רע"פ 9148/06 אריה אדלר נ. שושנה יום טוב

1.אשתו הראשונה של המבקש ובתו בת השנה וחצי מצאו את מותן לפני מספר שנים. המבקש נישא בשנית לאחותה של המשיבה, אולם, לאחר זמן מה עלו נישואיהם על שרטון והם התגרשו זה מזו. ביום 26.11.02 נקבצו במסדרון בית-משפט השלום בירושלים המבקש, באי כוחו - עו"ד אריאל עטרי ורחל רימון, המשיבה, הוריה וגרושתו. במעמד זה, קראה המשיבה לעבר עו"ד רימון: "תיזהרי ממנו, הוא כבר הרג שתיים, הוא יקבור גם אותך".

2.בעקבות כך, הגיש המבקש לבית-משפט השלום קובלנה פלילית, בה ייחס למשיבה עבירה של הוצאת לשון הרע, לפי סעיפים 6 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. בית-המשפט אימץ את גרסתו העובדתית של המבקש, לפיה אשתו הראשונה שמה קץ לחייה ולחיי ביתם, ודחה את גרסת המשיבה שטענה כי "חקרתי, דרשתי והגעתי לחקר האמת, אשתו ובתו לא עשו את המעשה. עדיף שהוא יספר בדיוק מה קרה שם" (עמ' 10 לפרוטוקול). חרף כך, זוכתה המשיבה, שכן שניים מן היסודות המנויים בסעיף 6 לחוק לשון הרע, התשכ"ה-1965, לפיהם הפרסום יעשה " בכוונה לפגוע ", ויופנה כלפי שני אנשים לפחות זולת הנפגע, לא נזכרו בכתב הקובלנה, ואף לא הוכחו בפני בית-המשפט. נקבע, כי המבקש לא הוכיח שבדבריה של המשיבה הייתה "כוונה לפגוע" בו, וגם אם נכחו במקום האירוע למעלה משני אנשים, הרי שהדברים כוונו אל עבר אדם אחד בלבד.

3.על החלטה זו ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא ע' חבש והשופטים י' נועם וי' צבן), אשר לא מצא מקום לשנות מממצאיה ונימוקיה של הערכאה הדיונית. מכאן הבקשה שבפני, בה עותר המבקש כי תינתן לו רשות ערעור לבירורן של שתי שאלות משפטיות, אשר לדבריו, טרם הוכרעו. הראשונה - אם די בכך שהדברים שפורסמו יגיעו בפועל לשני אנשים, או שמא נדרש כי הדברים יהיו כאלה ש יכוונו

מלכתחילה לשני אנשים או יותר. השנייה - מהם היסודות הנדרשים לשם הוכחתה של ה"כוונה לפגוע".

4.אין בידי להיענות לבקשה זו. עיון בה מלמד כי הסוגיה האחת בה מתבקשת הכרעה, היא דרך יישומן של הלכות קיימות על העובדות הפרטניות של הצדדים במקרה הנוכחי. עניין זה התברר בפני שתי ערכאות, ולא מצאתי מקום או עילה להביאו לדיון בפני ערכאה שלישית.

אשר על כן, הבקשה נדחית.