בג"ץ 188/17 פלוני נ. פלוני

השופט מ' מזוז:

1.

העתירה מכוונת נגד אֵם בנו של העותר, שהיא המשיב היחיד בעתירה, במסגרת סכסוך בנוגע למשמורת על בנם המשותף. אולם עיון בעתירה גופה מלמד כי היא מכוונת למעשה נגד החלטות בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה שניתנו במסגרת הליך שפתח העותר בענין הסדר המשמורת על בנם המשותף של העותר והמשיבה (תמ"ש 8121-08-16).

2.

דין העתירה להידחות על הסף. בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות השיפוט המוסמכות, למעט במקרים חריגים שבחריגים - כאשר מדובר בשאלה שבסמכות (עניינית) היורדת לשורשו של ענין, ובמיוחד כאשר עומדים לעותר הליכי ערעור על ההחלטה מושא העתירה ( בג"ץ 583/87

הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים , פ"ד מא(4) 683 (1987); בג"ץ 179/17 ביטון נ' שופט בית המשפט המחוזי (9.1.2017); בג"ץ 57/17 סייג נ' בית המשפט למשפחה בראשון לציון

(3.1.2017); בג"ץ 5869/11 פלוני נ' שופט בית המשפט לענייני משפחה ת"א (24.8.2011)) .

3.

הטענות המועלות בעתירה הן ערעוריות במובהק , והעותר עצמו מציין בכתב העתירה כי לא רק שבינתיים הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה של בית המשפט לענייני משפחה (רמ"ש 28480-10-16), אלא שגם תלויים ועומדים כעת הליכים נוספים שפתח בבית המשפט לענייני משפחה באותו נושא, בכללם אף בקשה למתן צו הביאס קורפוס בענין הקטין (תמ"ש 727-09-16; תמ"ש 764-09-16).

4.

העתירה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובת המשיבה אין צו להוצאות.