פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
7453/06
בפני:
כובד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת ד' ברלינר
העותרים:
1. מחמד מחמוד
עיד בע'די
2. פאטמה אבו עבדה
3. תאאיר אבו עבדה
4. עומר אבו עבדה
5. יוסף אבו עבדה
נ ג ד
המשיבים:
1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
2. משרד הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
פסק-דין
השופטת ד' ברלינר
:
1. עתירה
למתן צו על תנאי שיורה למשיבים לנמק מדוע לא יאריכו את רישיונותיהם של העותרים
מספר 2-5 לביקור העותר מספר 1 (להלן:
העותר
) - אביה
של העותרת מספר 2 וסבם של העותרים 3-5 - תושב אל בירה נפת רמאללה בגדה המערבית,
וסובל ממחלת הסרטן ומצבו קשה.
2. על פי הנטען בעתירה, פנה קרוב משפחתם של
העותרים לועדה האזרחית הפלסטינית בבקשה להנפיק רישיון כניסה עבורם לגדה המערבית.
בתגובה נאמר לקרוב כי המשיב 1 חדל מלקבל בקשות לרשיונות כניסה החל מחודש אפריל
2006. בעקבות סירוב הבקשה פנה הקרוב בעצמו למשרד המשיב 1 אולם שם נאמר לו כי יש
להגיש את הבקשה אך ורק באמצעות הועדה האזרחית הפלסטינית. משחזר הקרוב לועדה
האזרחית הפלסטינית נמסר לו כי כל משרדי הרשות שובתים. לאור זאת, טוענים העותרים,
כי הסמכות לאפשר את כניסתם של העותרים לאזור נתונה בידי המשיבים.
3. בתגובה לעתירה טוענים המשיבים כי דין
העתירה להידחות. סעיף 28 להסכם הביניים שבין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, (להלן:
ההסכם
) קובע כי הסמכות ליתן רישיונות ביקור נתונה לרשות
הפלסטינית, באישור מוקדם של הצד הישראלי. מבדיקה שערכו אנשי היועץ המשפטי לאזור
יהודה והשומרון עולה כי למרות העובדה שעובדי משרדים רבים ברשות הפלסטינית שובתים
החל מחודש ספטמבר 2006, הרי שהמשרד לענייניים אזרחיים ממשיך לפעול, ובקשות הועברו
לצד הישראלי גם בחודש האחרון. כך גם אושרו בחודשים האחרונים עשרות בקשות לקבלת
רישיונות ביקור מטעמים הומניטאריים וכן רישום קטינים במרשם האוכלוסין. בעניינם של
העותרים, לא הועברה על ידי הצד הפלסטיני כל בקשה לאישור רישיון ביקור הומניטארי.
משכך סבורים המשיבים כי העתירה מוקדמת, ופניה לבית משפט זה אינה תחליף לנקיטה
בהליך המתאים מול הרשות הפלסטינית.
4. דין העתירה להידחות על הסף. סוגיית אי
התערבות בית משפט זה, בכל הקשור לניתוק הקשר בין הרשות הפלסטינית והצד הישראלי,
באשר להנפקת רישיונות כניסה לאזור מובאת מעת לעת בפני בית משפט זה. בית המשפט קבע
וחזר בפסיקותיו כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיבים כל עוד הבקשות לא הועברו על ידי
הרשות הפלסטינית לישראל (ראה: בג"ץ 7384/06
זהיה פדל אלהינדי נ' המפקד הצבאי- אזור יהודה ושומרון
(טרם פורסם);
בג"ץ 4297/04
חאזם יאסין נ' המנהל האזרחי
איו"ש
, (לא פורסם) (ניתן ביום 20.9.04); בג"ץ 7260/01
קאדר נ' שר הפנים
, תקדין עליון 2001(3) 2442; בג"ץ 8078/01
עבדאללה נ' מדינת ישראל
, תקדין עליון 2001(3) 375; בג"ץ
897/04
פאיז נ' מפקד כוחות צה"ל
,
תקדין עליון 2004 (1) 1918; בג"ץ 4332/04
נאסי נ' מפקד כוחות צה"ל
, תקדין עליון 2004 (2) 2442).
