בג"ץ 7826/16 בג"ץ 7826/16

השופט ס' ג'ובראן :

1.

עניינה של העתירה בבקשת העותר, המייצג את עצמו, למתן צו המורה למשיבה ליתן טעם מדוע לא ימוצו ההליכים הפליליים נגד הזוג א. בחשד להעלמת מס בהיקף של מעל למאה מיליון ש"ח.

2.

בשנת 2007 העותר פנה למשיבה בטענה כי הוא מחזיק במידע אשר עשוי לבסס חשד להעלמת מס על ידי הזוג א., בעליהן של מספר חברות מתחום מערכות האבטחה (להלן: הזוג

א.). בשנת 2009 הגיעה המשיבה להסדר עם העותר לעניין הגמול שלו יהיה זכאי אם יוחלט על פתיחת הליך פלילי בעניין שלגביו הוא מסר את המידע. ברם, בשנת 2011 הודיעה המשיבה לעותר על החלטתה שלא לפתוח בהליך פלילי נגד הזוג א., אלא חלף זאת להשתמש במידע שהוא סיפק לה לצורך פתיחה בהליך אזרחי. ואולם דעתו של העותר לא נחה מהחלטת המשיבה, ועל כן המשיך הוא ופנה אליה מספר פעמים נוספות בדרישה לפתוח בהליך פלילי נגד א.. המשיבה השיבה לפניותיו של העותר והבהירה לו כי לא תעשה שימוש במידע שנמסר לה לצורך פתיחה בהליך אזרחי, אלא אם העותר יסכים לוותר על הגמול הכספי. כעת הגיש העותר את העתירה שלפנינו, במסגרתה הוא מבקש, כאמור, כי המשיבה תבהיר מדוע נמנעת היא מלנקוט בהליך פלילי נגד הזוג א..

3.

עיינו בעתירה על צרופותיה ובתגובת המשיבה, והגענו לכלל מסקנה דין העתירה להידחות על הסף נוכח השיהוי בהגשתה ונוכח אי מיצוי הליכים. כאמור, החלטת המשיבה בדבר אי נקיטה בהליך פלילי התקבלה כבר בשנת 2011, ואילו העתירה הנוכחית נגד החלטה זו הוגשה בחלוף כחמש שנים וחצי. משהתקבלה החלטה סופית, ומשפניותיו של העותר סורבו, היה עליו להקדים ולהגיש את העתירה ולא להמתין שנים ארוכות. ודוק, אין בפניותיו החוזרות של העותר למשיבה לאחר קבלת ההחלטה כדי לרפא את השיהוי שנפל בהגשת העתירה (ראו: בג"ץ 4543/16 בן הרוש נ' שר הביטחון , בפסקה 4 (10.11.2016); בג"ץ 410/78 מילס ישראל בע"מ נ' שר האוצר , פ"ד לג(1) 271, 273-272 (1979)).

זאת ועוד, כאמור בתגובת המשיבה, עם קבלת ההחלטה שלא להעמיד לדין את א., היה על העותר לפנות בערר לפי סעיף 64(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. ברם בענייננו העותר לא עשה כן, אלא בחר לעתור לבית משפט זה. כידוע, מיצוי הליכים מקדמיים של פנייה לרשות הוא תנאי סף להיזקקות בית משפט זה לעתירות נגד גופים מנהליים, ועל כן דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת טעם זה (ראו והשוו: בג"ץ 8470/15 סלע נ' מדינת ישראל , בפסקה 5 (6.6.2016); בג"ץ 9659/10 כמיל נ' מדינת ישראל , בפסקה 4 (11.7.2011); בג"ץ 1606/06

שאער נ' פרקליטות המדינה , פסקה ב (27.2.2006)).

4.סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.