פרטי ההליך
לפני
כבוד השופטת שלומית בן יצחק
מאשימה
מדינת ישראל
נגד
נאשמים
מוחמד ג'בארה
העתק החלטה
מפרוטוקול שניתנה בבית משפט מיום 20 אוקטובר 2026, ט' חשוון תשפ"ז גזר דין רקע והשתלשלות ההליך כתב האישום והכרעת הדין ביום 10.12.2024 הורשע הנאשם, יליד 2006, על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום). על פי עובדות כתב האישום, ביום 01.08.2024 בשעה 10:45 או בסמוך לכך, בדירה בחולון, החזיק הנאשם מעל ארונות המטבח אריזה אשר הכילה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 12 גרם. בגין האמור לעיל הורשע הנאשם בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973 (להלן: הפקודה). הודאה זו באה בגדרי הסדר טיעון, ללא הסכמות לעונש. בהתאם להוראות סעיף 38(א) לחוק ואכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ"ד-1964, הנוגעות לחובת קבלת תסקיר שירות המבחן בעניין מי שטרם מלאו לו 21 שנה בעת ביצוע העבירה והעונש הצפוי לו אינו מאסר על תנאי בלבד, הופנה הנאשם, שהיה כבן 18 שנה במועד זה, לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר. עובר לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש התקבלו בעניין הנאשם שלושה תסקיר שירות מבחן, בחודשים יולי 2025, ינואר 2026 ויולי 2026. שירות המבחן המליץ על תוכנית טיפולית שיקומית במסגרה יושתו על הנאשם צווי מבחן ועבודות לתועלת הציבור (להלן: של"צ), בצד מאסר מותנה. תמצית טיעוני הצדדים לעונש טיעוני הצדדים לעונש נשמעו ביום 13.10.2026. המאשימה עמדה על חומרת העבירות, פוטנציאל הנזק הגלום בהן והפגיעה הרב-מערכתית בשלום הציבור וביטחונו, ולשיטתה, מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר. לאור ההליך השיקומי אותו עבר הנאשם, עתרה להשית עליו, תוך חריגה ממתחם העונש ההולם, תשעה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, קנס, התחייבות וצו מבחן. ההגנה הדגישה את כברת הדרך המשמעותית אותה עבר הנאשם, הנשקפת מארבעה תסקירי שירות המבחן המעידים על הליך שהוא יוצא דופן, במהלך תקופה בה לא נפתחו על שמו תיקים חדשים או נרשמו הפרות בתנאי השחרור. הסנגור תיאר את נסיבות חייו של הנאשם, בחור צעיר בן 20 ללא עבר פלילי, אשר התארס לאחרונה, עובד כמנהל מוסך ובערבים עובד כשליח "וולט" וציין כי מרשו משמש כעמוד התווך הכלכלי בביתו ותומך בהוריו, בשעה שאביו סובל ממחלות ואימו מטפלת באחותו לה מצב משפטי מורכב. אף הסנגור עתר לחריגה ממתחם העונש ההולם, ולהשתת עונש, בהתאם להמלצת שירות המבחן, לצווי מבחן ושל"צ כדי להימנע מפגיעה בתפקודו החיובי ורגרסיה במצבו. הנאשם, בדברו האחרון, הביע חרטה וצער וציין כי מדובר בטעות חד-פעמית. הוא שיתף בכך שהטיפול עזר לו מאוד וציין כי הוא מקווה להמשיך בו, ולהצליח ולהתקדם בעבודתו כטכנאי רכבים, תוך שביקש "הזדמנות אחרונה". דיון והכרעה מתחם העונש ההולם לאחר חקיקת תיקון 113 לחוק, בהתאם להוראות סעיף 40ב לו, העיקרון המנחה בענישה, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. על פי הוראות סעיף 40ג(א) לחוק טרם גזירת העונש יש לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערך זה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. מדובר באירוע אחד, תחום בזמן ובמקום