רע"פ 2975/12 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין:

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שפירא, גרשון וקיסרי, פסק הדין נכתב בידי השופט גרשון) בענ"פ 19544-12-09, מיום 29.3.12, בגדרו הופקע צו מבחן שהוטל במסגרת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לנוער בחיפה (השופטת בן-לוי) מיום 17.11.09 בתיק פלילי 576/08 והושתו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל. העבירות בהן מדובר הן עבירות רכוש ואלימות, שבוצעו בעת היה המבקש קטין.

רקע והליכים

בית המשפט לנוער

ב.

המבקש (יליד 18.11. 93) הורשע, לפי הודאתו, בעבירות של פריצה בכוונה לגנוב וחבלה במזיד (ת"פ 576/08, ארבעה אישומים לפי סעיפים 143ו ו-413ד לחוק העונשין), בנוסף לעבירות של תקיפה סתם ותקיפה בתנאים מחמירים (שני תיקים שצורפו לתיק הקודם, ת"פ 632/08 ות"פ 14480-04-09) בבית משפט השלום לנוער (העבירות נשוא האישומים נעברו במהלך השנים 2008-2007). בית משפט השלום לנוער השית על המבקש מאסר של 8 חודשים בפועל, מאסרים על תנאי ופיצוי למתלוננים, תוך שמציין, כי יש להגדיר את המבקש כעבריין לכל דבר ועניין למרות גילו הצעיר. בית משפט השלום לנוער ציין בנוסף, כי המבקש החל את דרכו בעבירות רכוש והמשיך בעבירות אלימות חמורות.

ג.

גזר הדין בבית משפט השלום לנוער ניתן ביום בו ניתן פסק דין אחר כנגד המבקש (17.11.09) בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"פ 713/08; להלן פסק הדין

המקביל ) אשר, בגדרו הורשע המבקש בעבירות אלימות ורכוש נוספות על פי הסדר טיעון. במסגרת פסק דין זה חויב המבקש, על פי המלצת שירות המבחן, לשהות במעון נעול למשך שנתיים מיום פסק הדין, וכן הושת מאסר מותנה. בענייננו, ציין בית משפט השלום לנוער, כי העבירות בהם הרשיע את המבקש נעברו, במימד הזמן, לאחר העבירות בהן הורשע בפסק הדין המקביל , ומדובר בנסיבות שלא עמדו לנגד עיני בית המשפט המחוזי אשר נקט גישה שיקומית מקלה. לפיכך הטיל בית משפט השלום לנוער מאסר בפועל, בניגוד להמלצת שירות המבחן ובשונה מהגישה שננקטה בבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי

ד.

ביום 18.3.10 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את ערעור המבקש כנגד גזר הדין בבית המשפט לנוער. בית המשפט המחוזי ביטל את עונש המאסר בפועל, והאריך את צו השהות והפיקוח במעון נעול (שהוטל כאמור בפסק הדין המקביל ) בשמונה חודשים נוספים, בנוסף לשלוש שנות פיקוח תחת שירות המבחן; יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם . בית המשפט המחוזי ציין, כי יש לקבל את הערעור על גזר הדין מן הטעם שלא ניתן משקל מספק לסיכויי השיקום של המבקש, כפי שהוערכו באותה עת על ידי שירות המבחן. עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי "תמיד פתוחה הדרך להעמיד נאשם בפיקוח של שירות המבחן, ובדרך זו לעשות את פסק הדין לבלתי סופי במובן זה שאם יפר הנאשם את הוראות הגורמים הטיפוליים ניתן יהיה להחזיר את הדיון בעניינו כדי לגזור את דינו מחדש" (פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, ענ"פ 19544-12-09 ,

בעמ' 13). כך אכן עשה בית המשפט המחוזי בהמירו את עונש המאסר בפועל בהארכת השהות במעון הנעול והטלת צו פיקוח.

בקשת הפקעת הצו

ה.

