ת"פ 11062-04-19 בימ"ש מחוזי ת"א, שופטת מיכל אגמון-גונן: גזר דין ותקציר בגין תרמית בניירות ערך של מומחים בשוק ההון (ת"פ 11062-04-19)

פרטי ההליך

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

המאשימה:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד שירי גפני ,עו"ד אסף עיסוק ,עו"ד נועם

רותם ועו"ד רז סיטבון מפרקליטות מחוז ת"א ( מיסוי

וכלכלה)

נגד

הנאשמים:

.1משה גולדמן

ע"י ב"כ עו"ד שרון כהנא ,עו"ד שחר מור ,עו"ד אסתי לוין

ועו"ד ספיר גמפל אמסלם ממשרד עמר ,רייטר ,ז'אן

שוכטוביץ ושות' ,עורכי דין

.2שאול מאור

ע"י ב"כ עו"ד מורן כרמון מטעם הסניגוריה הציבורית

.3הדר אשרת

ע"י ב"כ עו"ד איריס ניב סבאג ,עו"ד דפנה שטיינברג

ועו"ד אפרת בר און (כץ) ממשרד שינמן-נגב-ניב

.4יגאל לוי (הדיון בעניינו ממשיך)

.5צבי שיף (ההליכים הותלו)

.6יעל גולדמן (נמחקה מכתב האישום)

.7חברת מאור לוסקי

באמצעות שאול מאור (הנאשם )2

גזר דין בעניינם של הנאשמים 3-1

גזר הדין בעניינם של הנאשמים 3-1ו 7-מביא לקראת סיום (למעט נאשם 4שעניינו מתנהל) ,אחת

מפרשות התרמית והמרמה הגדולות שנחשפו בשוק ההון בישראל .מדובר בפעולת מרמה רחבת

היקף שבוצעה לאורך תקופה ממושכת ,תוך ניצול כספי חוסכים בקופות גמל ופנסיה ע"י אנשי שוק

הון בכירים ומנוסים .הנאשמים 3-1והנאשמת ( 7חברה שהייתה בשליטת הנאשם ,)2הורשעו ,על פי

הודאתם ,במסגרת הסדרי טיעון ,בעבירות שונות הנוגעות לפרשייה זו.

.1על פשיעה כלכלית

בפתח הדברים ,ולפני שאתאר את עובדות המקרה שלפניי ,אציין כי לטעמי בשלה העת לחדול

לחלוטין משימוש במונח עבירות "צווארון לבן" ,לתיאור עבירות כלכליות .השפה ,המילים בהן אנו

עושים שימוש ,מבטאים בחירה ,שהיא תמיד אפשרית ולעולם לא הכרחית .מחקרים הראו ששינויי

האופן שבו אנשים מדברים משנה את אופן החשיבה שלהם (ראוOludamini Ogunnaike, , :

עמוד 1מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

Yarrow Dunham, Mahzarin R. Banaji, "The language of implicit preferences", Jr. of

) ,Experimental Social Psychology, vol. 46, 999 (2010ולכן מן הראוי להפסיק את השימוש

במונח עבירות צווארון לבן ,גם אם הן מופיעות בין מרכאות.

העבירות בהן הורשעו הנאשמים בתיק זה על פי הודאתם ,הן עבירות כלכליות חמורות הפוגעות

במשקיעים ובחוסכים ,בשוק ההון ובכלכלה כולה .העבירות בוצעו ע"י בכירים בשוק ההון ,האמונים

על ניהול הכספים הללו לטובת אותם חוסכים ומשקיעים .אין דבר "לבן" בעבירות אלו ,הן שחורות,

תוכן כברן ,כפי שקבע כב' השופט ,לימים הנשיא ,אהרן ברק בע"פ 624/80חברת וייס ארנסט בע"מ

נ' מדינת ישראל ,פ"ד לה (" :)1981( 218 ,211 )3ידעו נא עברייני הצווארון הלבן ,כי 'צווארונו של

עושה העבירה הזו אינו 'לבן' ,והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד ,שהאחד שודד את קופתה של

המדינה ,והאחד שודד את קופתו של הפרט' ."...והייתי מוסיפה ,שעל אף שצווארונו נקי ,ידיו וודאי

וודאי אינן נקיות.

כך גם בע"פ 3506/13דוד הבי נ' מדינת ישראל ,פסקה 638לפסק הדין (פורסם בנבו ,2016 ,להלן:

עניין הבי) ,נקבע כי:

"ככלל ,בית משפט זה עמד לא פעם על ההחמרה הנדרשת בעבירות כלכליות,

המכונות עבירות "צווארון לבן" .בעבר נטו בתי המשפט להקל עם מבצעי עבירות

מסוג זה ,בשל תדמיתן "הנקיה" יותר ביחס לעבירות אחרות .ואולם ,לעיתים החורבן

שעבירות כלכליות עלולות להמיט על נפגעיהן הוא גדול לאין ערוך מאשר עבירות

רכוש "רגילות" .נזקיהן עלולים להשתרע לאורך זמן ולסחוף גם את קרוביהם

ומשפחתם של הנפגעים אל עברי פי פחת .הן עלולות להביא לסחרור ולפגיעות נוספות

ברכוש ,בגוף ,בכבוד ובחרות".

בע"פ 4666/12עמי גורבץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ,2008 ,להלן :עניין גורבץ') ,הדגיש בית

המשפט (פסקה 8לפסק דינה של כב' השופטת דפנה ברק ארז) ,כי" :בעבירות צווארון לבן ,שחרף

אופייה "הנקי" היא "מלוכלכת" לא פחות ,ונזקיה אף עולים במקרים רבים על נזקיהן של עבירות

רכוש מסורתיות".

מקורו של הביטוי במאמר שכתב בשנות ה 40-של המאה העשרים ,הסוציולוג האמריקאי אדווין

סאת'רלנד שהיה הראשון לכנות סוג פשיעה כזה כ'עבירות צווארון לבן' ( Edwin H. Sutherland,

,"White-Collar Criminality", 5 American Sociological Review 1, 5 (1949לניתוח

המאפיינים של עברות כלכליות ראו :קנת מן "אפיונים מיוחדים של עבריינות הצווארון הלבן",

עיוני משפט טו ;)1990( 415 ,רון שפירא "הצווארון הלבן – עד כמה הוא מלוכלך?" קריית המשפט

ב' ;)2002( 102 ,101גיל עשת" ,עברות כלכליות בישראל – החמרה ושובר בצדה" ,ספר אדמונד לוי,

( ,489 ,485אוהד גורדון ,עורך ,2017 ,להלן :עשת ,עברות כלכליות) וכן יוני לבני" ,עבריינות

עמוד 2מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

הצווארון הלבן בישראל :האם נעשה די?" ,בתוך :משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים

ואתגרים( 15 ,פרופ' אלון הראל ,עורך ,אונ' תל-אביב ,2017 ,להלן :לבני ,עבריינות הצווארון הלבן)).

בע"פ 8458/11יוסי שובל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ,)2013 ,עמד כב' השופט ניל הנדל על מקור

הביטוי (בפסקה 6לפסק דינו) והוסיף:

"עבירות הצווארון הלבן טומנות בחובן אשליה לפיה הן עבירות 'נקיות יותר' ,כאשר

בפועל אין זה המצב ,ולא פעם עבירות מסוג זה חמורות יותר מעבירות רכוש אחרות

מבחינת היקפן ותיחכומן .ככל שהכלכלה התפתחה והפכה למורכבת יותר ,כך התרחב

מנעד הפשיעה נגד הרכוש ....על אף ה'הילה' (בלשון סגי נהור כפולה ומכופלת)

העוטפת עבירות מסוג זה ,ואולי דווקא בגלל הביצוע הסטרילי לכאורה של פשיעה

כאמור ,על מערכת אכיפת החוק והענישה לעמוד על המשמר ביתר שאת ,תוך קביעה

חד משמעית לפיה גם פשיעה זו אינה משתלמת.

מקורו של הביטוי ברור – עבירות המבוצעות במשרדים מסחריים ,במוסדות מכובדים ,בידי אנשי

עסקים בחליפות וחולצות לבנות בעלות צווארון לבן .אולם ,על אף המרכאות הכפולות ,או הכפולות

ומכופלות ,הסוגרות ביטוי זה ,לטעמי ,מן הראוי להפסיק את השימוש בו לחלוטין (אציין כי היו מי

שהעדיפו שימוש במונחים אחרים משום הכלליות בתיאור זה (ראו עשת ,עבירות כלכליות ,שם בעמ'

,)492אולם אני סבורה כי הנימוק לכך שונה.

שפה מייצרת תודעה ,ותודעה מייצרת מציאות .הביטוי "צווארון לבן" מרמז ,על אף שנקבע

במפורש אחרת כמפורט ,כאילו יש בעבירות אלו ולו משהו מן הלבן -צבע המרמז על טוהר וניקיון.

כדי למנוע זאת ,יש להתייחס לעבירות הכלכליות ,דוגמת העבירות שביצעו הנאשמים במקרה

שלפניי ,כעבירות חמורות ,אולי מהחמורות ביותר בתחום עבירות הרכוש .המונחים פשיעה

כלכלית ופושעים כלכליים מתאר נכוחה את המציאות.

.2על "נורמטיביות" העבריינים הכלכליים כנימוק להקלה בעונש

ועוד הערה בטרם אגזור את דינם של הנאשמים שלפניי .ב"כ הנאשמים עמדו על היותם של

הנאשמים אנשי משפחה ,ששירתו בצה"ל ומנהלים בפן האישי אורח חיים נורמטיבי ותומכים בבני

משפחתם וחבריהם .ב"כ הנאשם 3אף הביאה עדי אופי ומכתבים בעניין זה (כפי שיפורט להלן).

אני סבורה ,ככלל ,וכמובן תוך גזירת הדין באופן אינדיבידואלי ובהתחשב בנסיבותיו של כל נאשם,

כי יש לתת משקל מועט ,לכך שעבריינים כלכליים ,מעבר לביצוע העבירות בהן הם מורשעים,

מנהלים ,בחייהם האישיים ,ולצד הפשיעה הכלכלית אותה הם מבצעים ,אורח חיים נורמטיבי .כמו

כן אני סבורה כי במקרים אלו יש ליתן משקל מועט (גם כן בכפוף לנסיבות אישיות חריגות) ,לסבל

שגורמים אותם עבריינים כלכליים לבני משפחתם ,בעיקר כאשר המניע לביצוע העבירות הוא מניע

עמוד 3מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

כלכלי .איני מקלה ראש בסבל זה .זהו סבל אמיתי ,כאשר במקרים רבים נוסף לו גורם ההפתעה,

שכן לא מדובר במשפחות החיות בסביבה עבריינית ורגילות בכגון דא .עם זאת ,כאשר מדובר

בפשיעה כלכלית ,ברוב רובם של המקרים ,מנהלים העבריינים ,לצד ביצוע העבירות הכלכליות,

אורח חיים אישי נורמטיבי ,ובוחרים לבצע עבירות ממניעים כלכליים בלבד ,מבלי לעצור ולחשוב

לפני מעשה על היקרים להם .יש להדגיש כי המחוקק ציין ,כאחת הנסיבות לקביעת העונש הראוי,

את הסיבות לביצוע העבירה – במקרה זה מדובר במניע כלכלי ,שכלל לא נובע ממצוקה ,ועל כן

מדובר בנסיבה שיפה להחמרה בענישה.

עצם ההגדרה של עבירות כלכליות כעבירות "צווארון לבן" ,ביטוי שאני קוראת להימנע ממנו ,הוגדר

ע"י מי שכינה זאת כך לראשונה (ראו לעיל Edwin H. Sutherland, "White-Collar -

,)Criminality", 5 American Sociological Review 1, 5 (1949כך."crime committed by a :

"( person of respectability and high social status in the course of his occupationשם

בעמ' ,)9כן ראו :ע"פ 1042/03מצרפלס שותפות מוגבלת בע"מ נ' מדינת ישראל ,פ"ד נח (721 )1

(.)2003

אביא לעניין זה מדבריו של כב' השופט חיים כהן בע"פ 395/75מיכאל צור נ' מדינת ישראל ,פ"ד ל

( ,)1976( 589 )2גם שם הורשע המערער ,מיכאל צור ,בשנת ,1976בעבירות של קבלת דבר במרמה,

מעילה באמון ,גניבה על-יד עובד ציבור ,קבלת שוחד ועבירות על חוקי המטבע ,בהקשר לחברת צים

בראשה עמד ובתי הזיקוק (בעמ' :)598

"לענין מידת העונש אינו דומה קלונה הרב של עבירה כשהיא נעברת בידי איש

משכיל ונשוא-פנים ,לקלונה הפחות שבאותה עבירה כשהיא נעברת בידי בור ואביון:

עבירתו של בעל "הצווארון הלבן" ,המקפיד על נקיון בגדיו ומזניח נקיון-כפיו ,חמורה

פי כמה ,וענשו של זה חייב להיות חמור שבעתיים ....לא זו בלבד שאין בכל אותן

זכויות שרכשו להם בתקופת עברם המזהיר כדי לשמש להם מליץ יושר בשעת

קלקלתם ,אלא אותן זכויות עצמן הופכות להם לקטיגורים המוחים כביכול על

עלבונם .... ,רחמיו [של בית המשפט] על הפושע שלא ידע ולא למד ולא טעם טעמו

של שכר המעשים הטובים ,וזעמו על מי שידע ולמד וטעם ,הבוגד בעברו ועושה את

הרע ביד רמה".

(הדגשות שלי – מ' א' ג')

יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת עדנה ארבל בע"פ 7068/06מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת

חשמל רמזורים ובקרה בע"מ (פורסם בנבו ,)31.05.2007 ,שם דובר בעבירות כלכליות בתחום

ההסדרים הכובלים ,ובית המשפט העליון החמיר בעונשם של המערערים (פסקה 14לפסק דינה):

"המדובר בעניינו בעבירות כלכליות ,המזכות את מבצעיהן ,במקרים רבים ,ברווח

כספי שמן ,תוך פגיעה ברווחה הכוללת של המשק ושל הציבור כולו .עבירות מסוג זה,

כמו רבות מעבירות "הצווארון הלבן" ,מתבצעות במרבית המקרים על-ידי בני אדם

המנהלים בשאר תחומי חייהם אורח חיים נורמטיבי ,ולחלקם אף מעמד ציבורי או

חברתי .המניע המרכזי המביאם לביצוע העבירות הוא המניע הכלכלי .הדרך להרתיע

עמוד 4מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

מפני ביצוע העבירות האמורות נעוצה במאפייניהן המיוחדים של העבירות ומבצעיהן.

בהיותם נטועים היטב בציבוריות ,יש בעצם ההרשעה בעבירות פליליות כדי לפגוע

בשמם הטוב של מבצעי העבירות ולשמש גורם מרתיע מפני ביצוען .בהיותם ,לרוב,

אנשים מבוססים ,אשר אינם פועלים מתוך מצוקה כלכלית או סוציאלית ,ראוי הוא

כי ,ככלל ,רף הענישה בגין עבירות מעין אלה יהיה של עונש מאסר בפועל ....עונש זה

משקף אמירה קולקטיבית ברורה נגד מי שפוגע בציבור מתוך רדיפת ממון ומתוך רצון

לזכות ב"רווחים קלים" על חשבון קבוצה גדולה של קורבנות שבמקרים רבים אינה

מאורגנת ושאין בידה לעשות דבר .לצד עונש המאסר יש להטיל על מבצעיהן של

עבירות אלה אף קנס כספי משמעותי .כאנשים רציונאליים המבצעים את העבירה

כדי לזכות ברווחים ,יש בקנס שכזה כדי לעקר את המוטיבציה המולידה הסדרים

שכאלה".

(הדגשות שלי – מ' א' ג')

וכן דבריו של כב' השופט ,לימים המשנה לנשיאה ,אלייקים רובינשטיין באותו עניין:

"אנו בעידן שבו השעה צריכה ביסודה להחמרה בין השאר בעבירות הכלכליות,

שעיקרן רווח כספי לעובריהן .עבירות אלה נעברות פעמים רבות על ידי "אנשים מן

היישוב" ,שחלילה לא ירימו יד על הזולת ולא יפגעו בו באלימות ,ועל פי רוב גם לא

ישלחו יד ברכושו ,אך נוטלים הם חרות לעצמם להפחית מקופת המדינה או הציבור,

....פעמים עוברי העבירות הם אנשים שבמובנים אחרים מקובלים בחברה ובציבור,

אך לשם רווח כסף ,בלשון פשוטה בצע כסף ,עושים את שעושים תוך תקוה כי לא

תגיע אליהם עינן וידן של הרשויות; וחוששני כי לא אחת דרכם גם צולחת".

(הדגשות שלי – מ' א' ג')

כב' השופט תיאודור אור ,עמד גם הוא על הדברים בע"פ 2754/97צור צבי נ' מדינת ישראל (פורסם

בנבו ,)07.01.1998 ,בפס' 11לפסק דינו:

"יש גם לזכור ,שבעבירות בהן עסקינן ,כמו כלל עבירות "צוואר לבן" ,מעורבים לא

אחת מי אשר מכל בחינה אחרת מתפקדים כהלכה ,ביניהם כאלה בעלי מעמד ציבורי

או חברתי .לפיכך ,ככלל ,יהיה משקל מועט לעניין גזירת העונש בעבירות אלה

לעובדה שנאשם פלוני פעל למען הציבור".

(הדגשות שלי – מ' א' ג')

כפי שציינה כב' השופטת איילה פרוקצ'יה בע"פ 9788/03איל טופז נ' מדינת ישראל ,פ"ד נח(245 )3

( ,2004להלן :עניין טופז) ,שם בפס' 7לפסק דינה:

"חומרתה של עבריינות הצווארון הלבן ,הגובלת לרוב במעשי שחיתות ובצע כסף,

מתעצמת דווקא נוכח התופעה שעל-פי רוב מבצעיה אינם באים מרקע של דוחק

ומצוקה כלכלית -קיומית ומתנאים סוציו-אקונומיים ירודים מתמשכים ,העשויים

להסביר לעיתים את פשרה ואת מניעיה של עבריינות הרחוב בתחום הרכוש,

השכיחה והיומיומית בתחום הפלילי .היא באה דווקא ממקור של כוח ושררה ,תחכום

והשכלה ונכונות לנצל את חולשתו וחוסר האונים של הזולת כדי להאדיר כוח ועוצמה

כלכלית .מציאות זו מחריפה את הדופי המוסרי הנלווה לעבריינות הכלכלית ואת

השלילה שבה".

(הדגשות שלי – מ' א' ג').

עמוד 5מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

על הפגיעה בבני המשפחה ובחברים ,על העבריינים הכלכליים לתת דעתם טרם ביצוע העבירות .עם

זאת ,אין בדברים אלו כדי לגרוע ממשקלו של השיקול האינדיבידואלי בענישה .לבחינה זו ,בעניינם

של הנאשמים שלפניי ,אפנה עתה.

מדובר בשלושה נאשמים וחברה ,שהייתה בשליטת הנאשם .2אתייחס תחילה לפרשיה כולה ,כפי

שהיא עולה מכתבי האישום המתוקנים (הראשון בעניינם של הנאשמים 1ו ,2-והשני בעניינו של

הנאשם ,)3כאשר בבחינת הנסיבות הפרטניות לקביעת העונש ,אתייחס לכל אחד מהנאשמים בנפרד.

