בג"ץ 1661/05המועצה האזורית חוף עזה נ. כנסת ישראל

1.הבקשה שלפניי הוגשה במסגרת העתירה בבג"ץ 3761/05. עתירה זו הוגשה על-ידי 136 תושבים ישראליים מהישובים ניסנית, חומש ושא-נור, המיועדים לפינוי במסגרת תכנית ההתנתקות. העתירה עוסקת בחוקתיות סעיפים שונים בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – חוק יישום ההתנתקות ), שעניינם הסדר הפיצוי בשל בית מגורים. בין היתר טוענת העתירה לאי-חוקתיותו של ההסדר הקבוע בסעיפים 135-134 לחוק, ולפיו הגשת בקשה או תביעה על-פי החוק שוללת זכות תביעה בגין עילות שמחוץ לחוק; ומי שהגיש בקשה או תביעה לפי החוק רשאי לחזור בו ולוותר על פיצוי לפי החוק בתוך 30 ימים מהגשתה. העתירה נשמעה בפני הרכב מורחב ביום 3.5.2005, יחד עם עתירות נוספות העוסקות באותו עניין.

2.העותרים הגישו (ביום 8.5.2005) בקשה למתן צו ביניים, במסגרתו ייקבע כי הגשת בקשה למענק הוצאות הובלה והתארגנות לפי סעיף 44 לחוק יישום ההתנתקות, וכן הגשת בקשה למענק לדמי שכירות לפי סעיף 45 לחוק, לא ישללו את זכות הוויתור על תביעות מכוח החוק, הקבועה בסעיף 135 לחוק. זו לשון ההוראות הרלוונטיות בסעיפים 44, 45 ו-135:

44.מענק הוצאות הובלה והתארגנות

(א) (1) ישראלי שמתקיימים בו התנאים שבפסקה (2) זכאי למענק לכיסוי הוצאות ההובלה של תכולת בית מגוריו והוצאות אחרות הנובעות ממעבר לבית מגורים אחר מחוץ לתחום האמור בסעיף 3.

45.מענק לדמי שכירות

(א) ישראלי שביום הקובע מקום המגורים הקבוע שלו היה כדין בבית מגורים ביישוב מפונה זכאי למענק שישולם בשני תשלומים, בסכום כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לפי מספר הנפשות שהתגוררו בבית המגורים ביום שבו פונה.

135.ויתור על קבלת פיצוי לפי החוק

(ד) מי שהגיש תביעה או בקשה לועדת זכאות או לועדה מיוחדת רשאי לחזור בו בתוך 30 ימים מיום הגשת התביעה או הבקשה; לא חזר בו כאמור, לא יוכל לוותר על קבלת פיצויים לפי חוק זה כאמור בסעיף קטן (א).

בבקשתם ציינו העותרים, כי כל זמן שלא ניתנת הכרעה שיפוטית בעניין חוקתיות "דין הוויתור", ובכלל זה סעיף 135(ד), חוששים המתיישבים מהגשת בקשות לפי סעיפים 44 ו-45, אף שהמענקים הניתנים לפיהם נדרשים לצורך הפעולות הראשוניות של מעבר למקום ישוב אחר.

3.הבקשה הופנתה לתגובת המדינה. בתגובתה (שהוגשה ביום 15.5.2005) הסכימה המדינה שיינתן צו ביניים ביחס למועד התחילה של סעיף 135(ד) לחוק, לפיו תקופת 30 הימים הקבועה בסעיף 135(ד) לחוק, במהלכה רשאי התובע לחזור בו מבחירתו לקבל פיצוי במסגרת החוק, תימנה – לעניין המבקשים לקבל מענקים לפי סעיפים 44 ו-45 על-פי הסדר מוסכם זה – רק ממועד מתן פסק הדין בעתירות. יחד עם זאת ביקשה המדינה להבהיר, כי תובעים שיבקשו להצטרף להסדר זה, לא יהיו זכאים לקבל פיצויים נוספים עד לחלוף תקופת הוויתור, לבד מן המענקים לפי סעיפים 44 ו-45. כן ביקשה, שתשלום המענקים לאותם תובעים שיצטרפו להסדר-ביניים זה יותנה בחתימה על התחייבות מצד תובע המענק, כי ויתור על תביעה לפי החוק יחייבו להשיב את סכומי המענקים שקיבל. עוד הודיעה, שהמדינה שומרת על זכותה לקזז סכומים ששולמו על-ידה במסגרת הסדר זה מכל סכום בו תחויב במסגרת תביעות שיוגשו נגדה לבית משפט. לשאלת בית המשפט, הבהירה המדינה כי ההסדר המוצע על-ידה יחול על כל המתיישבים המיועדים לפינוי.

4.ביקשתי את תגובת העותרים להצעת המדינה. בתגובתם (מיום 17.5.2005) הסכימו לעיקר התנאים המופיעים בהצעה. עם זאת ביקשו, כי מניין הימים לוויתור על תביעה לפי החוק יעמוד על 45 יום ממועד מתן פסק הדין. לעניין החתימה על התחייבות, הציעו העותרים כי מועד אכיפת ההתחייבות יותאם למועד בו תיושם זכות הקיזוז של המדינה, כלומר בעת פסיקת בית משפט על פיצויים לזכותם של מתיישבים שוויתרו על פיצוי לפי החוק. יתר העותרים בעתירות שלפנינו, לבד מן העותרים בבג"ץ 4014/05, מסכימים כי יינתן צו ביניים על פי עמדת העותרים בבג"ץ 3761/05. העותרים בבג"ץ 4014/05 הגישו בקשה משלהם לצו ביניים, שתידון בנפרד.

5.לאחר עיון בהודעות הצדדים, אני מורה כי יוצא צו ביניים, לפיו, לעניין תביעות לפי סעיפים 44 ו-45 לחוק יישום ההתנתקות, מניין 30 הימים לחזרה מתביעה או מבקשה לוועדת הזכאות או לוועדה מיוחדת, הקבוע בסעיף 135(ד) לחוק, יחל ביום מתן פסק הדין בעתירות שלפנינו.

6.יובהר, כי צו ביניים זה עוסק רק בתביעות לפי סעיפים 44 ו-45 לחוק יישום ההתנתקות, ואינו חל על תביעות לפי הוראות אחרות בחוק, בין אם הוגשו יחד עם תביעות לפי סעיפים 44 ו-45, ובין אם הוגשו בנפרד. כן יובהר, כי הזכויות לפי צו הביניים יחולו על כל המתיישבים בשטחים המיועדים לפינוי, בין אם עתרו לבית משפט זה ובין אם לאו. תוקפו של הצו יעמוד עד להחלטה אחרת.

7.רשמתי לפניי הודעת המדינה, כי היא שומרת את זכותה לתבוע השבת כספים שישולמו על-פי צו ביניים זה למתיישבים, אשר יחזרו בהם מתביעה לפי החוק. כן רשמתי לפניי הודעת המדינה, כי היא שומרת את זכותה לקזז כספים ששילמה מסכומים שייפסקו לחובתה שלא במסגרת החוק. אשר לבקשת המדינה, כי התובעים לפי צו ביניים זה יחתמו על התחייבות להשבת הכספים במקרה של ניצול זכות החזרה לפי סעיף 135(ד) – זו מיועדת, למעשה, להוסיף לחוק מנגנון שאינו מופיע בו במפורש, ואין לה עניין עם צו הביניים.