פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
512/10 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
קאיד אבו אלקיעאן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.12.09 בע"פ 6404/09 שניתן על ידי כבוד
השופטת יעל רז-לוי
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד נאצר אלעטאונה
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בע"פ 6404/09, בגדרו נדחה ערעור המבקש על חומרת העונש שהוטל עליו בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה באילת בתיק פלילי 1031/07.
המבקש הואשם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ); עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה; וכן עבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.
בחודש ינואר 2005, נהג המבקש במכונית כשהוא איננו מורשה נהיגה ובעקבות כך גרם לתאונת דרכים, בה סטה שמאלה בנסיעתו והתנגש חזיתית במכונית שבאה מן הכיוון הנגדי, נחבל בעצמו ואף גרם לנזקים למכוניות. בגין כך, הוא נדון בת"ד 1237/04 ל-18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, פסילת רישיון למשך 30 חודשים וקנס. העבירות נשוא כתב האישום הנוכחי בוצעו כעבור פחות משנתיים – ביום 20.10.2006 – כאשר המבקש נתפס שוב נוהג ללא רישיון, הפעם תחת פסילה.
ביום 26.10.2008 הורשע המבקש בבית המשפט לתעבורה באילת (כבוד השופט י' עדן ) על פי הודאתו במיוחס לו. בתסקיר שירות המבחן בעניינו, הומלץ להסתפק בהטלת צו לתועלת הציבור. בגזר הדין מיום 14.6.2009 הוטל עליו עונש מאסר בפועל של 18 חודשים; מאסר על תנאי של 12 חודשים; פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 48 חודשים; ופסילה על תנאי לתקופה של 36 חודשים (פל 1031/07). כמו כן, הפעיל בית המשפט את עונש המאסר על תנאי שהוטל על המבקש בת"ד 1237/04 ואולם קבע, כי העונש ירוצה בחופף לעונש המאסר בתיק דנן. ביום 27.12.2009, נדחה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת י' רז-לוי ), הערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש (ע"פ 6404/09).
מכאן הבקשה שלפניי. בא כוח המבקש טוען, כי עונש המאסר בפועל איננו מידתי ומבקש להתחשב גם בהמלצת תסקיר המבחן, נסיבותיו האישיות של המבקש ובחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות ועד להרשעתו.
דין הבקשה להידחות.
נימוקי הבקשה אינם מעלים סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ועל כן אינם מצדיקים דיון בתיק בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). יתר על כן, טענות על חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא במקרים של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה דנן, אינני מוצא עילה להתערבות כאמור ומשכך, דין הבקשה להידחות מטעמים אלו בלבד.
למעלה מן הצורך אוסיף, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. חומרתה של עבירת הנהיגה ללא רישיון לא הופנמה על ידי המבקש, גם לאחר שגרם לתאונת דרכים והסב נזקים לעצמו ולרכוש. גם העונש המותנה המשמעותי שהוטל עליו לא הרתיעו מלחזור על אותם המעשים. למבקש עבר פלילי והרשעה נוספת בעבירת מהירות משנת 2006. נהיגה בזמן פסילה מסכנת לא רק את העבריין עצמו, כי אם את ביטחונם של הנוסעים האחרים והולכי הרגל, וככזו יש לראותה בחומרה (רע"פ 6670/09 מנחם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.10.2009); רע"פ 10066/09 בשיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.12.2009)). כלל הנסיבות המקלות בתיק, באו לידי ביטוי בהחלטתו של בית המשפט לתעבורה להטיל את עונש המאסר בפועל בתיק זה, בחופף להפעלת המאסר על תנאי.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית וממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש יתייצב לריצוי מאסרו ביום 11.2.2010, הכל כאמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 27.12.2009.
ניתנה היום, ט' בשבט התש"ע (24.1.2010).
ש ו פ ט