רע"פ 5402/09 גדי נבון נ. מדינת ישראל [עיריית ת''א]

1.

המבקש הורשע בבית-המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב בעבירה של החניית רכב על מדרכה, ונגזר לו קנס בסך 800 ש"ח או חמישה ימי מאסר תמורתו. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לא מצא עילה להתערב בממצאי עובדה אותם קבעה הערכאה הדיונית, ועל כן נותרה ההרשעה על כנה. עם זאת, הופחת שיעורו של הקנס אשר הועמד על סך 500 ש"ח.

2.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שטענותיו מופנות כנגד ממצאי עובדה. הוא מוסיף ומלין על כך שערכאת הערעור ביטלה את הברירה שניתנה לו להיאסר חלף תשלום הקנס.

3.

לבקשה זו לא אוכל להיעתר, באשר קיומו של ערעור שני יוחד לבירורן של שאלות משפטיות עקרוניות, להן עשויה להיות השלכה על ציבור גדול של מתדיינים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הליך זה לא נועד כדי ללבן, בשלישית, שאלות שבעובדה פרטניות, ואלו הן השאלות העומדות במרכזה של בקשה זו. סוגיות אלו נבחנו בידי בית המשפט לתעבורה, ושבו ונבחנו בידי בית המשפט המחוזי, ובכך די. גם לביטול המאסר כנגד הקנס אין עילה להידרש, הואיל ומכוח סעיף 213 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הייתה מוסמכת ערכאת הערעור, משמצאה כי רכיב המאסר אינו מידתי, לשנות מפסק דינה של הערכאה הדיונית.

אי-לכך, הבקשה נדחית.