בע"מ 6328/16 פלוני נ. פלוני

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 11.5.2016 (עמ"ש 9901-02-16, השופטים מ' סובל, ת' בזק-רפפורט ו- ד' טפרברג ). פסק הדין נתן תוקף להסכמות שאליהן הגיעו הצדדים בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה

בירושלים מיום 17.12.2015 (תמ"ש 2490-09, סגן הנשיא מ' הכהן ).

2.המבקש והמשיבה מנהלים כבר מספר שנים הליכים משפטיים הקשורים לגירושיהם ונסבים, בין היתר, על חלוקת הרכוש ביניהם ועל גובה מזונות הילדים שבהם חב המבקש. הבקשה דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שבו הסכימו הצדדים, בהמלצתו של בית המשפט המחוזי, על שינוי בגובה המזונות שבהם חויב המבקש במסגרת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה.

3.המבקש טוען כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלה טעות "היורדת לשורשו של ענין". לטענתו, לאחר דיון קצר אחד שינה בית המשפט המחוזי את תוצאת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אשר ניתן לאחר דיונים רבים שנפרשו על פני שעות ארוכות. כמו כן, טוען המבקש כי אין לבחון את הבקשה הנוכחית לפי המבחנים המחמירים של "גלגול שלישי" בשים לב לכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי שינה מפסק דינו של בית משפט לענייני משפחה, אשר על פי הנטען קיבל את עמדתו. לגופם של דברים, המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי התעלם מכך שלא חש בטוב במועד הדיון, כך שהסכמתו להמלצת השופטים ניתנה שלא מדעת. בנוסף, טוען המבקש כי לא קיבל את עיקרי הטיעון מטעם המשיבה עובר לדיון בערעור, כי לא ניתן מספיק משקל לעובדה שאינו מיוצג, וכן מעלה טענות נוספות שעניינן הטלת דופי אישי במשיבה.

4.דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

5.כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק מקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית וכללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין חמור (ר"ע 108/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה דנן אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, ולמעשה המבקש אף אינו טוען לכך. בנוסף לא התרשמתי כי נגרם למבקש עיוות דין וטענות המבקש לפיהן לא חש בטוב במהלך הדיון לא נתמכו בראיות של ממש. על כך יש להוסיף כי הלכה פסוקה היא שאין די בעצם קיומן של תוצאות שונות שאליהן הגיעו הערכאות הקודמות כדי להצדיק הענקת רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו למשל: רע"א 2230/15 עו"ד מאיר פז נ' מועצה אזורית חבל מודיעין , פסקה 12 (9.6.2015)), ועל אחת כמה וכמה בשים לב להסכמת המבקש להמלצתו של בית המשפט המחוזי (ראו והשוו: ע"א 116/82 לבנת נ' טולידאנו , פ"ד לט(2) 729, 733 (1985); רע"א 8902/15 הררי נ' וייס , פסקה ט' (3.7.2016)).

6.אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.