פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בג"ץ
4821/98 - א'
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון
העותרים
:
1.
נעמתי מוחמד רג'בי
2.
ניווין סעדי רג'בי
3.
אמל סעדי רג'בי
4.
וויסאם סעדי רג'בי
5.
סאמר סעדי רג'בי
6.
מוחמד סעדי רג'בי
7.
מחמוד סעדי רג'בי
נגד
המשיבים
:
1.
שר הפנים
2.
מנהל מינהל האוכלוסין
3.
מנהל הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין
בקשה למחיקת העתירה
ולפסיקת הוצאות
בשם
העותרים: עו"ד הישאם אבו שחאדה
בשם
המשיבים: עו"ד יהודה שפר
החלטה
עניינה של עתירה זו - בקשה שהגישה העותרת מספר 1 למתן רשיון לישיבת קבע בישראל עבור בעלה.
העותרת הגישה הבקשה עוד בחודש אפריל 1994. לאחר כארבע שנים, בהן לא נענתה הבקשה על ידי המשיבים, למרות פניותיו החוזרות של בא כוח הועתרים, הוגשה העתירה דנן ביום 30.7.98.
עם הגשת העתירה ניתנה החלטה על ידי בית משפט זה המופנית למשיבים, ובה התבקשו הם להשיב האם ניתן לפתור את בעיית העותרים ללא דיון בעתירה.
ביום 1.9.98 שלח בא כוח המשיבים מכתב לבא כוח העותרים, ובו הודיעו כי משרד הפנים החליט להיעתר לבקשת העותרת.
בעקבות הודעה זו הוגשו הבקשות שבפני למחיקת העתירה ולפסיקת הוצאותיהם של העותרים. בתגובת המשיבים לבקשות נאמר, כי משאירים הם את שאלת ההוצאות לשיקול דעתו של בית המשפט.
מהנסיבות שפורטו לעיל ברור, כי הגשת העתירה נעשתה בלית ברירה ולאחר שכל נסיונות העותרים לקבל מענה לבקשתם לא הועילו. כמו כן עולה, כי רק בעקבות הגשת העתירה קיבלו העותרים את מבוקשם.
בנסיבות אלה, זכאים העותרים לפסיקת הוצאות (בג"ץ 842/93, שייך סלימאן אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון ואח' , פ"ד מה (4), 217).
בקביעת גובה ההוצאות יש להביא בחשבון שהעתירה באה על פתרונה המעשי בטרם נתקיים בה דיון לגופה.
לפיכך, אני מחייבת את המשיבים לשאת בהוצאות העותרים בסך 7,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ה בשבט תשנ"ט
(11.2.99).
מיכל
אגמון, שופטת
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98048210.
P07