בש"מ 3387/21 חברת ארגון המובילים אטיאס משה בע"מ נ. מועצה מקומית חצור הגלי

1.

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 16.3.2021 בעת"מ 56471-08-20 (להלן: פסק הדין ).

2.

לטענת המבקשים הבקשה שבכותרת מוגשת "למען הזהירות" שכן לטענתם עומד להם פרק זמן של 60 ימים להגשת הערעור, כפי הוראות תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). לחילופין טוענים המבקשים כי יש להיעתר לבקשה נוכח טעות שנפלה אצל באי-כוחם בחישוב המועד להגשת הערעור, שמקורה ב"בלבול" שנוצר בקהילת עורכי הדין באשר לתחולת תקנות סדר הדין האזרחי.

3.

בפתח הדברים יש להבהיר מהן הוראות הדין החלות על המועד להגשת ערעור על פסק דין של בתי המשפט לעניינים מינהליים. תקנה 33 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים ) שכותרתה "המועד להגשת ערעור ובקשת רשות לערער" קובעת כך:

"(א)

המועד להגשת ערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט הוא ארבעים וחמישה ימים.

(ב) המועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק דין ועל החלטה אחרת של בית המשפט הוא שלושים ימים.

(ג) ניתנה רשות לערער, יוגש הערעור בתוך שלושים ימים".

הנה כי כן, בהתאם להוראות תקנה זו, ערעור על פסק דין של בית משפט לעניינים מינהליים יש להגיש תוך 45 ימים, ובקשת רשות ערעור על פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט לעניינים מינהליים יש להגיש תוך 30 ימים.

4.

יצוין כי הוראות תקנה 33 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים שונות מההוראות הקבועות בתקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיהן ניתן להגיש ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות שיפוטיות בתוך 60 ימים מיום ההמצאה. היינו, עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי בוטלה ההאחדה שהייתה קיימת בעבר באשר למועדים להגשת הליכים ערעוריים לבית משפט זה בהליכים אזרחיים ובהליכים מינהליים.

5.

להשלמת התמונה אציין כי לא נעלמו מעיני הוראות תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים הקובעות כך:

"הוראות פרק י"ז לחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, למעט תקנות 134(א)(3) ו-140(א)(1), יחולו על ערעור לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לענין הנדון, ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה ".

היינו, בהתאם להוראות תקנה זו החלת פרק י"ז לחלק ב' של תקנות סדר הדין האזרחי על הליכים מינהליים תיעשה בשינויים המחויבים וככל שאין בתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים הוראה אחרת לעניין הנדון. בהתחשב בכך שכאמור, תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים מסדירות מפורשות את המועד להגשת הליכים ערעוריים על החלטות שניתנו מכוח תקנות אלה, אין מקום להחיל את הוראות תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי על הליכים מינהליים, על אף שתקנה זו נכללת בפרק י"ז לחלק ב' של תקנות סדר הדין האזרחי.

6.

נוכח האמור לעיל, הרי שהמועד האחרון להגשת הערעור בענייננו הוא יום 9.5.2021 ואילו הבקשה שבכותרת, בצירוף הערעור עצמו, הוגשו ביום 18.5.2021. האם קיימים "טעמים מיוחדים" המצדיקים את הארכת המועד המבוקשת?

כאמור, האיחור בהגשת הערעור נבע מטעות בדין שנעוצה בכניסתן של תקנות סדר הדין האזרחי לתוקף וביטול ההאחדה בדין באשר למועדים להגשת הליכים ערעוריים לבית משפט זה בהליכים מינהליים והליכים אזרחיים. על מנת שטעות שבדין תבסס טעם מיוחד, עליה להיות טעות בלתי נמנעת באורח סביר, הנובעת ממצב משפטי מעורפל או טעות בשל שינוי במצב המשפטי (בש"א 805/08 טחנת קמח מפרץ בע"מ נ' מדינת ישראל (11.5.2008); בש"א 1786/08 חבה נ' חברת דואר ישראל בע"מ (21.5.2008)). אשר על כן, אין מקום לשלול באופן גורף מתן ארכה אך בשל טעות שבדין ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו הייחודיות, ובין השאר מהותה של הטעות, טעמיה והגיונה, מידת סבירותה והשלכותיה על זכויותיהם של בעלי הדין האחרים ועל מידת הסתמכותם על סופיות ההליך (בש"א 1299/09 שלומוב נ' דובר (17.3.2009); בש"א 3933/20 הוועדה המקומית לתכנון ובניה יזרעאלים נ' עזבון המנוח הלפרין

הרמן ז"ל (16.6.2020)).

7.

אכן, בענייננו, מצופה היה כי עם חלוף הזמן מאז כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי יוטמעו בקרב הציבור – ודאי ציבור עורכי הדין – השינויים שחלו במועדים להגשת הליכים ערעוריים לבית משפט זה. חרף האמור, החלטתי להיעתר לבקשה בשל הטעמים המצטברים הבאים: ראשית, התרשמתי כי מדובר בטעות בתום לב של המבקשים שנבעה כאמור מן השינויים שחוללו כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי (ראו והשוו: בש"א 962/21 פלוני נ' פלונית (23.2.2021); בש"א 1396/21 פלוני נ' פלוני (16.3.2021);

בש"א 1898/21 פלוני נ' פלונית (14.4.2021) (להלן: בש"א 1898/21 ); בע"מ 2497/21 פלוני נ' פלוני (5.5.2021); בש"א 2845/21 פלוני נ' פלונית (6.5.2021) (להלן: בש"א 2845/21 )); שנית, מדובר בבקשה להארכת מועד להגשתו של ערעור בזכות בשונה מבקשת רשות ערעור; שלישית, בקשות להארכת מועד מן הטעם המפורט לעיל טרם נדונו על-ידי רשמי בית משפט זה מאז כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, אף שלא למותר לשוב ולציין כי הדין החדש בהיר למדי ומשמעויותיו עולות בבירור מבין מילותיו; רביעית, נתתי דעתי לכך שלא הועלתה טענת הסתמכות על סופיות פסק הדין מטעם המשיבים.

8.

יחד עם זאת, במבט צופה פני עתיד ראיתי להבהיר כי ככל שגדל פרק הזמן שחלף מעת כניסת תקנות סדר הדין האזרחי לתוקף כך הולכת ופוחתת מידת ההצדקה להכיר בטעות שנפלה בהבנת הדין החדש ולראות בה משום "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד (השוו: בש"א 1898/21; בש"א 2845/21, בפיסקה 6).

התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת. המזכירות תפתח תיק מתאים, תתייק בו את החלטתי זו ותמשיך טיפול כמקובל.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.