כשנה וחצי לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי ביקש שירות המבחן להפקיע את צו הפיקוח, ולהותיר את ההחלטה בעניינו של המבקש לשיקול דעת בית המשפט ("בקשה להחלפת דרך טיפול"). במסגרת הבקשה ציין שירות המבחן, כי בעת תקופת המבחן (במהלך שנת 2011) היה המבקש מעורב במספר אירועים אלימים ובריחה מהמעון (פסק דין נשוא אירועים אלה ניתן ביום 15.3.12, ת"פ 26282-06-11, בגדרו הושתו על המבקש, על פי הודאתו, חודש מאסר על תנאי למשך שנתיים ופיצוי למתלונן). בבקשה צוין, כי בסוף 2011 ביקש שירות המבחן להפקיע את הצו ולהשיב את עניינו של המבקש לבית המשפט המחוזי, אך בעקבות הצהרתו של המבקש בפני בית המשפט המחוזי הותר לו לחזור למעון והצו נשאר בתוקף. קצינת המבחן ציינה, כי המבקש אינו נגיש לטיפול, סובל מקשיי התבוננות פנימית וברצונו לסיים את ההליך הטיפולי ולצאת מן המעון על מנת להשתלב בשוק העבודה. לסוף ציינה הקצינה, כי מאחר שאין ביכולתה לבוא בהמלצה טיפולית הולמת, היא מבקשת להפקיע את צו המבחן.

ו.

ביום 29.3.12 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את הבקשה, הפקיע את צו הפיקוח והטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 8 חודשים. עוד נקבע, כי עונשי המאסר המותנים שהושתו בבית משפט השלום לנוער יחלו מיום מתן פסק הדין (29.3.12). בית המשפט המחוזי ציין, כי בדיעבד אבחנתו של בית המשפט לנוער, כי המבקש הוא עבריין, היתה נכונה; עוד למסקנה זו הגיע בית המשפט המחוזי נוכח פירוט האירועים בבקשת שירות המבחן, וההזדמנויות החוזרות ונשנות שקיבל המבקש לאורך השנים.

הבקשה

ז.

ביום 15.4.12 הוגשה הבקשה הנוכחית, שבצדה בקשה לעיכוב ביצוע של עונש המאסר בפועל . בבקשה נטען, כי עסקינן בערעור על החלטתו של בית המשפט לראשונה

להפקיע את צו הפיקוח, ולפיכך מדובר בערעור ראשון בזכות. כן נטען, כי גם אם מדובר בערעור בגלגול שלישי, מצדיק המקרה הנוכחי התערבות בית משפט זה, מן הטעם שלמבקש נגרם עיוות דין. נטען, כי מאז 11.6.09 שוהה המבקש במעון נעול ומשתף פעולה עם ההליך הטיפולי, ומלבד שני המקרים אשר התרחשו לקראת סיום שהותו לא היה מעורב בפלילים; המבקש שואף לצאת ולסייע בפרנסת אמו ויתר המשפחה, ואין במעשיו כדי להעיד על דפוס עברייני חוזר. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי חרג מן העונש הראוי, והתעלם מן האפשרויות הטיפוליות הנוספות שעמדו לרשותו. כנגד עונש המאסר בפועל נטען, כי אינו עולה בקנה אחד עם השאיפה לשקם את המבקש, קטין בן 15-14 בעת העבירות, ולשלבו בחברה. לעומת זאת הימנעות ממשלוח הקטין למאסר בפועל בכלא בגירים (המבקש בגר בינתיים), באמצעות ענישה חלופית עשויה לקדם שאיפה זו ביתר שאת. עוד נטען, כי היה זה הוגן וראוי לנכות את תקופת השהות במעון הנעול מתקופת המאסר. בנוסף נטען, כי המאסר המותנה שהוטל על המבקש מיום מתן גזר הדין בבית המשפט המחוזי, נוגד את הוראות החוק, שכן נכנס לתוקפו מיום מתן גזר הדין בבית משפט השלום לנוער (ביום 17.11.09), ומשמעות קביעתו של בית המשפט המחוזי כי ייכנס לתוקפו ביום 29.3.12 משמעה הארכת תקופת התנאי מעבר לתקופת שלוש השנים המותרת בחוק (ראו סעיף 52 (ב)(1) לחוק העונשין). לבסוף נטען, כי נסיבות חייו הקשות של המבקש כבן שגדל ללא דמות אב ומפרנס מצדיקות את התערבותו של בית המשפט בערעור בגלגול שלישי.

דיון והכרעה

ח.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. בפתח הדברים אציין, כי אין להלום את טענת המבקש לפיה עסקינן בערעור בזכות, שכן "עצם העובדה כי בפסק-דין של ערכאת ערעור מצויים שינוי, תוספת או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה, אין בה די כדי להוציא את המקרה מגדר 'גלגול שלישי' ולהקנות זכות ערעור" ( בש"א 4511/05 עיריית בת ים נ' גני יפית (לא פורסם) - השופט, כתארו אז, ריבלין; ראו גם: בר"ש 1958/09 ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב

(לא פורסם), פסקה ח' לפסק הדין; רע"פ 4558/11 סיף מסארוה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה ח'; רע"פ 1296/11 דוד טוביאנה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה ז'). המחוקק לא קבע זכות ערעור עצמאית "חדשה" על הפקעת צו מבחן, וממילא חלים הכללים הרגילים, ולפיהם בנסיבות נדרשת רשות ערעור. גם אין הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית הנדרשת ככלל לרשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל , פ''ד נח(4) 381 , 384). עניינה של הבקשה ערעור על חומרת העונש, שאינה מצריכה כלל התערבות בגלגול שלישי (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 בשירי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 149/88 אדוארד טוביה נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)).

ט.

אף לגופם של דברים, חרף גילו הצעיר של המבקש בעת ביצוע העבירות, הנימוקים שציין בית המשפט המחוזי לשם הפקעת הצו מסתברים לגופם. ניתן להסתפק בפסק דינו הראשון של בית משפט השלום לנוער, שאליו חזר, הלכה למעשה, בסופו של תהליך ארוך, בית המשפט המחוזי, ולפיו תהליכי השיקום של המבקש מיצו עצמם ויש להתייחס אליו כמי שאחראי למעשיו. בערעור בשעתו על פסק דינו של בית המשפט לנוער, ציין בית המשפט כי הוא ממיר את המאסר בפועל בצו הפיקוח ותוך הארכת השהות במעון נעול, וכי פעולה זו אינה סותמת את הגולל על גזר הדין; נקבע מפורשות כי ככל שהמבקש לא יעמוד במלוא תנאי הפיקוח, תיפתח שוב האפשרות לגזור דינו ולמצות עימו את הדין. הלכה למעשה, למבקש ניתנה הזדמנות ראשונה בפסק דינו המקביל של בית המשפט המחוזי, הזדמנות שניה בעת קבלת הערעור על פסק דינו של בית המשפט לנוער ועתה, לאחר ששירות המבחן השתכנע שהגיע למיצוי תהליכי השיקום, נתבקשנו להעניק הזדמנות שלישית. אולם המעשים בגינם הורשע כללו עבירות חמורות של אלימות ורכוש, ורק לאחרונה (15.3.12) הורשע שוב בעבירת אלימות ובריחה מהמסגרת הטיפולית. בבקשה להפקעת הצו, ציין שירות המבחן מפורשות, כי מיצה את המענים הטיפוליים עם המבקש, והוא אינו נגיש לטיפול. בהתחשב בכל האמור, "פתיחת הספר" מחדש היום אינה אפשרית: היו למבקש ימים רבים בבתי המשפט, ואין מקום לגלגול שלישי בנושא עונש המאסר בפועל ושינוי קו הטיפול במבקש; בית המשפט המחוזי נתן דעתו לנחוץ בעניין זה.

י.

מהטעמים הללו לא מצאתי להיעתר לבקשה, ואין מקום לעיכוב ביצוע. עם זאת, לעניין המאסר המותנה בלבד סבורני כי יש מקום לבחון את הטענה, בלא שאטע מסמרות, ולעניין זה תינתן תגובת המדינה, אך אין הדבר מצריך עיכוב ביצוע של עונש המאסר.

יא.

סוף דבר, המדינה תגיש תגובה תמציתית בתוך 21 יום בשאלת אופן חישובה של תקופת המאסר המותנה בלבד. בכפוף לאמור אינני נעתר לבקשה.