פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3790/04 סלמאן מוסא נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · איחוד משפחות - שיהויעתירה לבג"ץ לביטול החלטת הרשות בבקשה לאיחוד משפחות

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

העתירה לאיחוד משפחות נדחתה מחמת שיהוי, שכן חלפו כשלוש שנים מאז הקשר האחרון של העותרים עם הרשות ועד הגשת העתירה. בית המשפט ציין כי בחינת הבקשה דורשת נתונים עדכניים, ובנוסף עמדת שירות הביטחון הייתה שלילית. לאור הוראת השעה, לא ניתן להגיש בקשה חדשה כעת, אך נשמרה האפשרות לפנות בעתיד אם המדיניות תשתנה.

העובדות

העותר, אזרח ישראלי, נשוי לעותרת תושבת שטחים, והמשפחה מתגוררת בישראל עם שני ילדים. בקשה לאיחוד משפחות שהוגשה ב-1997 נדחתה מטעמים בטחוניים. העותרים לא פנו ללשכת מינהל האוכלוסין מאז 2001 והגישו את העתירה לאחר כשלוש שנים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות עתירה לאיחוד משפחות מחמת שיהוי משמעותי מאז הקשר האחרון עם הרשות המוסמכת?

הלכות

  1. 1

    בקשה לקבלת מעמד בישראל לצורך איחוד משפחות נבחנת על יסוד תשתית עובדתית קונקרטית ועדכנית, ומעבר זמן ארוך מונע בחינה כזו

    ״מעבר זמן של שלוש שנים מאז הקשר האחרון שהיה לעותרים עם הרשות המוסמכת ועד להגשת העתירה הוא תקופה ארוכה שאינה מאפשרת בחינת הענין על יסוד נסיבות רלבנטיות עדכניות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • שיהוי
  • מרכז חיים
  • עתירה
  • מעמד בישראל
  • כניסה לישראל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

3790/04

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת מ' נאור

העותרים:

1. סלמאן מוסא

2. רנא מוסא

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. משרד הפנים

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרים:

עו"ד אבו גרארה האיל

בשם המשיבים:

עו"ד דנה מנחה

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרים לאיחוד משפחות. העותר הוא אזרח ישראלי, נשוי לעותרת תושבת שטחים, כ-7 שנים. המשפחה מתגוררת בלוד ולה שני ילדים. במהלך 1997 הגישו בני הזוג בקשה לאיחוד משפחות אשר נדחתה מטעמים בטחוניים.

ביום 21.4.04 הוגשה עתירה זו לביטול החלטת המשיב ולהכרה בזכות העותרים לאיחוד משפחות.

2.כעולה מתשובת המדינה, הבקשה לאיחוד משפחות מ-1997 נבדקה על ידי משטרת ישראל אשר התנגדה לאישורה מהטעם שהעותר ריצה עונש מאסר. ב-2001 בקשה העותרת תעודת זהות כדי שתוכל לעבוד. היא התבקשה להמציא מסמכים על מרכז חיים בישראל, אותם לא המציאה. מאז 2001 לא פנו העותרים ללשכת מינהל האוכלוסין, ולאחר קרוב ל-3 שנים הגישו עתירה זו.

3.העתירה לוקה בשיהוי ניכר. מושכלות ראשונים הם כי בקשה לקבלת מעמד בישראל לצורך איחוד משפחות נבחנת בשים לב לתשתית עובדתית קונקרטית ועדכנית, ונדרשים נתונים בדבר כנות קשר הנישואין, מרכז חיים בישראל, עמדה עדכנית של גורמי בטחון והמשטרה, וכיוצא באלה. מעבר זמן של שלוש שנים מאז הקשר האחרון שהיה לעותרים עם הרשות המוסמכת ועד להגשת העתירה הוא תקופה ארוכה שאינה מאפשרת בחינת הענין על יסוד נסיבות רלבנטיות עדכניות. לפיכך, דין העתירה להידחות מחמת שיהוי (בג"צ 873/05 נשאף נ' שר הפנים; בג"צ 2186/04 חציב נ' שר הפנים ).

4.מעבר לנדרש יצויין כי מתשובת המשיב עולה כי עמדת שירות הבטחון הינה כי אין מקום להיענות לבקשת איחוד המשפחות מטעמים של מניעה בטחונית הקיימת גם כיום. המדינה בתשובתה מתייחסת לקשריה של העותרת לפעילי פתח, ובכלל זה לעובדה כי היא מקיימת קשר עם אחיה שהורשע בעבירות כנגד בטחון המדינה.

5.יצויין בזה כי נכון לעת זו, נוכח מדיניות הממשלה והוראות וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003, לא יוכלו העותרים להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות. יחד עם זאת, באם תשונה המדיניות בעתיד יוכלו לפנות שוב בבקשה לרשות המוסמכת, באם תימצא להם עילה לעשות כן (בג"צ 8663/03 אבו עגאג נ' שר הפנים).

העתירה נדחית, איפוא. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב בסיון תשס"ה

(29.6.05).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (6 מסמכים)

  • בג"ץ 1107/08מוחמד חלטאווי נ. משרד הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 7985/07חוסאם פווזי חדיר נ. משרד הפניםהחלטה
  • בג"ץ 9079/06רמזי אבו סלימאן נ. שר הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 7149/04סאמיה עומר (מסרי) נ. שר הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 2855/05מרפת פארוק חסן עודי נ. שר הפנים- מדינת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 9620/05חאג' עבד חנאן נ. שר הפניםפסק-דין

הלכות

  1. 1בקשה לקבלת מעמד בישראל לצורך איחוד משפחות נבחנת על יסוד תשתית עובדתית קונקרטית ועדכנית, ומעבר זמן ארוך מונע בחינה כזו