פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
1079/11 - א'
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
מאיר בלץ
נ ג ד
המשיבה:
עיריית תל אביב יפו
בקשות לרשות
ערעור
ולעיכוב
ביצוע
כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 18.1.11
בעפ"א 27660-10-10 שניתן על-ידי השופטת צ'רניאק
בשם המבקש:
עו"ד שי רוסינסקי
החלטה
א .
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת צ'רניאק)
בעפ"א 27660-10-10 מיום 18.1.11, אשר בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים (השופטת ברוורמן) ב 1-10-0003475 מיום 7.10.10. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את עתירת המבקש לבטל צו הריסה מינהלי שהוצא כנגד מבנה שהקים.
רקע והליכים
ב.
המבקש הגיש בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 25.4.10 מכוח סעיף 238 א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965, ביחס לשני מבנים שהקים על גג נכס.
ג .
בית המשפט לעניינים מקומיים לא קיבל את טענת המבקש כי מדובר בהחלפת גג ישן בחדש, וקבע כי המבקש לא עמד בתנאי מדיניות האכיפה של המשיבה, שלפיהם לא ייעשו פעולות אכיפה במקרה שבו לגג המקורי היה היתר בניה, וכאשר לא בוצעה חריגה מהגודל המקורי של הגג. נקבע, כי לא היו למבנה המקורי ולמבנה החדש היתרי בניה, ואף היתה חריגה משמעותית מהגודל המקורי של הגג; כך נקבע בהסתמך, בין היתר, על עדות המומחה מטעם המשיבה, שהיתה - כנאמר - "מקצועית, מהימנה ומשכנעת".
ד.
ערעור שהוגש על פסק הדין נדחה. בית המשפט המחוזי בא למסקנה כי אין מקום להתערב בממצאיו של בית המשפט לעניינים מקומיים. צוין, כי הממצאים העובדתיים שעליהם מושתתת המסקנה המשפטית, מבוססים היטב על חומר הראיות, לרבות על עדותו של המבקש.
הבקשה
ה.
מכאן הבקשה הנוכחית. לטענת המבקש, מדובר בהחלפת גג ישן בחדש, והחלפתו אינה טעונה היתר. הוסף, כי צו ההריסה לא נדרש למניעת עובדה מוגמרת. לבסוף נטען, כי לא הובאו בפני ראש הרשות המקומית מלוא הנתונים הרלבנטיים בבואו לחתום על הצו. הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.
הכרעה
ו.
לאחר העיון לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. במובהק אין הבקשה מעלה שאלה משפטית או ציבורית המקימה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 ח ניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123; בר"ש 9724/10
אליתים נ' נציבות שירות המדינה (לא פורסם)). בסופו של יום, משיג המבקש בעיקר על ממצאי מהימנות ועובדה שנומקו ונתמכו בחומר הראיות על ידי הערכאות הקודמות, ובמעין אלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב, קל וחומר ברשות ערעור בגלגול שלישי ( רע"פ 5402/09
נבון נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 8928/10
אדרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
ז.
גם לעיצומם של דברים, אין בידי להיעתר למבוקש. נשוב ונאמר את שהיה לברור מאליו: אין להשלים עם בניה בלתי חוקית. הסמכות להוצאתו של צו הריסה מינהלי הוספה לחוק התכנון והבניה על רקע מציאות עגומה, שבה הפכה הבניה הבלתי חוקית לחיזיון נפרץ, והרשויות עמדו חסרות אונים נוכח המצב שנוצר. זהו אחד הכלים היעילים ביותר לאכיפתם של חוקי התכנון והבניה, הנועד למנוע היוצרותן של עובדות מוגמרות בשטח עקב בנייה שלא כדין, ועל כן יש הקפדה על יישומו באופן מהיר ויעיל (רע"פ 4902/07 מתי את גליל חקלאות בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בהקשר זה יפים דבריו של השופט זמיר ברע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו נ' עורקבי , פ"ד מח(2) 397, 403:
"הסמכות להוציא צווי הריסה מינהליים לא הוענקה על - ידי המחוקק, אלא בשנת תשמ"א - 1980... אותה עת נתברר כי בנייה בלתי חוקית פשתה כנגע ברחבי הארץ. כדי שניתן יהיה להילחם בנגע זה ביעילות, העניק המחוקק את הסמכות הקיצונית של הריסת בניין – סמכות שחוק התכנון והבניה בנוסח המקורי לא העניק אלא לבית המשפט – ליושב - ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. אכן, עדיין נזהר המחוקק והגביל את הסמכות בתנאים, קבע לה סייגים והכפיף אותה לביקורת שיפוטית, כדי שלא תופעל בטעות או בשרירות. עם זאת, ניכר מתוך הוראות החוק כי תכלית ברורה הייתה לנגד עיני המחוקק: שבמקרים המתאימים, שבהם נתקיימו התנאים והסייגים שנקבעו בחוק, ניתן יהיה להפעיל סמכות זאת במהירות וביעילות. יש בתכלית זאת כדי להשליך ועוד נאמר בפרשה אחרת על הפרשנות הראויה של הוראות החוק בעניין זה".
