פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
5518/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין השרעי לאיזור התיכון
2. בית הדין השרעי בעיר באקה אלגרבייה
3. בית הדין השרעי לערעורים
4. פלוני
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד נצר סמארה
בשם המשיבים 1,2,3::
עו"ד אדם אבזק
בשם משיב 4:
עו"ד נטור עזאת
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
העותרת והמשיב 4 נישאו בשנת 2003, ובתוך חודשים מספר נקלעו הנישואים לקשיים. בשנת 2004 הוצא צו הרחקה נגד המשיב 4, ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום בגין תקיפה ואיומים. בשנת 2006 הגיש המשיב 4 תביעה להליך בוררות לפי סעיף 130 לחוק המשפחה העותמאני (לגביו ראו בג"צ 11230/05 מואסי נ' בית הדין השרעי לערעורים בירושלים (טרם פורסם)) - שבמהות היא תביעה לפירוק הנישואין. ביום 8.1.07 התקיים דיון בבית הדין השרעי בטייבה בפני (המשיב 1), בסופו קבע בית הדין כי לא השתכנע בקיום סכסוך, וקבע את התיק להוכחות ליום 19.3.07. המשיב 4 סבר כי קביעתו הנחרצת של בית הדין – מכל מקום על רקע התשתית העובדתית - מעידה כי גורל תביעתו נחרץ, והגיש לבית הדין השרעי לערעורים (המשיב 3) בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 6ג לחוק הקאדים, תשכ"א - 1961 (המקביל לסעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984). ביום 22.4.07 הודיעה העותרת על התנגדותה לבקשה, בטענה שאין עילה משפטית להעברת הדיון, ושהמדובר בניסיון לברור פורום נוח יותר ( forum shopping ). ביום 20.5.07 הורה בית הדין לערעורים על קבלת תגובת המשיב 1. באותו היום ניתנה הסכמה טלפונית של המשיב 1 (לגביה צורפה תרשומת), ובית הדין לערעורים הורה על העברת הדיון לבית הדין השרעי בבאקה אלגרבייה (המשיב 2).
ב.
(1) כלפי החלטה זו הוגשה העתירה דנא, המתייחסת הן למישור המהותי והן למישור הדיוני. במישור המהותי נטען כי אין עילה שבדין להעברת מקום הדיון. במישור הדיוני נטען כי היה על בית הדין לערעורים להעביר את מלוא החומר הכתוב למשיב 1 בטרם יתן הסכמתו להעברת הדיון, ושאין די בהסכמה טלפונית. כן נטען שהיה על בית הדין לערעורים לנמק את החלטתו. נטען כי אופן קבלת ההחלטה פוגע במראית פני הצדק ובעיקרי הצדק הטבעי. ביום 24.6.07 התבקשה תגובת המשיבים.
(2) ביום 8.7.07 הוגשה תגובת המשיב 4 בה נטען לחוסר סבירות החלטתו של המשיב 1 מיום 8.1.07, החלטה שבעקבותיה "פנה אל בית הדין השרעי לערעורים להעביר את המשך הדיון לבית דין אחר אשר ידון בעניין מבלי כל דעה קדומה ועמדה בתיק" (סעיף ח' לתגובה). נטען כי משהתבקשה תגובת העותרת, ומשניתנה הסכמת המשיב 1, לא נפל כל פגם בהליך. עוד הוטעם כי המשיב 2 מחויב להמשיך את הדיון ממקום שנפסק - ואין אפוא כל פגיעה בזכויות העותרת.
(3) ביום 18.7.07 הוגשה תגובת המשיבים 3-1, מאת היועץ המשפטי לבתי הדין השרעיים. בתגובה הוטעם כי "הבעת דעה של הקאדי בטרם עת מהוה על פי הדין השרעי עילה לפסלותו מלשבת בדין" (סעיף ב(1)), ונטען כי בהתאם להלכה הפסוקה (כפי שניתנה לגבי סעיף 78 לחוק בתי המשפט) הסמכות להעברת מקום הדיון מתייחסת גם למקרים בהם "טעמים שבמראית פני הצדק דורשים זאת" (בש"א 5612/90 אברהם אנג'ל, עו"ד נ' קוליה בודסקי , פ"ד מה(2) 240 - הנשיא שמגר).
ג.
לאחר העיון בעתירה ובתגובות סבורני כי אין מקום להיעתרותנו. בידוע אין בית משפט זה משמש ערכאת ערעור על הכרעותיהם של בתי דין דתיים, והתערבותו מתחמת עצמה למקרים החריגים שנקבעו בפסיקה (בג"צ 1842/92 בלויגרונד נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד מו(3) 423; בג"צ 9835/06
פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (טרם פורסם)). בפרט יפים הדברים ביחס להחלטות ביניים דיוניות שאינן מכריעות בזכויות הצדדים, שעה שפסק הדין הסופי, לכשיינתן, יהיה כפוף לערעור. ברם, אודה כי בעניין דיוני אחד התלבטתי. המשיבים טוענים כי קיימת עילת פסלות כלפי המשיב 1, ובטעם זה הצדיקו את העברת מקום הדיון לפי סעיף 6ג לחוק הקאדים. אך הלכה ידועה היא כי "ההליך לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט אינו תחליף לנקיטה בהליכי פסלות-שופט הקבועים בדין" (בש"א 11080/05 ירדני יעקב נ' המשביר המרכזי (לא פורסם) - הנשיא ברק; בש"א 464/02 אילון נ' המנהלים מטעם בית משפט לניהול שטח הגוש (לא פורסם); בש"א 10701/06 ארט-ב חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עז' המנוח ליברמן ז"ל (טרם פורסם)). סעיף 6ב לחוק הקאדים - שעניינו "עילות פסלות" - הוסף בתיקונים מהשנים תשס"ב ותשס"ד, ודומה כי הדרך המתאימה לדון בטענה היתה לפי סעיף 6ב(א) לחוק הקאדים. ואולם, ובהתחשב בהסכמת המשיב 1 עצמו, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיבים, והדעת נותנת כי יתנו לבם לאמור.
ד.
בכפוף לכך איני רואה מקום להיעתר לעתירה. אציע שלא לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, ח' באב תשס"ז (23.7.07).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט