1099/04, ומחק את העתירה בעע"א 2911/03.
אשר לבקשה שלא להיות מועבר לבית הכלא מעשיהו (בעע"א 1099/04) - קבע בית-המשפט המחוזי, כי בית הכלא מעשיהו נועד לאסירים היוצאים לחופשות ומאחר וחופשותיו של המבקש הוקפאו, מוצדקת כוונת המשיב להעביר אותו לבית כלא אחר, על-מנת שיימצא במקום שבו נמצאים אסירים שחופשותיהם מוקפאות או שלא יוצאים לחופשות כלל, כדי שיתפנה מקום בבית הכלא מעשיהו לאסיר היוצא לחופשה.
אשר לשאר בקשות המבקש (אשר פורטו בעע"א 1099/04) - קבע בית-המשפט המחוזי, כי יש לדחותן, שכן הן פועל יוצא מוצדק מהקפאת חופשותיו.
כמו-כן, כאמור, העתירה בעע"א 2911/03 - נמחקה, ובית-המשפט המחוזי קבע, כי המבקש יהיה רשאי לבקש חידוש הדיון בה לאחר שיוחזר לסבב חופשות.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, שבגדרה שב המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי.
מנגד, טוען המשיב, כי נוכח המידע הקיים בעניינו של המבקש, ומאחר והערכת גורמי שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל היא, כי יציאתו של המבקש לחופשה עלולה להיות מנוצלת לצורך הימלטות מן הדין, ומשכך הוחלט לעת הזו שלא לאפשר לו לצאת לחופשות, נראה, כי ההחלטה הינה סבירה ועניינית, ולא נפל בה כל פגם המצדיק את התערבותו של בית-משפט זה. עוד מוסיף וטוען המשיב, כי בשיבוצו של המבקש בבית כלא השרון, אין כל פגם. מדובר בהחלטה עניינית, המתבקשת מהנסיבות העובדתיות הקיימות, שהתקבלה על-פי הנהלים הרגילים החלים בסוגיה זו. שכן, בהתאם לנוהלי שירות בתי הסוהר, אסירים המסווגים בקטגוריה א', אינם משובצים בבתי כלא המוגדרים כבעלי רמת בטחון "מזערית", בהעדר אמצעי אבטחה מתאימים בבתי כלא מסוג זה. ובענייננו, בית הכלא מעשיהו מוגדר כבעל רמת בטחון "מזערית", ואילו בית הכלא השרון מוגדר כבעל רמת בטחון "בינונית".
דין הבקשה להידחות.
הלכה פסוקה היא, כי התערבות בית-המשפט בהחלטות של שירות בתי הסוהר, כבכל החלטה של רשות מינהלית, תיעשה בזהירות רבה ובצמצום, מקום בו חרגה החלטת הרשות ממתחם הסבירות (ראו רע"ב 6172/97 מדינת ישראל נ' אבי גולן , פ"ד נב (1) 1).
לאחר עיון בנוהלי שירות בתי הסוהר, אשר צורפו מטעם המשיב, נחה דעתי כי החלטת המשיב הינה מתבקשת בנסיבות המקרה, וכי עתירתו של המבקש בדין נדחתה.
כידוע, רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי, הדן בעתירות אסירים, ניתנת במקרים חריגים ומיוחדים, בהם מתעוררת בעיה משפטית בעלת חשיבות או עולה נושא שחשיבותו כללית (ראו רע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המקרה שבפני אינו נמנה עם מקרים אלה.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ז בשבט תשס"ד (9.2.2004).
ש ו פ ט