רע"פ 8895/12 איימן עיסא נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז, אשר ניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד , בעפ"ת 45644-09-12, מיום 5.12.2012. בית המשפט המחוזי דחה בפסק דינו את ערעורו של המבקש על החלטת בית-משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה (להלן: בית-המשפט לתעבורה ), אשר ניתנה על-ידי כב' השופטת א' וישקין - סג"נ, בהמ"ש 1754-09-12, מיום 11.9.2012.

רקע והליכים קודמים

2.

נגד המבקש הוגש דו"ח תעבורה, אשר ממנו עולה, כי ביום 28.3.2011, בסביבות השעה 06:40, חצתה מונית, המצויה בבעלות המבקש, את צומת הרחובות ז'בוטינסקי ודרך רמתיים, בהוד השרון, בזמן שהאור ברמזור, בכיוון נסיעת הרכב, היה אדום.

3.

ביום 10.9.2012, כשנה ושבעה חודשים לאחר יום ביצוע העבירה, הגיש המבקש לבית-המשפט לתעבורה, בקשה להארכת מועד להישפט בגין אותו דו"ח, בטענה, כי לא הוא שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה, אלא אדם אחר, אשר עבד באותה העת בתור נהג שכיר באחת מן המוניות המצויות בבעלות המבקש. בבקשתו טען המבקש, כי היה ולא תינתן לו האפשרות לעמוד על חפותו בפני בית-המשפט, יגרום הדבר לעיוות דין כלפיו.

4.

ביום 11.9.2012, דחה בית-המשפט לתעבורה את הבקשה להארכת המועד להישפט, אשר הגיש המבקש. בית-המשפט ציין בהחלטתו, את התנגדות המשיבה לבקשה, אשר טענה, כי הודעת הקנס המקורית נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש, והוא, מסיבותיו הוא, לא פנה לבית-המשפט במועדים הקבועים בחוק.

בית-המשפט קבע עוד, כי בקשה להארכת מועד נועדה לאותם מקרים, אשר " בהם נבצר מן הנאשם לפנות לתביעה במסגרת המועדים הקבועים בחוק, וזאת מטעמים שאינם תלויים בו" . ואולם, לא כך הדבר בעניינו של המבקש, אשר בקשתו חסרה " כל הסבר או נימוק תקף המצדיקים את הטרחת בית-המשפט מקום שבחוק קיימת פרוצדורה מותאמת לפעולה זו ".

בשולי החלטתו הוסיף בית-המשפט לתעבורה, כי היעתרות לבקשת המבקש תפְלה לרעה נאשמים אחרים אשר עמדו במועדים הקבועים בחוק, ולכן, אף מסיבה זו אין להיעתר לבקשה להארכת מועד.

5.

ביום 23.9.2012, הגיש בא-כוח המבקש, עו"ד דוד גולן, לבית-המשפט המחוזי מרכז, ערעור על החלטת בית-המשפט לתעבורה. בערעורו טען בא-כוח המבקש, בין היתר, כי שגתה הערכאה הדיונית משדחתה את הבקשה להארכת המועד להישפט, ומשלא קיימה דיון במעמד הצדדים. לטענת בא-כוח המבקש, איחורו של המבקש בהגשת הבקשה להישפט נבע משגגה, וכי מדובר " בפגם פרוצדוראלי קל ", אשר לא ראוי שיחסום את דרכו " לתיקון העיוות שנגרם לו ".

6.

ביום 5.12.2012, דחה בית-המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש. בית-המשפט קבע, כי לא זאת בלבד שלא צורף להודעת הערעור כל תצהיר לתמיכה בטענות המבקש, אלא גם אין לקבל את התצהיר אשר הוגש, לטענת בא-כוח המבקש, לערכאה הדיונית, ובו, הצהיר, אדם בשם איימן, כי הוא זה שנהג ברכב בנסיבות המתוארות בדו"ח התעבורה. וזאת, מכיוון שאותו תצהיר נערך מעל לשנה מיום ביצוע העבירה, וכי, פרט לאמירה לאקונית של המצהיר, לא ניתן ללמוד מאותו תצהיר על כל עובדה מהותית אודות נסיבות ביצוע העבירה.