ועוד נאמר בפרשה אחרת:
" סעיף 238א לחוק נולד אפוא מתוך צורך דוחק ליצירתו של כלי אכיפה יעיל, מהיר ואפקטיבי, אשר גם אם לא ימנע לחלוטין את תופעת הבנייה הבלתי חוקית, למצער יהיה בו כדי להביא לצמצום ממדיה על - דרך הרתעתם של עבריינים בכוח ועל - דרך מניעתם של עבריינים בפועל ליהנות מפרי עוולתם... וזו היא אמנם תכליתה העיקרית של הוראת סעיף 238א שלחוק: ליתן בידי הוועדה המקומית כלי יעיל וקל למיגורה של הבנייה הבלתי חוקית בעוד היא בחיתוליה... צו הריסה מינהלי – מתחילתו ומעיקרו – נועד למנוע היווצרותן של עובדות מוגמרות בשטח ולְקַדֵּם פני מצב של "נבנה ונשמע", קרא: נקבע עובדות בשטח ורק לאחר מכן נעשה – אם נעשה בכלל – להשגת היתרים ואישורי בנייה. מכאן סמכותו של יושב - ראש ועדה מקומית לתקוף כאשר הבנייה נמצאת בשלביה הראשונים. כך גם באשר למהירות שבה ניתן הצו לביצוע. אכן, תכלית צו ההריסה המינהלי באה לידי ביטוי בהיקפה הרחב והעמוק של הסמכות אשר הופקדה בידיו של יושב - ראש ועדה מקומית, סמכות שמכוחה יכול הוא להורות על פגיעה משמעותית ומיידית בקניינו של הפרט ללא כל צורך בצו שיפוטי" . ( רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה , פ"ד נט(3), 577, 590 (השופט-כתארו אז- חשין).
ראו גם רע"פ 183/11 ד"ר יאלי הרן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב (לא פורסם), פסקה י' והאסמכתאות דשם; בין היתר נאמר לעניין צוי הריסה מינהליים "כי נוכח היקפה הרחב של תופעת הבניה הלא חוקית, שהפכה זה כבר למכת מדינה... נדרשת פעילות נמרצת להסרת חסמים". יוטעם, כי סמכותו של יושב ראש הועדה המקומית לתכנון ולבניה להוציא צו הריסה מינהלי לפי סעיף 238א רחבה, ומסגרת העילות שבידי בית המשפט לבטל או להתלות צו כזה תחומה בדין (סעיף 238א (ח)) (רע"פ 5086/97 בן חור נ' עיריית תל אביב
פ"ד נא(4), 625, 642).
ח.
בנדון דידן, לא מצאתי להתערב בפסקי דינם של בתי המשפט הקודמים. בית המשפט לעניינים מקומיים קבע כי מדובר בבניה חדשה, תוך שהוא נסמך על קביעות המומחה מטעם המשיבה, ובכלל זאת על תצלומי אויר, וכן על עדות המבקש עצמו, שלפיה לא היה היתר למבנים שנבנו.
ט.
איני נעתר איפוא לבקשה, וממילא גם לבקשה להארכתו של המועד לעיכוב הביצוע.
ניתנה היום, י"א באדר א'
תשע"א (15.2.11).
ש ו פ ט