ובגינו, בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בעניין ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)) יש לקבוע מתחם ענישה אחד. הערכים שנפגעו ממעשי הנאשם ומידת הפגיעה בהם ביצוען של עבירות סמים פוגע בערכים המוגנים הנוגעים לבריאות הציבור, לשלומו ולביטחונו. פיתוי ראשוני לשימוש בסם עלול להוביל להתמכרות רבת שנים, על כל השלכותיה הפוגעניות, לפרט ולציבור בכללותו, שכן על רקע התמכרויות אלו רווח ביצוע עבירות רכוש לשם מימונן, ופריצת גבולות והעדר שליטה העשוי להביא אף לפגיעה בגוף. כפי שציין בית המשפט בעניין הראש (ת"פ (שלום ת"א) 17153-07-18 מדינת ישראל נ' הראש, פסקה 32 (28.2.2023)): "הפגיעות הן בראש ובראשונה במשתמשים עצמם אולם במידה רבה גם בחברה המתמודדת עם מכת התמכרות, עבירות הנלוות לכך, אנשים שאינם מצליחים לקיים עצמם בכבוד ופגיעה במרקם החברתי". סחר בסמים מביא לזמינותם ולנגישותם לכל דורש ובכך להתפשטותם בקרב הציבור, כמגיפה של ממש, שיש לפעול למיגורה. חומרת הפגיעה בערכים המוגנים נגזרת, בעיקרה, מסוג הסמים ומכמותם. בענייננו, הסם אותו החזיק הנאשם, קוקאין, מצוי ברף גבוה על סקלת החומרה, הן מבחינת השפעתו הקשה על אלה הצורכים אותו, הן בשל ערכו הכספי המשמעותי והרווח שניתן להפיק ממכירתו. בנסיבות שיפורטו להלן, הפגיעה בערכים המוגנים היא בעלת משמעות ממשית, אך אינה עומדת ברף עליון של חומרה. נסיבות ביצוע העבירה סעיף 40ט(א) לחוק קובע כי על בית המשפט להתחשב בקביעת העונש ההולם, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מקלות ומחמירות כאחד "ככל שסבר שהן משפיעות... על אשמו של הנאשם". בהקשר סם הקוקאין נכתבו בעניין יונה הדברים הבאים: "הקוקאין נחשב, ולא בכדי, לסם קשה. זאת הן בשל השפעותיו על גוף האדם, והן בשל פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שטמון בו. על פי רוב, לאחר נטילת הסם חווה המשתמש תחושה חזקה של אופוריה. לאחר האופוריה מגיעה ההתרסקות, שמתאפיינת בתשישות, שינה, דיכאון ממושך – וצורך עז להשיג מנת סם נוספת. נמצא גם שהמוח מסתגל במהירות לאפקט האופוריה, וכתוצאה מכך המשתמש צורך כמויות הולכות וגדלות מהסם. הגדלת מנת הסם מעצימה את הפגיעה שנגרמת למשתמש ובכלל זאת פרנויה, פאניקה ושיבוש בפעילות החשמלית של הלב עד כדי פוטנציאל להתקף או לדום לב..." (ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.2012)). הכמות אותה החזיק הנאשם עולה, באופן ניכר, על הכמות שנקבעה בפקודה כמקימה חזקה לכמות שנועדה שלא לשימוש עצמי. כפועל יוצא, פוטנציאל הנזק העשוי להיגרם מהפצתה הלאה משמעותי, וכך גם הרווח הכספי שניתן להפיק ממכירתה. עדיין, ושוב: מבלי להקל ראש, מדובר ב-12 גרם, שהוחזקו בבית הנאשם, ולא במרחב הציבורי. מדיניות הענישה עיינתי במספר החלטות אותן מצאתי רלבנטיות לענייננו. רע"פ 747/14 לוי נ' מדינת ישראל (1.2.2014): המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק הרואין, מחולק לאריזות, במשקל 5 גרם ו-0.95 גרם קוקאין, מוטמנים בתחתוניו. לאחר הרשעתו צרף תיק נוסף שעניינו החזקת הרואין לצריכתו העצמית. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר והשית על הנאשם שמונה חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם, כמו גם בקשת רשות הערעור שהגיש – נדחו. רע"פ 4921/07 כליבאת נ' מדינת ישראל (3.7.2007): המבקש הורשע בהחזקת קוקאין במשקל של 5.55 גרם. ערעור המדינה על קולת העונש בערכאה הדיונית התקבל וחלף מאסר מותנה, נדון הנאשם ל-8 חודשי מאסר. בקשת רשות הערעור – נדחתה. רע"פ 4862/10 אנקרי נ' מדינת ישראל (29.6.2010): המבקש, שהחזיק בביתו 11.6 גרם קוקאין וניסה להעלימו עת הגיעו השוטרים למקום הורשע, על יסוד הודאתו, בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ונדון ל-20 חודשי מאסר בפועל, הכוללים 6 חודשי מאסר על תנאי שהוטל עליו בתיק קודם. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המבקש וקבע כי יהא עליו לשאת בעונש מאסר לתקופה של 16 חודשים: 10 חודשי מאסר בפועל, בצירוף תקופת המאסר המותנה. בקשת רשות הערעור – נדחתה. רע"פ 1807/22 פלוני נ' מדינת ישראל (16.3.2022): המבקש, ללא עבר פלילי, הורשע על יסוד הודאתו בעבירות תנועה, שיבוש מהלכי משפט והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק ברכבו קוקאין במשקל של 49.3 גרם, וניסה להימלט ברכבו מפני שוטרים שעצרוהו במהלך סיור שגרתי, אף שלא אחז ברישיון נהיגה ובביטוח תקפים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בנוגע לעבירות השיבוש והסמים נע בין 15 ל-30 חודשי מאסר ודן את המבקש לתשעה חודשי מאסר, בדרך של עבודות שירות. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל, על אף שזה "סמך ידיו" על המתחם שנקבע, ועונשו של המבקש הוחמר ל-18 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות הערער נדחתה, תוך קביעה כי העונש שהושת בבית המשפט המחוזי הולם את חומרת המעשים ומתחשב כראוי במכלול נסיבות העבירה. רע"פ 894/16 פרץ נ' מדינת ישראל (10.2.2016): המבקש, נעדר הרשעות קודמות, הורשע על פי הודאתו בהחזקת סם מסוג קוקאין במשקל 31 גרם שלא לצריכה עצמית. מתחם העונש ההולם נקבע כנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר, והמבקש נדון למאסר למשך 15 חודשים. ערעורו על גזר הדין נדחה, כמו גם בקשת רשות הערעור שהגיש. רע"פ 2472/15 שורצמן נ' מדינת ישראל (21.5.2015): המבקש, בעל עבר פלילי מכביד, שהה בתחנה המרכזית בתל אביב, כשהוא מחזיק בתחתוניו 17.3 גרם הרואין, מחולק ל-19 יחידות ו- 1.4 גרם קוקאין מחולק ל-4 יחידות. הוא הודה במיוחס לו ונדון ל-10 חודשי מאסר בפועל, בצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת עונש המבקש, העמיד את מתחם הענישה על גבולות שבין שנת מאסר לשנתיים, חלף מתחם הנע בין 10 ל-20 חודשים שנקבע בערכאה הדיונית, וגזר את עונשו של הנאשם ל-20 חודשי מאסר בפועל, בצירוף תקופת מאסר מותנה למשך 4 חודשים, שנקבע כי אין להפעילה בבית משפט השלום, ובסך הכל ל-24 חודשי מאסר. בקשת רשות הערעור נדחתה. רע"פ 9440/08 סגייר נ' מדינת ישראל (12.11.2008), שניתן עובר לחקיקת תיקון 113 לחוק: במקרה זה הורשע המבקש, בעל עבר פלילי, על יסוד הודאתו, בהחזקת כ-4.5 גרם הרואין וכגרם קוקאין ברכבו. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל, וחלף מאסר מותנה הושת על המבקש עונש מאסר לתקופה של שבעה חודשים. בקשת רשות הערעור – נדחתה. עפ"ג (מחוזי מרכז) 3051-09-23 טפטה נ' מדינת ישראל (14.01.2024): המערער, שהחזיק בביתו קוקאין במשקל כולל של 21.82 גרם נטו, חלקו באריזות, הורשע על יסוד הודאתו בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית ולאחר שסטה ממתחם העונש ההולם, גזר על המערער שעבר הליך שיקומי ארוך וחיובי 10 חודשי מאסר בפועל, בצד מאסר מותנה וקנס. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך שקבע כי לא נפל פגם בקביעת המתחם. עפ"ג (מחוזי חי') 61867-11-19 מדינת ישראל נ' אבו עיסא (4.12.2019): המשיב, בעל עבר פלילי רלבנטי, אם כי רחוק בזמן, נתפס כשבחזקתו כ-20 גרם הרואין וכ-2 גרם קוקאין, מחלוקים ליחידות רבות, בצד חשיש במשקל של כ-2.5 גרם והורשע, על סמך הודאתו, בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. נקבע, כי מתחם העונש ההולם נע בין נע בין 18-9 חודשי מאסר בפועל, בצד ענישה נלווית, וכי יש מקום לסטות ממתחם זה בשל שיקולי צדק הנוגעים למחלת המשיב, כך שיושת עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים ושבוע, בצד ענישה נלווית. ערעור המדינה התקבל בדעת רוב והעונש הוחמר לתשעה חודשי מאסר. ע"פ 9910/17 גריפולינה ואח' נ' מדינת ישראל (3.5.2018): המערער, לו עבר פלילי רלבנטי, הורשע, על יסוד הודאתו, בהחזקת קוקאין במשקל 21.75 גרם והחזקת חשיש במשקל 3.26 גרם, שלא לצריכתו העצמית (יודגש, כי פסק הדין עוסק אף במערערת נוספת, שעניינה לא יפורט כאן). בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 15 ל-36 חודשי מאסר וגזר את דינו של המערער למאסר בפועל לתקופה של שנתיים, בצד ענישה נלווית. הערעור נדחה, תוך קביעה כי: "בתי המשפט נקראים תדיר להחמרת הענישה בעבירות סמים, במיוחד בעבירות של החזקת סמים קשים שלא לצריכה עצמית. אנו שותפים לדברי בית המשפט כי מנעד הענישה הוא רחב והוא תלוי נסיבות במקרה הספציפי סוג הסם, כמות הסם, נסיבות ההחזקה ועוד. בהינתן כמויות הסמים וסוגם בענייננו – איננו סבורים כי מתחם הענישה שנקבע חמור יתר על המידה". ת"פ (שלום ת"א) 32726-10-24 מדינת ישראל נ' קדוש (06.01.2025), שנדון לפני: הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שבעת שנסע על אופניו בעיר תל אביב נשא על גופו תיק ובו החזיק 2 יחידות סם קוקאין במשקל כולל של כ-11 גרם, ושתי יחידות סם הרואין במשקל כולל של 10 גרם. נקבע כי מתחם הענישה נע בין תקופת מאסר של כשנה ועד כשנתיים ומחצה, בצירוף ענישה נלווית, ועל הנאשם, שמוקם בקצהו התחתון של מתחם העונש ההולם, הושתה שנת מאסר, בצד ענישה נלווית. ת"פ (שלום ת"א) 5229-08-24 מדינת ישראל נ' דסוקי (10.12.2025), שנדון לפני ועובדותיו דומות מאוד לעניין הנאשם: הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק בביתו 12 גרם קוקאין, מחולק לאריזות, וכשהתדפקו השוטרים על דלתו, ניסה להחביאם על גג הבית. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין תקופת מאסר שניתן לשאתה בדרך של עבודות שירות, על הרף הגבוה, ועד כשנתיים מאסר ועל הנאשם, צעיר כבן 20 שנה, ללא עבר פלילי, שהודה במיוחס לו, ובעניינו המליץ שירות המבחן על ענישה בדרך של עבודות שירות בשל אי-הרתמות להליך טיפולי הושתו 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, בצד ענישה נלווית. לסיכום: מכל האמור לעיל, מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין תקופת מאסר שניתן לשאתה בדרך של עבודות שירות, על הרף הגבוה בו ניתן לשאת מאסר בדרך זו, ועד