בג"ץ 4125/17 דניאל אליעז נ. מדינת ישראל

השופט א' שהם :

1.עתירתו של העותר מעלה סוגיות שונות, והיא אינה ברורה די צורכה. יחד עם זאת נראה, כי העותר, שאיננו מיוצג, מבקש להלין בעתירתו על יחסן של המשטרה ושירות בתי הסוהר אליו, בתקופות שונות של מעצרו. במסגרת העתירה קובל העותר על אלימות שהופעלה נגדו ועל כבילתו באזיקים, שלא לצורך; על החרמת תיקיו האישיים במהלך מעצרו; על כך שהוא שוחרר ממעצרו רק למחרת היום, בו ניתנה החלטת בית משפט השלום בירושלים (מ"י 18075-05-17, מיום 10.5.2017), המורה על שחרורו ממעצר בערובה; ועל כך שרשיון הנהיגה שלו נפסל, שלא כדין לטענתו, בעקבות הרשעתו בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים.

2.ביום 5.6.2017 , ולאחר קבלת תגובתה המקדמית של המשיבה, התבקש העותר להודיע האם הוא עומד על עתירתו או שניתן למחקה, ללא צו להוצאות, על יסוד האמור בתגובת המשיבה. מהודעתו של העותר, מיום 8.6.2017, ומבקשות שונות שצורפו לה, עולה כי העותר עומד על עתירתו.

3.לאחר שעיינו בטענותיו של העותר ובתגובה המקדמית מטעם המשיבה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, לא יידרש לעתירה, כאשר עומד לעותר סעד חלופי בערכאה שיפוטית אחרת (בג"ץ 8762/16 עויסאת (שרפי) נ' משרד הפנים

(1.6.2017);

בג"ץ 3225/17 עבד אלכרים נ' רשות האוכלוסין וההגירה

(1.5.2017)); מקום בו העותר לא שטח את טענותיו בפני הרשויות המנהליות הרלוונטיות, עובר להגשת עתירתו, ככל שהיו לו טענות לגבי התנהלותן (בג"ץ 2209/17

פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון

(18.4.2017); בג"ץ 199/17 אבו טיר נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (05.2.2017); בג"ץ 7826/16 פלוני נ' רשות המיסים לישראל

(11.1.2017)); או שעה שהרשויות טרם נדרשו להשגותיו של העותר, כך שלא ניתנה כל החלטה בעניינו, העשויה לעמוד לביקורתו של בית משפט זה (בג"ץ 605/17 קלאעי נ' מדינת ישראל (23.3.2017);

בג"ץ 299/17 אבו מחארב נ' שר הפנים (11.1.2017)). בנוסף, עתירה עשויה להידחות על הסף, כאשר הסוגיה המועלית בה הינה תיאורטית גרידא (בג"ץ 4243/17 עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים

(24.5.2017); בג"ץ 3691/14 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (9.9.2015);

בג"ץ 3101/14 פלוני נ' משרד הביטחון, אגף השיקום

(14.9.2014)).

לאחר בחינת עתירתו של העותר, נראה כי היא לוקה בכל אחד מן הפגמים המפורטים לעיל. בנוסף, העתירה עוסקת בנושאים רבים, בעלי תשתית עובדתית שונה, שעצם צירופם יחדיו עשוי להוות טעם לדחיית העתירה על הסף (בג"ץ 5840/15 לוי נ' צבא ההגנה לישראל (7.9.2015) ; בג"ץ 7331/12 שמיר נ' רשות האכיפה (11.12.2012)).

4.איננו רואים צורך, במסגרת עתירה זו, להידרש לפרטי הפרטים העולים ממנה, אך משום היותו של העותר בלתי מיוצג, נעמוד על מספר סעדים מרכזיים אשר התבקשו בעתירתו, לצורך הפנייתו אל הגורמים הרלוונטיים לטיפול בטענותיו. בהתייחס לטרוניותיו של העותר בנוגע ליחסן של גורמי המשטרה ושירות בתי הסוהר אליו, דברים שהוכחשו בתגובתה המקדמית של המשיבה, רשאי העותר לפנות למח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) או לשירות בתי הסוהר, על מנת לשטוח את טענותיו, טרם הפניה לבית משפט זה.

בנוסף, יכול העותר לפנות למשטרת ירושלים, בנושא ההחרמה הנטענת של תיקיו. המשיבה הבהירה בתגובתה המקדמית, כי תיקו של העותר (ולא התיקים), אשר נותר ברשות המשטרה, לאחר מעצרו של העותר, עדיין ממתין לו בתחנת המשטרה במרחב "מוריה" בירושלים, ואין כל מניעה לקבלו.

אשר לטענה בדבר שחרורו של העותר ממעצר, יום לאחר שניתנה החלטה שיפוטית לשחררו, הרי שהעותר פנה בעניין זה לבית המשפט השלום בירושלים (מ"י 18075-05-17), ובהחלטתו, מיום 14.5.2017, נקבע כי אין מקום לדון בבקשה במסגרת הליכי המעצר, וכי העותר רשאי להגיש תביעה אזרחית לפיצויים, אם יחפוץ בכך. יצויין, כי ככל שהעותר אינו שבע רצון מהחלטה זו, הרי שפתוחה הדרך בפניו להגיש ערר לבית המשפט המחוזי, במידה שיבקש ויקבל הארכת מועד להגשת הערר, מעבר ל- 30 הימים הנתונים לו על פי חוק.

בהתייחס לפסילת רשיון הנהיגה של העותר, נזכיר, כי רשיון הנהיגה שלו נפסל למשך שנתיים ימים, בהחלטת בית משפט השלום בירושלים (ת"פ 12856-07-10 ), מיום 19.11.2014. ערעורו של העותר על החלטה זו נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 15.2.2015 (עפ"ג 1073-01-15). ככלל, הדרך הראויה להשיג על פסק דין של בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בית משפט השלום, היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, ולא בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק. כך או כך, מאחר שתקופת פסילת רשיון הנהיגה הסתיימה זה מכבר, הנושא הפך להיות תיאורטי גרידא (וזאת, בנוסף, לשיהוי הרב בהגשת העתירה). נוסיף עוד, כי מתגובתה המקדמית של המשיבה עולה, כי העותר פנה ביום 19.12.2016 למשרד הרישוי, על מנת לחדש את רשיונו, והוא הופנה לבדיקת כשירות רפואית במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. עולה מהתגובה המקדמית, כי העותר אכן הוזמן לבדיקה כאמור, ביום 3.5.2017, אך לא התייצב במכון. לאור זאת, זומן העותר בשנית לבדיקת כשירות רפואית, שנועדה ליום 27.6.2017, ויש לקוות כי הוא יתייצב לאותה בדיקה. יודגש, כי טרם תאושר כשירותו הרפואית של העותר, הוא לא יוכל לחדש את רשיונו.

5.לאור האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף.

לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.