כיוון שעניינו של נאשם 4עדיין מתנהל ,כל האמור לעיל ולהלן מתייחס לנאשמים 3-1שהודו

והורשעו ,ואין בכך כדי להשפיע על עניינו של הנאשם .4ככל שעניינו יוזכר בגזר הדין ,יהיה זה רק על

פי המיוחס לו בכתב האישום ,למען שלמות התמונה ,ומבלי להביע כל עמדה לגבי המיוחס לו.

.3כתב האישום המתוקן וכתב האישום המקורי

.3.1עיקרי כתב האישום המתוקן

משה גולדמן ,הנאשם ( 1להלן :הנאשם 1או מר גולדמן) ,הוא איש שוק הון ותיק ומנוסה .מר

גולדמן עבד בבית ההשקעות בטוחה בין השנים ,2002-1996שם הכיר את הנאשמים .4-2החל משנת

2002כיהן מר גולדמן כמנהל ההשקעות של קופת הגמל גדיש ,שנוהלה באמצעות חברת "גמולות

השקעות קופות גמל בע"מ" שבשליטת בנק הפועלים (להלן :גמולות) .בחודש אפריל 2008עברה

קופת הגמל גדיש להתנהל תחת חברת "פסגות קופות גמל" (להלן :פסגות) .החל ממועד זה ,עד סיום

תפקידו בנובמבר ,2010היה הנאשם 1מנהל ההשקעות של הקופה והיה אחראי על ההשקעה

בניירות ערך בקופות הגמל של פסגות ,וניהל כספי חוסכים בהיקפים שעומדים על מיליארדי שקלים.

פסגות ,לאור תפקידה ,הינה תאגיד המספק שירות לציבור ,ומר גולדמן היה עובד ציבור מתוקף

תפקידו זה .לאור תפקידו וסמכויותיו נאסר עליו לפעול באופן ישיר בניירות ערך עבור עצמו.

הנאשם ,2שאול מאור (להלן :מר מאור או הנאשם ,)2גם הוא איש שוק הון וותיק ומנוסה .בשנים

,2002-1996עבד מר מאור בבית ההשקעות "בטוחה" בתפקידים שונים ,ומשנת 2004שימש יו"ר,

מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות מאור לוסקי ,העוסק בניהול תיקים וקרנות נאמנות.

הנאשם ,3הדר אשרת (להלן :מר אשרת או הנאשם ,)3גם הוא איש שוק הון ותיק ומנוסה .בשנים

2000-1994עבד בבית ההשקעות "בטוחה" בתפקידים שונים .משנת ,2004שימש מר אשרת בתפקיד

מנהל דסק המניות – חדר המסחר במניות ,בדויטשה ניירות ערך ישראל בע"מ (להלן :דויטשה בנק

ישראל) ,ששימשה חבר בורסה בתקופה הרלבנטית לאישום .2דויטשה בנק ישראל היא הנציגות של

( Deutsche Bank AG Londonלהלן :דויטשה בנק לונדון) ,שהיה מעורב בעסקאות הפצת מניות

עמוד 6מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

סלקום .במסגרת תפקידו היה מר אשרת אחראי ,בין היתר ,על ביצוע פעולות המסחר עבור לקוחות

הבנק ,ונטל חלק מרכזי בעסקאות הפצה שבוצעו באמצעות דויטשה בנק ישראל.

הנאשם ,4יגאל לוי (להלן :מר לוי או הנאשם ,)4שעניינו עדיין מתנהל ,ופרטיו מופיעים בגזר הדין

רק לעניין שלמות התמונה ,גם הוא איש שוק הון ותיק ,שעבד בבית ההשקעות "בטוחה" בין השנים

.2000-1998בשנים 2011-2005שימש מנהל השקעות בתחום הפנסיה והגמל באקסלנס נשואה גמל

בע"מ (להלן :אקסלנס) ,והיה אחראי על השקעה במניות ממדד ת"א 100עבור קרנות הפנסיה

וקופות הגמל שנוהלו באקסלנס.

הנאשם ,5איאן שיף (להלן :מר שיף ,או הנאשם )5לא התייצב לדין ,וההליכים נגדו הותלו ,לאחר

שניסיונות לאתרו לא צלחו (החלטה מיום .)27.8.20גם חלקו יובא להשלמת התמונה .מר שיף הוא

איש עסקים המתגורר בארה"ב ,חבר קרוב של מר גולדמן ,ואחיינו של איאן כהן.

כתב האישום המתוקן בשנית (לאחר הסדר הטיעון עם הנאשמים 1ו ,2-והסדר הטיעון עם הנאשם

,3להלן :כתב האישום המתוקן) ,מפרט שורה של חשבונות וחברות קש ,בהם השתמשו הנאשמים

על מנת לאפשר את ביצוע העבירות ,להסוות את אופיין התרמיתי ,ולהרחיק את הנאשמים

מהעבירות ומהרווחים שהופקו בביצוע העבירות .הדברים נאמרים באופן כללי אך מתייחסים רק

לנאשמים שהודו ,ולעובדות בהם הודו במסגרת כתבי האישום המתוקנים ,כל אחד בעניינו .בכתב

האישום מפורטים חשבונות בהם עשו שימוש הנאשמים 1ו :2-חשבון באילנות בטוחה מס,659511 .

על שמו של דניאל שיף ,אחיו של נאשם ;5חשבון באילנות בטוחה מס' ,658521על שמו של איאן

כהן ,דודם של נאשם 5ודניאל שיף (חשבונות אלו נפתחו ללא ידיעת בעליהם ,נוהלו תחילה ע"י

הנאשם 1ולאחר מכן ע"י הנאשם ;)2חשבון מס' 565288בבנק הבינלאומי גם הוא על שם איאן כהן,

אליו הועברו כספים מחשבון איאן כהן באילנות בטוחה (חשבון זה נוהל ע"י בית ההשקעות מאור

לוסקי ובהמשך ע"י מר מאור עצמו); חשבון נוסטרו של חברת מאור לוסקי בבנק הבינלאומי ,מס.

,620645בו שלט הנאשם ;2חשבון קופת הגמל גדיש מס' 5004בבנק הפועלים (בו ניתנו מרבית

הוראות המסחר ע"י הנאשם ;)1חשבונות נוספים של פסגות שגם בהם נתן הנאשם 1את מרבית

ההוראות ,מפורטים בסעיף 23לכתב האישום המתוקן בעניינם של הנאשמים 1ו .2-כן מפורטים

חשבונות של אקסלנס ,אך כיון שמתן ההוראות באותם חשבונות מיוחס לנאשם ,4שעניינו ממשיך

להתנהל ,לא אפרט זאת במסגרת גזר הדין.

בנוסף לחשבונות הנ"ל מתאר כתב האישום המתוקן את חברות הקש ששימשו להעברות כספים

לנאשמים 1ו :2-חברת ( Emma Investments Ltd.להלן :חברת אמה) ,חברה זרה בבעלות יעל

גולדמן ,אשתו של הנאשם ,1שהתאגדה באיי סיישל ביום ,23.5.06והחזיקה שני חשבונות בנק ,אחד

עמוד 7מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

בהונגריה והשני בשוויץ; חברת ,SI Development Ltd.חברה זרה בבעלות רן שטרקמן ,חברו של

נאשם ,1שהתאגדה באיי סיישל ביום ,24.3.2006שהחזיקה חשבון בנק בסלובקיה; חברת

,Duntshhill Ltd.חברה זרה שהתאגדה בגיברלטר ביום ,21.5.04והחזיקה בחשבון בשוויץ; חברת

Ronmick Investment Ltd.חברה קנדית בבעלות רון ומיכל בוקובסקי ,חבריו של הנאשם ,1

שהוקמה לצורך עיסוקם בנדל"ן ,אך שימשה גם היא להעברת כספים במסגרת המיוחס בכתב

האישום ,לחברה היה חשבון בנק בקנדה; חברת ,Stenham Global Holding Ltd.חברה

ישראלית העוסקת בשיווק קרנות השקעה ומנוהלת ע"י חברת סטנהם העולמית .בחברה זו נפתח גם

כן חשבון על שם איאן כהן וכן 4חשבונות בשם ;Emunaחברת ,Ruler Inc.חברה זרה שהתאגדה

בפנמה ביום 6.8.09ע"ש רוני בוקובסקי ,חברו של הנאשם ,1שלה חשבון בנק בשוויץ .בסעיפים 56-

52לכתב האישום המתוקן מפורטים חשבונות נוספים.

.3.1א .האישום הראשון -הפקת רווחים אסורים תוך ניצול המסחר בבורסה לניירות ערך (אישום

זה מיוחס לנאשמים 2 ,1ו)7-

לפי כתב האישום המתוקן ,לכל הפחות בתקופה שבין ינואר 2008לאוקטובר 2010ביצעו מר גולדמן

ומר מאור מאות עסקאות תרמיתיות במסחר בניירות ערך ,ביניהן עסקאות מתואמות בין חשבונות

פסגות לחשבון איאן כהן ובין חשבון פסגות לחשבון מאור לוסקי .לאור מורכבות התרמית

וההעברות לא אפרט כאן את פרטיהם ,אך רשימת החשבונות והחברות לעיל ,מבהירים את היקף

התכניות ומורכבותה (כפי שמפורט בנספחים א' וב' לכתב האישום המתוקן).

תמצית העבירות הינה בעסקאות מתואמות שביצעו הנאשמים 1ו 2-בין חשבונות שונים שהיו

בשליטתם .על מנת לבצע פעולות מתואמות ,הזרים נאשם 1הוראות מסחר נגדיות לאלה שהזרים

נאשם , 2ההוראות הנגדיות יצרו עסקאות מתואמות בין החשבונות ,תוך שהחשבונות הפיקטיביים

נהנים משערי קניה ומכירה אטרקטיביים ביחס לשער השוק באותה עת ,על מנת להשיא לשניים

רווחים באותם חשבונות .העסקאות המתואמות בוצעו מינואר 2008עד אוקטובר ,2010בעשרות

ניירות ערך שונים ובימי מסחר רבים כדי שיחזו להראות עסקאות אקראיות בין מוכר מרצון לקונה

מרצון .דרך הפעולה מתוארת בהרחבה בפסקה 64לכתב האישום המתוקן בעניין הנאשמים 1ו2-

ובנספחים ב' ו-ג' לכתב האישום המתוקן.

בכך השפיעו הנאשמים 1ו 2-על תנודות שערי ניירות הערך הרלוונטיים לאותן עסקאות ,בין היתר

בהסטת שערי ניירות הערך שבהם פעלו ,ביצירת נפחי מסחר משמעותיים ובהשפעה על קביעת שערי

הנעילה .בכך חשפו הנאשמים 1ו 2-את הציבור לנתוני מסחר כוזבים שיצרו מצג שווא של פעילות

תקינה בניירות ערך ,תוך ניצול שיטת המסחר לרעה.

עמוד 8מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

הרווחים שנופקו כתוצאה מפעילות זו עמדו על 4.1מיליוני שקלים ,שחולקו בין הנאשמים 1ו 2-תוך

שימוש בחברות וחשבונות הבנק שפורטו לעיל .שיעור הגניבה (הפגיעה בחוסכים) עמד על כ2.7-

מיליוני שקלים .במסגרת זו לקח הנאשם ,1בתפקידו כעובד ציבור שוחד מהנאשם .2הנאשמים

הורשעו בעבירות של תרמית בניירות ערך ,קבלת ומתן שוחד ,קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות,

כשהנסיבות המחמירות הן היקפי המסחר העצומים ,הרווחים הגבוהים שהפיקו ,השיטתיות

והתחכום ,וכן ריבוי העבירות והתכנית המורכבת להסתרתן ,ועבירות נוספות כפי שיפורט להלן.

.3.1ב .האישום השני – עסקאות ההפצה של מניות סלקום ( מיוחס לנאשמים 4-1ו)7-

גם לעניין אישום זה יובהר כי אין באמור כדי להביע דעה כלשהי על נכונות הדברים בכל הנוגע

לנאשם 4שעניינו עדיין מתנהל.

דויטשה בנק ישראל שימשה ,בתקופה הרלבנטית ,חברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב .במסגרת

זו סיפקה דויטשה בנק ישראל ללקוחות נבחרים ,בעיקר גופים מוסדיים ,שירותי מסחר בני"ע

בהיקפים משמעותיים .שירותי התיווך וההפצה נעשו באמצעות דויטשה בנק לונדון ודויטשה בנק

ישראל .נאשם 3ניהל ,כאמור ,את חדר המסחר במניות של דויטשה בנק ישראל ,היה אחראי על

ביצוע הוראות המסחר של לקוחות הבנק ,ונטל חלק בעסקאות תיווך והפצה של ניירות ערך שנעשו

באמצעות דויטשה בנק לונדון ודויטשה בנק ישראל.

בחודשים ינואר ,מאי ,נובמבר ודצמבר ,2008נקשרו דויטשה בנק ישראל ודויטשה בנק לונדון

בעסקאות שונות להפצת מניות סלקום מגורמים שונים .בינואר מאי ודצמבר ,2008סיכמו דויטשה

בנק ישראל ודויטשה בנק לונדון על הפצת מניות סלקום שהיו מוחזקות אצל בעלת השליטה

בסלקום ,דסק"ש ,ובנובמבר סיכמו על הפצת מניות שהיו מוחזקות בידי עובדי ומנהלי סלקום.

תפקידו של הנאשם ,3היה לאתר רוכשים עתידיים שיקנו את מניות סלקום מדויטשה בנק לונדון,

וכן לספק לדויטשה בנק לונדון מידע על הכמות והשער שבהם יהיה ניתן להפיץ את המניות לרוכשים

אלה .רכישת מניות סלקום מהמחזיקים בוצעה רק לאחר שנאשם 3איתר וסיכם עם רוכש עתידי

שיקנה את מניות סלקום מדויטשה בנק לונדון ,כאשר מחיר הרכישה נקבע על סמך אינדיקציות

שסיפק נאשם 3באשר לביקוש למניות אלו בשוק.

על פי כתב האישום המתוקן ,ניצל נאשם 3את מעמדו זה בדויטשה בנק ישראל ,כדי שנאשם ,2מר

שאול מאור ,ייקח חלק בעסקאות ההפצה ,במאי נובמבר ודצמבר ,וייהנה מן ההנחה הגלומה

בעסקאות אלה .כן פעל נאשם 3למכור לנאשם 2באופן מתואם ,מניות סלקום בהיקף משמעותי

ביום ההפצה בינואר בשער אטרקטיבי .בכך התאפשר לנאשם 2להפיק רווחים .תמורת פעולותיו של

עמוד 9מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

הנאשם 3העבירו נאשמים 1ו 2-תשלומים לחשבון שנפתח על שמו של נאשם 3בבנק HSBC

בלונדון .החשבון נפתח בסמוך להשלמת עסקת ינואר .על פי כתב האישום המתוקן בעניינו ,הנאשם

3היה מודע לכך (ברמה של עצימת עיניים) ,כי חלק מהתשלומים שהועברו לחשבונו שבלונדון,

הועברו מנאשם 2תמורת פעולותיו של הנאשם 3בעסקאות ההפצה.

הנאשמים 1ו 2-העבירו לנאשם 3תשלומים לחשבונו שבלונדון .כך ,בין אפריל 2008לנובמבר 2011

הועברו לחשבונו של נאשם 3סך של 530,700דולר ו 389,662-אירו ,מחשבונות שבשליטת נאשמים 1

ו 2-ויעל גולדמן .נאשם 3היה מודע (ברמה של עצימת עיניים) ,לכך כי מתוך סכום זה ,תשלומים

בסך כולל של 250,000דולר ,שהועברו לחשבונו שבלונדון עד ליום ,6.1.2009הועברו מנאשם 2

תמורת הפעולות שעשה ,המתוארות בסעיפים 103-99לכתב האישום המתוקן בעניינו של הנאשם ,3

ושפורטו בתמצית לעיל.

כתב האישום מוסיף ומפרט באישום זה שורה של עסקאות בהן רכש הנאשם 2מניות בעסקאות

סלקום כאמור (החל בסעיף 100לכתב האישום) ,כמו גם את אופן העברת הכספים .כן מתאר כתב

האישום המתוקן (בסעיף )105כי עובר לביצוע עסקאות סלקום ,סיכם נאשם 2עם נאשם ( 1ועל פי

כתב האישום גם עם נאשם )4כי ירכשו ממנו ,בעסקאות מתואמות ,כמות משמעותית ממניות

סלקום אותם התעתד לרכוש במסגרת עסקאות ההפצה ,ולאחר רכישת המניות אכן בוצעו עסקות

מתואמות אלו ,כמפורט בכתב האישום (סעיפים ,)112-106עסקאות שהשפיעו על שער מניית

סלקום .כתב האישום המתוקן אינו מייחס לנאשם 3ידיעה או מעורבות בעסקאות המתואמות

במניות סלקום לאחר ההפצה .הנאשמים 1ו 2-הורשעו ,גם ביחס לאישום זה באותן עבירות בהן

הורשעו באישום הראשון ביחס לעסקאות המתואמות ,כפי שיפורט בהרחבה להלן.

נאשם 3הסתיר מהממונים עליו כי הוא קיבל או עתיד לקבל סכומי כסף משמעותיים מנאשם ,2

המשתתף בעסקאות ההפצה ,בעוד הוא מהווה גורם ממליץ בעסקאות ההפצה .בכך הניחו נאשמים 2

ו 3-את דעת הממונים על נאשם ,3כי נאשם 3פועל באופן מיטבי עבור ענייניהן של דויטשה בנק

לונדון ודויטשה בנק ישראל בעסקאות סלקום .כתוצאה מפעולותיהם של נאשמים 2ו ,3-נמנעה

מדויטשה בנק ,מדויטשה בנק ישראל ,ובעקיפין גם מהמחזיקים ,הידיעה כי עסקאות ההפצה

מתבצעות תוך ניגוד עניינים .בפעולותיהם גרמו נאשמים 2ו 3-לפגיעה במוניטין של דויטשה בנק

ודויטשה בנק ישראל ,וכן לנזק ממוני עקיף.

בעשותם את המעשים המתוארים קיבלו נאשמים 2ו 3-בצוותא ,במרמה בנסיבות מחמירות ,את

הנחת דעתם של הממונים על נאשם 3כי הוא פועל עבור דויטשה בנק ,דויטשה בנק ישראל ,ובתוך

כך עבור ה מחזיקים ,באופן מיטבי וללא ניגוד עניינים או משוא פנים .הנסיבות המחמירות

עמוד 10מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

מתבטאות בעוצמת ניגוד העניינים שבו היה נתון נאשם ,3בניצול תפקידו ,בפגיעה החמורה באמון

מעסיקיו ובעקיפין באמון המחזיקים ,ובתחכום הפעולה .ביחס לנאשם 2מתבטאות הנסיבות

המחמירות גם בבצע הכסף שעמד ביסוד הפעולה וברווחים העצומים שהפיק .ביחס לנאשם 3

מתבטאות הנסיבות המחמירות גם ברווחים שהפיק נאשם 2שמקורם בהנחה הגלומה בעסקאות

ההפצה וכן בכספים אשר קיבל נאשם 3לחשבונו שבלונדון.

במעשים אלו נהגו נאשמים 2ו ,3-אגב מילוי תפקידו של נאשם ,3במרמה ובהפרת אמונים שפגעו

בתאגיד.

