בע"מ 8779/12 פלוני נ. פלוני

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י' שנלר ) בעמ"ש 5067-02-12 מיום 7.11.2012, במסגרתה נדחה ערעור שהגיש המבקש כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (הרשמת א' נחליאלי-חיאט ) בעמ"ש 1830-12-11 מיום 17.4.2012 לדחות את בקשת המבקש למתן ארכה להגשת ערעור.

תמצית עובדות המקרה וההליכים הקודמים

1.

המשיבה 1 הגישה נגד המבקש תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב במסגרת תמ"ש 60810-09 (השופטת

א' ז'יטניצקי רקובר ) (להלן: תביעת המזונות ). ביום 26.10.2011 ניתן פסק דין בתביעת המזונות הקובע את מזונות המשיבים. מאוחר יותר, ביום 25.12.2011, ניתנה החלטה נוספת בבית המשפט לענייני משפחה לפיה עקב מעבר המשיבה 3 להתגורר עם המבקש יופחת סכום המזונות שנקבע בפסק הדין כך שיעמוד על 1,600 ש"ח לחודש עבור המשיב 4 בצירוף 1,080 ש"ח עבור מדור.

2.

ביום 1.12.2011, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה למתן ארכה להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. ביום 17.4.2012, נדחתה בקשתו של המבקש להארכת מועד להגשת ערעור בשל העובדה שלא הייתה ברורה דיה ולא פירטה את הסיבות בגינן מתבקשת הארכת המועד. עוד קודם לכן, ומבלי להמתין להחלטה בבקשה, הגיש המבקש הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי ביום 2.2.2012, ובה צוין כי היא מוגשת הן כנגד פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה והן כנגד החלטתו. בהחלטה מיום 7.11.2012, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש ככל שהוא נוגע לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי קבע כי מעבר לעובדה שהערעור שהגיש המבקש כולל פגמים רבים וערוך בניגוד לתקנות, לא ניתן לרפא את הפגם הנעוץ בכך שהערעור הוגש זמן רב לאחר שחלף המועד להגשתו וכי הבקשה למתן ארכה להגשתו נדחתה. בכל הנוגע להחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, הורה בית המשפט המחוזי להחזיר את הדיון לערכאה הדיונית לשם קבלת הבהרות, שכן התברר כי בהחלטתו שינה בית המשפט לענייני משפחה מן הסכומים שנקבעו בפסק דינו. כך, גם ניתנה למבקש זכות להשלים טיעוניו לאחר קבלת ההבהרות מבית המשפט לענייני משפחה. כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מופנית הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

3.

המבקש משתית את בקשתו על שלושה אדנים: ראשית , לטענתו, הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוגש במועד, שכן ההחלטה שנתן ביום 25.12.2011 הינה למעשה השלמתו של פסק הדין והיא זו שסיימה את ההליך. משכך, הערעור שהגיש ביום 2.2.2012 הוגש במסגרת המועד להגשת ערעור הקבוע בדין; שנית , לטענתו של המבקש, דינה של הבקשה להארכת מועד שהגיש היה להתקבל שכן היא הוגשה במועד ונומקה בכך שהיה קיים הליך תלוי ועומד שהצדיק הגשה מאוחרת יותר של הערעור; שלישית , טוען המבקש כי יש לקבל את בקשתו משיקולי צדק שכן לא היה מקום למנוע ממנו את יומו בבית המשפט בשל פגמים טכניים ופרוצדוראליים.

דיון והכרעה

4.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת, אף מבלי להזדקק לתשובת המשיבים. בראש ובראשונה אציין כי המקרה שלפני מעלה שוב את השאלה האם בקשת רשות ערעור על החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי שדן בערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי מהווה "גלגול שלישי" כך שחלה ההלכה שנקבעה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982). הדעות שהושמעו בבית משפט זה בעת האחרונה בהתייחס לשאלה זו חלוקות, כאשר דעה אחת היא כי במקרים מסוג זה אין מדובר בערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית (20.3.2012), בפסקה 9) והאחרת היא כי במקרים מסוג זה נבחן העניין בשתי ערכאות ולכן אכן מדובר ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"א 7984/12 אלפרוביץ נ' שכטמן (7.1.2013), בפסקה 4).

5.

מכל מקום, במקרה זה מצאתי כי יש לדחות את הבקשה ללא צורך להכריע בין הגישות השונות, שכן גם לגופו של עניין אין מקום להיעתר לבקשותיו של המבקש. המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ומבלי להמתין להחלטה הגיש את ערעורו באיחור ניכר מסד הזמנים הקבוע בדין. הן בהחלטה הדוחה את בקשתו של המבקש להאריך את המועד להגשת הערעור והן בהחלטה הדוחה את הערעור ביחס לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, פעל בית המשפט המחוזי במסגרת שיקול הדעת הנתון לו. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי התייחס לטענותיו של המבקש כנגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה לסטות מסכומי המזונות שקבע בפסק דינו, והורה לבית המשפט לענייני משפחה לתת הבהרה בעניין זה. ואף יותר מכך, התיר בית המשפט המחוזי למבקש להשלים טיעוניו בהליך שלפניו בעקבות הבהרת בית המשפט לענייני משפחה. לאור האמור לעיל, אינני מוצא שנגרם למבקש עיוות דין המחייב התערבותו של בית משפט זה כך שאין מקום לסטות מהחלטות בית המשפט המחוזי.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.