ת"א 20164-03-25 ת"א 20164-03-25

לפניי בקשת המבקש (להלן – "המבקש" או "הנתבע שכנגד מס' 2") לביטול פסק הדין מיום 06/09/2026, בגדרו חויב לשלם למשיב סך של 297,305 ₪ בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪, בטענה שלא קיבל כל זימון או הודעה על הדיון. לגרסתו, עורך דינו הקודם (עו"ד יחיא גוהרי) נטש אותו ושלח לו הודעת וואטסאפ על שחרורו מייצוג רק ביום הדיון עצמו בשעה 13:51, לאחר שעת הדיון המקורית שנקבעה לשעה 13:00. המבקש טוען כי מחדל חמור זה של בא כוחו, שלא הודיע לו על הדיון או על בקשת השחרור שהגיש מספר ימים קודם לכן, מהווה פגם מהותי המצדיק את ביטול פסק הדין מחובת הצדק. לגופו של עניין, המבקש טוען כי יש לו סיכויי הגנה מצוינים וכי תביעת המשיב מבוססת על תרמית וחוסר תום לב. הוא מבהיר כי ביצע עם שותפתו כ-65% מהעבודות המוסכמות לבניית ממ"ד ומרפסת בבית המשיב (בשווי של כ-₪208,000 מתוך חוזה של ₪320,000 + מע"מ), אך המשיב שילם רק חלק קטן והחל להתנכל להם כדי להתחמק מתשלום יתרת התמורה והמע"מ. המבקש אף נסמך על אמרות מבית המשפט המחוזי בתיק רע"א 82450-02-26, אשר הטיל ספק רב בעילת התביעה שכנגד של המשיב, ובגובה הסכומים שנפסקו בגינה. המשיב מתנגד נחרצות לביטול פסק הדין ומבקש להותירו על כנו, בטענה כי הבקשה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט וכי המבקש זומן כדין לדיון שמועדו נקבע עוד ביום 24/05/2026. לטענתו, המבקש היה מיוצג במשך כשנה וחצי על ידי עו"ד ג'והרי, והודעת השחרור שהוגשה בבוקר הדיון הייתה "מחטף דיוני" מתוכנן שנועד לטרפד את בירור התביעה. המשיב מדגיש כי יחסים פנימיים או סכסוכי שכר טרחה בין בעל דין למייצג שלו אינם מהווים עילת ביטול מחובת הצדק כלפי הצד שכנגד. לגופו של עניין, המשיב טוען כי סיכויי ההגנה של המבקש אפסיים וכי הוא משמש כ"איש קש" בלבד שנועד להגן על תיק חדלות הפירעון של הקבלן האמיתי, זיאד שעאר, ואשתו סמר שעאר המצויה אף היא בפשיטת רגל פעילה. המשיב מציג חוות דעת גרפולוגית של אהרון לב הארי המצביעה בוודאות מוחלטת (100%) על כך שהסכם ההתקשרות שהציג המבקש מזויף, וכי שמו וסכומים מנופחים (מ- 240,000 ₪ ל – 320,000 ₪) הושתלו בו במרמה. המשיב מוסיף כי המבקש ושותפיו נטשו את האתר והותירו את ביתו הרוס ומסוכן בעיצומה של מלחמה, נזקים המגובים בחוות דעת הנדסית של נדב אביטן על סך 297,305 ₪. עוד מציין המשיב כי תביעתו המקורית של המבקש כבר נדחתה לאחר שסירב במפגיע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות בסך 15,000 ₪ שהושתה עליו בהחלטה מיום 13/11/2025. המשיב מבקש לחילופין, כי ככל שבית המשפט ישקול לבטל את פסק הדין, הדבר יותנה בהפקדה מיידית של מלוא סכום פסק הדין או ערובה כספית משמעותית בקופת בית המשפט. זאת נוכח מצבו הכלכלי הרעוע של המבקש והחשש הממשי כי המשיב ייאלץ לנהל הליך סרק עקר ללא יכולת להיפרע ממנו בעתיד. הכרעה מקום בו ניתן פסק דין בהיעדר הגנה ניתן לבקש את ביטולו מחובת הצדק או ביטול פסק דין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. ב רע"א 1788/20 אברג'יל נ' אלקטרז איילנלנד בע"מ (5/11/20) נקבע : "8. כלל הוא כי פסק דין שניתן בהעדר הגנה או במעמד צד אחד ניתן לביטול כאשר הדבר "מתחייב מן הצדק", למשל בשל פגם בהמצאה, או מכוח שיקול דעת בית המשפט (ראו למשל: רע"א 640/19 איברהים נ' אלבאחבסה, [פורסם בנבו] פסקה 6 (17.4.2019)). אמות המידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול דעתו של בית המשפט נשענות על שני שיקולים: האחד, סיבת אי-הגשת כתב ההגנה, או אי-התייצבותו של בעל הדין לדיון; השני, סיכויי הצלחתו של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן (ראו למשל: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 10 (22.5.2012)). בדרך כלל יש לייחס חשיבות רבה יותר לשיקול השני (ע"א 7882/14 אהרון נ' עובדיה, [פורסם בנבו] פסקה 12 והאסמכתאות שם (27.11.2014)). כך, כאשר מבקש ביטול פסק הדין מצביע על סיכויי הצלחה, ככלל בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה למרות מחדליו של המבקש, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין השני, באמצעות פסיקת הוצאות (רע"א 6258/19 כהן נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 7 (3.12.2019); רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 9 (12.9.2017); רע"א 4487/15 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 3 (9.2.2016); רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, [פורסם בנבו] פסקה 5 (8.10.2015)). אף כי כאשר מחדלו של בעל הדין הוא כה משמעותי, יכול שיהיה בו כדי להאפיל על שאלת סיכויי ההגנה (רע"א 7657/11 גריסרו נ' ברמן, [פורסם בנבו] פסקה 11 (18.6.2012))". (ההדגשה אינה במקור, ס.ג'). ברע"א 7127/22 טארק עבד אלחי נ' צאלח מנסור (29.1.2023) קובעת כב' השופטת כנפי – שטייניץ כי לצד השיקולים של סיבת המחדל וסיכויי ההגנה, קיים שיקול על הנוגע לזכות הגישה לערכאות : "לצד שיקולים מנחים אלה, קיים 'שיקול-על' נוסף המשפיע על ההכרעה במקרים הנדונים, ועניינו בזכות הגישה לערכאות, שנמנעת מבעל הדין שפסק הדין ניתן בהעדרו. אמנם, זכות זו אינה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול האינטרס הציבורי בדבר ניהול יעיל של מערכת המשפט, ואל מול זכויותיו של בעל הדין שכנגד (ראו: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 11 (22.5.2012) (להלן: עניין חלה)). עם זאת, זכות הגישה לערכאות היא בעלת משקל רב. התוצאה של מתן פסק דין נגד בעל דין מבלי שנשמע קולו וניתן לו יומו בבית המשפט, קשה היא. בשל כך, נקבע כבר כי "ניהול ההליך השיפוטי תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט לגופם של דברים, הוא לעולם המהלך המועדף ואילו סיום ההליך בלא לקיים דיון לעיצומו של עניין, למשל על דרך של מתן פסק דין בהעדר הגנה, הוא מהלך דיוני יוצא דופן" (רע"א 7173/11 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק) נ' United Kingsway Ltd, פסקה 6 (31.1.2012); וראו גם: רע"א 1473/00 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' BLOMBERG - WERKE GMBH, פסקה 3(ד)(1.8.2000(". מן הכלל אל הפרט נוכח המפורט לעיל עולה, כי ביום 3.9.26, יום חמישי בשבוע, מס' ימים טרם הדיון בו ניתן פסק הדין בהעדר, הגיש בא כוחו של המבקש בקשה להשתחרר מייצוג. כן עולה, כי הבקשה טופלה על ידי המזכירות ביום הדיון עצמו, יום ראשון ה - 6.9.26, כי המבקש לא ידע עליה, וכי בא כוחו הודיע לו כי עליו לדאוג לייצוג לעצמו כשעה טרם הדיון בו ניתן פסק הדין בהעדרו. מדובר בנסיבות חריגות, במסגרתן לא ניתן לצפות כי המבקש יוכל לשכור לעצמו עו"ד או להופיע לדיון בהתראה כה קצרה. בנסיבות, הדבר שקול לפגם ביידוע המבקש בזמן אמת על הדיון בו ניתן פסק הדין בהעדר, ונראה כי הדבר עונה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ער אני לטענת המשיב כי לטעמו התנהגות המשיב ובא כוחו הינה בגדר קנוניה שנועדה לטרפד את קידום ההליכים בתיק, אולם לא מצאתי לכך חיזוק כלשהו בראיות שהוגשו. מכל מקום, טענה מסוג זה דורשת רף הוכחה גבוה, שלא התקיים. ראה, למשל, ע"א 7456/11 מוריס בר נוי נ' מלחי אמנון (11.4.2013). אולם, אף אם אניח כי המבקש מוחזק כמי שידע על הדיון אליו לא התייצב נוכח הודעת בא כוחו לשעבר - שניתנה כשעה טרם הדיון - כי הוא הפסיק לייצגו, הרי שגם אז יש מקום לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. במקרים דומים נקבע, כי ראוי שדחיית בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה תישמר למקרים קיצוניים בהם גילה בעל הדין זלזול בוטה בהליך המשפטי, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם. נפסק, כי אי הגשת כתב הגנה על ידי ב"כ של המבקש שמקורה במחדל, מקום בו הוגשה מיד הבקשה לביטול פסק הדין, מהווה עילה לביטול פסק הדין. ראה, למשל, ת"א (שלום רח') 29713-07-20 עיריית רחובות נ' ירוחם גינת (9.6.21). המבקש הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין ביום 18.9.26, לאחר פחות משבועיים מאז שהוא ניתן, וכשהמבקש מיוצג על ידי עו"ד אחר. אי התייצבות המבקש לדיון עקב הפסקת הייצוג של המבקש בסמוך מאוד למועד הדיון בו ניתן פסק הדין, מבלי שניתנה למבקש הזדמנות נאותה להתכונן לדיון, לא כל שכן כשהוא מיוצג על ידי עו"ד אחר - לא נראה שהיא מעידה על זלזול מצדו בבית המשפט. בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, אין מחלוקת כי המבקש ביצע עבודות לטובת המשיב, אף שלא ניתן לעמוד, כעת, על היקפן ושווין. קראתי בעיון את טענות המשיב לעניין טענת זיוף הסכם ההתקשרות מצד המבקש ולעניין גובה הנזקים שלטענתו גרמו לו המבקש והנתבעת שכנגד מס' 1 - טענות אשר נסמכות על חוות דעת, ואשר נראות ראיות כבדות משקל. חרף האמור, מדובר בחוות דעת מטעם המשיב עצמו; למבקש לא ניתנה הזדמנות לחקור את המומחים מטעם התובע או לנסות לערער את המסקנות המועלות בחוות הדעת מטעם המשיב. יתרה מכך, פסק הדין שניתן נגד המבקש אינו פסק דין אשר מסיים את ההתדיינות בתיק ואין בו כדי לפתוח את ההליך מחדש, שכן בשלב זה ההליך ממשיך להתנהל כנגד הנתבעת שכנגד מס' 1 מכוח אותם טענות הגנה. נוכח האמור, הגעתי למסקנה כי דין פסק הדין מיום 6.9.26 שניתן נגד המבקש בהעדר התייצבות להתבטל, וזאת בתנאים כפי שיפורט להלן. המשיב עתר כי בית המשפט יתנה את ביטול פסק הדין בהפקדת עירבון להבטחת הוצאותיו, לרבות מלוא סכום פסק הדין. מצאתי מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי. בהתאם לתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, בית משפט מוסמך לבטל פסק דין "בתנאים שייראו לו" ובכלל זה יכול להתנות ביטול פסק דין בהפקדת ערובה, ושיקול דעתו של בית המשפט בעניין זה רחב. ראה למשל: רע"א 8570/21 אבועזיז דוד נ' עו"ד ארנון אפרים ז"ל (27.12.2021). תקנה 131 החליפה את תקנה 201 לתקנות הקודמות (תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 שגם בה הוקנתה לבימ"ש סמכות רחבה ביותר להתנות את צו הביטול בתנאים, והדבר שנקבעו בפסיקה בעניין זה יפים לתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי : רע"א 8194/16 ד"ר חיים שטנגר, עו"ד נ' עו"ד נ' סבג (2.1.17) : "אכן, הוכר זה מכבר כי לשון תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרח -1984, העוסקת בביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, מקנה לבית המשפט סמכות "רחבה ביותר" להתנות את צו הביטול בתנאים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת-עשרה, 2013), בעמ' 679; ע"א 436/83 לוי נ' דקו, פ"ד מ (4) 589, 605 (1986)). עם זאת, את שיקול הדעת בקביעת תנאים כאמור יש להפעיל בהתאם להגיונה של התקנה, שבליבו עומד הרצון להבטיח כי ההליך יתנהל מעתה כסדרו. כאן נדרש בית המשפט לבחון את התנהלותו הדיונית עד כה של בעל דין המבקש כי יבוטל פסק-הדין שניתן לחובתו, וככל שזו תימצא בעייתית יותר, כך יידרש אותו בעל דין לעמוד בתנאים נוקשים יותר על מנת להבטיח את מחויבותו להליך המשפטי המתנהל בעניינו וכל זאת כמובן תוך איזון עם זכות הגישה לערכאות (ראו רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 11 והאסמכתאות שם (22.5.2012))". (ההדגשה אינה במקור, ס.ג'). ניתן להקיש בעניין זה גם מהתניית קבלת רשות להתגונן כנגד הפקדה; הפסיקה קובעת כי אין לקבוע תנאי שהמבקש אינו יכול לעמוד בו. ראה למשל: רע"א 2895/12 עמרן נ' מועצה מקומית קרית טבעון (28.6.12) סע' 14. ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט (3), 41, 47 (2004). הנתבע/המשיב הגיש בקשה לחייב את המבקש/התובע/הנתבע שכנגד מס' 2 - להפקיד סכום כסף להבטחת הוצאות המשפט, וביום 13.11.25 נעתר בית המשפט לבקשה, בקובעו כי הנתבע/המשיב הוכיח לכאורה שמדובר בתביעת סרק וכי מצבו הכלכלי של התובע/המבקש מצדיק חיוב בערובה. בסופו של דבר, בית המשפט חייב את התובע/המבקש להפקיד בתיק בית המשפט, עד ה - 13.12.25 ערובה כספית בסך 15,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע/המשיב למקרה שהתביעה תידחה, וכן לשלם לנתבע הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪, תוך 30 יום. יצוין, כי משלא הפקיד המבקש את העירבון שנקבע, בית המשפט דחתה את התביעה של המבקש ונותרה כעת לבירור התביעה שכנגד של המשיב. נראה שהנסיבות שמאז ניתנה החלטה זו לא השתנו, הן ביחס לסיכויי ההגנה של המבקש, שלא התמודד עם הטענות והראיות של המשיב בתביעה שכנגד וגם לא טען מאומה ביחס ליכולתו הכלכלית. בנסיבות, אני קובע כי תנאי לביטול פסק הדין הוא הפקדת עירבון ע"ס 15,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת התנהלותו הדיונית של המבקש בעתיד ותשלום הוצאות משפט, וזאת תוך 30 יום מהיום. ככל שלא יופקד העירבון במועד, יוותר פסק הדין על כנו. כמו כן, אני מחייב את המבקש בהוצאות המשיב בסכום של 1,500 ₪, שכן התנהלות המבקש מול בא כוחו הקודם לא אמורה להכביד על המשיב בניהול ההליך או להאריכו שלא לצורך. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין. לבסוף אציין, כי עיינתי בהודעת המשיב מיום 18.10.26 המוכתרת "מהות ההודעה והרקע הדיוני בתביעה שכנגד"; מדובר בהודעה אשר בעיקרה חוזרת על טענות שהעלה המשיב זה מכבר, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי מקום להרחיב את הדיון בהודעה זו.