.3.1ג .האישום השלישי – הלבנת הון –נאשמים 2 ,1ו7-

הנאשמים 2 ,1ו 7-הודו והורשעו ,במסגרת אישום זה בעבירות שונות על חוק איסור הלבנת הון

ועבירות קשורות כמפורט בכתב האישום המתוקן.

.3.1ד .האישום הרביעי – שיבוש הליכי חקירה ומשפט והדחת עד – נאשם 1

מואשם הנאשם 1לבדו בשיבוש הליכים והדחת עד ,בכך שבעקבות פתיחת החקירה הגלויה בינואר

,2014ניסה הנאשם 1להעביר מסר למר רון בוקובסקי ,מעורב אחר בפרשה ,שלפיו ימסור גרסה

שקרית באשר למקור הכספים שהועברו לחשבונותיו ,וכן להעביר את הכספים שבחשבונו.

.3.2כתב האישום המתוקן לעומת כתב האישום המקורי

בעת גזירת הדין בעקבות הסדר טיעון עומד לנגד עיני בית המשפט רק כתב האישום המתוקן ,ועל

סמך העבירות בהן הודו הנאשמים במסגרתו יש לגזור את הדין .בע"פ 5841/14מדינת ישראל נ'

בדיר ארקאן ,פס' ( 21פורסם בנבו ,2015 ,להלן :עניין בדיר ארקאן) ,נקבע כי" :אל לו לבית המשפט

להיזקק לעובדות או לנסיבות שלא נכללו בכתב האישום ,שבעובדותיו הודה הנאשם" (עוד ראו:

ע"פ 220/17נוחי דנקנר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ,29.08.2018 ,להלן :עניין דנקנר); ע"פ

1338/10יעקב חפוטה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ;)2013 ,ע"פ 4876/12מרדכי עמר נ' מדינת

ישראל (פורסם בנבו )2013 ,וע"פ 5677/11פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו .)2012 ,הדין ייגזר,

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ,כפי שהובאו לעיל.

עם זאת ,הצדדים לפניי ,ובעיקר ב"כ הנאשם ,3עמדו על עיקרי התיקון בכדי לעמוד על מתחם

הענישה המתאים ,ועל כן אפרט בקצרה את השינויים .כתב האישום המתוקן עומד על מרבית

העובדות שבכתב האישום המקורי.

עמוד 11מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

לגבי הנאשמים 1ו 2-עיקר תיקון כתב האישום הינו בכמות העסקאות המתואמות שביצעו ,ומכאן

גם בהיקף הכספים שקיבלו ,היקף הפגיעה במשקיעים והיקף עבירות הלבנת ההון ,כאשר מרבית

העבירות נותרו על כנן .כתב האישום המתוקן בעניינים של הנאשמים 1ו 2-כולל 98אירועים של

תרמית בניירות ערך ,הכוללים מאות עסקות מתואמות (מכתב האישום המקורי הושמטו 35

אירועים של תרמית בנירות ערך) .כתוצאה מכך רווחי התרמית הופחתו מסכום של .4.4מיליוני

שקלים ,ל 4.1-מיליוני שקלים בכתב האישום המתוקן .סכום הגניבה גם הוא תוקן והופחת מ3.1-

מיליון שקלים בכתב האישום המקורי ל 2.9-מיליוני שקלים בכתב האישום המתוקן ,ובהתאמה

עבירות הלבנת ההון.

לגבי נאשם - 3בכתב האישום המתוקן נמחקה העבירה של קבלת כספים במרמה ,כך שכתב

האישום המתוקן מייחס לנאשם 3עבירה אחת של קבלת דבר במרמה ,כאשר ה"דבר" הינו הנחת

הדעת של הממונים על הנאשם 3בדויטשה בנק וכן עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

התיקון המרכזי השני הינו הקטנת הסכומים שאליהם היה נאשם 3מודע כי הועברו לו תמורת

פעולותיו בעסקאות ההפצה .באשר לסכומי הכסף שהועברו לחשבון נאשם 3בלונדון ,על פי כתב

האישום המתוקן ,הנאשם 3היה מודע ,ברמה של עצימת עיניים ,כי כנגד פעולותיו למען הנאשם 2

בעסקאות ההפצה ,היינו ,ניצול המעמד והתפקיד בדויטשה בנק על מנת להבטיח שנאשם 2ייקח

חלק בעסקאות סלקום ,הועבר לחשבונו סכום של כ 250,000-דולר ,וזאת להבדיל מכתב האישום

המקורי ,שיוחס לנאשם 3קבלת סכום של כ 530,000-דולר וכ 389,000-אירו במרמה ותוך מודעות

לכך שהסכום כולו הועבר לו בעד פעולותיו בעסקאות ההפצה .התיקון המרכזי השלישי הינו מחיקת

עבירת הלבנת ההון שיוחסה לנאשם ( 3לצד תיקונים נוספים ,כשהתיקונים כולם הוצגו במסמך עזר

שהוגש לבית המשפט).

3.3הרשעת הנאשמים

הנאשמים 3-1ו ,7-הודו ,במסגרת הסדרי טיעון באחריות או מעורבות בעבירות שפורטו לעיל.

הנאשם 1הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן מיום ,1.11.2020ולפיכך בעבירות

מרובות של תרמית בקשר לניירות ערך ,בדרך של השפעה בתרמית על תנודות השער של ניירות ערך,

עבירות לפי סעיף (54א)( )2לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף (29א) לחוק העונשין; עבירות מרובות של

קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ,עבירה לפי סעיף 415לחוק העונשין יחד עם סעיף (29א) לחוק

העונשין; עבירות מרובות של גניבה בידי מורשה ,עבירות לפי סעיף 393לחוק העונשין ביחד עם סעיף

(29א) לחוק העונשין; עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד – עבירה לפי סעיף 425לחוק העונשין

ביחד עם סעיף (29א) לחוק העונשין; לקיחת שוחד ,עבירה לפי סעיף 290לחוק העונשין; ריבוי

עבירות של פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו ,עבירה לפי סעיף (3א) לחוק

עמוד 12מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

איסור הלבנת הון; פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח ,עבירה לפי סעיף

( 3ב) לחוק איסור הלבנת הון; ריבוי עבירות של פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור ,עבירה לפי

סעיף 4לחוק איסור הלבנת הון; 6עבירות של שיבוש מהלכי משפט ,עבירה לפי סעיף 244לחוק

העונשין; 6עבירות של הדחה בחקירה ,עבירה לפי סעיף (245ב) לחוק העונשין; 6עבירות של הפרת

הוראה חוקית ,עבירה לפי סעיף (287א) לחוק העונשין וניסיון לביצוע עבירת איסור הלבנת הון,

עבירה לפי סעיף (3א) לחוק איסור הלבנת הון ביחד עם סעיף 25לחוק העונשין.

הנאשם 2הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן מיום ,1.11.2020ולפיכך בעבירות

מרובות של תרמית בקשר לניירות ערך ,בדרך של השפעה בתרמית על תנודות השער של ניירות ערך,

עבירות לפי סעיף (54א)( )2לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף (29א) לחוק העונשין; עבירות מרובות של

קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ,עבירה לפי סעיף 415לחוק העונשין יחד עם סעיף (29א) לחוק

העונשין; עבירות מרובות של גניבה בידי מורשה ,עבירות לפי סעיף 393לחוק העונשין ביחד עם סעיף

(29א) לחוק העונשין; עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד – עבירה לפי סעיף 425לחוק העונשין

ביחד עם סעיף (29א) לחוק העונשין; מתן שוחד ,עבירה לפי סעיף 291לחוק העונשין; ריבוי עבירות

של פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו ,עבירה לפי סעיף (3א) לחוק איסור

הלבנת הון; פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח ,עבירה לפי סעיף (3ב)

לחוק איסור הלבנת הון; ריבוי עבירות של פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור ,עבירה לפי סעיף

4לחוק איסור הלבנת הון; רישום כוזב במסמך של תאגיד בכוונה לרמות ,עבירה לפי סעיף 423לחוק

העונשין וריבוי עבירות של פעילות אסורה של בעל רישיון ,עבירה לפי סעיף (4א) יחד עם סעיף

(39ב)( )1לחוק הייעוץ.

לצד הנאשם 2ומכוח הודאתו ,הורשעה הנאשמת ,7חברה שהייתה בשליטתו וכיום אינה פעילה,

בעבירות מרובות של תרמית בקשר לניירו ת ערך ,בדרך של השפעה בתרמית על תנודות השער של

ניירות ערך ,עבירות לפי סעיף (54א)( )2לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף (29א) לחוק העונשין; עבירות

מרובות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ,עבירה לפי סעיף 415לחוק העונשין יחד עם סעיף

(29א) לחוק העונשין; עבירות מרובות של גניבה בידי מורשה ,עבירות לפי סעיף 393לחוק העונשין

ביחד עם סעיף (29א) לחוק העונשין; עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד – עבירה לפי סעיף

425לחוק העונשין ביחד עם סעיף (29א) לחוק העונשין; ריבוי עבירות של פעולה ברכוש אסור

במטרה להסתיר או להסוות את מקורו ,עבירה לפי סעיף (3א) לחוק איסור הלבנת הון; פעולה

ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח ,עבירה לפי סעיף (3ב) לחוק איסור הלבנת

הון; ריבוי עבירות של פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור ,עבירה לפי סעיף 4לחוק איסור

הלבנת הון; רישום כוזב במסמך של תאגיד בכוונה לרמות ,עבירה לפי סעיף 423לחוק העונשין.

עמוד 13מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

הנאשם ,3הדר אשרת ,הודה ,במסגרת הסדר טיעון בעבירה של קבלת דבר במרמה – הנחת הדעת

של הממונים עליו שניהל את עסקאות הפצת סלקום לטובת הבנק ללא משוא פנים וניגודי עניינים,

ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

.4הסדרי הטיעון

בעניינם של הנאשמים 1ו 2-הוצגו הסדרי טיעון סגורים -המאשימה ומר גולדמן עתרו ,במסגרת

הסדר טיעון מוסכם ,כי ייגזרו על מר גולדמן 44חודשי מאסר לריצוי בפועל ,קנס בסכום של

1,500,000שקלים וחילוט כספי עבירה בסכום של כחמישה מיליון שקלים .המאשימה ומר לוסקי

עתרו לעונש של 30חודשי מאסר בפועל ,לצד קנס בסכום של 750,000שקלים .על כן טיעוני הצדדים

לעניין העונש היו ממוקדים יותר ,ולא הובאו ראיות לעניין העונש (למעט מסמך רפואי לגבי בנו של

הנאשם .)2הנאשמת 7הורשעה ,אך כיוון שאינה פעילה ,גזר הדין של הנאשם 2אמור לשקף גם

ענישה שלה.

אשר למר אשרת ,הנאשם , 3על פי הסדר הטיעון טענו הצדדים לעונש בטווח שבין 8חודשי עבודות

שירות ל 15-חודשי מאסר בפועל .וכן לגבי גובה הקנס .על כן טענה ב"כ באריכות והביאה הן עדים,

הן ראיות לעניין העונש .כיון שאת העבירות הנוגעות לתרמית בניירות ערך ולהלבנת הון עברו רק

הנאשמים 1ו 2-אדון תחילה בגזר דינם של נאשמים 1ו ,2-ולאחר מכן אפנה לגזירת דינו של הנאשם

.3

.5גזר דין בעניינם של הנאשמים 1ו2-

הנאשמים 1ו ,2-עברו את מרבית העבירות בצוותא ,כאשר לכל אחד מהם מיוחסות גם עבירות

נוספות .כיון שכך ,אעמוד על טיעוני הצדדים לגביהם ,וכן אדון בערכים המוגנים של העבירות

שביצעו שניהם .רק לאחר מכן אפנה לבדוק לגבי כל אחד מהם בנפרד את נסיבות ביצוע העבירות.

.5.1תמצית טיעוני הצדדים (נאשמים 1ו)2-

.5.1א .טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה ביקשה מבית המשפט לכבד את הסדרי הטיעון אליהם הגיעה עם הנאשמים 1ו.2-

לטענתה ,העונשים שהוסכמו בעניינם ,מאזנים כראוי בין חומרת העבירות לנסיבות ביצוען

ונסיבותיהם של הנאשמים.

אשר לנאשם ,1לטענת ב"כ המאשימה ,לעניין סעיף 40יג לחוק העונשין ,יש לראות את מסכת

האירועים באישומים 3-1כמסכת עבריינית אחת כוללת שמטרתה הפקת רווחים והשימוש בהם

(ב"כ המאשימה הפנתה בעניין זה לע"פ 1261/15מדינת ישראל נ' יוסף דלאל (פורסם בנבו ,2015

עמוד 14מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

להלן :עניין דלאל) .לצד מסכת עבריינית זו הכוללת את תרמית ניירות הערך ,העבירות הנלוות לה

ועבירות הלבנת ההון (להלן :האירוע הראשון) ,יש לראות כאירוע עברייני נפרד את האישום הרביעי,

המיוחס לנאשם 1בלבד ,שעניינו עבירות של שיבוש הליכי חקירה ,הדחת עד והפרת הוראות.

ב"כ המאשימה עמדה על הערכים המוגנים באירוע הראשון ,תרמית בני"ע – שמירה על שוק ההון

בכללותו ,הגינות המסחר ,יעילות השוק ואמון הציבור בשוק זה (תוך שהפנתה לע"פ 220/17נוחי

דנקנר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ,29.08.2018 ,להלן :עניין דנקנר) .אשר לעבירת השוחד עמדה

ב"כ המאשימה על כך שהערך המוגן בעבירה זו הוא אמון הציבור במערכות הציבורית ומניעת ניצול

התפקיד הציבורי להפקת טובת הנאה אישית ,והמצאות במצב של ניגוד עניינים .אשר לעבירה של

מרמה והפרת אמונים בתאגיד ,עמדה ב"כ המאשימה על הערכים המוגנים בעבירה זו -להבטיח

תפקוד נאות של מנהלי התאגיד ,העדפת האינטרס התאגידי ולא האישי ,מניעת שחיתות בקרב

מנהלים (ב"כ המאשימה הפנתה בעניין זה לע"פ 2103/07אביהו הורוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם

בנבו ,2008 ,להלן :עניין הורוביץ) .אשר לעבירה של קבלת דבר במרמה ,עמדה ב"כ המאשימה על כך

שהאינטרס המוגן בעבירה זו הינו הגנה על חופש הרצון ,חופש הפעולה וחופש הבחירה של המרומה

(והפנתה בעניין זה לדנ"פ 2334/09ישראל פרי נ' מדינת ישראל ,פ"ד סד( ,2011( 50 ,502 )3להלן:

דנ"פ פרי ) .עוד הוסיפה לעניין העבירה של גניבה בידי מורשה כי הערך המוגן הינו שמירת רכוש

הזולת ,כאשר חומרה מיוחדת מיוחסת לגניבה בידי מורשה ,הנובעת מקיומה של מערכת יחסים

מיוחדת בין מפקיד הנכס למופקד (תוך הפניה ,גם בהקשר זה ,לדנ"פ פרי) .בעניין עבירות הלבנת

ההון ,טענה ב"כ המאשימה כי הערך המוגן הוא שמירה על ניקיון המערכת הפיננסית והוצאת פירות

העבירה מפיו של העבריין לצורך גדיעת שרשרת העבריינות (תוך הפנייה לע"פ 2333/07שלמה תענך

נ' מדינת ישראל ,פסקה ( 233פורסם בנבו ,2010 ,להלן :עניין תענך).

לדברי ב"כ המאשימה הפגיעה בערכים המוגנים של הנאשם 1היא רבה לאור מעמדו ותפקידו של

הנאשם 1בשוק ההון (לעניין זה בפנתה ב"כ המאשימה לע"פ 8573/96מרדכי מרקדו נ' מדינת

ישראל ,פ"ד נא( ,1997( 481 )5להלן :עניין מרקדו).

ב"כ המאשימה טענה כי העובדה שהנאשם 1שימש ,בעת ביצוע העברות ,כמנהל ההשקעות של

קופת הגמל הגדולה במדינה ,שבה הושקעו כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור (באותה עת שלטה

הקופה בכ 20-מיליארד ₪של כספי חוסכים) ,החריפה את הפגיעה בכל אחד מהערכים המוגנים.

לדבריה ,העובדה ,שמי שאמון על כספי חוסכים בהיקפים כה גדולים ,מועל באופן בוטה באמון

שניתן בידיו ומנצל את תפקידו הציבורי ,תוך קבלת שוחד ,מרמה והפרת אמונים והפקת רווחים

אישיים ניכרים על חשבון חוסכי הפנסיה ,מעמידה את שוק ההון ושוק החיסכון הפנסיוני בסכנה של

עמוד 15מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

ממש .הפגיעה הקשה באה לידי ביטוי ,לטענתה ,גם בסכומי הרווחים הגבוהים שהפיק הנאשם ,כמו

גם במשך הזמן ,בשיטתיות ובתחכום שבביצוע העבירות.

ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה כי הנאשם ,1נטל חלק מרכזי ודומיננטי בביצוע העבירות ,תוך ביצוע

המעשים בתוך תקופה תוך החטאת חברים ומקורבים .מבחינת סדרי גודל הלבנת ההון ,הסכומים

עומדים על כ 20-מיליון ₪והרווחים שגרף לכיסו עומדים על כ 10-מיליון .₪ב"כ המאשימה טענה

כי נוכח מעשיו החמורים של הנאשם ,הענישה הנוהגת בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ,כאמור

בסעיף 40ט לחוק העונשין ,הרי שאלמלא הסדר הטיעון ,מתחם העונש הראוי היה עומד על מתחם

ענישה שבין חמש לשמ ונה שנות מאסר בפועל .לדבריה ,עמדת המאשימה גובשה לאחר שנבחנה

הענישה הנוהגת גם בפרשות שחומרתן פחותה מבחינת נסיבות ביצוען וגם לאחר שנבחנו פרשות

בעלות מאפיינים דומים ביחס לחלק מן האישומים ,ותוך שהמאשימה שקלה את הנסיבות הקשורות

בביצוע העבירות על ידי הנאשם (נבחנו פרשיות בעניין הדלשטיין (אחד הנאשמים עניין מרקדו) ,ע"פ

4735/03אילון צברי נ' מדינת ישראל ,פ''ד נח(( 681 )1פורסם בנבו ,2003 ,להלן :עניין צברי); ע"פ

6544/16עידו ניסנצויג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ,2017 ,להלן :עניין ניסנצויג); ת"פ (כלכלית

ת"א) 47647-06-16מדינת ישראל נ' שי אבני (גזר דין מיום ,7.6.18להלן :עניין אבני במחוזי),

וערעור בעפ 5118/18שי אבני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ,2019 ,להלן :עניין אבני בעליון); ת"פ

(כלכלית) 23327-09-18מדינת ישראל נ' מרדכי כהן (פורסם בנבו ,31.01.2019 ,להלן :עניין מרדכי

כהן); ת"פ 54736-06-14מדינת ישראל נ' ולדימיר יבסטפייב (פורסם בנבו ,18.6.17 ,להלן :עניין

יבסטפייב); בת"פ 10571-02-15מדינת ישראל נ' גיא ממן ( פורסם בנבו ,8.9.2015 ,להלן :עניין

ממן) ות"פ (כלכלית) 5398-01-15מדינת ישראל נ' יצחק כהן (פורסם בנבו ,17.12.2015 ,להלן :עניין

יצחק כהן ) ,תוך שב"כ המאשימה מבהירה את השווה והשונה בכל אחת מהן לעניינו של הנאשם ,1

בעמ' 226לפר').

לגבי הקנס – טענה ב"כ המאשימה כי הקנסות בפרשיות שתוארו לעיל לעניין פרשיית התרמית

בניירות ערך ,נעים בין קנסות נמוכים של כמה מאות אלפי שקלים ועד לקנס של 2.5מיליון ₪

שהוטל בשנות התשעים .לדבריה ,הסכומים הנמוכים היו קשורים לרווחים שהופקו באותם עניינים

ולעיתים לנסיבות אישיות קשות (עניין ממן ועניין מרדכי כהן) .ב"כ המאשימה סברה כי קנס של 1.5

מיליון ₪וחילוט חלק מפירות העבירה ,היא סנקציה כלכלית ראויה שמגשימה את האינטרסים

הציבורים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בתיק זה.

אשר לאישום הרביעי ,הנוגע לעבירות של שיבוש מהלכי משפט ,הדחה בחקירה והפרת הוראה

חוקית ,עמדה ב"כ המאשימה על הערכים המוגנים בעבירות אלו :שמירה על תקינות וטוהר ההליך

המשפטי ,כיבוד ערכאות שיפוטיות ,חשיפת האמת ,עשיית משפט צדק ושמירה על שלטון החוק.

עמוד 16מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

ביחס למידת הפגיעה ציינה ב"כ המאשימה כי הנאשם 1פעל להכשלת פעילות רשויות אכיפת החוק,

טשטוש עקבות מעשיו והברחת כספי העבירה .חומרת העבירה באה לידי ביטוי ,לדבריה ,בפעולות

הנאשם במועדים שונים ובדרכים שונות לשיבוש הליך החקירה שנפתח נגדו ,בכך שהפעיל אמצעי

לחץ שונים על רון בוקובסקי ,בין היתר כדי להניאו מלהגיע לארץ ולמסור גרסה בתיק החקירה

ולהניעו להברחת כספי העבירה מחשבון רולר ,שבו היה בוקובסקי מורשה חתימה.

ב"כ המאשימה ציינה כי מתחם העונש הראוי ,ללא הסדר טיעון ,עומד על בין 6ל 12-חודשי מאסר

(לאחר שנבחנה הענישה בעניין יצחק כהן; ע"פ 4506/15צבי בר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,

:2016להלן :עניין בר); ע"פ 8080/12מדינת ישראל נ' אהוד אולמרט (פורסם בנבו ,2016 ,להלן:

עניין אולמרט); עניין יבסטפיייב ,ת"פ 44959-08-14מדינת ישראל נ' פרדי רובינסון (מיום ,13.7.16

להלן :עניין רובינסון במחוזי וע"פ 5836/16פרדי רובינסון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,)2018 ,

להלן :עניין רובינסון בעליון)); עניין בדיר ארקאן וע"פ 7179/14עמית ז'ן-קלוד טוויל נ' מדינת

ישראל (פורסם בנבו ,)22.11.2015 ,תוך שב"כ המאשימה עמדה על הדומה והשונה לעניינו של

הנאשם .)1

אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה בעניינו של נאשם ,1ב"כ המאשימה עמדה על כך שיש

להתחשב בנטילת האחריות של הנאשם על מעשיו וכן בחלוף הזמן הניכר מעת ביצוע העבירה.

לדבריה ,לנוכח הסדר הטיעון החוסך זמן שיפוטי ניכר ,בפרט בתקופה זו בה קיים קושי להשמיע

עדים שאינם תושבי ישראל (והיו מספר עדי מפתח כאלו) ,וכן לנוכח חלוף הזמן ,החריגה ממתחם

העונש ההולם ,היא סבירה.

בעניינו של נאשם 2טענה ב"כ המאשימה כי מעבר לערכים המוגנים באותן עבירות אותן עבר נאשם

,1הרי שנאשם זה מחד לא ביצע עבירת שיבוש ,ומנגד הורשע בעבירות של מתן שוחד; עבירות של

רישום כוזב במסמכי תאגיד בכוונה לרמות ,ביחס לפעולות שביצע בהחתמת איש הקש איאן כהן על

מסמכים כוזבים רבים במסגרת ההתקשרות עם איש הקש בחברת מאור לוסקי וכן נאשם בקנייה

ומכירת של ני"ע עבור עצמו בהיותו בעל רישיון ,בניגוד להוראת סעיף (4א) לחוק הסדרת העיסוק

בייעוץ השקעות .לדבריה ,מטרתו של איסור רישום כוזב במסמכי תאגיד היא מניעת הטעייתו של

הקורא במסמכי התאגיד ,כאשר הערך החברתי המוגן הוא הבטחת תפקוד נאות של עובדים

ומנהלים בתאגיד ,העדפת האינטרס התאגידי ומניעת שחיתות בקרב מנהלים (תוך הפניה לעניין

הורוביץ ועניין הבי) .ב"כ המאשימה הוסיפה כי ביחס לעבירה לפי חוק הייעוץ – הערך המוגן הוא

אמון הציבור במנהלי השקעות ומניעת ניגוד עניינים פוטנציאליים בין העניין האישי של יועץ

ההשקעות לבין לקוחותיו (תוך הפנייה לעניין גורבץ).

עמוד 17מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה כי מידת הפגיעה של הנאשם 2בערכים המוגנים היא משמעותית,

אולם פחותה מפגיעתו של נאשם 1באותם ערכים המוגנים ,וזאת מאחר שאינו חב באותה מידה

בחובות אמון כלפי חוסכי קרנות הפנסיה ואינו איש ציבור .כמו כן ,נאשם 2החטיא פחות אנשים

בעבירות הלבנת ההון ביחס לנאשם .1

יחד עם זאת ,ציינה ב"כ המאשימה ,כי יש לתת משקל למידת הפגיעה של נאשם 2בערכים המוגנים,

בהיותו מומחה בשוק ההון ובעל רישיון ניהול השקעות ,וכן בהיותו בעל חברה שניהלה כספי

משקיעים רבים.

עוד ציינה ,לעניין הפצת מניות סלקום ,כי בעבירות הנוגעות לאישום זה מעורבותו של נאשם ,2

רחבה יותר מזו של נאשם ,1שכן כמי ששלט בחשבון איאן כהן ובחשבון מאור לוסקי ,הוא היה

במוקד ביצוע העסקאות עם דויטשה בנק (מול הנאשם ,)3ועם אקסלנס.

בנוסף ,טענה ב"כ המאשימה כי ביחס לעבירות הלבנת ההון נאשם 2פגע פגיעה קשה בערכים אלה

בפעולות שביצע מול איש הקש ,איאן כהן ,לפתיחת חשבון הקש והוא אף נסע לשם כך ללונדון

ובשעה שביצע הוראות להוצאת הכספים מחשבון הקש ליעדים שונים ,תוך שימוש בחתימתו של כהן

על מנת להסוות את זהות העומדים אחר הוצאת הכספים .נוסף על כך ,פעל נאשם 2להוצאת יתרת

הרווחים על שם כהן ביום 20.8.09בפגישה במלון מרינה ,לחשבון קש נוסף שנפתח על שמו של כהן

והעברתם בסמוך לכך לחשבון אחר בשליטת נאשם .2לאחר מכן ,פעל נאשם 2לחלוקת הכספים

לנאשמים 3 ,1ו( 4-עניינו של נאשם 4טרם הוכרע ולכן האמור לקוח מכתב האישום המתוקן ,מבלי

שהדבר יהווה הבעת עמדה בעניינו של הנאשם .)4בנוסף ,לטענתה ,פגע הנאשם בערכים מוגנים

נוספים ,תוך פגיעה בחוק הייעוץ ותוך שזייף מסמכי תאגיד.

המאשימה סבורה הייתה כי נוכח מעשיו של נאשם ,2והענישה הנוהגת בנסיבות הקשורות בביצוע

העבירה ,הרי שאלמלא הסדר הטיעון ,מתחם העונש היה עומד בין 3.5ל 5-שנות מאסר בפועל (זאת

לאחר הבחנה והשוואה של עניינו של הנאשם 2לעניינו של אדלר בפרשת מרקדו; יובל פלג (בעניין

ממן והתרמית מול חשבונות חברת מגדל).

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ,עמדה ב"כ המאשימה על אותן נסיבות ובהן ההודאה

והח יסכון בצורך להעיד עדים מחו"ל בתקופת המגיפה ,כמו גם משקל מוגבל שניתן לנסיבות אישיות

נוספות .לדבריה ,המאשימה לקחה בחשבון ,בגיבוש הסדר הטיעון ,נסיבות אישיות ביחס לבנו של

עמוד 18מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

נאשם 2וכן במידע שהוצג לה ביחס לקשר המיוחד בין האב לבנו בנסיבות האישיות המסוימות

הקשות של הבן.

אשר לקנס ,המאשימה סברה כי הקנס עליו סוכם ,בסכום של 750,000שקל ,ראוי הן לאור הקנסות

שהוטלו במקרים דומים ,הן ביחס לקנס שהוטל על נאשם 1שחלקו בפרשה גדול יותר.

.5.1ב .טיעוני ב"כ נאשם 1

ב"כ הנאשם 1ביקשה גם היא כי בית המשפט יכבד את הסדר הטיעון .לדבריה ,מדובר בהסדר ראוי

ומאוזן בנסיבות התיק ובעניינו הספציפי של נאשם .1ב"כ הנאשם 1טענה כי הסדר הטיעון אינו

חורג מרף הענישה במקרים דומים ומאזן בין חומרת העבירות לבין משך הזמן הארוך שחלף מאז

ביצוען והקשיים הראייתיים שנבעו ,בין היתר ,גם ממשך הזמן שחלף .עוד תמכה ב"כ נאשם ,1

בבקשת המאשימה ,כי בית משפט יבחן את האירוע כולו כאירוע אחד ,מכלול עברייני אחד שמאופיין

במחשבה פלילית אחת ,ובתכנון אחד ,שכולל זיקת קשר הדוקה בין כל המעשים ,וזאת על אף

שמדובר במספר אישומים שהתפרשו על פני תקופה ,תוך שימוש בחשבונות שונים.

אשר לנסיבותיו האישיות ,תיארה ב"כ הנאשם ,1את נסיבות חייו ,וציינה כי הנאשם ,1משה גודלמן

הוא בן , 52גדל ברמת גן ,מתגורר היום בתל אביב .הוא נשוי ליעל ואב לשלושה ילדים :איתי בן 20

שמשרת בממר"ם ,אלון בן 18שעתיד להתגייס לחיל הים ובת 14תלמידת תיכון .לדבריה ,משה הוא

אב מאו ד מעורב בחיי הילדים שלו ,הוא כתובת ישירה שלהם לכל דבר ועניין ,וזאת אולי נקודת

האור היחידה שהייתה לו בשנים האחרונות ,אותן 7שנים שחלפו מאז פרוץ החקירה ,בהן הוא יושב

בית .ב"כ הנאשם 1ציינה עוד כי הנאשם 1שירת בצבא כקצין בצנחנים וסיים מילואים בדרגת רב

סרן ,ובעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון.

עוד הוסיפה ב"כ הנאשם ,1כי מר גולדמן עבד למעלה מ 20-שנה בגופים שונים בשוק ההון ,התחיל

כמבצע בבנק הבינלאומי והגיע עד למעמד של מנהל השקעות ראשי במסגרת תפקידו האחרון בחברת

מנורה.

על אף ,שלדברי ב"כ הנאשם 1אין חולק על חומרת העבירות שביצע ,יש לזכור כי מר גולדמן היה

עובד מוערך שהוביל את קופות הגמל שניהל בשנים הקשות ביותר בשוק ההון ,כך ,לדבריה ,בשנת

,2008השנה המרכזית בכתב האישום ,ואחת משנות המשבר הכי גדולות בשוק ההון ,קופות הגמל

של גדיש ,אותן ניהל ,סיימו במקומות הראשונים בקרב קופות הגמל וזאת הודות לתושייתו ויכולתו

לנווט את התנהלות הקופה בצורה בטוחה בשנה משברית שכזו .עוד הפנתה ב"כ הנאשם 1בעניין זה

עמוד 19מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

לעדים שנשמעו במסגרת ההוכחות שהחלו שתיארו את מר גולדמן כמנהל השקעות מנוסה ,מקצועי

שעושה את עבודתו בצורה טובה.

ב"כ הנאשם 1הדגישה כי העבירות בביצוען הודה מר גולדמן ,בוצעו בתקופה שבין פברואר 2008

ליוני , 2009כשנה ורבע ,כשלדבריה ,יש ליתן משקל לכך שמדובר בתקופה קצרה שאינה מאפיינת

ובוודאי אינה מאיינת את השנים הרבות בהן פעל הנאשם במסירות כלפי העמיתים.

אשר לעבירות הלבנת הון ,טענה ב"כ נאשם 1כי חשוב לזכור שמדובר בשנים בהן חוק איסור הלבנת

הון עוד היה בחיתוליו ,והמודעות של הציבור לפליליות של מעשים כאלה ,הייתה נמוכה .מדובר

בעיקר בחשבונות בנק של חברים ,שנפתחו בלי קשר לעבירות התרמית ,חברים שסייעו אחד לשני,

בשלבים שונים וצרכים שונים בחייהם.

ב"כ הנאשם 1הפנתה גם היא למקרים בהם נפסקו עונשים דומים ,ולטענתה העונש המוצע במסגרת

הסדר הטיעון ,עומד במתחם הענישה ואינו חורג ממנו (ב"כ הנאשם 1הפנתה לעניין ממן; עניין

יצחק כהן ,עניין מרדכי כהן ,וכן אבחנה את עניין מרקדו מעניינו של הנאשם .)1עוד טענה ב"כ

נאשם 1כי במקרים האחרים שהוצגו ע"י ב"כ המאשימה ,חלוף הזמן לא היה חמור כבענייננו ,ולא

חלף כעשור מביצוע העבירות ועד העמדה לדין .לטענתה יש לתת משקל משמעותי לחלוף הזמן

במקרה שלפנינו.

אשר לקנס ,השוותה ב"כ הנאשם 1את הקנס עליו סוכם במסגרת הסדר הטיעון – 1.5מיליון שקלים

– וטענה כי הוא חורג מקנסות שנפסקו במקרים דומים (תוך שהפנתה לעניין ממן ועניין מרדכי כהן).

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ,טענה ב"כ הנאשם 1כי זו ההסתבכות הפלילית

הראשונה של הנאשם 1ולאור המחיר הכבד שהוא ומשפחתו שילמו מעצם קיום החקירה ,ניהול

ההליך ,משך הזמן שחלף (הנאשם נחקר לראשונה בינואר ,)2014אין ספק שהוא הורתע ולא ישוב

לבצע עבירות .עוד עמדה ב"כ הנאשם 1על כך שהוא בחר להודות ולקחת אחריות מלאה על

התנהגותו ומעשיו ,על כך שהוא מכה על חטא ומצטער על מעשים אלה ,והדגישה כי העבירות שביצע

אינן מייצגות אותו בשום צורה שהיא ,ומדובר באירוע חריג בהתנהגות שלו ובתפקוד שלו לאורך

שנים .ב"כ נאשם 1טענה כי מדובר באדם רגיש לסביבה ,אכפתי ,חבר טוב ואיש משפחה מסור.

לדבריה ,פרק הזמן שחלף הוא עינוי דין בלתי נסבל ,הנאשם 1ואשתו שגם הייתה נאשמת בתיק זה

(הנאשמת 6שנמחקה במסגרת הסדר הטיעון) ,עצרו את חייהם מאז ינואר 2014ובמשך קרוב ל7-

שנים כל עולמם נסוב סביב החקירה ומאז שנת 2019גם סביב ההליך בבית משפט .לדבריה ,הזמן

עמוד 20מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

שחלף נתן את אותותיו ,והנאשם שנמצא היום לפני בית המשפט ,אינו אותו אדם בן 39שביצע את

העבירות בביצוען הודה .לטענתה ,בחלוף הזמן עולה שאלת אפקטיביות ההרתעה.

ב"כ הנאשם עמדה על כך שכתוצאה מההליך הזה ,הנאשם איבד ,אף כי בצדק ,את השם הטוב שהיה

לו וכיום אין לו עתיד מקצועי בתחומו ,הוא עובד ממרתף הבית ,הוא עזב את עבודתו בחברת מנורה

עם פרוץ החקירה ,מיוזמתו .לדבריה ,כאשר החקירה פרצה הנאשם כבר לא עבד בחברת פסגות ,שזו

החברה הרלוונטית במועד ביצוע העבירות ,ולמרות היותו עובד מוערך שלא התבקש לעזוב את

עבודתו ,הוא לקח אחריות ועזב את חברת מנורה על מנת לא לגרום לנזק לשמה של החברה .לדברי

ב"כ הנאשם ,1הוא נעזר בבני משפחתו לצורך פרנסה ומשפחתה של אשתו היא שתומכת בהם

כלכלית .עוד טענה כי התא המשפחתי של הנאשם 1ואשתו ,שהייתה ,עד להסדר הטיעון ,גם היא

נאשמת בתיק ,ספג זעזועים קשים ובמשך שנים הוא התנהל בחוסר יציבות .לכך נלווים כמובן נזקים

נפשיים ,טיפול תרופתי בתרופות פסיכיאטריות שונות ,טיפול בכדורי שינה ותופעות רפואיות שונות

כגון שלבקת חוג רת שחוזרת בעקבות הסטרס ואבנים בכליות .עוד הוסיפה כי במקביל ,וללא קשר

ישיר להליכים המשפטיים ,קרו אירועים קשים במשפחה ,אביה של יעל ,אשתו של הנאשם 1נפטר;

אמו חלתה בסרטן; אשתו יעל נאלצה לעזוב את המקצוע שלה – היא היתה בק אופיס בקרן גידור

ועברה להיות מורה בבית ספר ,וגם את העבודה הזו היא נאלצה להפסיק ,לאור היערכותה למשפט

וחוסר יכולתה להתייצב לשיעורים .גם היא כיום עובדת מהבית וכל שהיא עושה זה מתן שירותים

פרטיים בצורה מקוונת.

עוד הוסיפה ב"כ הנאשם כי יש לתת משקל ניכר לנטילת האחריות של הנאשם .לדבריה ,המגעים בין

הצדדים להסדר נמשכו תקופה ארוכה ,על אף שהבשילו לכדי הודאה רק לאחרונה ולאחר שהחלו

מועדי ההוכחות .לדבריה ,אחת הנקודות המרכזיות שהנאשם התקשה לקחת אחריות לגביהן הייתה

ניסוח כתב האישום שדיבר על פגיעה בכספי העמיתים ,שכן מרבית העסקאות שביצע הנאשם היו

רווחיות לעמיתים .לעניין זה חזרה ב"כ הנאשם על הרווחים הגדולים שנצברו לקופה בשנת ,2008

שהיא השנה המרכזית לכתב האישום ודירוגה לקופה מספר 1במדינת ישראל .עם זאת ,כך ציינה,

כיום הנאשם 1מבין את חומרת מעשיו ,לרבות פגיעה ברווחים פוטנציאליים של העמיתים ולוקח

אחריות.