מאסר לתקופה של כשנתיים, בצירוף ענישה נלווית לה רכיבים מניעתיים וכספיים. גזירת עונש הנאשם בתוך המתחם בהתאם להוראות סעיף 40יא לחוק, בגזירת עונשו של נאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, תוך איזון בין השיקולים השונים, לחומרה ולקולה (ע"פ 280/23 מדינת ישראל נ' Ibrahim Yahia Alnour Abker, פסקה 9 (18.5.2023)) והכל במסגרת ממתחם העונש ההולם. בחינת נסיבות אלו היא לזכות הנאשם. הנאשם היה בן 18 בלבד בעת ביצוע העבירות. אין לחובתו הרשעות פליליות קודמות (אף כי מטענות הצדדים לעונש עולה כי לחובתו רישום תעבורתי, זה לא הוצג לעיוני). הוא הודה במיוחס לו, כבר בדיון השני בהליך, וחסך חסכון משמעותי בזמן שיפוטי ובזמן עדים. הנאשם היה נתון במעצר כ-10 ימים ולאחר מכן שוחרר למעצר בית, בתנאים מגבילים, במשך תקופה, עד לביטולם בחודש פברואר 2025. יש מקום להתחשב, גם אם במתינות, במכלול ההגבלות שהושתו על הנאשם, על טיבן ומשכן, במסגרת גזירת הדין (ת"פ (שלום ת"א) 27402-11-21 מדינת ישראל נ' דורי, פסקה 33 (5.1.2025)). בעניין הנאשם התקבלו ארבעה תסקירי שירות מבחן, המצביעים על הליך שיקומי ממשי ומשמעותי. בתסקיר הראשון, מחודש יולי 2025, תיאר הנאשם קשר משמעותי עם הוריו, בצד קשיים כלכליים שהובילו אותו לסייע בפרנסת המשפחה כבר מנערותו. עם זאת, סיים הנאשם 12 שנות לימוד. הנאשם תיאר כי ברקע ביצוע העבירה שימוש בסם קנבוס, אותו הפסיק לאחר מעצרו בתיק, בצד קשיים כלכליים, שהובילו אותו לצבור חובות אל מול ספק הסמים, שאף נקט באיומים כלפיו. עקב כך, נענה לסוחר והחביא אצלו את הסמים, מבלי ששקל לעומק השלכות מעשיו. הנאשם שלל מעורבות במכירת הסמים, וביטא חרטה והבנה באשר לפסול בהתנהגותו. הוא מסר כי הפיק הלקח הנדרש ממעשיו וכיום מבין כי התקשה להתמודד ופעל באופן בעייתי. במסגרת שירות המבחן לנוער הנאשם מסר בדיקות שתן נקיות ונטל חלק בשתי קבוצות טיפוליות, קצרות טווח ושירות המבחן התרשם כי שיתף פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול, הגיע כנדרש לכל הפגישות, גילה התחייבות ומונע ממוטיבציה פנימית להליכי הטיפול ולעריכת שינוי בחייו. הנאשם הביע אף מוטיבציה להשתלב בקבוצה טיפולית ארוכת טווח המתקיימת בשירות המבחן אחת לשבוע, לשם רכישת כלים והעמקה במניעיו לביצוע העבירה. קצינת המבחן התרשמה מאדם צעיר, אשר לצד מאמציו לתפקוד תקין, נחשף לסביבה שולית, מציאות אשר היוותה קרקע פורייה להתנהלותו השולית. בין גורמי הסיכון הנוספים ציין שירות המבחן קיומם של שלושה תיקים פתוחים. בין גורמי הסיכוי, צוינו מאמציו לתפקוד תקין, לקיחת אחריות, העדר אינדיקציה להמשך התנהלות בעייתית או שימוש בסמים, העדר דפוסים שוליים מושרשים, תפקוד תעסוקתי, השתלבות בהליך טיפולי בשירות המבחן לנוער ונכונות להשתלב בהליכי שיקום במסגרת השירות. המלצת שירות המבחן הייתה לאימוץ ההליך השיקומי, השתת צו מבחן ומאסר על תנאי. מתסקיר שני, שהוגש בסוף חודש ינואר 2026, עלה כי לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים, כי המשיך למסור דגימות שתן והשתתף באופן יציב בהליך הטיפולי וכי מדיווח שירות המבחן לנוער עלה כי עמד כנדרש בתוכנית הטיפולית שנקבעה לו במסגרתם. שירות המבחן ציין כי הנאשם משתף פעולה באופן מלא עם השירות ומחויב לקידום מצבו וכי הערכתו היא כי בכפוף להמשך השתתפותו בקבוצה הטיפולית, יפחת הסיכון הנשקף ממנו. שירות המבחן שב על המלצתו והוסיף כי אם יראה בית המשפט לנכון להטיל ענישה קונקרטית, שזו תהא בדמות הטלת צו של"צ בהיקף של 150 שעות, על מנת שלא לפגוע בתפקודו החיובי הנוכחי ובהליך הטיפולי. התסקיר השלישי, מיולי 2026, הצביע על כך שבמהלך תקופת הדחייה לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים חדשים. הנאשם מסר בדיקה לגילוי חומרים בחודש יוני 2026 אשר תוצאתה שלילית. בכל הנוגע להתייחסותו לעבירה הנוכחית ולטיפול, הנאשם ממשיך לשתף פעולה ולקחת חלק בקבוצה הטיפולית, הוא חלק אינטגרלי מהקבוצה, וחושף מעולמו הפנימי בפתיחות ובכנות. כמו כן, הוא מצליח לערוך התבוננות פנימית וביקורתית על דפוסיו המכשילים ובפרט בנסיבות הרגשיות שהובילו אותו לביצוע העבירה הנדונה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגויס ומחויב להליך הטיפולי, וכי התגייסותו זו מסייעת בהפחתת הסיכון מצדו לביצוע עבירות דומות. לאור זאת, המליץ שירות המבחן לאמץ את הפן הטיפולי-שיקומי ולהטיל עליו צו מבחן לתקופה של חצי שנה, בצד עונש מותנה ומציב גבול בדרך של מאסר על תנאי. במידה ויוחלט להטיל ענישה קונקרטית, המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף של 150 שעות על מנת שלא לפגוע בתפקודו ובהליך הטיפולי. בתסקיר המשלים והאחרון מאוקטובר 2026, עלה כי הנאשם משתתף בקבוצה טיפולית המיועדת לצעירים עוברי חוק אחת לשבוע, אותה החל בחודש אוקטובר 2025. שירות המבחן מציין כי הנאשם מגיע למפגשים הקבוצתיים בזמן, מגויס ומחויב להליך הטיפולי ומציג מוטיבציה פנימית לשינוי בחייו, תוך עריכת התבוננות ביקורתית על דפוסיו המכשילים. בדיקה לגילוי שימוש בחומרים ממכרים העידה על היעדר שימוש בסמים. הנאשם ממשיך לעבוד באופן קבוע במוסך, כיום אף התקדם לתפקיד ניהולי, והוא מסייע בפרנסת משפחתו נוכח קשיים רפואיים וכלכליים של בני משפחתו. מעיון בגיליון רישומו הפלילי העדכני של הנאשם עולה כי במהלך תקופת הדחייה לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם משתף פעולה באופן מלא ונעזר בקבוצה לצורך קידום מצבו, והערכת השירות היא כי התגייסותו להליך הטיפולי מסייעת בהפחתת הסיכון מצדו לביצוע עבירות דומות, ועל כן ממליץ לאמץ את הפן הטיפולי-שיקומי ולהטיל על הנאשם צו מבחן למשך חצי שנה, שבמסגרתו ימשיך בטיפול וימסור בדיקות. בנוסף, מומלץ להטיל על הנאשם עונש מותנה ומציב גבול בדרך של מאסר על תנאי. ככל שתישקל ענישה קונקרטית, מומלץ כי זה יהיה במסגרת צו של"צ בהיקף של 150 שעות, וזאת על מנת שלא לפגוע בתפקודו החיובי הנוכחי. אשר לשאלת החריגה ממתחם העונש ההולם בהתאם להלכה הנוהגת הפעלת סמכות בית המשפט לפי סעיף 40ד(א) לחוק לחריגה ממתחם ענישה ככל שמצא כי הנאשם "השתקם או יש סיכוי של ממש שישתקם" תעשה בצמצום, לבל יהפוך החריג לכלל עצמו (ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022)). בהערכת סיכוי השיקום, יש לשקול, בין היתר, את המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם, הליך של גמילה מהתמכרות, השתלבות בהליכי טיפול, אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה והבעת חרטה כנה (ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל (18.4.2018)). עוד נקבע בעניין קרנדל כי לעמדת שירות המבחן בנוגע לסיכויי השיקום חשיבות מרכזית. על אף חומרת העבירה, על נסיבותיה, אין בה כדי חומרה יתרה בהתאם להוראות סעיף 40ד(ב) לחוק, ובעניינו ניתן לשקול לסטות ממתחם העונש ההולם גם שלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן. עיון בתסקירי שירות המבחן מלמד על דרך מרשימה ומשמעותית בה הלך הנאשם, צעיר בתחילת דרכו, המלמדת על סיכוי ממשי לשיקומו. הלכה למעשה, לא חלקה המאשימה על כך שיש מקום להורות על חריגה ממתחם העונש ההולם נוכח ההליך המתמשך והחיובי שעבר הנאשם אל מול שירות המבחן. לעמדתה, תוצאת החריגה היא השתת עונש מאסר, לתקופה של תשעה חודשים, שניתן לשאתו בדרך של עבודות שירות. אף הסנגור עתר לכך, ולעמדתו, חריגה כאמור תוביל להשתת עונש, כפי המלצת שירות המבחן, בדמות צווי של"צ ומבחן. יש מקום ליתן ביטוי ממשי, בדרך של הפחתת מספר חודשי מאסר, בדרך של עבודות שירות, בהם יישא הנאשם להליך השיקומי שעבר. בצד זאת, איני סבורה כי עונש של"צ, גם בדמות מסגרת שעות רחבה יותר, יש בו על מנת להביא לידי ביטוי את חומרת העבירה בה הורשע הנאשם, וכידוע, גם כאשר סוטה בית המשפט ממתחם העונש ההולם, יש לנסות לשמר את עקרון ההלימה המגולם בסעיף 40ב לחוק (עפ"ג 2100-12-24 סיידון נ' מדינת ישראל (19.10.2025)). על מנת לאפשר לנאשם לקדם את חייו ואת פרנסתו, אמנע מהשתת קנס משמעותי, ואף לא אשית עונש פסילה על תנאי. סוף דבר אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 100 ימי מאסר בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות במרכז לקשיש רמת אליהו, בכתובת תורה ועבודה 42 בראשון לציון. הנאשם יתייצב ביום 24.11.2026 בשעה 8:00 ביחידת ברקאי ברחוב סלמה 53 בתל אביב (בניין משרד הפנים). מובהר, כי מקום העבודות עשוי להשתנות, כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה וכי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לריצוי עבודות השירות עשויים להביא להפקעת העבודות ולהמרתן בעונש מאסר של ממש. צו מבחן לתקופה של שישה חודשים. הנאשם הביע נכונותו למלא אחר הוראות הצו, בהתאם להוראות סעיף 3 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969. הנאשם מוזהר שאם לא ימלא אחר צו המבחן מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת, יהיה צפוי לעונש על העבירה שבגללה ניתן הצו. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי שלא יעבור במשך שנתיים מהיום עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת כלים לשם צריכה עצמית של סמים. קנס בסך 1,500 ₪ או שני ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 1.2.2027. התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט החזקת סמים לצריכה עצמית או החזקת כלים לשם צריכה עצמית וזאת תוך שנתיים מהיום. רשמתי לפני את התחייבות הנאשם וזו תהא חלף חתימה על טופס ערבות. הנאשם הסכים כי הסכומים שהופקדו בתיק או בתיקים הקשורים אליו ישמשו לשם תשלום הקנס. יתרה, ככל שקיימת, תושב לנאשם או למי מטעמו, בכפוף להעדר מניעה על פי דין. המוצגים, ככל שישנם בתיק זה, יטופלו בהתאם להחלטת קצין משטרה מוסמך. המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו תוך 45 יום מהיום. העתק מגזר הדין נמסר לידי הצדדים ועיקריו הודעו להם.