בש"א 10701/06 ארט-ב חברה בעברות מוגבלת (בפירוק) נ. עז' המנוח ג'ק ליברמן ז"

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 להעברת מקום הדיון בת.א 648/06 מבית-המשפט המחוזי בחיפה לבית-משפט מחוזי אחר.

1.

בין המבקשת למשיבים התנהלו הליכי בוררות בפני השופט (בדימוס) ישי לויט. בסיום החלק הראשון של הליכי הבוררות, נתן הבורר פסק-ביניים. המשיבים הגישו תביעה לביטול פסק-הבורר ולהעברת הבורר מתפקידו - היא התביעה נשוא ההליך שבפניי. בתחילה, הגישו המשיבים את תביעתם בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט א' גורן, ראה להעביר את התיק לנשיא בית-המשפט העליון לשם קביעת מקום השיפוט. בהחלטתו מיום 8.6.06 קבע הנשיא (בדימ') ברק כי בנסיבות העניין "אין זה ראוי לקיים את הדיון בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בשעה שהבורר כיהן בבית משפט זה כשופט. הטעם הטוב והקפדה על מראית פני הצדק מצדיקים קיום הדיון במחוז אחר". הצדדים הותירו את קביעת מקום הדיון לשיקול-דעת הנשיא, והוא הורה על העברת הדיון לבית-המשפט המחוזי בחיפה.

בפתח הישיבה הראשונה שהתקיימה בפני בית-המשפט המחוזי בחיפה, הודיע השופט ע' גרשון בפניו נקבע התיק לשמיעה, כי הוא מצוי בקשרי ידידות עם עו"ד רובין המייצג את המשיבים. מספר שבועות מאוחר יותר, החל עו"ד רובין לייצג את השופט גרשון בהליכים שנגעו לענייניו האישיים של השופט. על רקע זה, ניתנה ביום 13.12.06 החלטה של נשיאת בית-המשפט המחוזי בחיפה, השופטת ב' גילאור, לפיה "לבקשת השופט גרשון, יועבר התיק לדיון בפני שופט אחר, שיקבע על-ידי הנשיאה בהקדם, תוך התחשבות במועדים אותם קבע השופט גרשון לשמיעת התיק".

בסמוך לאחר מתן ההחלטה האמורה, הגיש בא-כוח המבקשת לנשיאה גילאור בקשה "לעניין השופט שידון בתיק". במסגרת אותה בקשה, ציין בא-כוח המבקשת שמות של מספר שופטים - ובהם השופטת וסרקרוג - וביקש כי שופטים אלה לא ימונו לדון בתיק "אם מחמת היכרות אישית ונסיבות חברתיות ואם מסיבות שונות אחרות". ביום 13.12.06 נתנה השופטת וסרקרוג החלטה לפיה הנשיאה גילאור העבירה את התיק אליה להמשך דיון. ביום 17.12.06 נתנה הנשיאה גילאור החלטה בבקשה "לעניין השופט שידון בתיק", בציינה כי: "הנימוקים הקשורים ל'סיבות שונות אחרות' כפי שנרשם בבקשה...אינם ראויים להתייחסות וחבל שנרשמו. בכל מקרה הבקשה הועברה לדיון בפני ס. הנשיאה השופטת וסרקרוג והיא כבר נתנה החלטה ב- 14.12.06".

בשלב זה, ראה בא-כוח המבקשת להגיש את הבקשה שבפניי להעברת מקום הדיון מבית-המשפט המחוזי בחיפה לבית-משפט מחוזי אחר. בבקשתו וכן בתגובתו בכתב מיום 31.1.07 הצביע בא-כוח המבקשת על שלושה נימוקים עיקריים להעברת מקום הדיון: ראשית , צוין כי לפני כשנה וחצי שימש בא-כוח המבקשת שופט בבית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין, ודחה ערעור שהוגש כנגד השעייתו מהלשכה של עורך-דין שהוא בנו של אחד השופטים המכהנים בבית-המשפט המחוזי בחיפה. בנסיבות אלה, נטען כי מתעורר חשש כבד ורציני למשוא פנים מצד כל שופטיו של בית-המשפט המחוזי בחיפה, שכן הם יושבים לכס השיפוט לצד השופט שבנו הושעה מהלשכה ודעתם עלולה להיות מוטית כנגד לקוחותיו של בא-כוח המבקשת בגין כך. שנית , נטען כי עו"ד רובין – בא-כוח המשיבים – ייצג את השופט ע' גרשון בהצלחה בהליכים שנגעו לענייניו האישיים. לפי הטענה, הדבר עלול להטות את דעת השופטים בבית-המשפט המחוזי בחיפה לטובת לקוחותיו של עו"ד רובין.

שלישית , נטען כי מתעורר חשש ממשי למשוא פנים, בין היתר, נוכח העובדה שבא-כוח המבקשת ננזף בהחלטתה של הנשיאה גילאור מיום 17.12.06. לפי הטענה, חששה של המבקשת מפני משוא פנים התחזק עקב התבטאותם של המשיבים בתקשורת ממנה עלה לכאורה כי הם מרוצים מהעברת התיק לבית-המשפט המחוזי בחיפה. מנגד, טענו המשיבים כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות באשר המבקשת הגישה את הבקשה בשיהוי ניכר ולא הצביעה על עילה מבוססת לפסילה גורפת של כל שופטיו של בית-המשפט המחוזי בחיפה.