עוד טענה כי העובדה שהנאשם הודה ולקח אחריות ,חסכה זמן שיפוטי יקר ומשאבי תביעה

מרובים .זאת ,לדבריה ,לאור קשיי הוכחה לא מבוטלים שהיו ביחס לאישומי התרמית בני"ע ,כאשר

חוו"ד המומחה שניתנה רק בשנת 2019לא כיסתה את כל העסקאות ולא קבעה ממצאים חד

משמעיים ולכן נמחקו עשרות אירועים מכתב האישום וכתב האישום תוקן בהתאם .עוד טענה כי

גם ביחס לאישום השלישי ,הנוגע להלבנת הון ,היו קשיים לא מבוטלים בהוכחת פעולות ההלבנה

עמוד 21מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

הנטענות שחייבו חיקורי דין ב 13-מדינות ,ניהול הליך יקר ומסורבל ,שספק אם היה מאפשר להוכיח

את היקף הרווחים הנטען והיה מקשה עד מאד על המאשימה לקשור בין חשבונות מסוימים לנאשם.

ביחס לאישום הרביעי – ב"כ הנאשם 1ציינה כי אינם מקלים ראש בעבירות המנויות בו ,אולם

מדובר באישום נלווה וצדדי .לדבריה ,ההגנה הצטיידה בחוות דעת מומחה לפיה קבילות ההקלטות

שהמאשימה רצתה להגיש הייתה מוטלת בספק גדול ,אבל במסגרת לקיחת האחריות ,בחר הנאשם 1

לשים את הפרשה כולה מאחוריו ,לרבות את מה שנטען כנגדו באישום הרביעי.

.5.1ג .דברי הנאשם ,1מר גולדמן

הנאשם 1הקריא מהכתב דברים שהכין:

"אני מבין את חומרת המעשים שלי ,מתחרט מעומק הלב ולוקח אחריות מלאה.

המשבר שעברתי משנת 2014מאז תחילת החקירה הוא עצום 7 .שאני שנים מחכה

שתתקבל החלטה ,הייתי בהמתנה לעונש ,שילמתי מחירים נפשיים ,רפואיים

ומשפחתיים קשים שלא לדבר על כלכליים.

אני רוצה לשים את הפרק הזה מאחורי ,להגן על שלמות התא המשפחתי שלי

ושלמותם הנפשי והבריאותי של ילדיי ואשתי" .

.5.1ד .טיעוני ב"כ נאשם 2

ב"כ הנאשם 2הצטרפה לבקשה כי בית המשפט יכבד את הסדר הטיעון .לדבריה ,לנאשם היה קושי

לקבל את הסדר הטיעון בתחילה משום שסבר כי הראיות לא מצביעות על תיאום אלא לכל היותר

על קיומו של מידע מקדים ,מה שמכונה "התרמה" או "פרונט רנינג" ושאינו מהווה עבירה .הנאשם 2

טען כי בוודאי באותם שנים 2008 ,עד 2010כך היה מקובל לפעול בשוק ההון הישראלי .ב"כ הנאשם

2טענה כי בעניין הזה לא ניתן היה להגיע להסכמה עם המאשימה מבלי לנהל את ההליך ,ובסופו של

דבר ,נאשם 2החליט לעצור את ההליך בנקודת זמן זו ,להודות ולקחת אחריות על מעשיו .ההסבר

לבחירה זו נעוץ לדבריה בחלוף הזמן ,ובשיקומו של הנאשם .2

אשר לחלוף הזמן ,טענה ב"כ הנשם 2כי המעשים נושא כתב האישום החלו בשנת ,2008אז כבר היו

מיידעים מודיעיניים כפי שעולה מחומר החקירה ,שמייחסים לנאשמים ולאחרים חשדות שונים,

שהתגבשו לכדי חקירה רק בשנת .2013מבחינת נאשם ,2החקירה הפכה לגלויה בשנת ,2014אז

זומן לרשות ני"ע .מאז חלפו 7שנים ,לדבריה 7 ,שנים רעות ,במהלכן הנאשם מאבד את רישיונו ,את

בית ההשקעות שהקים בו ידיו ושבשיאו מנה 50עובדים וזה היה כל עולמו ,כמובן גם את המוניטין

שלו בשוק ההון וכל זה עוד לפני שהמשפט בכלל החל.

עמוד 22מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

אשר לנאשם עצמו ,ציינה ב"כ הנאשם 2כי הנאשם בן ,51יליד פתח תקוה ,ללא עבר פלילי ,שירת

שירות צבאי קרבי בגבעתי ,בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול בהצטיינות מהטכניון ,ותואר MBA

מאוניברסיטת תל אביב ,איש משפחה מסור ולא רק להוריו ,אלא גם לרעייתו ולששת ילדיו

(בגילאים ,) 3-16אבא מחובר ומעורב מאד בחיי ילדיו .עוד עמדה על מצבו הייחודי של אחד הילדים

שיקשה על הפרידה מהנאשם .2עוד ציינה ב"כ נאשם 2כי שני הוריו של הנאשם חלו בסרטן ,ומצבם

חמור .לדבריה ,הנאשם התמודד בשנים האחרונות לא רק עם נטל הטיפול בהורים והצער על

מכאובם ,אלא גם עם התחושה הסובייקטיבית שלו ממעשיו והאכזבה של הוריו ממנו והדאגה אליו,

הם שגרמו להם לחלות במחלות שמסכנות את חייהם .מדובר במשא כבד עבורו.

ב"כ הנאשם 2הוסיפה וציינה כי הנאשם 2השתקם במובן זה שאין חשש שיחזור לבצע עבירות.

לדבריה ,הנאשם נמצא היום במקום נפשי ותודעתי אחר לחלוטין מזה שהיה לפני 12שנים ,בעת

ביצוע העבירות .הוא מבין את הפסול שבמעשים ,כואב את המחיר האדיר שמשפחתו משלמת ביחד

איתו על מעשיו ,ורוצה לשים את העניין מאחוריו ולהתחיל מחדש .לדבריה ,את הלקח הוא למד ואין

שום חשש שיחזור על המעשים.

ב"כ הנאשם 2טוענת כי העונש עליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון ,של 30חודשי מאסר ,נמצא

בליבו של רף הענישה המתאים במקרה זה (תוך שהיא מפנה לעונשו של פלג – אחד הנאשמים בעניין

ממן).

אשר לקנס ,טענה ב"כ נאשם 2כי בסעיף 40ח לחוק העונשין ,מצווה המחוקק על בית משפט לקבוע

את מתחם הקנס ,בהתחשב ,בין היתר ביכולתו הכלכלית של הנדון .לדבריה ,לנאשם אין משאבים

כלל ,ולכן הוא מסתייע בייצוג של הסניגוריה הציבורית ,כאשר הוא עובד כרגע בשיווק לקוחות

תמורת דמי שיווק ,כאשר כלכלת המשפחה מרובת הילדים מוטלת על כתפיו .לכן ,לדבריה ,הקנס

בסך 750,000שקלים מהווה נטל עצום עבורו ,ומשכך סוכם כי הקנס ישולם רק לאחר שנה.

.5.1ה .דברי נאשם ,2מר מאור

הנאשם 2אמר בדיון כי הוא מודע לחומרה של המעשים ומודה בכל מה שנאמר לגביו בדיון .והוסיף:

"אני והמשפחה שלי רוצים להתחיל את הסוף של הדבר הזה".

.5.2גזירת הדין על פי סימן א' 1לפרק ו' בחוק העונשין (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה)

סימן א' 1לפרק ו' בחוק העונשין ,התשל"ז( 1977-להלן :סימן א' 1ו-חוק העונשין ,בהתאמה) ,עוסק

בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה .מכוח התיקון (סעיפים 40א40-טו לחוק העונשין ,על בית

המשפט לקבוע תחילה את מתחם הענישה הראוי בגין העבירה בנסיבותיה ,ורק אז ,ולאחר שנלקחו

עמוד 23מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

בחשבון נסיבותיו האישיות של הנאשם ,על בית המשפט לגזור את דינו בתוך מתחם הענישה (למעט

מקרים חריגים בהם ניתן לסטות ממתחם זה) .חשיבות התיקון היא בהבחנה שיש לעשות בין האשם

והגמול הראוי לעבירה כשלעצמה (שיקולים אובייקטיביים) לבין שיקולים אינדיבידואליים הנוגעים

לנאשם .החוק קובע מבחן דו שלבי בגזירת עונשו של נאשם (למעט אם יש מספר עבירות שאז יש

כשלב מקדים לקבוע האם מדובר באירוע אחד לצורך הענישה) .בשלב הראשון ,על בית המשפט

לקבוע מהו מתחם הענישה ההולם ,בהתחשב בחומרת העבירה ובנסיבות ביצועה .מבחן נורמטיבי-

אובייקטיבי .בשלב השני על בית המשפט לבחון אם מתקיימים שיקולים חריגים הנוגעים לנאשם

ומצדיקים לסטות מהמתחם שנקבע בשלב הראשון –פוטנציאל שיקום מיוחד (שאז ניתן לחרוג

מהמתחם לקולא) או הגנה על הציבור (שאז ניתן לחרוג מהמתחם לחומרא) ,ובשלב השלישי על בית

המשפט לבחון את נסיבותיו של הנאשם שלפניו (לקולא ולחומרא) ,ולאורן לגזור את עונשו.

.5.3האם מדובר באירוע אחד או מספר אירועים לצורך הענישה

סעיף 40יע לחוק העונשין קובע כי על בית המשפט להכריע האם העבירות בהן הורשע הנאשם

מהוות אירוע אחד או מספר אירועים ,כשאם מדובר במספר אירועים יש לקבוע מתחם ענישה נפרד

לגבי כל אחד מהם .לשם מתן מענה לשאלה האם מדובר באירוע אחד או כמה ,יש לבחון את הקשר

בין העבי רות בהן הורשע הנאשם .ככל שמדובר בקשר הדוק בין המעשים המיוחסים לנאשם

והעבירות בהן הורשע ,כך תהיה הנטייה לקבוע מתחם עונש אחד ,הכל בהתחשב בעובדות ובנסיבות

הרלוונטיות לכל מקרה ומקרה [ראו :עניין דלאל ,שם בפס' ,13-25עוד ראו :ע"פ 4603/17דוד אדרי

נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ,16.07.2019 ,להלן :פרשת פסגות) ,בפסקה 12לפסק דינו של כב'

השופט עוזי פוגלמן ,בחלק העוסק בגזר הדין).

האירועים המיוחסים לנאשמים 1ו 2-באישומים 1-3וכוללים את העסקאות המתואמות ,התרמית

בניירות הערך ,עסקאות ההפצה של מניות סלקום והלבנת ההון ,מדובר במתחם ענישה אחד.

הנאשמים 1ו 2-היו שותפים לבניית רשת תרמיתית לביצוע עבירות בניירות ערך והברחת הכספים

שנתקבלו כתוצאה מכך .אמנם חלקו של כל אחד במסכת שונה ,אך מדובר במסכת אחת ,לגבי כל

אחד מהם.

לגבי נאשם 1יש להוסיף לכך מתחם שונה לגבי עבירות הדחת עד ושיבוש הליכי חקירה ומשפט,

ומפורטות באישום הרביעי .מדובר במסכת מעשים נפרדת שמטרתה שיבוש ההליכים לאחר

שנפתחה החקירה הגלויה ,ולכן בעניין זה ייקבע מתחם נפרד.

.5.4קביעת מתחם הענישה במקרה של הסדר טיעון סגור

בית המשפט העליון עמד על כך שהיחס בין תיקון 113לחוק העונשין להסדרי טיעון אינו ברור ,אך

כי אין מקום להרחיב בקביעת מתחם הענישה כאשר עסקינן בהסדר טיעון ,זאת בעיקר כאשר על

עמוד 24מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

פניו הסדר הטיעון אינו חורג ממתחם הענישה (ע"פ 6943/16גנדי גלקין נגד מדינת ישראל ,פס' 3

(פורסם בנבו ,2018 ,להלן :עניין גלקין) .כאשר מוצג עונש סגור ומוסכם במסגרת הסדר טיעון שאינו

חורג ממתחמי ענישה שנקבעו בעבירות מסוג זה ,הרי שאין צורך לפרט (על השפעת תיקון 113לאור

הסדרי הטיעון ראו :ענת הורוויץ" ,החוק להבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" בתוך :שורשים

במשפט( 837 ,דינה זילבר עורכת .)2020 ,אולם ,בעניין שלפניי שונים פני הדברים .ראשית ,משום

שהמאשימה עצמה ציינה כי הענישה עליה סוכם חורגת מהמתחם שהייתה עומדת עליו לולא הסדר

הטיעון ,אם כי במעט לטענתה ,ובנוסף ,בעניינו של הנאשם ,3הצדדים לא הסכימו על עונש מומלץ

במסגרת הסדר הטיעון ,אלא טענו בתוך טווח מסוים .כיון שמדובר באותה פרשיה ויש חשיבות

לעונשים שנגזרים על כל הנאשמים ,וכיון שהעונשים המוסכמים לגבי נאשמים 1ו 2-חורגים

מהמתחם ,אעמוד על מתחם הענישה ללא הסדר הטיעון לגבי כל אחד מהנאשמים.

כדי לקבוע האם הסדר הטיעון עומד במתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את הערכים המוגנים

והפגי עה בהם ,וכן את נסיבות ביצוע העבירות ונסיבותיהם האישיות של הנאשמים כפי שיפורט

להלן.

.5.5הערך החברתי המוגן וחומרת העבירה -קביעת החומרה המושגית של מעשה העבירה,

בעבירות אותן ביצעו שני הנאשמים ( 1ו)2-

אעמוד להלן על הערכים המוגנים בעבירות אותן עברו הנאשמים 1ו:2-

.5.5א .הערך המוגן בעבירת תרמית בניירות ערך

הערך המוגן בעבירת תרמית בניירות ערך הוא שמירה על שוק ההון ועל תשתית שוק ההון העומדת

על הגינות המסחר ,יעילות שוק ההון ואמון הציבור בשוק ההון ובבורסה לניירות ערך (ראו :עניין

דנקנר).

מטרתו של חוק ניירות ערך בכלל ,וסעיף 54לחוק בפרט היא הגנה על ציבור המשקיעים .העבירה של

תרמית בניירות ערך ,על סוגיה השונים ,באה כדי למנוע התערבות מלאכותית בשוק ההון .התערבות

בשוק ההון ,הנעשית במחשכים ,מעניקה יתרון בלתי הוגן למי שפועל כך ,וככלל באה על חשבון

המשקיעים .חוסר שוויון בין השחקנים בשוק ,בוודאי בנוגע להתערבות מלאכותית כאמור ,פוגעת

בשוק ההון ,ומכאן בכלכלה כולה ,המבוססת ,במדינות של שוק חופשי ,על שוק הון יעיל ומתפקד.

שוק ההון מספק מסגרת שבה מתאפשרת פעילות חיסכון והשקעה במיזמים עסקיים שונים ,לרבות

בחברות יצרניות ,ובתוך כך מקדם הקצאה יעילה של מקורות ומשאבים במשק .משכך ,שוק ההון

מהווה מנוע לצמיחה כלכלית בטווח הארוך (ראו :רע"פ 11476/04מדינת ישראל נ' חברת השקעות

עמוד 25מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

דיסקונט בע"מ ,פסקה ( 118פורסם בנבו )2010 ,וכן :מוטי ימין ואמיר וסרמן תאגידים וניירות ערך,

.))2006( 5

בשוק הון יעיל ומשו כלל ,נקבע מחירו של נייר ערך ,בעסקאות רבות של מוכרים וקונים מרצון (ראו:

יוסף ניצני ודניה קרת 'הבורסה לניירות-ערך והמערכת השיפוטית – הטיפול במניפולציה בניירות-

ערך' עיוני משפט טו 1999( 609 ,ורונן עדיני ,דיני ניירות ערך .)2004( 577-576 ,לצורך הגנה על ציבור

המש קיעים והבטחת אמון הציבור בשוק ניירות ערך ,יש להבטיח כי תנודות בשער ישקפו שינויים

בהיצע ובביקוש של נייר ערך ,כנגזרת מערכו הכלכלי של הנייר ותוחלת הרווח הצפוי מההשקעה בו,

ולא היצע וביקוש מלאכותיים (עניין דנקנר ,בפסקה ;29רע"פ 2184/96חיים חרובי נ' מדינת

ישראל ,פ"ד נד (.)1998( 122 ,114 )2

המבצעים עבירות תרמית פוגעים ביעילות שוק ההון ,ומשפיעים על מחיר נייר הערך באופן מלאכותי

שאינו עומד בכללי המשחק שקובע חוק ניירות ערך והתקנות על פיו .במקרה כזה מחיר נייר הערך

מושפע מאותה התערבות מלאכותית ואינו משקף מחיר המבוסס על עסקאות מרצון המבוססות,

ככלל ,על מידע הקיים בשוק .התערבות מלאכותית בכוחות השוק באמצעות מעשי תרמית פוגעת

באמון הציבור ומגבירה את החשש שמחירי ניירות הערך הנסחרים אינם מבטאים נכונה את

הפעילות הכלכלית בחברה ובשוק.

כפי שפתחתי ואמרתי ,עבירות אלו ,נחזות ,לכאורה ,להיות עבירות "נקיות" ,נעדרות קרבן ישיר,

המבוצעות בידי אנשי עסקים ,דוגמת הנאשמים שלפניי .בפועל ,בעבירות אלו קיימת פגיעה כפולה –

הן בשוק ההון בכללותו ,ובהשפעות הכרוכות בכך על הכלכלה ,שבבסיסה עומד שוק הון יעיל

המאפשר גיוס הון ,הן במשקיעים בפועל בשוק ההון .כיון שרובו מורכב ממשקיעים מוסדיים ,מדובר

בכספים של כמעט כל אחת ואחד מאתנו (ראו :עניין גורבץ ,פס' 8לפסק דינה של כב' השופטת דפנה

ברק ארז).

.5.5ב .הערך המוגן בעבירת השוחד

הערך המוגן בעבירות שחיתות הוא רחב ,עניינו נוגע הן לשמירה על טוהר השירות הציבורי ,הן

ל אמון הציבור ברשויות השלטון וממלאי תפקידים שלטוניים .עמד על כך כב' השופט מני מזוז

ברע"פ 3292/15שלמה לחיאני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ,2015 ,להלן :עניין לחיאני ,בפסקאות

5ו 8-לפסק דינו):

" ...ההשלכות של תופעת השחיתות במערכות השלטון ,חורגות הרבה מעבר להיבט

הצר של מעשה עברייני הפוגע בקרבן עבירה מוגדר .בניגוד לעבירות 'רגילות',

קורבנותיה של השחיתות השלטונית הם הציבור כולו .השחיתות השלטונית מהווה

איום אסטרטגי על החברה .לשחיתות השלטונית יש השלכות שליליות רחבות

עמוד 26מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

ועמוקות -חברתיות ,פוליטיות ,מוסריות ,כלכליות ואחרות -להן פוטנציאל ממשי

לפגיעה גם בחוסן הלאומי של המדינה .כישלון במאבק בתופעה זו עלול להביא

להתפרקות חברתית ולקריסה כלכלית...

בהכללה ניתן לומר ,שלא ניתן לקיים חברה מתוקנת ,מתפקדת ומשגשגת -מבחינה

חברתית ,פוליטית וכלכלית -מקום שהשלטון נגוע בשחיתות ומקום שהציבור לא

רוחש אמון למערכת השלטונית".

כב' השופט א' רובינשטיין קבע לעניין זה בע"פ 3609/14מדינת ישראל נ' עדי אלסין (פורסם בנבו,

,)2014בפסקה א' לפסק דינו)" :ייאמר בקול צלול ,עבירת שוחד -מטילה רקב מצחין בשירות

הציבורי ומדרדרת אותו למדרגת עולם שלישי שמדינת ישראל אסור לה ליפול אליה".

אולם הדברים המפורטים ביותר נאמרו בפרשת הולילנד (ע"פ 4456/14אביגדור קלנר נ' מדינת

ישראל (פורסם בנבו ,2015,להלן :פרשת הולילנד) .בפתח פסק הדין מובא הפסוק מדברים טז ,יט:

"....לא תקח שוחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" .כב' השופט ניל הנדל עמד

באותו עניין ,בחלק הכללי של פסק הדין ,על הערך החברתי הנפגע מעבירות שחיתות בכלל ועבירת

השוחד בפרט וקבע (פסקה 1למבוא ,בעמ' " :)43הייתי מוסיף כי זהו העיוורון שבעיוורון :מקבל

השוחד לא תמיד מודע לכך שראייתו ושיקול דעתו נפגעו .הוא איננו רואה את אשר הוא מחויב

לראות".

בהמשך ,לאחר שסקר כב' השופט הנדל את התחנות במאבק בשחיתות השלטונית ,הרחיב (שם בעמ'

:)44

"הנה כי כן – ההיסטוריה מלמדת אותנו לקח חשוב :לקיחת השוחד היא תרבות רעה

וממאירה .היא נכרכת עם עוולות מוסריות נוספות -עיוות דין ,הונאת הציבור ,ופגיעה

בבניה החלשים ביותר של החברה .התיקון לעתיד לבוא כולל מנהיג אשר "נֹעֵ ר כַּ פָּיו

מִ תְּ מְֹך בַּ שֹחַּ ד" (ישעיהו לג ,טו) .זו גם דמותו האידיאלית של מי שיזכה לגור באוהלו

של בורא עולם ,אותו איש אשר "כַּסְּ פֹו ל ֹא נָּתַּ ן בְּ נֶשֶ ְך וְּ שֹחַּ ד עַּ ל נָּקִ י ל ֹא לָּקָּ ח" (תהילים

טו ,ה).

חשוב להבין גם כי ריקבון השוחד ,ככל ריקבון ,איננו נעצר בקרב שכבת המנהיגות

הבכירה .כפי שלמדונו חז"ל" ,פני הדור כפני הכלב" (בבלי ,סנהדרין צז ,א) .ובניסוח

אחר :רמה מוסרית ירודה של קבוצת מנהיגי הציבור – משקפת ומעצימה את המצב

המוסרי הקשה של האומה כולה .האמון בעובדי הציבור נפגם ....הערכים המרכזיים

שעליהם מבקשות עבירות השוחד להגן :טוהר המידות של עובדי הציבור; פעילותו

התקינה של המנהל הציבורי; ואמון הציבור".

והוסיף כב' השופט ניל הנדל (פסקה 3לפסק דינו בעמ' :)45

"השוחד נועד כאמור להגן על סדרי השלטון במדינה.... .המטרה הכללית היא

להיאבק בביטוייה המעשיים של השחיתות השלטונית .בית משפט זה עמד פעמים

רבות על חומרתה של תופעה זו .הודגש כי גילויי שחיתות מכל סוג שהוא מטילים

אות קין על מצחו של השירות הציבורי כולו .נגזר מכך כי נדרש להפעיל ענישה

משמעותית ,אשר תרתיע מפני כל אפשרות לביצוע של עבירות אלו".

עמוד 27מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

עוד יפים לעניין זה דבריהם של מרדכי קרמניצר וליאת לבנון ,במאמרם" :עד היכן תתרחב עבירת

השוחד" ,עלי משפט א'( 373 ,369 ,תשס"א) ,המתייחסים לחומרה בעבירת השוחד:

"עבירת השוחד נועדה להגן על הפעילות התקינה של המינהל מפני עיוות

שיקול־הדעת של פקידיו עקב קבלת טובות הנאה .הסכנה המרכזית אינה פקפוק של

הציבור בטוהר ההליך המינהלי ,אלא קיומו של בסיס לפקפוק כזה .החשש הוא

מיצירת סכנה של ניצול כוחם של עובדי הציבור על־מנת להיטיב עם מי ששילם

להם ...יצירת סכנה של הטיית שיקול־הדעת של עובדי הציבור עלולה להביא לפגיעה

קשה בקריטריונים שקובע החוק לעשיית הפעולות המינהליות ובשיקולים העומדים

מאחוריהם -שיקולים המבטאים את רצון המדינה .זאת ,תוך בזבוז כספי הציבור

שלא למטרה שלשמה נועדו או אף למטרה נוגדת .יתרה מזו ,הסכנה של הטיית

שיקול־הדעת משמעה סכנה של הפיכת זכויותיו של האזרח העומדות אל מול חובות

המינהל למצרך הנרכש בכסף ,ולכן זמין לבעלי הממון בלבד .היא עלולה לפגוע באופן

אינדיווידואלי במי שזכאי שהפעולות המיטיבות ייעשו עמו (או שלא ייעשו עם אחר)

לפי אותם הקריטריונים החוקיים ,ולכן כרוכה בסכנת קיפוח קשה של אזרחי

המדינה הנוהגים כשורה ואינם משלמים שוחד .הכוח שבו אוחזים עובדי הציבור הוא

רב ועצום -כוחו של הריבון (האזרחים) ,המצוי בידם כנאמנים .מכאן המשמעות

מרחיקת הלכת בהיקפה ובעוצמתה של סכנת השימוש בו לרעה .....תקינות ההליך

המינהלי עלולה להיפגם רק אם אמון הציבור ייפגע באופן העמוק ביותר ,עד כדי

אובדן מוחלט שלו ,שמשמעותו היא כי הדרך שתיתפס כדרך הרגילה למימוש זכויות

היא דרך הכיס ,והציבור יאמין ששחיתות פשתה במינהל כולו ,אין עוד חלקה טובה,

הפקידים כולם רודפי ממון וחסרי בושה ומורא ,ועל כן אין דרך לבד מהשוחד".

במקרה זה מדובר בעובד בתאגיד המספק שירותים לציבור ,כשעבירת השוחד פוגעת לא רק בערכים

אלו ,אלא גם בשוק ההון ובתשתית הכלכלית (לעניין מתן שוחד ראו :ע"פ 1224/07אברהם בלדב נ'

מדינת ישראל (פורסם בנבו.))2010 ,

.5.5ג .הערך המוגן בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד (בעבירה זו הורשע גם נאשם )3

הבסיס הרעיוני והערך המוגן של עבירת הפרת אמונים בתאגיד ,והיחס בינה לבין העבירה של הפרת

אמונים של עובד ציבור ,נדונה בפסיקה .בית המשפט עמד על ההבחנה בין סעיף ,284הפרת אמונים

של עובד ציבור לבין סעיף 425שעניינו הפרת אמונים בתאגיד ,וקבע כי עניינה של עבירה אחרונה זו

בהגנה על התאגיד ,כך שמנהלי התאגיד יפעלו להגשמת תפקיד ולא ימעלו באמון שניתן בהם.

בע"פ 121/88מדינת ישראל נ' מרדכי דרוויש ,פ"ד מה( ,1991( 663 )2להלן :עניין דרוויש) ,עמד על

הדברים כב' המשנה לנשיא ,מנחם אלון (בפסקה 36בעמ' 693-692לפסק דינו):

"שתי עבירות אלה ,על-אף הדמיון ביניהן ,ואף כי הן כוללות אותם רכיבים עצמם,

שונות הן במטרותיהן ולשוני זה נודעת משמעות בדרך יישומן .סעיף 284עניינו עובד

הציבור .העבירה יסודה בכך שעובד הציבור ,שהוא חלק מן המינהל הציבורי ,עושה

שימוש לרעה בסמכויות ובכוחות שהמדינה הפקידה בידיו .עובד הציבור הוא נאמן

הציבור ....האיסור הפלילי נועד לשמור על טוהר המידות של עובדי ציבור ...להבטיח

עמוד 28מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

כי איש הציבור ישרת בפעילותו את האינטרס הציבורי עליו הוא מופקד ,ולקיים את

אמון הציבור בתקינות פעולות המינהל ....לעומת זאת ,סעיף 425לחוק אין ענינו

הגנה על הציבור ,אלא על התאגיד .יסודו בחובת האמון החלה על מנהל התאגיד ,אשר

בהיותו פועל בשל אחרים ובעבורם עליו לפעול כלפיהם ביושר ובהגינות .....הוראה זו

נועדה להבטיח כי מנהל התאגיד לא ימעל באמון שניתן בו ויפעל להגשמת תפקידו"

בעניין דנקנר ,שוב נדונה אבחנה זו ,ונקבע (פסקה נו' לפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה א'

רובינשטיין) כי" :הערך המוגן בעבירה לפי סעיף ,425הוא שמירה על עניינו של התאגיד ".והוסיף

(בפסקה נב' לפסק דינו):

"הערכים המוגנים בעבירה זו הם הבטחת תפקוד נאות של מנהלי תאגיד ,מניעת

העדפתו של האינטרס התאגידי על זה האישי ,מניעת שחיתות מידות בקרב מנהלים,

ביסוס אמון של בעלי המניות במנהליהם והגנה על התאגיד מפני מעילה באמון זה".

פרופ' אהרן ברק ,במאמרו "ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד ,משפטים י' ( 16 ,11תש"ם ,1980-להלן:

ברק ,ניגוד אינטרסים) ,עמד על הבסיס הרעיוני לכלל ,כאשר מדובר בתאגיד ומנהלי עסקים:

"מן הראוי הוא ,שבעל מניות יוכל לסמוך על אלה המנהלים את העסק שבו השקיע

את כספו ....רוצים אנו לקיים בישראל חברה מתקדמת ,הבנויה על מינהל ציבורי

תקין ,על שלטון החוק ועל יחסי אנוש המעוצבים על בסיס של יושר ,הגינות וטוהר

מידות .להבטחתם של אלה באו הכללים בדבר האיסור להימצא במצב של ניגוד

אינטרסים".

שחר אלדר" ,ערך האמון והמשפט הפלילי בישראל" ,בתוך :חובות אמון בדין הישראלי234 ,215 ,

(רות פלאטו שנער ויהושע שגב ,עורכים ,)2016 ,תאר כך את הערך המוגן" :נאמנות לתאגיד ממשיגה

מסגרת גמישה המשתנה ממקרה למקרה ,ועיקרה חובתו של נושא המשרה לפעול בהגינות

להגשמת האינטרסים שעל מילוים הופקד( ".מכאן ,שמנהל המצוי בניגוד עניינים פוגע בערך המוגן

(ראו לעניין זה :ע"פ 752/90שמואל ברזל נ' מדינת ישראל ,פ"ד מו( ,539 )2פסקה 120בעמ' 594

( - )1992פרשת ויסות מניות בנק צפון אמריקה ,להלן :עניין ברזל).

.5.5ד .הערך המוגן בעבירה של קבלת דבר במרמה (בעבירה זו הורשע גם הנאשם )3

הערך המוגן בעבירה זו הוא הגנה על חופש הרצון ,חופש הפעולה וחופש הבחירה של המרומה (ראו:

ע"פ 2597/04רויטמן נ' מדינת ישראל ,פס' ( 10פורסם בנבו ;)2006 ,דנ"פ פרי; עניין אולמרט ,שם

בפסקה .) 124אמנם ,עיקרה של עבירת המרמה הוא בהשגת יתרון או טובת הנאה למרַ מֶ ה ,ולא

בגרימת חיסרון למרומה (עניין ברזל ,פסקה 46ורע"פ 4514/18שמעון אהרוניאן נ' פרקליטות

המדינה (פורסם בנבו ,))2018 ,אולם ,עניינה של עבירה הינו גם בהגנה על האוטונומיה של הפרט

לפעול מתוך חופש בחירה אמיתי (עוד ראו :דן ביין "האינטרס החברתי המוגן באמצעות עבירת

עמוד 29מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

המרמה" הפרקליט כו ( 85התש"ל) .לביקורת הנוגעת להיקף העבירה בשל ערך מוגן רחב זה,

והקריאה לראות בהגנה על הרכוש כערך המוגן של עבירת המרמה ,ועל כן לראות ב"דבר" רק

אינטרס רכושי ,ראו :מרדכי קרמניצר ,המרמה הפלילית ,עמ .))2009( 45-42

.5.5ה .הערך המוגן בעבירה של גניבה בידי מורשה – עבירה של גניבה בידי מורשה היא עבירת גניבה

בנסיבות מחמירות .החומרה היתירה הנודעת לנסיבות המנויות בעבירה של גניבה בידי מורשה

נובעת מכך שבהתקיימן ,נפגעים יחסי אמון מיוחדים שנוצרו בין הגנב לקרבן הגניבה .עבירת הגניבה

בידי מורשה פוגעת בה בעת בשני ערכים חברתיים רבי-חשיבות :ערך ההגנה על הרכוש ,וערך ההגנה

על יחסי האמון בין מרשה למורשה .הפגיעה בשני ערכים אלה במשולב היא היוצרת את החומרה

המיוחדת שבמעשה העבירה ,המצדיקה ענישה מחמירה (ראו :דנ"פ פרי).

.5.5ו .הערך המוגן בעבירות הלבנת הון – חוק הלבנת הון נחקק במטרה להתמודד עם תופעת

העבריינות המתוחכמת שבמסגרתה מבוצעת הלבנת הון בשיטות מורכבות שקשה להתחקות

אחריהן (ראו :עניין דנקנר ,בפס' 31וע"פ 8265/13דמיטרי מלכיאל נ' מדינת ישראל ,פסקה מ'

(פורסם בנבו .))2016 ,הערך המוגן הוא שמירה על יציבותה ואמינותה של המערכת הפיננסית וגדיעת

שרשרת העבריינות באמצעות פגיעה ביכולתו של העבריין לעשות שימוש חוזר ברווחים הכלכליים

שנוצרו לו מן העבירות הפליליות ,באופן שבו יוותר העבריין ללא מקורות מימון להמשך פעילותו

העבריינית (עניין תענך ,פסקה .)233

.5.5ז .אשר לעבירה של הדחה ושיבוש הליכי חקירה ומשפט ,הדחת עד והפרת הוראה חוקית,

המיוחסות לנאשם 1לבדו – הערך המוגן הינו הגנה על טוהר ההליך השיפוטי וחקר האמת (ע"פ

864/19מדינת ישראל נ' רימון חינאוי (פורסם בנבו.)2019 ,

.5.6מידת הפגיעה בערכים המוגנים

בענייננו ,הנאשמים 1ו 2-פגעו פגיעה חמורה ומשמעותית באמון הציבור בשוק ניירות הערך .הדברים

מקבלים משנה תוקף נוכח היקף הפעילות התרמיתית הגבוה ,כאשר הפעילות התרמיתית היוותה

בחלק מהמקרים את הרוב המכריע של המסחר בניירות ערך בהם פעלו הנאשמים .היקף העבירות

ומשך הזמן בו בוצעו ,מצביע גם כן על פגיעה משמעותית בערכים המוגנים עליהם עמדתי בבסיס

העבירות אותם עברו .מכאן אעבור לדון בנסיבות הספציפיות של כל אחד מהנאשמים ,הן

האובייקטיביות (נסיבות ביצוע העבירה) הן הסובייקטיביות.

.5.7הנאשם 1

עמוד 30מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

.5.7.1קביעת החומרה הקונקרטית של העבירה באמצעות בחינת הנסיבות הקשורות לביצועה

שיש להתחשב בהן בקביעת מתחם הענישה (עבירות ניירות ערך והלבנת הון (אישומים )3-1

סעיף 40ט' לחוק העונשין מונה רשימה לא סגורה של נסיבות הנוגעות לביצוע העבירה ,בהן על בית

המשפט להתחשב בעת קביעת מתחם הענישה .היינו ,בשלב זה יש לבחון את חומרת העבירה

הקונקרטית שבוצעה במקרה שלפניי ע"י נאשם 1לאור נסיבות שאינן נמנות עם יסודות העבירה ,אך

התקיימו במקרה הקונקרטי .מדובר בנסיבות המצביעות על מידת חומרת הפגיעה בערכים המוגנים.

.5.7.1א .התכנון שקדם לביצוע העבירה והתחכום במעשים (סעיף 40ט (א)())1

יש לקחת בחשבון ,לעניין חומרת המעשים ,האם קדם תכנון לביצוע העבירה .שכן ,ככל שעבירה

מתוכננת יותר חומרתה עולה ,כיוון שלא ניתן לייחס את ביצועה ליצר או פיתוי רגעי.

בע בירות כלכליות בכלל ,ובעבירות ניירות ערך ,קיים תחכום מעצם ביצוע העבירות .עבירות אלו

דורשות תכנון מוקדם ותחכום מעצם טיבן וטבען .עמד על כך בית המשפט בעניין הורוביץ ,שם

בפסקה :)54

"עבירות כלכליות ,ועבירות בניירות ערך בכללן ,הן עבירות שהתחכום והמורכבות

טבועים בהן .הן דורשות ידע ,מומחיות מקצועית ושליטה ב"רזי המשחק" באופן

המאפשר להוגי העבירות ומבצעיהן לאתר "נקודות ההזדמנות" ומהלכים שיאפשרו

עשיית רווחים תוך הענקת כסות לגיטימית לכאורה למעשים עברייניים .ניתן להכליל

ולומר כי עבירות אלה לעולם תהיינה פרי תכנון ומחשבה .אין הן עניין ליד המקרה.

נהפוך הוא .פעמים רבות מדובר בעבירות שהן פרי תכנית שנרקמה לפרטיה ומתבצעת

לשלביה ,לעיתים על-ידי מספר משתתפים .פעולתם המשותפת של אלה נמדדת בראי

התכנית העבריינית הכוללת"

כתב האישום המתוקן בעניינו של הנאשם ( 1כמו גם בעניינם של הנאשמים 2ו )3-מעלה תכנון

מוקדם ,שיטתיות ותחכום .תחכום ושיטתיות אלו יכולים להתבצע רק על ידי מי שבקיא ובעל ניסיון

רב במסחר בשוק ההון ובבורסה לניירות ערך ,כמו הנאשמים שלפניי .מכאן גם פגיעתם הרעה

בערכים המוגנים – מדובר באנשים המהווים את בסיס שוק ההון ,מי שהמשקיעים והחוסכים

נותנים בהם את אמונם

מכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם 1תכנן היטב את המעשים .הנאשמים 1ו 2-הקימו חברות,

ופתחו חשבונות בנק ברחבי העולם ,תוך שהם מסווים את ביצוע העבירות ,ומרחיקים את הכספים

שנצמחו מביצוע העבירות .בנוסף ,הם ביצעו את העבירות במשך תקופה ארוכה.

.5.7.1ב .הנזק שנגרם מביצוע העבירה (סעיף 40ט (א)()4

ככל שהנזק מביצוע העבירה עולה ,כן מדובר בעבירה חמורה יותר .במקרה זה גרם הנאשם 1בראש

ובראשונה לנזקים הנובעים מעצם הפגיעה בערכים המוגנים בכל העבירות הרבות שביצע ,עליהם

עמוד 31מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

עמדתי לעיל .כפי שציינה בצדק ב"כ המאשימה ,קשה להפריז בחומרת המעשים שחשפה הפרשה,

ובחלקו של הנאשם 1בכך .בנוסף ,במקרה זה נגרם נזק ישיר לחוסכים ולמשקיעים -היקף הפעילות

הכספית במסגרת הפעילות התרמיתית הוא משמעותי ,כך גם הנזק שגרם הנאשם ,1שגם שהופחת

במסגרת הסדר הטיעון המתוקן ,עדיין משמעותי ועומד על מיליוני שקלים.

