פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
2478/21 -
א'
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקש:
קאיד זיאדנה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
- רשות המיסים
בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר
בשם המבקש:
עו"ד תמיר סולומון
בשם המשיבה:
עו"ד אורן סוקר
החלטה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, שנגזר על המבקש בגין הרשעותיו ב-17 עבירות מס. לא אחזור עתה על עיקרי העובדות וההליכים בעניינו של המבקש, אשר פורטו בהחלטתי מיום 9.5.2021, בגדרה דחיתי את בקשתו למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לעניין חומרת העונש שנגזר עליו.
2.
בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש נקבע יום 20.5.2021 כמועד תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל. מכאן הבקשה שלפניי, לדחות מועד זה ב-100 ימים כדי לאפשר הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה, אשר תשובתו צפויה להתקבל – כך לטענת המבקש – עד ליום 31.8.2021. בהקשר זה נסמכת הבקשה על מקרה מהעת האחרונה בו עוכב ביצוע עונש מאסר בפועל למשך 90 ימים, גם כן לצורך הגשת בקשת חנינה (רע"פ 4576/19 אבו שמאלה נ' מדינת ישראל – רשות המיסים (15.7.2019)).
בנוסף, נטען כי המבקש הוא המטפל העיקרי והסועד היחידי של אמו החולה.
3.
המשיבה מתנגדת לבקשה, ותחילה מזכירה בתגובתה כי מועד התייצבות המבקש למאסר כבר נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי: מיד לאחר דחיית ערעורו של המבקש (ביום 24.2.2021), נקבע לבקשתו כי יחל לרצות את עונשו לאחר סיום חודש הרמדאן – כאמור, ביום 20.5.2021 – וזאת חרף התנגדות המשיבה לכך.
לטענת המשיבה, גישתו של בית משפט זה היא שהגשת חנינה אינה מצדיקה עיכוב ביצוע עונש מאסר, והמקרה החריג אליו מפנה המבקש בהקשר זה אינו משקף את ההלכה הנוהגת, והוא אף שונה בתכלית מענייננו. זאת, שכן באותו מקרה היה מדובר בעונש מאסר קצר יחסית (100 ימים), אשר מועד תחילת ריצויו נדחה "לפנים משורת הדין" ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש.
לעומת זאת, הבקשה הנוכחית כלל אינה מנמקת מדוע יש לסטות מההלכה הנוהגת במקרה דנן, או מדוע יש להתחשב בשלב זה בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש, לאחר שנשקלו בגזירת עונשו על-ידי שלוש ערכאות. לפיכך, ובהעדר טעם מיוחד לדחייה נוספת, המשיבה מבקשת כי נותיר על כנו את מועד תחילת ריצוי עונש המאסר שקבע בית המשפט המחוזי.
4.
דין הבקשה להידחות. כידוע, על נאשם שהורשע להתחיל לרצות את העונש שנגזר עליו באופן מיידי, ועיכוב ביצועו יהא רק בנסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של גזר הדין (ע"פ 151/21 פלוני נ' מדינת ישראל (19.1.2021)). בתוך כך, הגשת בקשת חנינה ככלל אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, למעט במקרים חריגים ביותר ובשל נסיבות שנוצרו לאחר מתן גזר הדין (רע"פ 1127/18 נג'יב נ' מדינת ישאל (13.3.2018)).
5.
איני סבור כי עניינו של המבקש נמנה על מקרים חריגים אלה. נסיבותיו האישיות והמשפחתיות כבר נלקחו בחשבון בגזירת דינו, וממילא קדמו לבקשה דנן, שמצידה אף לא מסבירה כיצד דחיית מועד ההתייצבות למאסר תסייע למבקש להתמודד עם נסיבותיו.
6.
הבקשה נדחית, אפוא; המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 20.5.2021 עד השעה 8:00 במתקן כליאה "דקל", או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או
08-9787336.
ניתנה
היום, ז' בסיון התשפ"א (18.5.2021).
ש ו פ ט