בש"פ 1025/02 מדינת ישראל נ. רפי(בן יצחק) סיטון

1.לפניי בקשת המדינה להאריך מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן- החוק). שבעת המשיבים הועמדו לדין תחילה כל אחד בנפרד, ולאחר זמן אוחדו לכתב אישום מאוחד המתייחס לפרשיה מסועפת של עבירות סמים. כתב האישום המאוחד מפרט ארבעה אישומים שעניינם שלוש עסקאות בסמים מסוכנים מסוג M.D.M.A (להלן- כדורי אקסטזי) בכמויות גדולות, שבוצעו בתקופה בין חודש יולי 2000 לבין חודש פברואר 2001. באשר לעסקה אחת משלוש העסקאות הנזכרות בכתב האישום נטען כי חלק מן המשיבים רכשו כמות גדולה של כדורי אקסטזי וסחרו בהם בישראל. בשתי העסקאות הנוספות חברו חלק מן המשיבים- כך נטען- כדי להבריח כמויות עצומות של כדורי אקסטזי מאירופה לקנדה במטרה להביא את כדורי הסם בשלב מאוחר יותר לארצות הברית. לסיכום, האישום הראשון מתייחס למשיבים 6,5,4,3,1 ו-7. האישום השני מתייחס למשיבים 3,2,1ו-4. האישום השלישי מייחס למשיב 2 ייצוא בכמות עצומה של כדורי אקסטזי והאישום הרביעי מייחס למשיב 1 בלבד קשר וסחר בכמות נכבדה של קוקאין. ביום 7.2.02 נתקיים בפניי דיון בעניינם של חמישה מן המשיבים, ואילו הדיון בעניינם של המשיבים 3 ו-6 נדחה למועד אחר. בהתאם לכך, ההחלטה הנידונה היא בעניינם של המשיבים 5,4,2,1 ו-7.

2.עם הגשת כתבי האישום הנפרדים במועדים שונים במאי 2001, נעתר בית-המשפט המחוזי לבקשת המדינה והורה על מעצרם עד תום ההליכים. ביום 30.5.01 הוקרא כתב-האישום למשיבים ומאז היו במועדים שונים דחיות של הדיון לצורך קבלת חומר חקירה נוסף וכן נידונו במועדים נוספים טיעונים מקדמיים. ריבוי הנאשמים בהליך אחד והצורך בתיאום מועדים עם מספר ניכר של סניגורים הכתיבו, ככל הנראה, את מועדי שמיעת ההוכחות רק כעבור זמן ובית-המשפט עשה מאמץ לקבוע שורה של מועדי שמיעה רצופים. לשם כך נקבעו אחת עשרה ישיבות בין ינואר למאי 2002. המשפט הוא רב ממדים עקב הצורך להשמיע עדים רבים ובהם עדים שיהיה צורך להביאם מחו"ל. עתה מצויה שמיעת הראיות בראשיתה, עד המדינה בפרשה החל להשמיע את עדותו הראשית. הן המדינה והן הסניגורים מאשרים כי הצפי הוא שגם אם ישמע המשפט באינטנסיביות ראויה במהלך תשעים ימי המעצר המבוקשים, אין סיכוי כי יסתיים בתוך תקופת הארכת המעצר הנוכחית. באי-כוח המשיבים טענו כולם, כי נוכח ההתמשכות הצפויה של המשפט, אין זה ראוי כי תינתן הארכת מעצר לתקופה שעלולה להיות ממושכת. כולם טענו כי אין נשקפת מסוכנות ממרשיהם וכי החשש שהעלתה המדינה להימלטותם מן הארץ אינו מתקיים, שכן יכולים היו להימלט אילו חפצו בכך בשלב בו החלו המעצרים שנערכו בהדרגה. עוד טענו כי הארכה כפי שתתבקש לצורך סיום ההליכים אינה עולה בקנה אחד עם מגמת המחוקק כי נאשמים שהם עדיין בחזקת חפים מפשע ישהו במעצר תקופות ארוכות מעבר לתשעה חודשים. כמו-כן, טען כל אחד מבאי-כוח המשיבים לנסיבותיו המיוחדות של מרשו המצדיקות, כך על-פי הטענה, את שחרורו בתנאים של חלופה.

3.בחנתי את הטענות שהעלו הסניגורים, אך לא ראיתי שיש בהן כדי להצדיק שחרורם של המשיבים או מי מהם בתנאי חלופה, בשלב זה של ההליכים. אכן המחוקק יצא מן ההנחה כי כאשר נאשם נתון במעצר במשך תשעה חודשים די בתקופה זו כדי להביא לסיום הליך פלילי גם כאשר מדובר בעבריין מסוכן. עם זאת, מכיר החוק בנסיבות מיוחדות בהן יש צורך בהארכת מעצר מעבר לתקופה האמורה. נוכח המשמעויות שיש להארכה כאמור, הפקיד המחוקק את שיקול הדעת לעניין ההארכה בידי שופטי בית-משפט זה, ואף הגביל את התקופות להארכת המעצר. אלה הם אמצעי הבקרה שהוענקו לבית-המשפט, כדי שיישמר האיזון הראוי בין השיקולים הנוגעים לביטחון הציבור לבין חירות הפרט. על כך יש להוסיף, כי בתיקים יוצאי-דופן, המתייחסים לפעילות עבריינית בינלאומית, במיוחד בעבירות הסמים, כאשר יש צורך להעיד עדים רבים וכאשר מדובר בפרשה בה מעורבים מספר נאשמים המיוצגים על-ידי סניגורים שונים, גם ניהול יעיל של הליכים אינו מאפשר את סיומם בתוך תקופה של תשעה חודשים. (ראו לעניין זה: דברי השופטת דורנר בבש"פ 2910/99 מדינת ישראל נ' שושני ואח' (לא פורסם)). העניין הנדון הוא מסוג אותם מקרים מיוחדים אשר עקב סוג האישומים והיקפם, מריבוי האישומים ומספר העדים הצפויים להעיד נגזרת התמשכות המשפט מעבר לתקופה של תשעה חודשים.

4.עבירות סמים הן עבירות שקיימת ביחס אליהן חזקת מסוכנות הקבועה בחוק. בית-משפט זה שב והדגיש, פעמים רבות מספור, את המסוכנות הנשקפת מעבריינים המבצעים עבירות סמים. כך, למשל, קבע השופט זמיר בדונו בהארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים בבש"פ 7913/99 מדינת ישראל נ' אדורם הר שפי ואח' (לא פורסם):

"השיקול העיקרי הוא שיקול המסוכנות. בהקשר זה השאלה העיקרית היא מה חומרת הסכנה הצפוייה מן הנאשם, אם ישוחרר, ומה הסיכוי שחלופת מעצר, כגון מעצר בית מלא, תמנע את הסכנה. מבחינה זאת עבירות של יבוא סמים וסחר בסמים הן מן החמורות והמסוכנות שבעבירות ... אדם הנאשם בעבירה של יבוא סמים או סחר בסמים חזקה עליו, על פי מהות העבירה, שימשיך בביצוע עבירות מסוג זה, אם רק יוכל."

עוד אמר שם:

"בית משפט זה כבר ציין והדגיש פעמים רבות, עד שהדבר הוא מן המפורסמות, כי עבירות כאלה יש עמן חומרה מן המדרגה הראשונה, ולכן כלל הוא שנאשמים בעבירות כאלה יוחזקו במעצר עד תום ההליכים, אף אם ההליכים מתמשכים זמן רב, שכן חלופת מעצר ואפילו מעצר בית מלא, אין בה כדי להשיג את מטרת המעצר ולסלק את הסכנה הצפוייה מהם".

נתתי דעתי לטענת באי-כוח המשיבים 4 ו-7, כי עניינם "מצומצם" על-פי האישום לסחר בתוך הארץ, וכי צירופם לכתב-האישום המאוחד עלול להאריך במידה ניכרת את תקופת המעצר הצפויה להם. בשלב זה של ההליכים, לא ראיתי כי יש בנימוק זה כדי להצדיק שחרורם בתנאי חלופה. העבירות המיוחסות להם הן חמורות וכמויות הסמים הן עצומות. ההכרעה באשר לצירוף הנאשמים היא בידי התביעה, וככל הנראה נעשה הדבר עקב היותם חלק מאותה פרשייה שעד המדינה מעיד ביחס אליה. בנסיבות אלה, ובשלב זה של ההליכים, איני רואה, איפוא, טעם מבחין בינם לבין המשיבים האחרים בשאלת המעצר הנדונה בפניי, כיום.

עוד אוסיף, כי כל המשיבים, למעט המשיב 2, הם בעלי עבר פלילי, חלקם אף ריצה עונשי מאסר בגין עבירות סמים ומן הנטען באישום עולה, כי התביעה מייחסת לכל המשיבים נגישות רבה לעסקי סמים, ולמשיב 2 מייחד האישום תפקיד עברייני נכבד לעצמו. יש גם ממש בטענת המדינה בדבר החשש להימלטות. בעבירות מן הסוג המיוחס למשיבים, בהיקף המיוחס להם ובקשרים העבריינים הבינלאומיים שקיימו, חשש ההימלטות הוא חשש מובנה. העובדה שאיש מהם לא ניצל את ההזדמנות להימלט בטרם נעצרו, אין בה כדי ללמד על החשש שנוצר לאחר שיוחסו להם עבירות כה חמורות והם נתונים בפני הסיכון של הרשעה ועונש.

מטעמים אלה רואה אני להיעתר לבקשת המדינה ולהורות על הארכת המעצר. בשולי הדברים אוסיף, כי מורכבות המשפט אינה פוטרת את הצדדים מלעשות כל מאמץ לנהל את ההליכים ביעילות וכי בהתאם לכך ייבחן הצורך בעתיד להאריך את המעצר פעם נוספת, וכמובן שישוב וייבחן הצורך הפרטני בהארכת המעצר ביחס לכל אחד מן המשיבים על-פי נסיבותיו, אם לא יסתיים המשפט בתקופת ההארכה.

אשר-על-כן, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים 5,4,2,1 ו-7, מתום תקופת המעצר של תשעה חודשים ביחס לכל אחד מהם למשך 90 ימים נוספים.