.5.7.1ג .חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע

העבירה וניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם – סעיפים 40ט(א)( )2ו40-ט(א)()11

כמפורט בכתב האישום המתוקן ,ובטיעוני ב"כ המאשימה ,הנאשם 1נטל חלק מרכזי ודומיננטי

בביצוע העבירות ,תוך ביצוע המעשים לאורך זמן ,תוך החטאת חברים ומקורבים .בסעיף 69לכתב

האישום נאמר במפורש כי הנאשם 1עבר את העבירות תוך ניצול שליטתו ושיקול הדעת הנרחב

שניתן לו .היינו ,מדובר בעבריין העיקרי ,שניצל לרעה את תפקידו וסמכויותיו ,ואף החטיא אחרים.

.5.7.1ד .הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה ויכולתו של הנאשם להימנע מביצוע העבירה

(סעיפים 40ט(א)( )5ו(40ט)(א)()7

הסיבות שהביאו נאשם לביצוע עבירה גם כן חשובות לקביעת חומרתה .לא הרי עבירה המתבצעת

מצורך (גניבת אוכל) כעבירה המבוצעת למען בצע כסף .על פי כתב האישום המתוקן ,המניע של

נאשם 1לביצוע העבירות היה להפיק רווחים לעצמו (ס' 57לכתב האישום) ,היינו מניע כלכלי ,בצע

כסף ,שאין מאחוריו כל צורך או נסיבות חריגות .לאור האמור ,אין ספק כי הנאשם 1יכול היה

להימנע מביצוע העבירות .לצערנו זה המצב במרבית העבירות הכלכליות ,בוודאי בשוק ההון,

ובענייננו מדובר באנשי שוק הון ותיקים ,שהשתכרו יפה לפרנסתם.

.5.7.2בחינת מדיניות הענישה הנוהגת והראויה

הנאשם 1עבר עבירות של תרמית בניירות ערך ,עבירות שחיתות (שוחד) ועבירות הלבנת הון.

השיקול השלישי עליו יש לתת את הדעת במסגרת קביעת מתחם הענישה האובייקטיבי (השלב

הראשון) הוא רצף בענישה או התייחסות לענישה בנסיבות דומות .בדברי ההסבר להצעת החוק,

במסגרתה נחקק סימן א' 1לחוק העונשין (תיקון )113נאמר כי יש לעשות שימוש במדיניות הענישה

הנוהגת ,רק אם "המדיניות הנוהגת משקפת את עקרון ההלימות...ואילו כאשר יש פער בינה לבין

המדיניות הראויה תועדף המדיניות הראויה".

אמנם המילים "המדיניות הראויה" הושמטו מהחוק ,אך נראה ,כי כפי שמציינים ואקי ורבין,

הבניית הענישה ,ממילא על בית המשפט לקבוע את המתחם על פי עקרון ההלימה .לדבריהם (בעמ'

:)437

עמוד 32מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

"מדיניות הענישה הראויה" משמעה ענישה בהתאם לעקרון ההלימה ,שממילא

מחויבת .לאור כך ,אם מצא בית המשפט שגזר הדין שניתן לפני התיקון (מדיניות

הענישה הנהוגה) מבטא את עקרון ההלימה ,הלה ישתמש בו כדי לגזור את מתחם

העונש ההולם .אם מצא בית המשפט שגזר הדין שניתן לפני התיקון מבטא עיקרון

אחר ,עליו להתעלם ממנו ולקבוע מתחם על פי המדיניות הראויה הנגזרת מעקרון

ההלימה .נמצא אפוא שהמדיניות הנוהגת נועדה לשמש כלי עזר לקביעת המתחם רק

כאשר היא ניתנה מתוך גישה גמולנית".

בע"פ 1323/13רך חסן נ' מדינת ישראל ( ,2013להלן :עניין חסן) ,עמדה כב' השופטת עדנה ארבל

(בפסקה 11לפסק דינה) ,על כך כי "אין זהות בין מתחם העונש לבין טווח הענישה המקובל" ,שכן

טווח הענישה המקובל מבטא את מדיניות הענישה הנהוגה ,וכאמור זו התחשבה רק במקצת

השיקולים המשפיעים על עיצובו של המתחם (עוד ראו לעניין זה ע"פ 4115/08אבנר גלעד נ' מדינת

ישראל (פורסם בנבו ,)2011 ,פסקה 37לפסק דינו של כב' השופט ,לימים הנשיא ,אשר גרוניס).

הענישה הנוהגת הוחמרה ,במהלך השנים ,הן לעניין עבירות התרמית בניירות ערך ,הן לעניין עבירות

השחיתות.

.5.7.2א .החמרת הענישה בעבירות פשיעה כלכלית בכלל ועבירות ניירות ערך בפרט

בתחילה ,התייחסו לפשיעה כלכלית באופן מקל .בשנות השמונים של המאה הקודמת ,החל שינוי

במגמה זו וחלה החמרה בענישה ,בעיקר החל משנות האלפיים ,בין היתר על רקע פרשיות כלכליות

רבות היקף בעולם ובארץ (לסקירה ראו :לבני ,עבריינות הצווארון הלבן ,עמ' .)17-15ההחמרה

הייתה הן בחקיקה הן בפסיקה .עם זאת ,המחבר מציין שם ,כי על אף ההחמרה לא חלה ירידה

בביצוע עבירות אלו.

בפסקי דין רבים עמד בית המשפט על הצורך להחמיר בעבירות הנוגעות לשוק ההון ,ובהם תרמית

בניירות ערך ,כמו גם על עבירות הלבנת הון .יש לזכור כי חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת ,2000

וגם הוא עמנו למעלה מעשרים שנה .יש לזכור ,כי כבר בעניין מרקדו ,לפני למעלה מעשרים שנה,

הוטלו על המעורבים עונשים הכוללים תקופות מאסר משמעותיות (בין שנתיים לשש שנים) מאחורי

סורג ובריח ,בגין עבירות תרמית שונות בניירות ערך ,ובעבירות קבלת שוחד ,קבלת דבר במרמה

בנסיבות מחמירות והפרת אמונים בתאגיד .עשת ,עבירות כלכליות ,מדבר ,בשנת ,2017בעת כתיבת

המאמר ,על החמרה בחמש עשרה השנים האחרונות ,היינו ,משנת ,2002לפני מועד ביצוע העבירות

בתיק שלפניי ,ומציין (שם בעמ' ,)487כי מגמת החמרה זו בפסיקה" :משתלבת במגמות אכיפה בין-

לאומיות ונתמכת בין השאר בתפיסה כי ההתפתחויות המודרניות ,הטכנולוגיות והכלכליות

מזמנות התמודדות ע סוגי עבריינות חדשים ומתוחכמים שלא היו מוכרים בעבר".

עמוד 33מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

בעניין פסגות עמד כב' השופט עוזי פוגלמן על החמרת הענישה בעבירות ניירות ערך (בפסקה 14

לחלק העוסק בגזר הדין):

"נקודת המוצא לדיון היא מגמת ההחמרה בענישה בגין עבירות כלכליות הנוהגת

בפסיקתנו ,ובפרט בגין עבירות המבוצעות בניירות ערך .מגמה זו עוברת כחוט השני

בפסיקת בית משפט זה בשנים האחרונות ...בתוך כך נפסק ,כי מדיניות הענישה בגין

העבריינות הכלכלית המתוחכמת צריך שתשקף את היקף הנפגעים הפוטנציאלי

ממנה ,את הקושי והמורכבות שבגילוייה ואת "ההוקעה הברורה של יסודות

השחיתות וניצול עמדות הכח ,השליטה והמידע הכרוכים בביצועה" (ע"פ 9788/03

טופז נ' מדינת ישראל ,פ"ד נח(".)2004( 250 ,245 )3

בעניין דנקנר ,נדון עניינם של נוחי דנקנר ,בעל השליטה באי.די.בי ואיתי שטרום (בעלים של חברה

שסחרה במניות אי.די.בי) ,שהורשעו בביצוע בצוותא של עבירת התרמית בניירות ערך ושל עבירת

ההנעה לרכוש ניירות ערך (לצד עבירות נוספות ובהם עבירות על החוק איסור הלבנת הון) .בפסק

דינו ,דחה בית המשפט העליון את ערעורם של דנקנר ושטרום על חומרת העונש ,וקיבל את ערעור

המדינה על קולת עונשי המאסר בפועל .נקבע כי דנקנר יישא בעונש מאסר בפועל של 36חודשים

(חלף עונש של 24חודשים שהוטל עליו בגזר הדין של בית המשפט המחוזי) ושטרום יישא בעונש של

24חודשי מאסר בפועל (חלף 12חודשים) ,וזאת ,בהינתן שערכאת הערעור אינה נוטה למצות את

הדין .בפסק הדין עמד בית המשפט על החשיבות שבהחמרת הענישה בפרט בעבירות התרמית

בניירות ערך ,ועל הצורך בהרתעה מביצוע עבירות אלו ,המבוסס על פי רוב על ניצול גישה למוקדי

השפעה וכוח וכן על הכנה מוקדמת ותחכום רב (המוביל גם לקושי בגילוין; ראו שם ,פסקאות 51-

56 ,50לפסק דינו של כב' השופט דוד מינץ) .יש להדגיש כי החמרה זו החלה בתחילת שנות האלפיים,

קודם לביצוע העבירות במקרה שלפניי (עוד ראו לעניין זה :ע"פ 9788/03איל טופז נ' מדינת ישראל,

פ"ד נח( ;;)2004( 250 ,245 )3עניין ניסנצוייג ,פסקה ;7ע"פ 8465/15ג'קי בן זקן נ' מדינת ישראל

(פורסם בנבו ,2016 ,להלן :עניין בן זקן) ,פסקה 14וע"פ 1656/16ישעיהו דוידוביץ נ' מדינת ישראל

(פורסם בנבו ,2017 ,להלן :עניין דוידוביץ).

.5.7.2ב .החמרה בענישה בעבירות שחיתות

במקביל להחמרה בעבירות ניירות ערך והלבנת הון ,קיימת החמרה בענישה בעבירות שחיתות,

בעיקר בעבירת השוחד ,בה הורשעו הנאשמים 1ו ,2-בעיקר מנימוק ההלימה והגמול .בראש

ובראשונה ,המחוקק החמיר את העונש של נותני השוחד מ 3.5-שנות מאסר (שהיווה מחצית העונש

של מקבלי השוחד) ל 7-שנות מאסר (וכן החמיר את עונשם של עובדי הציבור המקבלים שוחד ל10-

שנות מאסר) ,בתיקון 103לחוק העונשין (מיום ,)4.2.10שקבע גם קנסות מוגדלים בגין עבירות שוחד

(על הנימוקים להחמרה ראו :הצעת חוק העונשין (תיקון מס' ( )108החמרת הענישה בעבירות שוחד)

התש"ע ,2009-ה"ח הממשלה מס' ,465בעמ' ( 104התש"ע.))2009-

עמוד 34מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

שנית ,עוד קודם לתיקון ,ובוודאי אחריו ,בית המשפט העליון גזר עונשי מאסר חמורים בעבירת

השוחד בפרט ,ובעבירות שחיתות בכלל כך ,בבפרשת הולילנד עמד כב' השופט ניל הנדל על הצורך

בהחמרת הענישה לאור פרשיות השחיתות הרבות שנחשפו .בעמ' 49למבוא לפסק הדין ,קבע לעניין

זה כי:

"בית משפט זה גילה נוקשות רבה בבואו לגזור את עונשם של אלו שהורשעו

בעבירות שוחד .כך ,נקבע כי מי שהורשע בשוחד ראוי לו שירצה מאסר בפועל

לתקופה ממשית ...בענישה על עבירות מסוג זה יש לבכר את האינטרס הציבורי

על פני שיקולים אחרים ,ולהעניק משקל רב להרתעה הכללית מפני

מתן שוחד ולקיחתו"

בע"פ 2021/17יונה יחיאל מצגר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ,)2017 ,הדגיש כב' השופט עוזי

פוגלמן (בפסקה 18לפסק דינו) ,כי מתחם העונש לעניין עבירות השוחד הוא גבוה לאור חומרת

העבירה והערך המוגן ,וברע"פ 8783/15דניאל טרם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,)19.10.2017 ,

קבע כב' השופט ,לימים המשנה לנשיאה ,חנן מלצר ,בפסקה 32לפסק הדין" :בפסיקתנו נקבע כי

מעשי שוחד מעמידים בסכנה את דמותו ותדמיתו של השירות הציבורי ,הן ברמה הארצית והן

ברמה המוניציפלית ,פוגעים בחברה בכללותה ,ולפיכך אין להירתע מנקיטת ענישה מחמירה

במקרים מעין אלו" .עם זאת ,בע"פ 1993/20חיים מור נ' מדינת ישראל ,הופחת עונשו של שוטר

שהורשע בשוחד ,ונגזרו עליו ,בבית המשפט המחוזי ,במסגרת הסדר טיעון פתוח ,עונש מאסר של 20

חודשים ו 50,000-שקלים קנס .העונש הופחת בבית המשפט העליון ל 18-חודשי מאסר ,והקנס ל-

30,000שקלים.

.5.7.3קביעת מתחם הענישה – מהכלל אל הפרט – הנאשם 1

.5.7.3א .המתחם הראשון – עבירות ניירות ערך (אישומים )3-1

כאמור ,הנאשם 1היה הנאשם המרכזי בפרשה שלפניי ,היה בכיר בשוק ההון ,ושימש ,בעת ביצוע

העבירות ,מנהל ההשקעות של אחת מקופות הגמל הגדולות במדינה ,שניהלה כספי חוסכים

ומשקיעים מהציבור בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים .כאשר אדם כזה מועל באמון שניתן בו

ובתפקידו ,הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית.

מתחמי הענישה שהוצעו על ידי ב"כ המאשימה לגבי נאשם 1תואמים במידה רבה את רמת הענישה

בתיקים שנדונו בבית המשפט בעניינם של נאשמים שביצעו עבירות דומות ,שכן נסיבות העבירות

לעולם אינן זהות .המאשימה הפנתה לשורה של פסקי דין ,עליהם הסתמכה בקביעת העונש בהסדר

הטיעון .אעמוד עליהם בקצרה.

עופר הלדשטיין (אחד הנאשמים בעניין מרקדו) ,היה מנהל מערך הייעוץ להשקעות בבנק דיסקונט

לישראל בע"מ ,וממונה על מחלקת חברות באגף ניירות ערך של הבנק .במסגרת תפקידו הוא היה

עמוד 35מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

אחראי על ניהול תיקי השקעות בניירות ערך בעבור לקוחותיו הגדולים של הבנק ,ביניהם רשות

הנמלים והרכבות .הוא שימש חבר בוועדת השקעות משותפת לבנק ולרשות הנמלים ,כנציגו הבכיר

של הבנק בוועדה .הלדשטיין הורשע ,לאחר ניהול הוכחות (הרשעה שאושרה בבית המשפט העליון),

בעבירות שונות בנוגע לתרמית בניירות ערך ,קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ,ומירמה והפרת

אמונים בתאגיד ושוחד ,בדומה לנאשם ,1והפיק רווחים בגובה של כ 2.2-מיליון ,₪ודינו נגזר

לשמונה שנות מאסר ,מהן שש בפועל ( 72חודשי מאסר) ,והיתרה על-תנאי .כן גזר עליו תשלום קנס

בסך 4מיליון ש"ח ,או שנתיים מאסר תמורתו .הקנס הופחת בבית המשפט העליון ל 2.5-מיליון

שקלים (בשל המאסר חלף הקנס והקושי שבית המשפט ראה בהחמרת עונש המאסר בשל אי יכולת

כלכלית) .העונש נגזר לאחר הוכחות .בנוסף ,בשונה מעניינו של הנאשם ,1הלדשטיין לא הורשע

בעבירות שיבוש והדחה ,מאידך ,הוא הואשם בעבירות רבות יותר ,וכן בהרצת מניות באמצעות

אביו.

בעניין צברי ,דובר בנאשם שכיהן כסמנכ"ל חברת גמולות (חברת ניהול ההשקעות של קופות הגמל

מקבוצת בנק הפועלים) .הוא הורשע ,לאחר הוכחות ,בעבירות של תרמית בניירות ערך ,קשירת קשר

לביצוע פשע ,עבירת שוחד ועבירה של הפרת הוראות החלות על עובד של חבר בורסה הפועל בניירות

ערך .בבית המשפט המחוזי נגזרו עליו 8שנות מאסר ( 96חודשים) שמהן 6שנים לריצוי בפועל וכן

קנס בסך 3.5מליון ( ₪שישולם במהלך 6חודשים) או 18חודשי מאסר תמורתו .בערעור בבית

המשפט העליון ,משיקולי חלוף הזמן ,הופחתה שנת מאסר אחת ,כך שנגזרו עליו לבסוף 5שנות

מאסר לריצוי בפועל ( 60חודשים) ,והקנס בוטל (אם כי בית המשפט הורה על המרתו בחילוט) .על

שותפו הזוטר לעבירות ,יורם נגלר ,נגזרו ,בגין עבירות דומות שנתיים וחצי מאסר שמהן שנה אחת

לריצוי בפועל .וקנס בסך מיליון וחצי ( ₪שישולם תוך 4חודשים) או שנת מאסר תמורתו.

עניין גיא ממן – פלג וגיא ממן ,שהיה אז גורם בכיר במגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן :מגדל) –

תכננ ו לנצל את מעמדו של ממן להפקת רווחים בתרמית .פלג היה רוכש או מוכר מניות לפי הנחיות

של ממן אשר במקביל היה מורה על מכירות או רכישות של מניות בחשבונות מגדל (היקף כספים

בביצוע העבירות עמד על למעלה מ 500-מיליון ש"ח; ורווחיהם מהפעילות התרמיתית עמדו על סך

של כ 11-מיליון ש"ח) .על פלג הושת עונש של 33חודשי מאסר בפועל ,מאסר על תנאי וקנס בסך

של 1.5מיליון ש"ח (יוער כי לצד ההרשעה בתרמית בניירות ערך ,פלג הורשע גם במתן שוחד; קבלת

דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון) .על ממן ,שהיה עובד ציבור

בתפקידו ב מגדל ,והורשע ,על פי הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון בעבירות של לקיחת שוחד ,תרמית

בניירות ערך (בין היתר על דרך של עסקאות מתואמות) ,מרמה והפרת אמונים בתאגיד ,קבלת דבר

במרמה בנסיבות מחמירות ואיסור הלבנת הון ,נגזרו 44חודשי מאסר בפועל (שלוש וחצי שנות

עמוד 36מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

מאסר) ,וקנס של 500,000שקלים ,שישולם ב 12-תשלומים (או 18חודשי מאסר חלף הקנס).

הנאשם באותו עניין לא הואשם בעבירות הנוספות של שיבוש ,ולא היו לו נסיבות מיוחדות לקולא.

עניין יצחק כהן – יצחק כהן איש שוק הון בעל ניסיון ,שעבד בקופת הגמל מבטחים ,ניהל את צוות

המניות בחטיבת ההשקעות של "עמיתים" והיה אחראי על המסחר במניות עבור החוסכים בכל

הקרנות המאוחדות בעמיתים ,הוא השתתף מדי פעם בישיבות ועדת ההשקעות והיה האחראי

לביצוע מדיניות שנקבעה על ידי הוועדה .הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכך שביצע

מסחר בניירות ערך עבור עצמו תוך ניצול שליטתו בתיק ניהול המניות בעמיתים במהלך כשבע שנים.

הרווח שהופק עמד על כ 7.7-מיליון ( ₪מהם קיבל .)70%בעקבות זאת הורשע בעבירות של השפעה

בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; מרמה

והפרת אמונים בתאגיד; איסור הלבנת הון ועבירות מס .נגזרו עליו ,כמוסכם בהסדר הטיעון ,מאסר

בפועל של 36חודשים (שלש שנים) וקנס כספי של ₪ 50,000או 20חודשי מאסר תחתיו ,וכן פיצוי

של "עמיתים" בסכום של .₪ 1,500,000

במקרה זה משך התקופה בה בוצעו הפעולות המרמתיות הייתה ארוכה יותר מהתקופה בה פעל

הנאשם ,1ו הרווחים שהופקו גבוהים יותר ,כן נוספו עבירות מס .מנגד הלבנת ההון לא הייתה

בהיקפים של נאשם 1שלפניי .עוד נלקח בחשבון לקולא מצב ייחודי של בתו.

ולדימיר יבסטפייב שימש כמנהל השקעות בחברת איפקס ,כשבתוקף תפקידו היה אחראי על

רכישת ניירות ערך בשוק ההון ומכירתם עבו ר העמיתים שכספם נוהל בחברה ובמסגרת זאת הוענק

לו שיקול דעת רחב לפעול בחשבונות במטרה להשיא את רווחיהם של העמיתים .יבסטפייב הורשע

על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תרמית בניירות ערך ,קבלת דבר במרמה ,גניבה

בידי מורשה ,מרמה והפרת אמונים בתאגיד ,איסור הלבנת הון ,איסור עשיית פעולה ברכוש אסור

ופעילות אסורה על בעל רישיון לניהול תיקים וכן בעבירות מס ושיבוש מהלכי משפט .נגזרו עליו 40

חודשי מאסר ( 3.3שנות מאסר) ,וקנס של מיליון שקלים (שישולם ב 15-תשלומים או שנתיים

מאסר תמורתו) .בהתייחס לנאשם 1מדובר במעשים דומים ,אם כי יבסטפייב הורשע בכמות גדולה

יותר של עסקאות מתואמות ,וכן הורשע בעבירות מס.

בעניין ניסנצויג נדון עניינו של עובד בדסק נגזרים של בית השקעות אקסלנס ,שבמסגרת תפקידו

היה אחראי לבצע הוראות קנייה ומכירה של ניירות ערך שאותן קיבל מלקוחות מוסדיים ופרטיים

שני הלו את תיק ניירות הערך שלהם באקסלנס ,וביצע ,עם אחרים ,במהלך שנתיים ,עסקאות

מתואמות ,ועסקאות עצמיות באמצעות חשבונות שפתח עם אחרים .הרווח שהפיק עמד על כ-

.480,000₪ניסנצויג הורשע על פי הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון ,בשורה ארוכה של עבירות

עמוד 37מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

כלכליות בהם גניבה בידי מורשה ,תרמית בני"ע ,והלבנת הון ,ונגזרו עליו 27חודשי מאסר בפועל

(שנתיים ושלושה חודשים) 18 ,חודשי מאסר מותנה וקנס בסך של .₪ 50,000שותפו ,ברזילי ,הורשע

במסגרת הסדר טיעון שני ודינו נגזר ל 21-חודשי מאסר בפועל (שנה ותשעה חודשים).

עניין מרדכי כהן -מרדכי כהן ,כלכלן בהשכלתו ,בעל ניסיון בניהול השקעות ובקיא ברזי המסחר

בשוק ההון .סחר בניירות ערך בחשבון שבבעלותו והתקשר עם עשרות משקיעים בהסכמי ניהול

תיקים תוך הצגת מצג שווא לפיו תיק ההשקעות של אותם משקיעים ינוהל על ידי חברות ,אך

בפועל ,ניהל תיקים ללא רישיון ובניגוד להוראות חוק הייעוץ ,תוך שהוא פועל באופן תרמיתי

להפקת רווחים לעצמו ,תוך עריכת עסקאות עצמיות ,והפקת רווחים של כ 600,000-שקלים .מרדכי

כהן הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניהול תיקים ללא רישיון; קבלת דבר

במרמה בנסיבות מחמירות ,גניבה בידי מורשה; והשפעה בדרכי תרמית על תנודות שער ניירות ערך;

עבירות על חוק איסור הלבנת הון ,עבירה על פקודת פשיטת רגל ושתי עבירות מס .על מרדכי כהן

נגזרו ,כאמור בהסדר הטיעון מאסר בפועל של 46חודשים ( 3.8שנים) וקנס כספי של 100,000

שקלים או שנת מאסר תחתיו .כאן מדובר במי שהינו בתפקיד פחות בכיר ,ובעבירות בהיקפים

קטנים יותר.

שי אבני בקיא ברזי המסחר בשוק ההון על כל שלביו ואפיוניו ,סחר שנים רבות בשוק ההון ,פעיל

בפורומים שונים באינטרנט העוסקים במסחר בניירות ערך ,הודה והורשע (לצד חברה בבעלותו

שבשליטתו המלאה) ,על פי הודאתו בהסדר טיעון חלקי ,בכך שניהל ,ללא רישיון ,עבור 17לקוחות

שהכיר בנסיבות חברתיות-אישיות ,תיקי ניירות ערך במהלך כשנתיים ,כששלח יד בחשבונותיהם,

והשפיע על ניירות ערך .אותם לקוחות הם קרבנות העבירה .הוא הורשע בניהול תיקים ללא רישיון,

גניבה בידי מורשה והשפעה בדרכי תרמית על תנועות השער בני"ע .הרווח שהפיק עמד על כ280,000-

שקלים .החומרה היתרה נוגעת לעובדה שמלכתחילה גייס משקיעים כדי להונות אותם ,היינו מדובר

במיזם תרמיתי מתוכנן מראש ,ומדובר בקרבנות עבירה שספגו באופן ישיר את הנזקים .לקולא

נלקח בחשבון מצבו הנפשי .בית המשפט קבע את המתחם על 3-5שנות מאסר ,אך ציין כי ללא

הנסיבות הנפשיות החריגות ,היה מעמיד את המתחם על בן 4ל 7-שנות מאסר וגזר את עונשו של

הנאשם לשלש שנות מאסר בפועל ( 36חודשים) וקנס של ₪ 50,000או 12חודשי מאסר תחתיו .כן

הורה לנאשם לפצות את המתלוננים בסכום של 280,000שקלים .בבית המשפט העליון הופחת

עונשו ל 30-חודשים( ,שנתיים וחצי) והמאסר חלף קנס לששה חודשים.

עוד התייחסתי לענישה בפרשת פסגות ,שם הורשעו המערערים ,סוחרים בניירות ערך בפסגות

ניירות ערך בע"מ ,בעבירות של תרמית בני"ע (השפעה על שערי המניות) .דוד אדרי היה סוחר

בניירות ערך בעל מומחיות במסחר באגרות חוב ,עבד כמנהל מחלקת ברוקראז' בפסגות ני"ע.

במסגרת תפקידו היה אמון אדרי על כל פעילות המסחר בחשבון הנוסטרו של קבוצת פסגות .לאחר

עמוד 38מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

מכן ,בשנת 2009קודם לתפקיד סמנכ"ל ברוקראז' ומחקר בפסגות .הנאשם השני באותה פרשה ,שי

בן דוד ,היה גם הוא סוחר בניירות ערך בעל מומחיות במסחר באגרות חוב ,שימש כמנהל חדר מסחר

ברוקראז' בפסגות ני"ע ,היה יד ימינו של אדרי וניהל עמו את חשבון הנוסטרו בשיתוף פעולה מלא.

אדרי ובן דוד הורשעו ,בהליך הוכחות מלא ,בית המשפט המחוזי גזר על אדרי עונש של 54חודשי

מאסר בפועל (ארבע וחצי שנות מאסר) וקנס בסך של 4.5מיליון ש"ח .על בן דוד נגזר עונש מאסר

בפועל לתקופה של 30חודשים (שנתיים וחצי) ,מאסר על תנאי וקנס בסך של 1.75מיליון .₪

השניים ערערו הן על ההרשעה הן על העונש .בית המשפט העליון הפחית בעונשו של אדרי ,והעמיד

אותו על 42חודשי מאסר בפועל (שלוש וחצי שנות מאסר והותיר את הקנס של 4.5מיליון ,₪על

כנו .את עונשו של בן דוד ,הפחית בית המשפט והעמיד אותו על 22חודשי מאסר בפועל (שנה ועשרה

חודשים) והותיר ,גם בעניינו ,את הקנס של 1.75מיליון ,₪על כנו.

מהסקירה לעיל ניתן לראות כי בכל המקרים מדובר על מאסר בפועל של מספר שנים (מרביתם בין 3

שנים במסגרת הסדר טיעון או חמש שנים לאחר הוכחות) ,כאשר הפרמטרים הנלקחים בחשבון הם

מעמדו של הנאשם בשוק ההון ,שליטתו והשפעתו על העסקאות התרמיתיות ,היקף העסקאות

התרמיתיות והרווח שהופק; הפגיעה בקרבנות (הישירים או העקיפים) ,חובת האמונים אם קיימת

לגוף בו עבד הנאשם.

במקרה שלפניי הפגיעה בערך המוגן ע"י הנאשם 1היא גבוהה בכל הפרמטרים .העובדה שהנאשם

שימש בעת ביצוע העברות ,מנהל ההשקעות של קופת הגמל הגדולה במדינה ,שבה הושקעו כספי

החסכון הפנסיוני של הציבור ,החריפה את הפגיעה בכל אחד מהערכים המוגנים .כאשר מי שאמון

על כספי חוסכים בהיקפים כה גדולים ,מועל באופן בוטה באמון שניתן בידיו ומנצל את תפקידו

הציבורי ,תוך מעילה בכספים ,קבלת שוחד ,מרמה והפרת אמונים והפקת רווחים אישיים ניכרים על

חשבון חוסכי הפנסיה ,הדבר מעמיד את שוק ההון ושוק החסכון הפנסיוני בסכנה של ממש .הפגיעה

הקשה באה לידי ביטוי גם בסכומי הרווחים הגבוהים שהפיק הנאשם ,כמו גם במשך הזמן,

בשיטתיות ובתחכום שבביצוע העבירות .חלקו של נאשם 1במערך התרמיתי היה החלק המרכזי.

הנאשם נטל חלק מרכזי ודומיננטי בביצוע העבירות ,תוך החטאת חברים ומקורבים .מבחינת סדרי

גודל הלבנת ההון ,הסכומים עומדים על כ 20-מיליון ₪והרווחים שגרף לכיסו עומדים על כ10-

מיליון .₪המאשימה סבורה הייתה כי ללא הסדר הטיעון היה נכון להעמיד את מתחם הענישה על

8-5שנים ,בעוד שב"כ הנאשם 1טענה כי גם אם לוקחים בחשבון את עניין ממן ,עניין יצחק כהן,

כולל עניין מרקדו ,עדיין המתחם נמוך יותר .אני סבורה כי המתחם עליו עמדה ב"כ המאשימה

בהתחשב בהיקף העבירות הוא ראוי ,ולולא הסדר הטיעון ,היה מתחם העונש הראוי עומד על בין

חמש לשמונה שנות מאסר בפועל.

.5.7.4ב .מתחם העונש הראוי מושא האישום הרביעי

עמוד 39מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

אשר לאישום הרביעי ,של שיבוש מהלכי משפט ,הערך המוגן הוא הגנה על סדרי השלטון והמשפט

(עניין דלאל ,שם בפסקה ,)8שמירה על תקינות וטוהר ההליך המשפטי ,כיבוד ערכאות שיפוטיות,

חשיפת האמת ,עשיית משפט צדק ושמירה על שלטון החוק .מידת הפגיעה בערכים המוגנים גם

בעבירה זו היא גבוהה .הנאשם 1פעל להכשלת פעילות רשויות אכיפת החוק ,טשטוש עקבות מעשיו

והברחת כספי העבירה .חומרת העבירה באה לידי ביטוי בפעולות הנאשם במועדים שונים ובדרכים

שונות לשיבוש הליך החקירה שנפתח נגדו ,בכך שהפעיל אמצעי לחץ שונים על רון בוקובסקי ,בין

היתר כדי להניאו מלהגיע לארץ ולמסור גרסה בתיק החקירה ,ולהניעו להברחת כספי העבירה

מחשבון רולר ,שבו היה בוקובסקי מורשה חתימה .גם לעניין זה מדובר בעבירות מתוכננות מראש.

המאשימה הפנתה למספר פסקי דין וסברה כי מתחם העונש ההולם לעבירה זו עומד על בין 6ל12-

חודשי מאסר .מעיון בפסיקה (עניין אולמרט ,עניין סטפייב ועניין רובינסון) ,אכן עולה כי מתחם זה

הולם.

.5.7.5השלב השני :נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ויש להתחשב בהם בגזירת הדין

לאחר שנקבע מתחם הענישה ההולם למעשה העבירה ,יש לגזור את העונש המתאים לנאשם בתוככי

אותו מתחם שנקבע בשלב הקודם (או בחריגה ממנו במקרים המנויים בחוק) .בגזירת העונש בשלב

זה ,על בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ,אלא בנאשם ,כאמור בסעיף

40ג(ב) לחוק העונשין .סעיף 40יא מונה רשימה לא סגורה של נסיבות בהן יש להתחשב בעת גזירת

עונשו של נאשם בתוך מתחם העונש שנקבע .מדובר בנסיבות המתמקדות בעבריין ,בנאשם ,ולא

בעבירה .הבסיס הרעיוני לכך הוא האינדיבידואליות של הענישה כנגזרת מחוק יסוד :כבוד האדם

וחירותו (ראו בהרחבה לעניין זה ואקי ורבין ,הבניית הענישה ,בעמ' .)452

הנסיבות העיקריות העומדות לזכות הנאשם 1הן הודאתו וחלוף הזמן מביצוע העבירה .לכך אפנה

עתה.

.5.7.5א .הודאה ונטילת אחריות

סעיף 40יא ( ) 4קובע כי ניתן להתחשב ,לעניין גזירת העונש ,בין היתר ב" :נטילת האחריות של

הנאשם על מעשיו ,וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב" .ב"כ המאשימה עמדה על חשיבות

ההודאה ,בעיק ר בשל העובדה שהיא מהווה לקיחת אחריות על מעשי הנאשם ,וכן מביאה לסופיות

הדיון .הפסיקה הכירה ברכיב "נטילת האחריות" כרכיב המצדיק מתן הקלה משמעותית בשלב

העונש .משקלה המרכזי של ההודאה טמון בהבעת החרטה שהיא מגלמת ,בהפנמת הפסול במעשים

ובהרכנת ראש (ראו לעניין זה :איתי ליפשיץ ורינת קיטאי סנג'רו" ,מקומה הראוי של חרטה

בענישה הפלילית" ,מחקרי משפט כח .)2012( 89-90 ,69עמד על כך בית המשפט העליון בעניין

מצגר שם קבע כב' השופט עוזי פוגלמן (בפסקה 23לפסק דינו):

עמוד 40מתוך 72

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"פ 11062-04-19מדינת ישראל נ' משה גולדמן

לפני כבוד השופטת מיכל אגמון גונן

"נטילת האחריות של נאשם על מעשיו והבעת חרטה ,הוכרו לאורך השנים

בפסיקתנו כשיקול לקולה בגזירת עונשו (ע"פ 2099/15פלוני נ' מדינת ישראל,

פסקה ;)22.5.2016( 57ע"פ 8421/12בן חיים נ' מדינת ישראל21-20 ,

( ;)29.9.2013ע"פ 6095/08סלומון נ' מדינת ישראל ,פסקה ;)29.12.2008( 15ע"פ

330/61דלאל נ' היועץ המשפטי לממשלה ,פ"ד טז ;)1962( 229 ,228ע"פ

170/54וייצמן נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל ,פ"ד .))1954( 1170 5וכך גם

בעניין פלוני המוקדם ,שם נקבע מפורשות כי בטרם יכריע בית המשפט אם

לקבל הסדר טיעון או לדחותו ,עליו ליתן דעתו ל"אינטרס הציבורי שבהשגת

הודיית הנאשם ובקבלת אחריותו למעשיו" (שם ,בעמ' ,)609ולהביא שיקול זה

במניין שיקוליו במסגרת מבחן האיזון".

קנת מן ,במאמרו" :סדר דין פלילי מנהלי :הסדרי טיעון ,הרשעות שווא של נאשמים ופיקוח

שיפוטי" בתוך :משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים( 243 ,217 ,פרופ' אלון

הראל ,עורך ,אונ' תל-אביב ,2017 ,להלן :מן ,סדר דין פלילי-מנהלי) ,עומד בהרחבה על השאלה של

הודאה כלקיחת אחריות וכנסיבה שיש לקחת בחשבון לטובת הנאשם בגזירת עונשו .המחבר מציין

כי התפיסה של בית המשפט היא כי" :הודאה באשמה תורמת או משקפת שיקום חלקי או מלא של

הנאשם ,מפחיתה את הסיכון שהנאשם יעבור עבירה בעתיד ומחזקת את הסולידריות החברתית

(שם ,בעמ' ,243עוד על מעמד ההודאה ראו בעמ' ,260והאסמכתאות שם בה"ש .)90

במסגרת שיקול זה טענו הצדדים לפניי ,כי הודאת שלושת הנאשמים ,בהם נאשם ,1הביאה לחסכון

בזמן שיפוטי וציבורי .בע"פ 4597/13אנטוניו פיצ'ו נ' מדינת ישראל ( )2014נקבע כי שיקול זה נכלל

במסגרת ההתחשבות בהודאת הנאשם .כב' השופט י' דנציגר ציין בפסקה 19לפסק דינו כי" :בין

שאר התכליות העומדות בבסיס שקילתה לקולא של הודאת הנאשם ,נמצאת תכלית החסכון בזמן

השיפוטי .".עם זאת ,יש הסבורים כי בטווח הארוך הדבר אינו מביא לחסכון בזמן ציבורי או

שיפוטי (ראו לעניין זה ניתוח כלכלי במאמרם של יוסף זהר ומוטי מיכאלי" ,משפט בצל המיקוח:

אפקט מחזור-המשוב של עסקאות הטיעון" ,עלי משפט יא( 153 ,תשע"ד)).

הנאשם 1הודה במיוחס לו ,ואמר ,במסגרת הטיעונים לעונש ,כי" :אני מבין את חומרת המעשים

שלי ,מתחרט מעומק הלב ולוקח אחריות מלאה" .לאור האמור אני מתחשבת בכך כשיקול מרכזי

לטובתו.

.5.7.5ב .חלוף הזמן -סעיף 40יא ()10

בית המשפט רשאי להתחשב בחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה כנסיבה להקלה בעונשו של הנאשם

במסגרת המתחם .הפרשה שלפנינו ארעה לפני כעשור .מדובר בנתון אשר הוכר בפסיקה ובחקיקה

ככזה המצדיק הקלה בענישה .יש להעריך כי ככל שהיה צורך בשמיעת ראיות וניהול משפט מורכב

מהסוג דנן ,ניתן להניח כי היו חולפות מספר שנים עד למתן פסק דין