פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
8171/09 - ה'
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
העותר:
עבאס חסן יוסף יוסף, ראש מועצת הכפר אל ג'אניה
נ ג ד
המשיבים:
1. מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי
2. ועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה
3. המועצה האזורית מטה בנימין
4. הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה מטה בנימין
5. ועד הישוב טלמון
בקשה מטעם העותר להרחבת הצו הארעי מיום 10.3.2010
בשם העותר:
עוה"ד מ' ספרד;
עוה"ד ש' זכריה; עוה"ד א' לב
בשם המשיבות 1 ו-2:
עוה"ד נ' אורן
בשם המשיבים 3 עד 5:
עוה"ד ע' סילבצקי
החלטה
לפניי בקשה מטעם העותר להרחבת הצו הארעי שניתן בעתירה דנא ביום 14.10.2009 לפיו נאסר על המשיבים 3 עד 5 לבצע עבודות בנייה כלשהן בתחומי התכנית נושא העתירה, עד למתן החלטה אחרת.
רקע
1.
העתירה נוגעת לתכנית מפורטת מספר 235/3/2 החלה בתחום השיפוט של היישוב טלמון (להלן: " התכנית "), ובמסגרתה התבקשו צווים על תנאי שיורו למשיבים ליתן טעם מדוע לא תבוטל התכנית ולחלופין מדוע לא תופקד התכנית "תוך הקפדה על פרסום נאות" שיאפשר הגשת התנגדויות לה. על פי הנטען בעתירה, בהליכי אישור התכנית נפלו פגמים שונים לרבות אי פרסומה כנדרש. בנוסף, במסגרת העתירה התבקש צו ביניים שיורה למשיבות 1 ו-2 "לנקוט בכל הפעולות הדרושות כדי למנוע פעולות בנייה ו/או פיתוח, לרבות הכשרת שטח", בתחומי התכנית, וצו ביניים שיורה למשיבים 3 עד 5 להימנע מביצוע כל עבודות בנייה בתחומי התכנית, לרבות הכשרת שטח, ולהימנע מהתקשרות עם גורמים שלישיים לצורך ביצוע עבודות מעין אלה.
2.
כאמור, בהחלטתי מיום 14.10.2009 הוריתי על מתן צו ארעי לפיו נאסר על המשיבים 3 עד 5 לבצע עבודות בנייה כלשהן בתחומי התכנית, בין בעצמן ובין באמצעות אחרים, וזאת עד למתן החלטה אחרת (להלן: הצו ). בד בבד להחלטתי זו התבקשו המשיבים ליתן תגובתם לבקשה למתן צווי ביניים. מתגובות המשיבים עלה כי התכנית עתידה להיות מבוטלת, וכי תכנית אחרת הכוללת בתחומה את השטח עליו חלה התכנית עתידה להיות מאושרת (להלן: התכנית החדשה ). בנסיבות אלה הורתי לעותר ביום 8.12.2009 להודיע האם יש טעם כי בית משפט זה יידרש לעתירה. בהתאם להחלטה זו, הודיע העותר כי מאחר שהליך אישור התכנית החדשה טרם הסתיים, ומאחר שיתכן וזה יארך זמן הוא עומד על עתירתו. משכך, ביום 22.12.20009 הורתי למשיבים להגיש הודעת עדכון ככל שתחול התפתחות באישור התכנית החדשה, ולכל המאוחר ביום 22.3.2010.
3.
בהתאם להחלטתי זו, ביום 4.3.2010 הגישו המשיבות 1 ו-2 הודעת עדכון ממנה עלה, בין היתר, כי לגורמי המינהל האזרחי נתגלה באופן מקרי במהלך חודש ינואר 2010 כי המשיבה 4 הוציאה היתר בנייה מכוח התכנית ביום 30.7.2009, וזאת מבלי שהדבר הובא לידיעת גורמי התכנון במינהל האזרחי, ועל אף בירור פרטני שנערך בעניין מצד המשיבות 1 ו-2. כמו כן, מהודעה זו התברר כי התכנית החדשה הופקדה למתן תוקף וכי הוגשה עתירה, בין היתר על ידי העותר בעתירה זו, הנסבה סביב הליך אישור התכנית החדשה (בג"ץ 10462/09).
4.
