ת"א 69830-01-24 ת"א 69830-01-24

אין לפי כלל בקשה למתן ארכה להגשת חו"ד מטעם הנתבעת בשלב זה. לעניין זה אין די ב'הודעה' של הנתבעת אליה צורפה חו"ד, תוך עשיית דין עצמית, ובניגוד להחלטות בית המשפט ולתקנות. ויוער- הבקשה הכלולה בהודעה זו מתייחסת להשלמת תיעוד רפואי עדכני ו/או מל"ל שהוזמן על ידי הנתבעת. מכאן, ממילא לא התבקשה הגשת חו"ד, וזו לא הותרה. הדברים אמורים במיוחד בתיק זה בו עסקינן בהליך שני, כאשר המועד להגשת ראיות מטעם הנתבעת, חלף לפני זמן רב. ויוזכר – עם העברת התיק לטיפולי, ניתנה ביום 30.7.24 הוריה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית – התובע תוך 90 ימים והנתבעת תוך 60 ימים לאחר מכן, תוך הדגשת הסנקציות בגין אי הגשת תצהירים במועד. מדובר בהליך שני בגין התאונה מיום 3.8.18 (להלן "התאונה"), לאחר שבהליך הקודם נדונה בקשה למינוי מומחים וביום 22.10.20 מונה מומחה בתחום האורתופדיה, שנתן את חוות דעתו ביום 12.9.21; וביום 24.7.22 נדונה בקשה נוספת של התובע למינוי מומחים ונעתרה בקשתו למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אשר נתן את חוו"ד ביום 6.3.23. בהתאמה, ביום 9.3.23 ניתנה הוריה בדבר הגשת תחשיבי נזק ונקבעה ישיבה למתן הצעה, אך נוכח עמדת הנתבעת ניתנה ביום 15.3.23 הוריה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית לקראת ישיבה זו. ברם, התובע לא הגיש תצהירים מטעמו במועד, ועל כן ביום 22.9.23 נמחק ההליך, תוך שמירת רציפות. בהליך זה, התובע הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו ביום 11.8.24; והנתבעת הגישה תיק מוצגים מטעמה ביום 1.10.24. במסגרת זו ביקשה הנתבעת להגיש תצהיר חוקר לאחר תום שמיעת ראיות התובע, ובקשתה נעתרה בתנאים (ראו: החלטה מיום 6.10.24). ביום 8.7.25 התקיימה ישיבה מסכמת לאחר תצהירים. ודוקו: גם בישיבה זו לא הועלתה בקשה לעניין דא. ביום 3.11.25, ונוכח עמדת הנתבעת, נקבע התיק לישיבת הוכחות. יוער כי בהודעת הנתבעת מיום 27.7.25 שבה הנתבעת על בקשתה להגיש מסמכים ספציפיים שהוזמנו על ידה וטרם התקבלו – תיק רפואי עדכני, תיקי מל"ל ודוח רציפות ביטוח בעבודה עדכני, והוסיפה כי היא שוקלת היתכנות להגשת חוות-דעת מקצועית מאת בוחן תנועה מטעמה בשאלת מנגנון הפגיעה. בהחלטה על גבי הודעה זו צוין מפורשות כי "מועד הגשת התצהירים חלף זה מכבר". חרף זאת, ביום 5.11.25 הגישה הנתבעת הודעה נוספת, לכאורה "בזיקה להחלטה מיום 3.11.25", אך תוך התעלמות מתוכן ההחלטה – בצירוף דוח רציפות עדכני ותיקי מל"ל. להשלמת התמונה יצוין כי הנתבעת הוסיפה בהודעה כי היא 'שומרת לעצמה את הזכות' להגיש חוות דעת מקצועית בשאלת מנגנון הפגיעה. ביום 9.7.26 הגישה הנתבעת הודעה בצירוף מסמכים נוספים, ובכללם חוות דעת האורתופד ד"ר דוד אנג'ל. כאמור, אין לפני כלל בקשה למתן ארכה להגשת חו"ד בשלב זה, וממילא לא הוצג לפני כל טעם, בוודאי טעם סביר כנדרש, לאי הגשת מכלול ראיות הנתבעת בדבוקה אחת ובמועד שנקצב בהחלטה מחודש 7/24. הדברים אמורים במיוחד, כיום נוכח הגישה המחמירה על פי התקנות החדשות, המחייבות "הקפדה גבוהה יותר על עמידה בדרישות סדר הדין" (והשוו: רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ (13.7.22); ע"א 496/23 מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ נ' מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ (31.5.23)). מה עוד שבנסיבות, שאך תמציתן הובאה לעיל – אין ולא יכול להיות כל טעם סביר להגשת ראיות מסוג דא אך בשלב זה, ולא בכדי זה לא הוצג. הנתבעת, הערה לכך, מציינת בהודעתה כי חו"ד מוגשת בהתאם לתקנה 87(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (לעיל ולהלן: "התקנות"), בניסיון להכשיר את מחדלה. ברם, תקנה זו לא תסייע בידה. המועד הנקוב בתקנה 87(ה) לתקנות הוא, כאמור בה, בהעדר מועד אחר שנקבע על ידי בית המשפט. מצינו כי מועדי הגשת הראיות מטעם הצדדים נקצבו בהחלטה עוד מיום 30.7.24, תוך ציון, בין היתר, כי "אם הנתבעת לא תגיש תצהירים במועד – היא תהיה מנועה מהבאת העד / הוכחת העובדה, אלא אם כן תינתן הרשאה ספציפית". מכל