2.

לאחר שעיינתי בכתבי טענותיהם של הצדדים ובחומר שצורף להם, הגעתי

למסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות. ראשית, בא-כוח המבקשת לא הציג טעמים משכנעים מדוע נמנע מלהעלות את טענת הפסלות הכוללת בפתח ההליך שהתקיים בפני בית-המשפט המחוזי בחיפה. קשה להימנע מהרושם כי בא-כוח המבקשת מצא לנכון להעלות את טענת המניעות הגורפת, עקב דחיית בקשתו לעניין קביעת השופט שידון בתיק. לגופם של דברים, כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי טענת פסלות פוטנציאלית של כלל שופטיו של בית-משפט מסוים מלדון בתיק קונקרטי, תתקבל רק במקרים נדירים ומיוחדים והיא כרוכה "בנטל הוכחה כבד שבכבדים שלא יורם בקלות על-ידי בעל-דין"; כך בוודאי כאשר מדובר בבית-משפט במקום מרכזי בו מכהנים שופטים רבים. (ראו: בש"א 10520/06 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' אברהם פיגנבוים (טרם פורסם) והאסמכתאות המובאות שם).

המבקשת העלתה טענת מניעות כוללת לגבי כלל שופטיו של בית-המשפט המחוזי בחיפה, בלא שהניחה יסוד מספיק לטענה זו. עצם העובדה כי בא-כוח המבקשת שימש כשופט בהליך משמעתי שהתנהל כנגד בנו של אחד משופטיו של בית-המשפט המחוזי בחיפה, אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים לגבי כל שופטיו של בית-המשפט האמור. בהקשר זה יצוין כי בנסיבות העניין, כלל לא ברור האם השופטים בבית-המשפט המחוזי בחיפה אמנם יודעים כי בא-כוח המבקשת שימש כשופט בהליך משמעתי שהתנהל כנגד בנו של עמיתם לכס השיפוט. מכל מקום, אף אם לצורך הדיון נניח כי הדברים ידועים לכל, מדובר בשופטים מקצועיים שחזקה כי מידע זה, כשלעצמו, לא ישפיע עליהם בבואם לפסוק את הדין בעניינים הנוגעים ללקוחותיו של בא-כוח המבקשת. עצם הסברה כי מכלול שופטיו של בית-המשפט עלולים לבוא חשבון עם לקוחותיו של בא-כוח המבקשת בגין כך שפסק את הדין כשופט בהליך משמעתי, אינה מתקבלת על הדעת. יודגש כי השופט שבנו הושעה בהליך המשמעתי הנדון, אינו יושב בדין בתיק נשוא ההליך שבפניי. הבן עצמו אינו מהווה בעל-דין בתביעה הנדונה ואינו קשור אליה. לפיכך, ההחלטה עליה סמך בא-כוח המבקשת את טיעוניו - בש"א 9226/06 כלל פקטורינג בע"מ נ' יו.אס.אי מערכות אריזה בע"מ ואח' (לא פורסם) בעניין העברת מקום דיון בגין קירבה משפחתית של בעל-דין לשופט המכהן באותו מחוז - אינה רלוונטית בנסיבות המקרה דנן.

יתר טענותיו של בא-כוח המבקשת הועלו אף הן באורח סתמי ואין בהן כדי לבסס עילת מניעות כוללת. עצם העובדה שעו"ד רובין, בא-כוח המשיבים, ייצג את אחד משופטיו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין אישי, אינה מקימה חשש ממשי כי כל יתר השופטים בבית-המשפט יפסקו את הדין מתוך חוסר אובייקטיביות ומשוא פנים לטובת לקוחותיו של עו"ד רובין. השגותיו של בא-כוח המבקשת כנגד החלטות שניתנו על-ידי הנשיאה גילאור והשופטת וסרקרוג בתביעה נשוא ההליך שבפניי, אין בהן כדי לבסס עילת מניעות גורפת לגבי כל שופטי בית-המשפט. אשר להתבטאות המשיבים בתקשורת ממנה עלה לכאורה כי הם שבעי-רצון מהעברת מקום הדיון לחיפה - אף בכך אין כדי להוות יסוד מספיק לטענת מניעות כאמור. בהתחשב בכל אלה, מתבקשת המסקנה כי לא נמצאה הצדקה להעברת התיק מבית-המשפט המחוזי בחיפה. ברי כי אילו נתקיימה בידי בא-כוח המבקשת טענת פסלות כנגד השופטת הדנה בתיק – היתה הדרך פתוחה לעורר טענה זו בפני בית-המשפט, אך הוא בחר שלא לעשות כן. מכל מקום, בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט אינה ההליך המתאים לכך והיא אינה משמשת תחליף לבקשת פסלות לפי סעיף 77א לחוק.

אשר על כן, הבקשה להעברת מקום הדיון נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בבקשה זו בסך כולל של 10,000 ₪.