החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 1040/06 אברהם קשאני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · גרם מוות ברשלנות בחניית רכבבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על הרשעה בתעבורה ועל חומרת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נהג שהורשע בגרם מוות ברשלנות לאחר שחנה מיניבוס משופע בלי אמצעי מניעה והרכב התדרדר ופגע בילדים. נקבע כי הבקשה מסבה עצמה על ממצאים עובדתיים שנקבעו בשתי הערכאות ואינה מעלה שאלה משפטית כללית. המבקש הורה להתייצב לנשיאת עונשו ללא דיחוי.

העובדות

המבקש הורשע בעבירות של גרם מוות ברשלנות ועבירות תעבורה נוספות לאחר שנהג במיניבוס הסעות ללא רישיון מתאים. הוא חנה את הרכב במורד רחוב משופע כשידע על ליקויים במערכת הבלמים, ללא אמצעי מניעה, והרכב התדרדר ופגע בילדים, וכתוצאה מכך נהרג פעוט ונפצעה ילדה שנפטרה מפצעיה. הערכאות הקודמות דחו את גרסתו וקבעו כי הרכב התדרדר בשל מחדלו, וערעור העונש התקבל במעט והעונש הופחת לתשעה חודשי מאסר בפועל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור בשלישית על ממצאים עובדתיים שנקבעו בשתי הערכאות בעניין אחריות לתאונה קטלנית
  2. 2.האם מתקיימת שאלה משפטית כללית הראויה לעיון נוסף בבקשת רשות ערעור פלילית

הלכות

  1. 1

    בירור עניינו של מבקש בשלישית מוצדק רק אם עולה ממנו שאלה משפטית כללית הראויה לעיון נוסף

    ״משנבחן עניינו של המבקש כדבעי בפני שתי ערכאות, בירורו בשלישית יהא מוצדק ככל שנמצא כי הוא מעלה מתוכו שאלה משפטית כללית הראויה לעיון נוסף״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשה המסבה עצמה על פרטי ההרשעה ועל ממצאים עובדתיים אינה מגלה שאלה בעלת חשיבות כללית ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור

    ״הבקשה שבפני מסבה עצמה על פרטי הרשעתו של המבקש ועל הממצאים העובדתיים שנקבעו בה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גרם מוות ברשלנות
  • רשות ערעור
  • שאלה משפטית כללית
  • החניית רכב
  • מחדל
  • עבירות תעבורה
  • עונש מאסר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

1040/06 - א'

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

אברהם קשאני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום

21.12.05, בתיק ע"פ 9803/05, שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא השופט צ' סגל

והשופטים: ע' חבש,

י' נועם

ובקש לעיכוב ביצוע העונש

בשם המבקש: עו"ד ישעיהו

טישלר

החלטה

1.המבקש הורשע בבית-המשפט לתעבורה בירושלים בעבירות של גרם מוות ברשלנות; קשירת קשר לביצוע עוון; אי-נשיאת נעלי ביטחון ואי-שימוש בהן; נהיגה ברכב המשמש להסעת ילדים מבלי שהותקן בו שלט כנדרש והסעת נוסעים ללא רישיון מתאים, עבירות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) בצירוף סעיף 64 לפקודת התעבורה; סעיף 499(א) בשילוב עם סעיף 252א(א) לחוק העונשין; ותקנות 368, 74 ו-83(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, בהתאמה. כתוצאה מהרשעתו, גזר בית-המשפט לתעבורה על המבקש 12 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 20 שנים (נקבע כי בחמש שנות הפסילה האחרונות, יוכל המבקש להחזיק ברישיון נהיגה לרכב מסוג 02 בלבד), וכן פסילה על-תנאי לתקופה של 36 חודשים.

2.כעולה מתיאור הדברים בכתב-האישום והכרעת-הדין בעניינו, הועסק המבקש בעת הרלוונטית לאישומים נגדו כנהג שכיר בחברת הסעות, ובמסגרת זו נהג להסיע קבוצות תלמידים. זאת, אף שלא החזיק ברישיון מתאים לכך. מעסיקו של המבקש, אחד שמואל חמדני, סיכם עמו כי ככל שייתפס בידי המשטרה נוהג ללא רישיון מתאים וככל שיושת עליו קנס, הוא (המעסיק) ישא בו.

3.ביום 27.6.2000 נהג המבקש במיניבוס והסיע באמצעותו ילדים. משהבחין בליקויים במערכת הבלמים של המיניבוס, החנה אותו המבקש במורד רחוב משופע בשכונת הבוכרים בירושלים. זאת – מבלי שסובב את גלגליו הקדמיים של המיניבוס לעבר המדרכה; מבלי

שמשך את בלם-היד; מבלי ששילב הילוך ומבלי שהניח מתחת לגלגלי המיניבוס נעלי ביטחון או מחסום אחר כדי למנוע בעדו מלהתדרדר במורד הכביש – ולמרות שידע כי ישנם ליקויים במערכת הבלמים של המיניבוס וכי לא ניתן לנעול את דלתותיו. מאוחר יותר באותו היום, התדרדר המיניבוס במורד הרחוב ופגע בילד אשר גוטליב, פעוט בן שנתיים בלבד – שנהרג במקום – ובילדה יוכבד שנור, שנפטרה מפצעיה מאוחר יותר בבית-החולים.

4.בהכרעת-דינו, קבע בית-המשפט לתעבורה כי המבקש נהג ביום התאונה ברכב שמצבו המכני היה לקוי ביותר; כי לא נקט באמצעי הזהירות המתבקשים בעת שהחנהו – ובכלל זה האמצעים הנדרשים למניעת התדרדרות הרכב במורד הרחוב; כן נקבע כי אין זה סביר שבזמן הקצר שחלף למן המועד בו עזב המבקש את הרכב ועד למועד בו התדרדר במורד הרחוב (זמן שנע, על-פי קביעת בית-המשפט, בין שניות ספורות לשבע דקות), ייכנס אדם כלשהו לרכב ויזיזנו ממקומו. בית-המשפט אף דחה את גרסתו של המבקש כבלתי-אמינה, וזאת, בין היתר, לאור העובדה שמסר גרסה שקרית בחקירתו במשטרה, ולנוכח הסתירות שנתגלו בין הגרסאות שמסר לאחר מכן.

5.המבקש, שמיאן להשלים עם הרשעתו בדין ועם חומרת עונשו, הביא את השגותיו בפני בית-המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים צ' סגל – סגן-נשיא, ע' חבש, י' נועם), שם טען כי המשיבה לא הוכיחה, מעבר לספק סביר, את יסודות העבירה בדבר גרם מוות ברשלנות. לחילופין טען, כי יש להקל בעונשו ולהתיר לו לשאת בעונש המאסר שיושת עליו בדרך של עבודות שירות.

6.בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת-הדין, בציינו כי הערעור מופנה מעיקרו כלפי ממצאים עובדתיים שנקבעו לאחר שמיעתן של ראיות, וכי לא נתגלתה עילה להתערבות בהם, ובלשון המקור: "לא מצאנו כי נפל פגם בקביעת הממצאים העובדתיים ובהסקת המסקנות המשפטיות, הן בדבר אחריותו של המערער, ברשלנותו, לתאונה הקטלנית, מחמת החניית הרכב מבלי לנקוט באמצעי הזהירות הראויים והנדרשים, והן בעניין עבירות התעבורה הנוספות שהורשע בהן. מסקנתו [ של בית המשפט לתעבורה ], לפיה הרכב התדרדר בשל מחדלו של המערער בעת חנייתו ולא מחמת התערבותו של גורם זר, נסמכת כדבעי על הראיות שהובאו לפניו, וביניהן: פרק הזמן הקצר של דקות בודדות, שחלף בין החניית הרכב לבין אירוע התאונה; התדרדרות הרכב – כפי שנצפתה על-ידי עדת הראייה – ללא נהג; ומצב הרכב בעת בדיקתו לאחר התאונה – בהילוך סרק וכאשר בלם היד אינו משוך" (ע' 4 לפסק-הדין).

7.אשר לערעור כנגד חומרת העונש, מצא בית-המשפט המחוזי, כי אף שהעונש שהושת על המבקש משקף מדיניות ענישה ראויה, נותן משקל נאות לתוצאה הטראגית שנגרמה בעטייה של התרשלות המבקש ולעברו הפלילי בתחום התעבורה, הרי שבשים-לב לכך שהוא אולץ בידי מעסיקו להשתמש ברכב בלתי-תקין, שעיקר רשלנותו התבטאה במחדל בעת החניית הרכב ולנוכח חלוף הזמן – יש מקום להקל עמו במעט, ולהעמיד את עונש המאסר בפועל בו ישא על תשעה חדשים.

8.כעת, עותר המבקש לקבלת רשות ערעור, בגדריה מבקש הוא להשיג בשנית על הממצאים העובדתיים – השגויים, לטענתו – שנקבעו בידי בית-המשפט לתעבורה, ושב וטוען כי אשמתו לא הוכחה ברמה הנדרשת בפלילים.

9.דין הבקשה להידחות. משנבחן עניינו של המבקש כדבעי בפני שתי ערכאות, בירורו בשלישית יהא מוצדק ככל שנמצא כי הוא מעלה מתוכו שאלה משפטית כללית הראויה לעיון נוסף (רע"פ 996/06 ארביב נ' מדינת ישראל , טרם פורסם; רע"פ 1291/06 טוויטו נ' מדינת ישראל , טרם פורסם; רע"פ 1234/06 צדוק ציון בע"מ נ' מדינת ישראל , טרם פורסם). הבקשה שבפני מסבה עצמה על פרטי הרשעתו של המבקש ועל הממצאים העובדתיים שנקבעו בה. ככזו, היא אינה מגלה שאלה בעלת חשיבות כללית, וממילא אין מתקיימים בה התנאים העשויים להצדיק מתן רשות לערער.

הבקשה נדחית, אפוא.

10.לנוכח העובדה כי מועד התייצבותו של המבקש לנשיאה במאסרו חלף, כאמור בבקשה – המאוחרת – לעיכוב ביצוע העונש שהגיש בא-כוחו, יתייצב המבקש לנשיאה בעונשו במזכירות בית-המשפט המחוזי בירושלים ללא דיחוי נוסף.

ניתנה היום, כ"ד בשבט תשס"ו

(22.2.2006).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

הלכות

  1. 1בירור עניינו של מבקש בשלישית מוצדק רק אם עולה ממנו שאלה משפטית כללית הראויה לעיון נוסף
  2. 2בקשה המסבה עצמה על פרטי ההרשעה ועל ממצאים עובדתיים אינה מגלה שאלה בעלת חשיבות כללית ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור