פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3545/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. אורה מושב
עובדים להתיישבות
2. רפי דנין
3. יורי יעקבי
4. חיים אשר
5. ג'רמי לסר
6. נתן כהן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בע"פ
9874/05, מיום 9.3.06, שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיאה צ' סגל והשופטים ע' חבש וי'
נועם
בשם המבקשים: עו"ד יריב
גוטמן; עו"ד יחיאל גוטמן
בשם המשיבה:
עו"ד אבי-טל שלומי
החלטה
כנגד המבקשים הוגשו לבית-משפט השלום בירושלים כתבי אישום המייחסים להם עבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק) ועבירות של שימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר, לפי סעיף 156 והתוספת הראשונה לחוק.
בהחלטתו הראשונה, מיום 29.6.03 קבע בית-משפט השלום (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן) בהחלטה מקדמית, כי עומדת למבקשים טענת הגנה מן הצדק והורה על ביטול כתבי האישום שהוגשו נגדם. על החלטה זו ערערה המשיבה לבית-המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 7548/03). ערכאת הערעור ביטלה את החלטתו של בית-משפט השלום, בקובעה, כי מן הראוי היה להכריע בטענת הגנה מן הצדק, אך בסיום ההליך לאחר שמיעת הראיות בדרך המקובלת. על כן, הורה בית-המשפט המחוזי על החזרת התיק לבית-משפט השלום. לאחר שנשמעו בפני בית-משפט השלום ראיות לעניין טענת ההגנה מן הצדק, הוחלט, כי עומדת למבקשים טענת ההגנה האמורה. או-אז, ערערה המשיבה בשנית לבית-המשפט המחוזי. ביום 9.3.06 קיבל בית-המשפט המחוזי את ערעורה של המשיבה, בקובעו כי טענת ההגנה מן הצדק לא חלה בעניינם של המבקשים. בית-המשפט המחוזי הורה על החזרת התיק לבית-משפט השלום להמשך דיון החל משלב הקראת כתבי האישום.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה מעלים המבקשים טענות מטענות שונות המכוונות כנגד ההחלטה השוללת קיומה של הגנה מן הצדק.
המשיבה, מאידך, סבורה כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מאחר ומכלול הטענות שהעלו המבקשים טרם נדונו לגופן ובשל אי-מיצוי ההליכים בפני הערכאות הקודמות.
דין הבקשה להידחות.
בקשה זו מקדימה את זמנה. המבקשים אמנם טוענים, כי אם תתקבל הבקשה תיחסך מהם עוגמת נפש רבה ואם לא די בכך, הרי שהצורך להחזיר את התיק בפעם השלישית לבית-משפט השלום יתייתר, ואגב כך לא יושחת זמן שיפוטי יקר לריק. אלא, שטענה זו של המבקשים עומדת בניגוד מוחלט להלכה שנפסקה בבית-משפט זה. במספר רב של מקרים נקבע, כי אין מקום להיעתר לבקשת רשות ערעור פלילית המוגשת בגלגול שלישי, עובר למיצוי ההליכים בפני הערכאות הקודמות וכאשר העניין טרם נדון לגופו על-ידן (ראו למשל, רע"פ 4632/97 אקסלרוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 2290/98 בקשי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); גשמי ברכה ה.ש.י.ג (1995) נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 3789/05 מרום נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). לפיכך, עובר להגשת בקשת רשות הערעור לבית-משפט זה, נדרשים המבקשים למצות תחילה את ההליכים בפני הערכאות קמא. אך לאחר מכן, ובאם יהיה בכך צורך, שמורה להם הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה, במסגרתה יוכלו הם לתקוף אף את פסקי-הדין הראשונים של בית-המשפט המחוזי ( שם ). הגם, שייתכנו מקרים חריגים שיצדיקו סטייה מן הכלל האמור (ראו למשל, ע"פ 1556/90 בארי נ' מדינת ישראל , פ"ד מה(1) 705; ע"פ 752/91 הלר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), הרי שהמקרה דנא אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' בתמוז תשס"ו
(4.7.06).
ש
ו פ ט