לפיכך, קבעה ערכאת הערעור, כי משאין כל הסבר מספק או נימוק, המצדיקים את הפנייה המאוחרת לבית-המשפט בבקשת האורכה, לא נפלה כל טעות בהחלטת הערכאה הדיונית, ודין הערעור להידחות.

מכאן הבקשה שלפנינו.

הבקשה

7.

בבקשת רשות הערעור, אשר הגיש המבקש, באמצעות בא-כוחו, לבית-משפט זה, ביום 9.12.2012, נטען כי עניינו של המבקש, כפי שמשתקף בפסק-דינה של ערכאת הערעור, מעורר שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית, אשר חורגת מעניינם של הצדדים הישירים לבקשה. עוד טוען בא-כוח המבקש, כי מכיוון שלא הוא זה נהג ברכב בעת ביצוע העבירה מושא כתב האישום, הרי שנגרם לו עיוות דין, המצדיק, כשלעצמו רשות ערעור בפני בית משפט זה. בהקשר זה נטען, כי המשיבה לא הציגה אישור מסירה כדין, וכי שגתה ערכאת הערעור משלא קיבלה את התצהיר אשר הגיש המבקש לערכאה הדיונית.

דיון והכרעה

8.

למקרא האמור בבקשה אשר מונחת לפניי, נחה דעתי, כי עניינו של המבקש אינו מעלה כל עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה.

9.

כלל ידוע הוא, כי רשות ערעור " בגלגול שלישי " שמורה אך לאותם מקרים ייחודיים המעלים סוגיה בעלת חשיבות ציבורית כבדת משקל או שאלה משפטית נכבדה, החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה. אשר על כן, לא בנקל תתקבל בבית-משפט זה, רשות לערער " בגלגול שלישי " ( ראו, רע"פ 7822/12 פלוני נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 6.11.2012) ; רע"פ

7064/12 פנדו נ' מדינת ישראל ( לא פורסם , 14.10.2012); רע"פ 4459/12

דגן נ' מדינת ישראל ( לא פורסם , 10.6.2012)).

10.

סבורני, כי בנדון דידן, מנסה בא-כוח המבקש לשוות לעניינו של המבקש אופי עקרוני, המעלה סוגיות משפטיות רחבות היקף. ואולם, למקרא האמור בבקשה, דומה, כי בא-כוח מבקש כשל מלהציג, ולוּ טענה אחת, המצביעה על שאלה משפטית או על סוגיה ציבורית, החורגות מעניינו הפרטי של המבקש. ומשכך, אין לראות את עניינו של המבקש כאחד מאותם מקרים מיוחדים המצדיקים דיון " בגלגול שלישי ", בפני בית-משפט זה .

11.

ומכאן לטענת עיוות הדין, כפי שנטענה בבקשת רשות הערעור. בעניין אחר כבר ציינתי, כי, ייתכנו מקרים חריגים, אשר, חרף העובדה כי אינם מעוררים כל סוגיה משפטית רחבת היקף, ייעתר בית-משפט זה לבקשת רשות הערעור, וזאת משיקולי צדק (ראו, רע"פ 8192/12 עכאשה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.11.2012); רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.10.2012); רע"פ 2777/11 פלונית נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.10.2012)). ואולם, למקרא האמור בבקשה, סבורני, כי המקרה הנדון אינו נמנה על אחד מאותם מקרים מיוחדים, אשר בהם ראוי, מטעמים של צדק או לשם מניעת עיוות דין, להעניק רשות ערעור, על-מנת לדון בעניינו של המבקש ב" גלגול שלישי ". אשר על כן, דין הבקשה להידחות, אף מטעם זה.

12.

יצויין, כי טענתו של המבקש בנושא התצהיר, מלמדת, כי, הלכה למעשה, מדובר בניסיון לערעור נוסף על הכרעת בית-המשפט לתעבורה, ולא מצאתי כי נפל משגה כלשהו בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי לעניין זה.

13.

סיכומם של דברים, לא מצאתי בטענות המבקש, כל טענה מהותית או אחרת, המצדיקה דיון " בגלגול שלישי " בפני בית-משפט זה.

אשר על כן, דין הבקשה לרשות ערעור להידחות.