בתגובתה, הפנתה המדינה לבג"ץ
5898/06
אברהים נ' מדינת ישראל
(טרם
פורסם) (ניתן ביום 16.8.06) שם סוכמה הסוגיה כדלקמן:
"דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 28 לתוספת הראשונה לנספח
האזרחי להסכם הביניים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, קובע כי בכפוף לאישורה של
מדינת ישראל, רשאית הרשות הפלסטינית להעניק תושבות קבע בתחומה, בין היתר, לצורך
איחוד משפחות. מאז חודש ספטמבר 2000, לאור המצב המדיני-בטחוני, אין המדינה מוכנה לטפל בבקשות לאיחוד משפחות מן הרשות הפלסטינית שמוגשות על-פי סעיף 28 הנזכר. מתגובת
המשיבה עולה כי בין החודשים ספטמבר 2005 ועד מרץ 2006, חלו הקלות במדיניות זו
והוסכם לטפל במספר מצומצם של בקשות מטעמים הומניטאריים מיוחדים. ברם, עם עליית
ממשלת החמאס לשלטון, התקבלה החלטת ממשלה לפיה מדינת ישראל לא תקיים קשרים על הרשות
הפלסטינית וגורמי השלטון שלה (החלטה מספר 4780 מיום 11.4.2006). בעקבות החלטה
זו חזרה מדינת ישראל למדיניות שנהגה טרם ההקלות האמורות, והיא נכונה לקבל בקשות לרישיונות ביקור מטעמים הומניטאריים חריגים, וכן בקשות ביקור לצורך רישום קטינים במרשם האוכלוסין.
בתגובתה מבהירה המשיבה כי על-פי מה שנמסר לה מלשכת היועץ המשפטי באזור יהודה ושומרון, מבדיקה במערכת הממוחשבת המצויה בפניהם עולה כי הרשות הפלסטינית לא העבירה לצד הישראלי בקשה לאיחוד משפחות בעניינו של העותר, וממילא בקשה כזו לא טופלה. עוד עולה מן הבדיקה, כי גם בקשה לרישיון ביקור באזור לא הועברה בעניינו של העותר (הבדיקה האחרונה נערכה על אף שהעותר עצמו אינו טוען שהגיש בקשה כאמור). בשורה ארוכה של פסקי-דין שניתנו במקרים דומים, נקבע כי כל עוד לא העבירה הרשות הפלסטינית את הבקשה לאישורה של מדינת ישראל, אין האחרונה בת-דברו של העותר וכל טרוניה בעניין זה יש להפנות לרשות הפלסטינית" (ראו בג"צ 6788/02 קינאנה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון , פסק-דין מיום 27.5.2003 מפי השופטת חיות ; בג"צ 6133/03 אבו בכר נ' משרד הבטחון , פ"ד נז(6) 651, מפי השופטת נאור ; בג"צ 1195/05 אבו מיאלה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסק-דין מיום 16.5.2005).
הסיכום דלעיל – משקף גם את נתוני תיק זה, שעל כן האמור בו יפה גם לענייננו.
5.העותרים הוסיפו וטענו, כי המדיניות של המשיב 1 שלא לאשר רישיונות ביקור בגדה המערבית למעט "מקרים הומניטאריים חריגים" הינה גורפת, אינה ראויה, לוקה בחוסר סבירות קיצוני ופוגעת בזכויות העותר 1 ובתו. לא ראינו לנכון להידרש לטענה, ולו מן הטעם שצוין לעיל דהיינו כי מכוח ההסכם עם הרשות הפלסטינית היא זו שצריכה להעביר את הבקשות לידי ישראל. משאין היא עושה כן, על העותרים להפנות טענותיהם כנגד הרשות. יתרה מזאת, העותרים לא צירפו לעתירתם כל מסמך המעיד על פניתם או של מי מטעמם למשרד לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית בבקשה לקבלת היתר ואשר נדחה. לאור האמור לעיל, יש לקבל את הצעת המשיבים בתגובתם "העותרים יפנו למשרד לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית לשם הגשת בקשה מתאימה. ככל שתועבר בקשה שכזו לצד הישראלי, כאשר היא מלווה במסמכים רפואיים מתאימים, היא תיבחן בהתאם לנהלים".
משכך, ולאור האמור לעיל העתירה נדחית.
ניתן היום, ט' בחשון התשס"ז
(31.10.06).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ש ו פ ט ת