בהחלטתי מיום 15.3.2009 התרתי למשיבים 3 עד 5 להגיש את תגובתם להודעת עדכון זו, במסגרתה טענו המשיבים 3 עד 5, בין היתר, כי הוצאת היתר הבנייה לא הוסתרה מהמשיבות 1 ו-2 אלא צורפה לבקשה להחרגת פרויקט שהוגשה למינהל האזרחי. כן נטען כי ההיתר חסר משמעות בשל התלייתו לפי הצו בדבר התליית הליכי בנייה (הוראת השעה) (יהודה ושומרון) (מס' 1653), התש"ע-2009 (להלן: צו התליית הבנייה ). עוד נטען כי היתר בנייה הושב על ידי המשיבה 3 לועדת הרישוי שליד המשיבה 4 וכי היתר הבנייה בוטל.
הבקשה להרחבת הצו הארעי
5.
ביום 10.3.2010 הגיש העותר בקשה להרחבת הצו הארעי בגדרה התבקש מתן צו כלפי המשיבות 1 ו-2 שיורה להן "לנקוט בכל הפעולות הדרושות על מנת לעצור את עבודות ההכשרה המאסיביות המבוצעות בימים אלה בשטח נשוא העתירה, וכן לנקוט לאלתר בכל הפעולות הדרושות על מנת למנוע כל פעולת בנייה בשטח נשוא העתירה" . במסגרת הבקשה טען העותר כי מסיורים שערכו נציגיו במהלך סוף חודש פברואר 2010 וביום 1.3.2010 עולה כי מתבצעות בשטח עליו חל הצו פעולות "מאסיביות" להכשרת השטח. כן טען העותר כי מתגובת באת כוח המשיבות 1 ו-2 - עורכת הדין נ' אורן - לפנייתו התברר כי המשיבות 1 ו-2 היו ערות לביצוע הפעולות האמורות מיום 17.2.2010, ואף על פי כן רק ביום 25.2.2010 הוצא צו מנהלי להפסקת העבודות, שטרם נימסר בשטח. בהסתמך על האמור, טען העותר כי המשיבות 1 ו-2 התפרקו מהסמכויות ומהחובות המוקנות להן על פי דין בכדי לאכוף את שלטון החוק בתחומי הגדה המערבית.
תגובת המשיבות 1 ו-2
6.
מתגובת המשיבות 1 ו-2 עולה כי ביום 17.2.2010 אותרה על ידי גורמי הפיקוח במינהל האזרחי הכשרת שטח שגודלה כדונם, בתחום התוכנית, כי נפתחו ביחס לפעולה זו הליכי פיקוח, כי נמסר צו הפסקת עבודה, וכי ביום 25.2.2010 הוצא צו סופי להפסקת העבודה ולהריסה ביחס להכשרת השטח. כמו כן צויין בתגובה כי בשל אילוצים וצרכים מבצעיים בוטלו סיורי פיקוח שתוכננו להתבצע בשטח נושא התכנית ועל כן הצו הסופי להפסקת העבודה ולהריסה (להלן: הצו הסופי ) טרם נמסר בשטח, והוא עתיד להימסר בזמן הקרוב.
7.
המשיבות טוענות כי הבקשה "בלתי ברורה ובלתי מוגבלת", ועל כן אינה ניתנת לאכיפה; כי המדובר בצו עשה, שאין מקום לתיתו בנסיבות המקרה דנן; וכי הבקשה נעדרת עילה מאחר שהמשיבות 1 ו-2 נוקטות "בפעולות סבירות" לשם אכיפת הצו, וזאת בכפוף לסדרי העדיפויות שלהן, מגבלות כוח האדם, צו התליית הבנייה, ובשים לב לכלל נסיבות העניין.
דיון והכרעה
8.
אין בידי לקבל את הבקשה. מקובלת עלי טענת המשיבות 1 ו-2 כי הצו המבוקש הינו כוללני ועל כן בלתי ניתן לאכיפה [השוו: בג"ץ 7178/08 פורום ראשי המועצות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 18.11.2009), ס' 10 לפסק הדין; בג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים , פ"ד מח(4) 403, 415-411 (1994)] . כמו כן מקובלת עלי טענת המשיבות 1 ו-2 לפיה הצו המבוקש הוא צו עשה שנועד לשנות מן המצב הקיים, וכי המקרה דנא אינו נופל בגדרם של אותם המקרים החריגים בהם יש מקום ליתן צו כאמור [השוו: בר"ע 338/88 חמיס נ' שטרן , פ"ד מג(4) 552, 555 (1989)]. יחד עם זאת אציין, כי היה מצופה מן המשיבות 1 ו-2 כי יפעלו למסירת הצו הסופי במהלך פרק הזמן שחלף מאז הוצאתו.
9.
כאמור, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ח' ניסן תש"ע (23.3.2010).
ש ו פ ט