החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 2478/21 קאיד זיאדנה נ. מדינת ישראל - רשות המיסים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסר לצורך הגשת בקשת חנינהבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל בפני בית המשפט העליון לאחר החלטה קודמת בגלגול שלישי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש של 10 חודשי מאסר שנגזר בגין עבירות מס, במטרה לאפשר הגשת בקשת חנינה. נקבע כי על נאשם להתחיל לרצות את עונשו באופן מיידי, וכי הגשת חנינה אינה עילה לעיכוב ביצוע אלא במקרים חריגים ביותר. נסיבותיו האישיות כבר נשקלו בגזירת הדין, ולכן לא הוצדקה דחייה נוספת.

העובדות

המבקש נדון לעונש של 10 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעות ב-17 עבירות מס. בית המשפט המחוזי קבע כי תחילת ריצוי העונש תהיה ביום 20.5.2021, לאחר דחיית ערעורו. המבקש ביקש לדחות את המועד ב-100 ימים לצורך הגשת בקשת חנינה, וטען כי הוא המטפל העיקרי של אמו החולה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב ביצוע עונש מאסר בפועל כדי לאפשר הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה?
  2. 2.האם נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש מצדיקות סטייה מהלכה הנוהגת לעניין עיכוב ביצוע עונש?

הלכות

  1. 1

    על נאשם שהורשע להתחיל לרצות את עונשו באופן מיידי, ועיכוב ביצועו יהא רק בנסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על האינטרס הציבורי באכיפה מיידית

    ״על נאשם שהורשע להתחיל לרצות את העונש שנגזר עליו באופן מיידי, ועיכוב ביצועו יהא רק בנסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של גזר הדין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הגשת בקשת חנינה ככלל אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, למעט במקרים חריגים ביותר ובשל נסיבות שנוצרו לאחר מתן גזר הדין

    ״הגשת בקשת חנינה ככלל אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, למעט במקרים חריגים ביותר ובשל נסיבות שנוצרו לאחר מתן גזר הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • בקשת חנינה
  • עונש מאסר בפועל
  • נסיבות מיוחדות
  • אינטרס הציבורי
  • אכיפה מיידית
  • גזר הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

2478/21 -

א'

לפני:

כבוד השופט י' אלרון

המבקש:

קאיד זיאדנה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

- רשות המיסים

בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר

בשם המבקש:

עו"ד תמיר סולומון

בשם המשיבה:

עו"ד אורן סוקר

החלטה

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, שנגזר על המבקש בגין הרשעותיו ב-17 עבירות מס. לא אחזור עתה על עיקרי העובדות וההליכים בעניינו של המבקש, אשר פורטו בהחלטתי מיום 9.5.2021, בגדרה דחיתי את בקשתו למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לעניין חומרת העונש שנגזר עליו.

2.

בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש נקבע יום 20.5.2021 כמועד תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל. מכאן הבקשה שלפניי, לדחות מועד זה ב-100 ימים כדי לאפשר הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה, אשר תשובתו צפויה להתקבל – כך לטענת המבקש – עד ליום 31.8.2021. בהקשר זה נסמכת הבקשה על מקרה מהעת האחרונה בו עוכב ביצוע עונש מאסר בפועל למשך 90 ימים, גם כן לצורך הגשת בקשת חנינה (רע"פ 4576/19 אבו שמאלה נ' מדינת ישראל – רשות המיסים (15.7.2019)).

בנוסף, נטען כי המבקש הוא המטפל העיקרי והסועד היחידי של אמו החולה.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה, ותחילה מזכירה בתגובתה כי מועד התייצבות המבקש למאסר כבר נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי: מיד לאחר דחיית ערעורו של המבקש (ביום 24.2.2021), נקבע לבקשתו כי יחל לרצות את עונשו לאחר סיום חודש הרמדאן – כאמור, ביום 20.5.2021 – וזאת חרף התנגדות המשיבה לכך.

לטענת המשיבה, גישתו של בית משפט זה היא שהגשת חנינה אינה מצדיקה עיכוב ביצוע עונש מאסר, והמקרה החריג אליו מפנה המבקש בהקשר זה אינו משקף את ההלכה הנוהגת, והוא אף שונה בתכלית מענייננו. זאת, שכן באותו מקרה היה מדובר בעונש מאסר קצר יחסית (100 ימים), אשר מועד תחילת ריצויו נדחה "לפנים משורת הדין" ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש.

לעומת זאת, הבקשה הנוכחית כלל אינה מנמקת מדוע יש לסטות מההלכה הנוהגת במקרה דנן, או מדוע יש להתחשב בשלב זה בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש, לאחר שנשקלו בגזירת עונשו על-ידי שלוש ערכאות. לפיכך, ובהעדר טעם מיוחד לדחייה נוספת, המשיבה מבקשת כי נותיר על כנו את מועד תחילת ריצוי עונש המאסר שקבע בית המשפט המחוזי.

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע, על נאשם שהורשע להתחיל לרצות את העונש שנגזר עליו באופן מיידי, ועיכוב ביצועו יהא רק בנסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של גזר הדין (ע"פ 151/21 פלוני נ' מדינת ישראל (19.1.2021)). בתוך כך, הגשת בקשת חנינה ככלל אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, למעט במקרים חריגים ביותר ובשל נסיבות שנוצרו לאחר מתן גזר הדין (רע"פ 1127/18 נג'יב נ' מדינת ישאל (13.3.2018)).

5.

איני סבור כי עניינו של המבקש נמנה על מקרים חריגים אלה. נסיבותיו האישיות והמשפחתיות כבר נלקחו בחשבון בגזירת דינו, וממילא קדמו לבקשה דנן, שמצידה אף לא מסבירה כיצד דחיית מועד ההתייצבות למאסר תסייע למבקש להתמודד עם נסיבותיו.

6.

הבקשה נדחית, אפוא; המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 20.5.2021 עד השעה 8:00 במתקן כליאה "דקל", או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או

08-9787336.

ניתנה

היום, ז' בסיון התשפ"א (18.5.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (6 מסמכים)

  • רע"פ 4155-23החלטה
  • רע"פ 340/22אחמד סלימאן נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 5052/21אסף בן שלמה נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 4507/21פנחס יצחק הלוי נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 4120/21אהרון בלום נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"פ 3139/21פואד אבו חמיד נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1על נאשם שהורשע להתחיל לרצות את עונשו באופן מיידי, ועיכוב ביצועו יהא רק בנסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על האינטרס הציבורי באכיפה מיידית
  2. 2הגשת בקשת חנינה ככלל אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, למעט במקרים חריגים ביותר ובשל נסיבות שנוצרו לאחר מתן גזר הדין