בג"ץ 2792/17 אשרף דלאל נ. שר הפנים

1.

העתירה שלפנַי הוגשה ביום 28.3.2017. בהחלטתי מאותו היום עמדתי על השתלשלות העניינים שקדמה להגשת העתירה. בקצרה יוזכר, כי העותרים הגישו למשרדי המשיבים בקשה להתאזרחות ביום 9.6.2014. בקשה זו לא זכתה למענה, וכך גם מכתבים חוזרים ונשנים שנשלחו למשיבים בימים 11.3.2015; 15.11.2015; 24.1.2016; 7.3.2016; 21.3.2016; 25.5.2016; 29.5.2016; ו-12.6.2016. הסעד הראשון והמרכזי שהתבקש בעתירה היה להורות למשיבים לקבל החלטה בבקשת העותרים. הסעד השני שהתבקש הוא להיעתר לבקשת ההתאזרחות לגופה. המשיבים התבקשו אפוא להגיב לעתירה עד ליום 20.4.2017, תוך שצוין כי לא תינתן ארכה.

2.

ביום 19.4.2017 - כשלוש שנים לאחר שהעותרים הגישו את בקשתם להתאזרחות - הגישו המשיבים תגובה מקדמית מטעמם לבקשת העותרים. הייתה זו הפעם הראשונה, כך נדמה, שהעותרים זכו לקבל מענה מהותי לבקשתם. בתגובה המקדמית נכתב, בין היתר, כי הבדיקות הנדרשות לצורך מתן החלטה בבקשה למתן אזרחות הן בדיקות מורכבות ומדוקדקות, וכי בעת הזו קיים עומס עבודה רב מאוד על לשכת רישום האוכלוסין במזרח ירושלים, שאינו מאפשר לטפל בבקשות באופן מהיר. יחד עם זאת, ציינו המשיבים, כי החלטה בבקשתם של העותרים עתידה להתקבל עד ליום 20.7.2017, ולפיכך העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. חרף עמדת המשיבים, לא ראיתי לנכון למחוק את העתירה, והוריתי למשיבים להגיש הודעת עדכון בדבר החלטתם, עד ליום 30.7.2017.

3.

ביום 31.7.2017 הגישו המשיבים הודעת עדכון, בה הם עדכנו כי העותרים זומנו לתשאול, וכי ביני לביני, ביום 19.7.2017, התקבלה המלצת גורמי הביטחון לסרב את בקשתם מטעמים ביטחוניים. בהמשך לכך, ביום 27.7.2017 נשלח מכתב לבא-כוח העותרים, בו נכתב כי המשיבים שוקלים לדחות את בקשתם מטעמים בטחוניים, וכי העותרים רשאים להגיש טיעונים בנדון בתוך 14 ימים.

על רקע זה מבקשים המשיבים לשוב ולעדכן את בית המשפט, עד ליום 15.10.2017.

4.

בנסיבות העניין, בהן בקשת העותרים הוגשה ללשכת המשיבים ביום 9.6.2014, וכאשר היא ניצבה על שולחנם כאבן שאין לה הופכין משך כשלוש שנים, אינני רואה מקום לקבל את הבקשה, ולדחות עוד את המועד שבו תתקבל החלטה סופית בעניינם של העותרים. בשים לב לכך שבעתירה התבקש גם סעד משני ("מדוע לא תוענק אזרחות לעותרים, העומדים בכל תנאי סעיף 5 לחוק האזרחות התשי"ב-1952, וממלאים אחר כל הוראותיו"), והיות שככל הנראה בקשת העותרים עתידה להיות מסורבת על-ידי המשיבים, הריני מורה על העברת התיק לשמיעה לפני הרכב, בהקדם. אדגיש כי אין בהעברת התיק לשמיעה לפני הרכב, כדי להביע עמדה כלשהי בעניין זכאותם של העותרים לקבל מעמד או אזרחות לגופם של דברים.

5.

יצוין כי תיק זה מצטרף לשרשרת של תיקים אשר במסגרתם הציגו המשיבים עמדה בעייתית, בלשון המעטה, בכל הנוגע להתנהלותם במתן תשובות לבקשות דומות המוגשות ללשכת רישום האוכלוסין במזרח ירושלים. בלשון זהירה ייאמר, כי מצטיירת אפוא תמונת מצב שלפיה מבקשי בקשות אינם זוכים למענה או התייחסות כלשהי מצד המשיבים במשך שנים (ודוק: אף לא התייחסות שניתן ללמוד ממנה שהבקשה עודנה תלויה ועומדת וממתינה להכרעה), ומצופה שנתייחס לכך כאל מצב נתון שיש להשלים עמו, זאת נוכח עומס העבודה המוטל על המשיבים. המשיבים שבים על עמדה זו במסגרת עתירות רבות, אף שעמדה זו זכתה לביקורת מצד בית משפט זה (ראו למשל: בג"ץ 2935/17 אשרף נ' שר הפנים , פסקה 3 (25.4.2017); בג"ץ 3920/17 נופל נ' שר הפנים , פסקאות 3-2 (27.7.2017); בג"ץ 8086/16 חורי נ' שר הפנים (17.12.2016); בג"ץ 3198/17 מנייר נ' שר הפנים (6.7.2017)). בשים לב לכך שככל הנראה מדובר בעמדה ידועה של משרד הפנים, ולאור הנסיבות החריגות של התיק שלפנינו כמו גם של תיקים קודמים דומים,

סבורני כי מעמד הדיון שייערך עשוי להיות הזדמנות טובה מבחינת המשיבים לפרוש לפני בית משפט זה תמונה מלאה יותר בעניין עמדתם בדבר עומס העבודה שנטען שמוטל על לשכת רישום האוכלוסין במזרח ירושלים. המשיבים יגישו אפוא הודעת עדכון לבית משפט זה עד 10 ימים לפני מועד הדיון שייקבע, ובה ישלימו מידע ופרטים. הודעת העדכון תגובה ככל האפשר בנתונים מספריים מדויקים, וכן בתצהיר של גורם בכיר במשיבים. בנוסף, המשיבים יעדכנו האם ישנם נהלים פנימיים כלשהם המסדירים את אופן ההתייחסות לבקשות אשר תלויות ועומדות לבחינה לאורך זמן רב.

6.

התיק ייקבע לשמיעה לא יאוחר מיום 20.10.2017. הודעת המשיבים כאמור בפסקה 5 לעיל תוגש, כאמור, עד 10 ימים לפני מועד הדיון שייקבע. כל הבקשות בתיק זה, לרבות בקשות מוסכמות, תועברנה ללשכתי בטרם מתן הכרעה .