בע"מ 4654/17 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה לרשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים ש' דברת , א' ואגו ו- ג' גדעון ) מיום 9.5.2017 בעמ"ש 40357-06-16, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (סגן הנשיאה א' גביזון ) מיום 5.5.2016 בתמ"ש 52947-01-13 ותמ"ש 55635-05-14.

2.

המבקשת והמשיבות הן אחיות המצויות בעשורים השביעי והשמיני לחייהן, המסוכסכות ביניהן מזה מספר שנים. המחלוקת מושא הבקשה דנן נוגעת לדירה שנרכשה בשנת 2005 ונרשמה על שם המבקשת (להלן: הדירה ) . ביום 19.2.2007 חתמו המבקשת והמשיבה 1 במשרדו של עו"ד ליאור בלקין (להלן: עו"ד בלקין ) על תצהירים להעברת זכויות בדירה למשיבה 1 ללא תמורה, ובתנאי שהמבקשת "תוכל להתגורר בדירה ללא כל הפרעה עד שארית חייה", והמשיבה 1 לא תוכל למכור את הדירה, להשכירה או לעבור להתגורר בה ללא הסכמה בכתב של המבקשת. ביום 23.2.2007 שבו המבקשת והמשיבה 1 למשרדו של עו"ד בלקין, ולבקשת מי מהן הוחתמו על תצהירים חדשים, תוך השמטת התנאי האמור להענקת המתנה. בשנת 2008 עברה המשיבה 1 להתגורר בדירה עם המבקשת והמשיבה 2. ביום 1.2.2012 מסרה המבקשת למשיבות הודעה על ביטול הסכם המתנה ודרישה לפנות את הדירה בתוך 30 יום, בטענה כי חתימתה על תצהירי העברת הזכויות נעשתה תוך כפייה, עושק והטעייה. ביום 28.1.2013 הגישה המבקשת נגד המשיבות תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו הסכם המתנה האמור הינו בטל, בטענה של היעדר גמירות דעת מצד המבקשת להעביר את הזכויות בדירה.

3.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, לאחר שקבע כי המבקשת לא עמדה בנטל הנדרש להוכחת היעדרה של גמירות דעת, או להוכחה של אי אילו מהעילות המצדיקות ביטול חוזה לפי סעיפים 15, 17 ו- 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. בתוך כך דחה בית המשפט את גרסתה העובדתית של המבקשת. זאת, בשל השיהוי הרב בנקיטת הליכים מצדה נגד המשיבות, וכן לאור טענותיה העובדתיות החלופיות (מצד אחד טענה כי חתמה על התצהירים מיום 19.2.2007 תחת כפייה, הטעייה ועושק, ומצד שני טענה כי יש לאכוף את התנאי הקבוע בהם כך שהמשיבה 1 לא תוכל להתגורר בדירה; טענה כי מעולם לא חתמה על התצהירים מיום 23.2.2007, אולם לאחר הגשת חוות דעתו של המומחה להשוואת כתבי יד, כפי שיפורט להלן, תיקנה את גרסתה וטענה כי "לא זוכרת בוודאות שחתמה" על תצהירים אלה, ואף אם חתמה עליהם אזי הדבר נעשה ללא גמירות דעת). כן הסתמך בית המשפט על עדותו המהימנה של עו"ד בלקין, אשר הדגיש כי למבקשת הוסברה המשמעות המשפטית הנובעת מהחתימה על התצהירים. בנוסף, ולאור טענת המבקשת כי לא חתמה על תצהירי העברת הזכויות מיום 23.2.2007, מינה כאמור בית המשפט מומחה מטעמו להשוואת כתבי יד . לפי חוות דעתו אשר הוגשה בבית המשפט, אין כל ספק של ממש שהתצהירים נחתמו על ידי המבקשת. המומחה לא זומן לחקירה נגדית על ידי מי מהצדדים, ומשכך חוות דעתו לא נסתרה. בית המשפט קיבל את גרסת המשיבות כי על אף הרישום לפיו הזכויות שייכות במלואן למשיבה 1, הדירה שייכת לשלוש האחיות גם יחד, כאשר המבקשת היא בעלת שליש מהזכויות. יצוין כי בית המשפט דחה את תביעתה של המשיבה 1 לפינוי המבקשת, וקבע כי נוכח בעלותה של המבקשת בשליש מהדירה, הפתרון הנכון והראוי הינו סעד של פירוק שיתוף.

4.

המבקשת הגישה בבית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט דחה את הערעור, מנימוקיו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט הדגיש כי כאשר המבקשת פנתה לראשונה לעו"ד בלקין בבקשה לביטול העברת הזכויות בדירה, כשנתיים לאחר החתימה על התצהירים, היא נימקה זאת במערכת יחסים עכורה עם המשיבה 1, ולא בפגם כלשהו בכריתת ההסכם. בית משפט קמא דחה גם בקשה של המבקשת להגשת שלוש ראיות נוספות שלא הוגשו בבית המשפט לענייני משפחה.

