פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1632/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
ארז טל
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 1.2.11 מפי השופטים טל, בוסתן ומנהיים
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיא טל, השופטים בוסתן ומנהיים) בע"פ 31987-10-10 מיום 1.2.11, שבגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (השופטת רג'יניאנו) בפ' 1896/08 מיום 5.9.10.
ב.
כנטען בכתב האישום, ביום 10.7.07 נהג המבקש בצומת העלייה בכפר סבא ולידו אחר. המבקש לא שעה לבקשת שוטרים שהיו במקום לעצור את רכבו, המשיך לנסוע ועלה על דוקרנים שהוצבו במקום. בהמשך חצה באור אדום. מאוחר יותר השליך דרך חלון הרכב סם מסוג הירואין והמשיך בנהיגה פרועה.
ג.
המבקש הורשע, לאחר הוכחות, בעבירות של הכשלת שוטר, נהיגה בקלות ראש, חציית צומת באור אדום, החזקת סם שלא לצריכה עצמית ושיבוש הליכי משפט. בית משפט השלום קבע, כי עדויותיהם של השוטרים היו אמינות וקוהרנטיות והן השתלבו עם מכלול הראיות. למול זאת הותירה עדות המבקש רושם שלילי "של 'פנטיוזנר' המתהדר בקרבה משפחתית לגנרלים ובעלי משרות חשובות ומבקש בדרך זו לשכנעני בצדקת גרסתו הכבושה (בחלקה גם הזויה) על מנת להציל את עורו". הוסף, כי בעובדה שלא נבדקו טביעות אצבע על גבי הסם יש משום מחדל חקירתי. אך עם זאת, נוכח מכלול הראיות, אין בנסיבות כדי לפגוע בהגנת המבקש. על המבקש הוטלו 10 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, פסילת רישיון נהיגה למשך 8 חודשים, קנס בסך 4000 ₪
או 20 ימי מאסר תמורתו. כן הורה בית המשפט על השמדת הסם. בגזרו את הדין נתן בית המשפט דעתו לעדי האופי שנשמעו מזה, ולעברו הפלילי של המבקש ולחומרת המעשים מזה. צוין, כי התנהגותו ואופן נהיגתו של המבקש מלמדים כי אין עליו מורא הדין, וכי העדפת נסיבותיו האישיות בנידון דידן "משמעותה הפקרת בטחונו של הציבור ומתן לגיטימציה לפגיעה באושיות החוק".
ד.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש. נקבע, כי משבית משפט השלום הרשיע את המבקש על סמך האמון שנתן בעדויותיהם של השוטרים, אין זה המקרה החריג שבו יש מקום להתערב בממצאי עובדה ומהימנות. צוין, כי בית משפט השלום לא התעלם מהסתירות שבדבריהם, אך לא ראה בהן סתירות מהותיות. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי הביעו תמיהה על שחרור המבקש ממעצר, לאחר האירוע ועל כך שרישיון הנהיגה לא נלקח ממנו סמוך לאירוע. עם זאת נקבע, כי אין בכך
כדי לערער את מהימנות גירסאות השוטרים. נקבע, כי התנהגות המבקש ונהיגתו מלמדת כי הוא חסר מורא מפני החוק, ובדין העדיף בית משפט השלום את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות.
ה.
מכאן הבקשה הנוכחית, שאליה צורפה גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. יצוין, כי זו הוגשה היום בצהריים, בעוד על המבקש להתייצב מחר לריצוי מאסרו. בבקשה נטען, כי העדים מסרו גירסאות שונות בהודעותיהם במשטרה ובעדותם בבית המשפט. לעניין העונש נטען, כי המבקש עלה על דרך הישר, וכי אביו חולה וזקוק לעזרתו. כן התבקש בית המשפט למנות למבקש סניגור ציבורי.
ו.
לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. אין הבקשה מעלה שאלה משפטית או ציבורית המקימה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123; בר"ש 9724/10
אליתים נ' נציבות שירות המדינה (לא פורסם)). בסופו של יום, משיג המבקש, על ממצאי מהימנות ועובדה שנומקו ונתמכו בחומר הראיות על ידי הערכאות הקודמות, ובמעין אלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב קל וחומר ליתן בעניינה רשות ערעור בגלגול שלישי ( רע"פ 5402/09
נבון נ' מדינת ישראל (לא פורסם);
רע"פ 8928/10
אדרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
ז.
אשר לעונש, בידוע, כי טענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, אלא במקרים יוצאי דופן של חריגה ממדיניות הענישה המקובלת ( רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 6338/10
דייטש נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). רע"פ 7948/08 אגבריה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). נסיבות מסוג זה לא הוצגו בפנינו. אין צורך להכביר מלים באשר לחומרת המעשים והסיכון שהופגן בפרשה זו לפי קביעות בית המשפט. למבקש אף עבר מכביד למדי הכולל עבירות רכוש, עבירת איומים, עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים ועבירות תנועה, וחוששני
כי אין עליו מורא החוק
כדבעי.
ח.
אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.על המבקש להתייצב לריצוי עונשו כפי שנגזר עליו.
ניתנה היום, כ"ד אדר א
התשע"א (28.2.11)
ש ו פ ט