בג"ץ 282/21 פלוני נ. כנסת ישראל הרשות המחוקקת

השופט ע' פוגלמן :

בעתירה שלפניי מתבקש בית משפט זה להורות על שינוי והוספת סעיף משנה נוסף לסעיף 20 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: חוק הגנת הדייר ) . ובלשונה של העותרת – מבוקש כי בית המשפט "יוסיף את הסעיף לחוק הגנת הדייר וימנע פגיעה ממשית תחת החוסים בו כבג"ץ וכחברה מתוקנת" (סעיף 47 לעתירה).

כאן המקום לציין, במאמר מוסגר, כי עניינה הקונקרטי של העותרת הובא לפניי במסגרת בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט העמית י' גריל והשופטים ב' טאובר ו א' באומגרט ) , שנדחתה על ידי (רע"א 2813/20 פלונית נ' פלוני (24.8.2020)).

דין העתירה להידחות על הסף. כפי שנפסק לא אחת, בית משפט זה אינו יושב כרשות מחוקקת; אין זה מסמכותו לשנות או להוסיף סעיפי חוק כמבוקש בעתירה ואף אין הוא רואה להורות לרשות המחוקקת לעשות כן. כפי שנקבע בבג"ץ 8940/14 א.פ.ט אדוונסד פאואר טכנולוגי בע"מ נ' כנסת ישראל (18.1.2015):

"מושכלות יסוד עמנו כי 'אין מחוקק מבלעדי המחוקק ורק לו ייתכנו עלילות החקיקה' (דברי השופט מ' זילברג ב ע"פ 53/54 אש"ד, מרכז זמני לתחבורה נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל , פ"ד ח , 785, 819 (1954)). בית משפט זה לא יוציא צו המורה לרשות המחוקקת לתקן או לשנות דבר חקיקה והכתובת לכך היא הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת. כך נאמר אך לאחרונה על ידי כב' השופט נ' סולברג :

'ככל שהעותרת סבורה כי נכון לעשות לתיקון החוק – להתנוֹת מימון מפלגות במתן אפשרות לנשים להימנות על חברותיהן – כי אז ' חייבת היא למצוא סעד ומזור ברשות המחוקקת או ברשות המבצעת. לא בבית משפט ' (דברי המשנה לנשיא (כתוארו אז) מ' חשין בבג"ץ 5677/04 עמותת "אלערפאן" נ' שר האוצר (2005)). לשפיטה נועדנו בבית המשפט; לא לחקיקה. מלאכת השפיטה כוללת הפעלת ביקורת שיפוטית, בכללה בחינה חוקתית, אך לא לבית המשפט לקבוע את תבונתו של החוק, אם הוא טוב, יעיל, מוצדק, או אם ישנו הסדר חקיקתי טוב יותר" ( בג"ץ 7717/13

קוליאן נ' שר האוצר , פסקה 9 (2.10.2014))'" (שם, פסקה 5).

העתירה נדחית אפוא על הסף בהיעדר עילה, ומאליה נדחית גם הבקשה לצו ביניים. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.