פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4105/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
באסל גאבר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על גזר דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.4.06 בע"פ 30126/06 שניתן על ידי כבוד
השופטים ע' חבש, י' צבן, י' נועם
בשם המבקש: עו"ד ר' עותמאן
החלטה
1.בקשה זו לרשות ערעור מבקשת להעלות על שולחן הדיונים שני עניינים: האחד, חומרת העונש שהושת על ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור. השני, חילוט כלי הרכב בו נעשה שימוש לביצוע העבירות על ידי המבקש. לא מצאתי כל צידוק למתן רשות ערעור בעניין הראשון. אשר לעניין השני: הסוגיה המועלית בבקשה מונחת בפני בית משפט זה בהליך אחר- בש"פ 4797/06. ההליך האחר קבוע לשמיעה ליום 19.10.06. הנני מורה, כי שני ההליכים יישמעו יחדיו.
2.לא קיימת כל הצדקה לבקשה לרשות ערעור בכל הנוגע לעונש. המבקש הורשע בבית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ע' שחם) בביצוע שלוש עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים וכן בהפרת הוראה חוקית. העבירות בוצעו בשלושה מועדים שונים: 18.7.05, 14.8.05 ו-17.9.05. לאחר המקרה הראשון ניתן צו שאסר השימוש בכלי הרכב בו בוצעה העבירה למשך שלושים ימים. הצו הופר על ידי המבקש, שעה שנתפס כשהוא מסיע שוהים בלתי חוקיים במועד השני הנזכר. בית משפט השלום השית על המבקש 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שני מאסרים מותנים (האחד לעניין חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 והאחר לגבי הפרת הוראה חוקית) וכן ציווה על חילוט מכוניתו של המבקש. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים ע' חבש, י' צבן וי' נועם) קיבל את ערעורו של המבקש באופן חלקי והעמיד את תקופת המאסר לריצוי בפועל על שישה חודשים (תחת 10 חודשים).
3.העונש שהושת, על רקע ביצוען של שלוש עבירות זהות תוך תקופה קצרה ביותר, וההפרה הבוטה של הצו שאסר שימוש במכונית, אינו חמור יתר על המידה, ובוודאי שאינו מצדיק מתן רשות ערעור.
4. לפיכך:
א.נדחית הבקשה ככל שמדובר בהשגה על עונש המאסר. על המבקש להתייצב לריצוי העונש בבית המעצר במגרש הרוסים ביום 31.8.06 לא יאוחר מן השעה 10:00.
ב.הבקשה בחלקה הנוגע למרכיב החילוט תידון יחד עם בש"פ 4797/06, כאמור לעיל.
ניתנה היום, כ"ז בתמוז תשס"ו
(23.7.06).
ש
ו פ ט