פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3170/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
ופיק אבו רמי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום
24.3.11 בתיק ע"פ 38937-03-11, שניתן על ידי השופט שפירא.
בשם המבקש:
עו"ד חאלד פייסל
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט שפירא) בתיק ע"פ 38937-03-11 מיום
24.3.11, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט חאמד) בתיק חע"מ 21310-07 מיום 9.3.11. הבקשה עניינה דחיית מועדו ביצוע של צו הריסה שיפוטי.
רקע והליכים
ב.
המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של שימוש בעבודות בניה לא היתר כדין, לפי סעיפים 204(א) ו-ג, 145(א)(3), 208 ו-218 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. במוקד הרשעתו, שימוש במשך בסככה ובמחסן שנבנו ללא היתר בשטחו. בגזר דינו (מיום 13.1.10) ציין בית משפט השלום, כי מעבר לחומרה שיש לייחס לעבירות הבנייה באשר הן, יש לייחס למעשיו של המבקש חומרה יתרה נוכח עברו הפלילי בתחום התכנון והבניה, היקף הבניה הלא חוקית (126 מ"ר) וניסיונו להפיק רווחים באמצעות השימוש האסור. עם זאת, השימוש העסקי בסככה היה קצר מועד והופסק כחודש לאחר תחילתו. לפיכך הושתו על המבקש קנס כספי בסך 15,000 ₪ או 7 חודשי מאסר תמורתו; התחייבות בסך 15,000 ₪ להימנע מעבירות מהסוג בהן הורשע בתיק זה; 4 חודשי מאסר מותנה, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה במשך 3 שנים; צו איסור שימוש מיידי וצו הריסה למבנים - אשר ייכנס לתוקפו בתוך 12 חודשים ממועד מתן גזר הדין אלא אם יקבל המבקש היתר בניה כדין.
ג.
ביום 27.12.10, ומשלא קיבל את האישורים הנדרשים, הגיש המבקש בקשה לדחיית מועדו של ביצוע צו ההריסה. בהחלטתו מיום 9.3.11 דחה בית משפט השלום את הבקשה. הוסבר, כי לא עלה בידי המבקש לשכנע את בית המשפט, כי אכן נקט מאמצים לקידום קבלת ההיתר או כי אלה נמצאים בהליכים מתקדמים. כך למשל, נאמר כי לא הוצגה בפני בית המשפט תכנית חלוקה מאושרת. כמו כן, בקשה לשינוי ייעוד הוגשה על-ידי המבקש רק בחודש מארס 2011, קרי, לאחר כניסתו לתוקף של צו ההריסה שניתן בגזר הדין מיום 13.1.10.
ד.
ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 24.3.11. הוסבר, כי היקפה הרחב של הבניה הבלתי חוקית והניסיון להכשירה בדיעבד - מחייבים נקיטת מדיניות מצמצמת במתן הארכות מועד לביצוע צוי הריסה. צוין, כי חריגה ממדיניות זו תתקיים אך במקרים בהם הליכי האישור נמצאים בשלבים מתקדמים, והודגש כי אין זה המקרה בענייננו. בין היתר, הוזכרה התמהמהותו של המבקש בהגשת בקשה לשינוי ייעוד. בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע של צו ההריסה עד ליום 17.4.11, וזאת כדי לאפשר למבקש לשקול את צעדיו.
הבקשה
ה.
כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפנינו (ביום 26.4.11, קרי, לאחר למעלה משבוע מיום כניסתו לתוקף של צו ההריסה). נטען, בין היתר, כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית שעניינה המשקל שיש ליתן למאמצים לקבלת היתר בניה למול פעולות אכיפה לפי חוק התכנון והבניה. המבקש חזר וטען, כי עשה כל שביכולתו כדי לזרז את קבלת ההיתר, אך נתקל בקשיים חיצוניים בדמות התנגדות שכניו לתכנית חלוקת המקרקעין, וציין כי בעיות אלה נפתרו לאחרונה ותכנית החלוקה אף אושרה על ידי הועדה המחוזית (האישור לא צורף לבקשה).
דיון והכרעה
ו.
