פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
2811/21
בע"מ
2497/21
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש בבע"מ 2811/21:
פלוני
נ ג ד
המשיבים בבע"מ 2811/21 והמשיבים
3-1 בבע"מ 2497/21:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלונית
המבקשים בבע"מ 2497/21:
1. פלונית
2. פלוני
המשיבים 5-4 בבע"מ 2497/21:
נ ג ד
1. פלוני
5. היועץ המשפטי לממשלה
4. פלוני
בקשות רשות ערעור
על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופטים א' ואגו, ס"נ, ג'
גדעון וג' לוין) אשר ניתן ביום 24.2.2021 בעמ"ש 63506-06-20
בשם המבקשים בבע"מ 2811/21
ובבע"מ 2497/21:
בעצמם
החלטה
1.
במהלך נישואיהם של בני זוג, חוותה האישה התפרצות של מחלה גנטית נדירה וקשה. המחלה הפכה את האישה לנזקקת סיעודית והטילה על בעלה ועל שאר בני משפחתה הקרובה (להלן: בני המשפחה ) מצוקה כלכלית קשה מנשוא לצד סבל פיזי ונפשי. על רקע זה, נתגלע סכסוך כספי מר בין הבעל לבין בני משפחתה של האישה. סכסוך זה התפצל לשלוש תובענות. תובענות אלה נסובו על ענייני מזונות ואפוטרופסות, מזה (להלן: תביעות המזונות והאפוטרופסות ), ועל ענייני נזיקין, מזה (להלן: תביעת הנזיקין ). עניינן של תביעות המזונות והאפוטרופסות הוא מינוי אפוטרופוס לאישה וקביעת מזונות שמגיעות לה מבעלה ומבני המשפחה לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959. עניינה של תביעת הנזיקין הוא דרישת הבעל כי בני המשפחה יפצו אותו על נזקיו בשל כך שהסתירו ממנו, לטענתו, עובר לנישואיו לאישה, את המום הגנטי ממנו סבלה מלידתה. תובענות אלו נדונו והוכרעו בבית משפט לענייני משפחה באשדוד. בית משפט זה הסדיר את ענייני המזונות והאפוטרופסות אשר הונחו על שולחנו ודחה את תביעת הנזיקין של הבעל בקבעו כי בני המשפחה לא חבו לו שום חובת גילוי "וממילא ... לא הוכח כי [הם] החזיקו במידע רפואי שאותו הסתירו מהתובע". ראו תמ"ש (משפחה אשדוד) 4930-08-15; תמ"ש (משפחה אשדוד) 40013-12-15; א"פ (משפחה אשדוד) 54920-05-17 (השופטת ר' קודלר עייאש ).
בעקבות ערעורים שהוגשו, בית המשפט המחוזי באר-שבע (השופטים א' ואגו , ס"נ, ג' גדעון ו ג' לוין ) הוציא מלפניו, ביום 24.2.2021, פסק דין חלקי בגדרו של עמ"ש 63506-06-20, אשר דחה את ערעורם של המבקשים בבע"מ 2497/21 (הבעל והאישה) ואת ערעורו של המבקש בבע"מ 2811/21 (הבעל). פסק דין זה ניתן בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), לאחר שבית המשפט המחוזי נוכח לדעת, לגבי ההחלטה מושא הערעור, כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה; כי הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית; וכי אין בה טעות שבחוק (להלן: פסק הדין קמא ).
בקשות רשות הערעור שלפניי מבקשות כי אתיר למבקשים, הבעל והאישה (באמצעות אפוטרופוס), לערער על פסק הדין קמא.
2.
דין הבקשות להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
3.
מדובר בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באות בגדרה של תקנה 148א לתקנות (להלן: תקנה 148א ).
4.
לא מצאתי כי פסק הדין קמא והחלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה שאושרו בו מעוררים שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק הדין קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
5.
החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בקשר לאפוטרופסות ומזונות נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה הקשה שנדון בהן. החלטות אלה אינן ראויות אפוא לדיון ב"גלגול שלישי". באשר לתביעת הנזיקין, משנקבע, כממצא עובדתי ובניגוד לטענת הבעל, כי "ממילא ... לא הוכח כי בני המשפחה החזיקו במידע רפואי שאותו הסתירו מהתובע", מתייתר הצורך לדון בשאלה המשפטית המעניינת – והלא תמיד פשוטה – שעורר הבעל בנוגע לחובת הגילוי של בני המשפחה. באשר לשאלה העובדתית "האם בני המשפחה הסתירו מהבעל את המום הגנטי ממנו סבלה האישה?" – המחלוקת שנתגלעה לגביה בין הבעל לבני המשפחה, אף היא אינה ראויה לבירור ב"גלגול שלישי" בהיותה שאלה פרטיקולרית המצויה בדל"ת אמות הסכסוך בין בעלי הדין.
6.
אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א.
7.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה בתמוז התשפ"א (5.7.2021).
ש ו פ ט