בג"ץ 1113-22 בג"ץ 1113-22

בשני ההליכים שבכותרת (שהתנהלו כהליכים נפרדים) הוגשו בקשות לעיון. הבקשה שהוגשה זהה בשני התיקים, וכך גם התשובות לבקשות. בנסיבות אלה, ההחלטה מתייחסת לשני ההליכים.

המשיבים בשני ההליכים הסכימו לעיון. העותר התנגד לבקשות.

בפסיקה חוזרת ונשנית של בית משפט זה נקבע כי ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשות לעיון בתיקי בית המשפט. זאת, על רקע עיקרון פומביות הדיון, ובשים לב להוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (ראו, למשל, ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פ''ד נה(2) 433 (2000); רע"א 7197/20 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' ד"ר שלמה נס, עו"ד, פסקה 12 להחלטה (10.2.2021); בג"ץ 9609/16 עו"ד אסף פוזנר נ' הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, פסקה 3 להחלטה וההפניות שם (16.10.2017)). נקודת המוצא היא אפוא כי יש לאפשר עיון בתיקים שהתנהלו באופן פומבי בבית המשפט, ועל המתנגד לעיון מוטל הנטל לשכנוע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון.

עיון בתשובת העותר מעלה כי לא ניתן הסבר קונקרטי מדוע אין להיעתר לעיון המבוקש. הטענות נטענו באופן כוללני תוך התנגדות לעצם העיון ומבלי להתייחס לנסיבות הקונקרטיות של ההליכים שבכותרת. כך, לא פורט טעם ממשי המצדיק את שלילת העיון וגם לא נטען כי תיגרם פגיעה כלשהי ממתן העיון המבוקש (ראו, למשל, בג"ץ 64/17 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל (20.6.2017)). יודגש בנוסף כי ככלל, מבקש העיון רשאי להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית לשם הבהרת האינטרס שלו בעיון, ומצאתי כי הבקשות שבכותרת עומדות בדרישה זו (ראו למשל, בג"ץ 8137/16 איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל נ' שר הכלכלה והתעשייה (30.1.2017)).

בנסיבות אלה, מצאתי לקבל את הבקשות. העיון יבוצע במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ובהתאם לסדרים המקובלים. למען הסר ספק מובהר כי חל איסור לפרסם פרטים שאינם מותרים בפרסום, ואין במתן היתר העיון משום מתן היתר לפרסום חומרים אלה.