לאחר העיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה. בידוע, מתן רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה אך במקרים המעלים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית (ראו רע"פ 183/11 הרן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה (לא פורסם); רע"פ 5980/09 מחפוז נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
חרף טענותיו של המבקש, אין בקשתו באה בגדרם של מקרים אלה. השאלה העקרונית לה טוען המבקש, נדונה בעבר על ידי בית משפט זה אשר קבע, כי עצם קיומם של הליכים לקבלת היתר אינם עילה לעיכוב ביצועו של צו הריסה:
" אין חולק כי הבנייה שבנה המבקש נעשתה שלא כדין. כפי שמתברר, אין דברים אמורים בתוכנית מתאר מאושרת, ובמצב שרישיון הבנייה נמצא בהישג יד מיידי ורק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב אותו באופן זמני. כאן דברים אמורים בתחילתו של תהליך ארוך ומורכב מאוד שסיכויו אינם ידועים...אי הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי, שמטרתה לאפשר לבעליו של המבנה לקדם הליכי תכנון הנמצאים בראשיתם, מנוגדת לתכליתו של הצו ההריסה המינהלי אשר כאמור לעיל נועד לסלק על אתר בנייה בלתי חוקית. אכן, בית המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו ההריסה מינהלי, אך סמכות זאת צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן" (רע"פ 1288/04 נימר נ' יושב ראש הועדה לתכנון ולבנייה , פ"ד נח(4) 385, 388 -
השופט טירקל).
(השוו גם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה - הנחיה 8.1150 מיום 24.1.01).
ז.
אף לגופם של דברים, עניינו של המבקש אינו נמנה על אותם "מקרים חריגים ויוצאי דופן" המצדיקים את התערבותנו. מהבקשה והמעט המצורף אליה (תצהיריהם של המבקש והמהנדס שהכין בעבורו את התכניות) לא ניתן ללמוד, כי ההליכים לקבלת ההיתר נמצאים בשלבים מתקדמים. בפנינו, כמו גם בפני הערכאות הקודמות, לא הוצג האישור הנטען לתכנית החלוקה, וכפי שציין בית המשפט המחוזי - אף
אם זו אכן אושרה עדיין עומדת בפני המבקש, כברת דרך ארוכה לאישור בקשתו; נדרש כי בקשתו לשינוי ייעוד תאושר, ולאחר מכן יהיה עליו לפעול להשגת ההיתר. אמנם המבקש והמהנדס מטעמו מפגינים ביטחון, כי הליך קבלת ההיתר יושלם בתוך שנה, אך כמובן אין לדעת מתי ובאיזה אופן יסתיימו ההליכים בהם נקט המבקש - ואין לתת יד לכך שבפרק זמן בלתי ידוע זה תיותר על כנה בניה בלתי חוקית. נזכיר, כי לכתחילה ניתנה למבקש תקופה בת שנה לנסות ולהכשיר את המבנים ולא עלה בידו לעשות כן. צוי ההריסה נועדו ליתן מענה לתופעת הבניה הבלתי חוקית, שכפי שהוער לא פעם הפכה לחיזיון נפרץ במקומותינו (ראו רע"פ 1079/11 בלץ נ' עיריית תל-אביב (לא פורסם).
ההתמודדות עם תופעה זו מחייבת את אכיפת צוי ההריסה ככלל, למעט במקרים חריגים שאין מקרה זה בא בקהלם.
"מימדיה הרחבים של תופעה פסולה זו (בניה בלתי חוקית - א"ר), שיש לעקרה מן השורש, מגבירים את הצורך באכיפה יעילה של דיני התכנון והבניה ובפיקוח הדוק על בניה ללא היתר. בהקשר זה, נודעת חשיבות רבה לביצועם של צוי הריסה במועד שנקבע לכך, זאת בכדי למנוע קביעת עובדות בשטח" ( רע"פ 5986/06 מלכיאל נ' מדינת ישראל
(לא פורסם)).
שותף אני בכל פה לדבריו של בית המשפט המחוזי בענייננו. הבונה באופן לא חוקי מפר את החוק וגם נוטל סיכון כלכלי. המקדים "נעשה" ל"נשמע", קרי, בניה לתכנית מאושרת - כספו, וכך ראוי, מצוי על קרן הצבי.
ח.
סיכומם של דברים, עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות אשר קבעו, ובצדק, כי אין עילה לדחות את מועד ביצועו של צו ההריסה. בבקשתו חוזר המבקש על טיעוניו בדבר ההתקדמות שחלה באישור בקשתו, אך לכך כבר נדרש בית המשפט המחוזי בעמדו על העובדות כהוייתן. משכך, ובודאי נוכח חומרת התופעה והצורך להילחם בה בלא לאות - לא ראיתי עילה להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות.
ט.
אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
11031700_T01.doc
שפ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il