מקום, תקנה 87(ה) לתקנות, עניינה, כאמור בה, ב-"עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה". ברם, הנתבעת מבקשת להגיש חו"ד של מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, ותקנה 87(ה) לא חלה על חו"ד מסוג דא. "כידוע, נקודת המוצא היא שבעל דין המבקש להוכיח "עניין שברפואה" נדרש לצרף לכתב טענותיו חוות דעת מומחה ברפואה, וזאת בשונה מחווֹת דעת מומחים בתחומים אחרים, שאותן אין צורך לצרף לכתב הטענות" (ראו: כב' הנשיא הש. י. עמית ב-רע"א 2589/23 פלוני נ' אסותא אשדוד בע"מ (20.6.23), על האסמכתאות הנזכרות בו). ד"ר ד. אנג'ל הוא מומחה בתחום האורתופדיה, וחוות דעתו מתייחסת לעניינים שברפואה, חרף האמור בפתיח. בהתאמה, עיקר התיעוד שלפניו הוא בתחום הרפואה, ובכלל זה רקע רפואי, תיעוד רפואי בגין התאונה, והתייחסות לחו"ד המומחה שמונה בתיק זה בתחום האורתופדיה (ד"ר פאדי ח'זאן). כל אלה הם עניינים בתחום הרפואה. כך גם ההסבר לגבי השבר בחוליה אופן גרימתו הוא עניין מתחום הרפואה. מה עוד שאין צורך בחו"ד זו כדי להסביר את חוות דעתו של ד"ר פאדי חזאן שמונה בתיק זה. כך או כך, כל התייחסות לנושא אחר שאינו רפואי, אינה בתחום מומחיותו של ד"ר ד. אנג'ל. לפיכך, לפנינו חו"ד של מומחה רפואי בתחום האורתופדיה שאין להתיר את הגשתה בשלב זה. כך או כך, אין לפני כאמור בקשה, וממילא אין טעם סביר למתן ארכה להגשת ראיות חדשות, מסוג דא, בשלב זה. ויודגשו שניים: האחד, בהודעת הנתבעת מיום 27.7.25, שהוגשה לאחר מועד הגשת התצהירים מטעם הצדדים ולאחר הישיבה – מתייחסת הנתבעת לשקילת "היתכנות להגשת חוו"ד מקצועית של בוחן תנועה מטעמה בשאלת מנגנון הפגיעה". עצם הודעה על כוונה אינה באה חלף הגשת הראיות במועד שנקצב, שבשלב הגשת הודעה זו כבר חלף, כפי שנכתב מפורשות גם בהחלטה מיום 3.11.25. כך או כך, לא הוגשה חו"ד של בוחן תנועה במועד (או בכלל). והשני, עצם העובדה שבהודעה נוספת מיום 5.11.25 (תוך התעלמות מההחלטה מיום 3.11.25) הנתבעת מציינת כי היא "שומרת לעצמה את הזכות להגיש חוות דעת מקצועית בשאלת מנגנון הפגיעה לקראת ישיבת ההוכחות" אינה מהווה טעם לארכה. לנתבעת אין זכות להגיש ראיות מטעמה בכל עת אלא עליה לעשות כן במועד שנקצב. הדברים אמורים במיוחד בנסיבותיה של תביעה זו, שהוגשה מכוח חוק הפלת"ד, ובמסגרתה מונו שני מומחים רפואיים, לרבות, כאמור, מומחה בתחום האורתופדיה. לא הייתה כל מניעה לשלוח למומחה שאלות הבהרה בתחום זה או לזמנו לחקירה, אם וככל שהנתבעת חפצה בכך, חלף הגשת חו"ד בתחום זה מטעמה בשלב זה, ללא בקשה מתאימה, וללא היתר לעשות כן, ותוך עיקור תכלית חוק הפלת"ד (ולעניין זה ראו למשל: פסיקת כב' הש. י. עמית ב-בר"ע (מחוזי חיפה) 1428/05 פורת נ' הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ (25.1.06); וכן: רע"א 1138-12 פלוני נ' אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (9.4.12)). אני ערה לכך לפסק הדין בעניין סעדה (רע"א 7177/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' סעדה (31.1.10) – להלן: "עניין סעדה"), אך גם בעניין סעדה החלטת המינוי נותרה על כנה, תוך שבית המשפט נותן משקל מיוחד לעיתוי הגשת הבקשה כמו גם ייעול ההליך וחיסכון בעלויות. כך גם בפסיקה עוקבת, ובשם היעילות הדיונית, הועדף מינוי מטעם בית המשפט גם בסוגיה של קשר סיבתי רפואי. הדברים אמורים ביתר שאת, במקרה דא, ונוכח השאלה, השגרתית יש לאמר, העולה בו. משכך, ובפרט נוכח העיתוי - הליך שני לאחר שבהליך הראשון מונו מומחים גם בתחום זה, לאחר הגשת ראיות וטרם ישיבת ההוכחות – אין לאפשר זאת. למעלה מהדרוש יצוין עוד כי על פניו במקרה דא ובשלב זה מדובר בהליך סרק, שאך יגרום לעלויות ניכרות והשחתת זמן, וסביר שיוביל בסופו של יום, ולאחר הגשת חו"ד נגדית מטעם התובע, להפניית הסוגיה למומחה. כאמור, לא הייתה מניעה לשלוח שאלת הבהרה למומחה או לבקש לזמנו לחקירה בסוגיה זו (או בכלל). זאת אף זאת לא מצאה הנתבעת לנכון לעשות, בבכרה להגיש חו"ד רפואית מטעמה בשלב זה, ללא בקשה, באצטלה של חו"ד מכוח תקנה 87(ה) לתקנות, וממילא בלא שבקשתה התקבלה. אין בידי להתיר זאת.