5.

כעת מונחת לפני בקשה שהגישה המבקשת לרשות ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא. לטענת המבקשת, פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה התקבל כתוצאה ממרמה של המשיבות, כאשר המשיבה 1 אף הודתה בכך והוקלטה על ידי המבקשת. לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי דחה באופן לא מוצדק את הגשת ההקלטה האמורה כראיה נוספת בערעור, על אף שיש בה כדי לשמוט את הקרקע תחת גרסת המשיבות. עוד טוענת המבקשת, בין היתר, כי מהראיות עולה כי למבקשת לא הייתה גמירות דעת להעביר את הזכויות בדירה למשיבה 1. המבקשת גורסת כי טענותיה בפני הערכאות קמא אינן בגדר טענות חלופיות סותרות, וכי דווקא המשיבות הן אלו שהעלו טענות שכאלו. כן נטען, כי המשיבות הודו כי תצהירי העברת הזכויות בדירה הינם הסכמים למראית עין, ולפיכך ראוי שאלה יוכרזו כבטלים. לטענת המבקשת, היא הציגה ראיות שיש בהן כדי ללמד כי בניגוד לקביעת בתי המשפט דלמטה, היה ביכולתה לרכוש את הדירה לבדה, מכספים שחסכה ומהלוואות שנטלה. בנוסף, המבקשת מעלה רשימה ארוכה מאוד של שאלות שלטענתה הינן "עקרוניות וחורגות מעבר למחלוקת בין הצדדים".

6.

דין הבקשה להידחות. ראשית, מאחר שהיא אינה עומדת כלל בתנאי הלכת חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) , לפיה רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך. על אף ניסיונה של המבקשת לטעון כי בקשתה מעלה שאלות "עקרוניות" אשר "חורגות מעבר למחלוקת בין הצדדים", ברי כי הטענות המובאות בה, אשר רובן נטען כבר במסגרת הדיון בערכאות קמא, עניינן הוא כל כולו

בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות הקשורות לסכסוך שבין הצדדים, ואין מתעוררת אפוא כל שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור.

זאת ועוד, המבקשת עותרת שערכאה זו - השלישית שדנה בעניינה - תתערב בממצאי עובדה ומהימנות מובהקים שקבעה הערכאה הדיונית, אשר כידוע, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים בלבד, לא כל שכן כאשר מדובר בבקשה לרשות ערעור בגלגול שלישי (רע"א 1731/17 פרץ נ' כהן , פסקה ח (30.3.2017); בע"מ 4050/17 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (5.7.2017) ; ו רע"א 5667/17 שמש נ' רכבוך , פסקה 5 ( 15.8.2017) ). יוער - הרבה למעלה מן הצורך - כי המבקשת לא הצביעה על נימוק משכנע שיש בו כדי להצדיק התערבות בממצאי העובדה והמהימנות המבוססים שקבעו בתי המשפט דלמטה או במסקנותיהם. אציין כי גם לו סברתי שנפלה שגגה בפסק דינו של בית משפט קמא - ואיני קובע כלל שכך אירע - לא היה בעובדה זו, כשלעצמה, כדי להצדיק מתן רשות ערעור

(רע"א 6204/15

עו"ד שחם נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 8 (19.10.2015); רע"א 826/17 נוי נ' גרוס , פסקה 7 (12.3.2017); וחמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 214, 216 (מהדורה שלישית, 2012)).

7.

בטרם סיום, לא אוכל שלא להתייחס להיקף העצום , לחלוטין שלא לצורך, של בקשת המבקשת. במקור הגישה המבקשת בקשה לרשות ערעור אשר התפרסה על פני לא פחות מ- 28 עמודים, נוסף על אלפי עמודי נספחים. זאת, כאשר פסק דינו של בית משפט קמא מושא הבקשה מחזיק 7 עמודים בלבד (לא כולל חתימות חברי ההרכב על פסק הדין). ביום 15.8.2017 הוריתי למבקשת להגיש בקשה מתוקנת בהיקף של עד 7 עמודים בלבד. בקשה מתוקנת כאמור אכן הוגשה, אך זו נלוותה ל- 1,660 עמודי נספחים

נוספים (לפי ספירת המבקשת), כולם העתק מדויק של נספחים שהוגשו ממילא כבר במסגרת הבקשה הראשונה.

8.

סוף דבר : הבקשה לרשות ערעור נדחית. לפנים משורת הדין לא אעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.